הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 30481-03-18

לפני
כב' הרשם הבכיר אבי כהן

התובע

אייל חיימס

נגד

הנתבעות

  1. שירותי בריאות כללית מחוז דן
  2. הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה מטעם התובע לפטור מאגרה.

אני מוצא להכריע בבקשה במעמד צד אחד מבלי להעבירה לתגובת הנתבעות, וזאת מאחר ושמבחינתי הדברים פשוטים ומובהקים, וגם כדי לחסוך לתובע חיוב אפשרי בהוצאות.

צר לי על מצבו המדווח של התובע, אך בהחלטה זו עליי לבחון הדברים עפ"י הדין, כאשר הדין מחייב בחינה מוקפדת של הדברים, מאחר שהיעתרות לבקשה משמעה הטלת נטל מימון ההליך הפרטי של התובע על הציבור הכללי כולו.

המסגרת הנורמטיבית
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט ( אגרות), תשס"ז – 2007 ( להלן – " התקנות") מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.
 חובת צירוף תצהיר ואסמכתות
עפ"י תקנה 14( א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו " תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".
בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור " לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה ( רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח ( פורסם בנבו, 21.9.10);
תנאי הזכאות לפטור
עפ"י תקנה 14( ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי " אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן " שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי " בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".
בהלכה הפסוקה נקבע כי מדובר בשני תנאים מצטברים וכי הנטל להוכיח אותם מוטל על מבקש הפטור ( רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח ( פורסם בנבו, 21.9.10); רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ( פורסם בנבו, 8.3.11)).
את שאלת יכולת תשלום האגרה על ביהמ"ש לבחון ביסודיות [ רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ ( פורסם בנבו, 14.12.11)], וכאשר מדובר בתובע שהוא תאגיד, כי אז יש לבחון האם התאגיד עצמו מסוגל לגייס ממקורותיו העצמיים את סכום האגרה, ובהקשר זה יש לערוך בדיקה יסודית של יכולת התאגיד, בין היתר, בהתאם לסוגו, למאפייניו, למבנה התאגדותו, ויש גם לבחון את יכולותיהם של בעלי המניות והמנהלים של התאגיד [ רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ ( פורסם בנבו, 14.12.11); ת"א ( מחוזי מרכז) 41678-10-11 דטהסייף גרופ בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ( פורסם בנבו, 17.12.12)].
באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי " מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן " יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט (4) 721 (2005)) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה " כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל ( רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים ( פורסם בנבו, 26.8.07).
הטעמים שבבסיס הבקשה
בבסיס בקשת הפטור מאגרה עומדים הטעמים העיקריים הבאים: מחד, הרצון שכל הצרכנים של מערכת המשפט ישתתפו בעלות של ההליך המשפטי אותו יזמו וכן הרצון להגשים את ייעודו המשני של תשלום האגרה " כמסננת להליכי סרק...ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך", ומאידך, הרצון לאפשר ולממש את " זכות הגישה לערכאות" (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח ( פורסם בנבו, 21.9.10)).
הדיון בבקשה
עפ"י תקנה 14( ו) לתקנות אין חובת קיום דיון פרונטאלי בבקשה, הגם שביהמ"ש רשאי לקיים דיון פרונטאלי ו"להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו". בהמשך תקנה זו נאמר כי כאשר היועץ המשפטי לממשלה מוזמן לדיון פרונטאלי בבקשה, הוא רשאי שלא להתייצב לדיון, אם הוא מסכים לבקשה, ובמקום ההתייצבות הוא רשאי לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, "בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות". מוסיפה התקנה וקובעת כי " אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט".
אפשרויות ההכרעה בבקשה
עפ"י תקנה 14( ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".
ועפ"י תקנה 14( ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע".

מן הכלל אל הפרט

דין הבקשה להידחות.

התנאי הכלכלי
מן המסמכים שצורפו לכתב התביעה לא ניתן ללמוד, באופן מלא ורציני, על הוצאותיו ועל הכנסותיו של התובע. פרט לתצהירו של התובע לא צורפה לבקשה כל אסמכתא, בניגוד למתחייב, לרבות, מקום מגורים , מצבו האישי, רישיון נהיגה, מה הוא מקבל כיום מהמוסד לביטוח לאומי או לא. על המבקש לפטור מאגרה לנסות לגייס את הכספים לצורך תשלום האגרה מכל מקור אפשרי סביר. מתצהירו של התובע לא נראה כי הוא ציין האם באפשרותו לגייס כספי ממקורות אפשריים שונים (משפחה/חברים, מוסדות כספיים) כנדרש בבחינת בקשת הפטור. יש לציין כי אין באי כשירותו הרפואית של התובע, לבדה וכשלעצמה, להעניק לו פטור אוטומטי מאגרה (מה גם שהתובע לא מצרף אישורים רלוונטיים להוכחת מצבו המדווח) , שכן, הפטור יינתן בהתאם לתקנות בלבד. ראה לעניין זה רע"א 3657/91 פייר בושאר נ' רות פרידלנדר, תקדין עליון כרך 91 (3) 2447. הסתייעות ע"י עו"ד פרטי מעלה השערה כי אם באפשרותו של התובע לשלם לעו"ד את שכר טרחתו אז קל וחומר כי באפשרותו לשלם את האגרה הנדרשת בגין התביעה. יצוין כי מבלי לפגוע חלילה בפרנסת ב"כ התובע, אילו היה פונה התובע ללשכה לסיוע משפטי ומקבל ממנה ייצוג חינם, כי אז, עפ"י לשון תקנות האגרות, הדבר היה מעניק לו פטור אוטומטי מתשלום אגרה.
תנאי העילה
כתב התביעה וגם הבקשה חסרים מסמכים ופרטים רבים שמונעים אפשרות לבחון ברצינות את עילת התביעה, כך למשל לא מצורפת פוליסת הביטוח המוזכרת בכתב התביעה, לא מצורפים אישורים על מצבו הרפואי והאישי של התובע, אסמכתאות לגבי כל נושא רישיון הנהיגה הנזכר, אין ביסוס של סכום התביעה ופירוט שנראה תלוש ממסד נתונים של ממש, וגם אסמכתאות מביטוח לאומי. די בכך שלא מתקיים התנאי ההכרחי בדבר היעדר יכולת כלכלית שכן, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה מדובר בשני תנאים מצטברים ( רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח ( פורסם בנבו, 21.9.10); רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ( פורסם בנבו, 8.3.11).

בקשת הפטור מאגרה – נדחית. על התובע לשלם את האגרה הדרושה עד יום 30.4.18 שאחרת תימחק התביעה מחוסר מעש.

תז"פ 5.5.18.

המזכירות מתבקשת לשלוח את ההחלטה לצדדים ולפרקליטות המדינה מחלקה אזרחית ת"א

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ח, 22 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.