הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 29321-11-16

מספר בקשה: 23
לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

המבקשת:
(הנתבעת)
אלקטרה בניה בע"מ

נגד

המשיבים:
(התובעים)
עמנואל קליינמן
קליינמן פריידנפלד הילה

החלטה

מהות הבקשה

בפני בקשת הנתבעת למחיקת נספחים מתצהיר העדות הראשית מטעם התובעים, שניתן על-ידי המצהיר מר אשר קליינמן – אב התובעים והוגש לתיק ביום 25.07.2018.

הנספחים שמתבקשים מחיקתם הינם –
נספחים א', ג', ד', ה', ו', ז', יז', יח', יט', כא', כב', טז' ו- טז' 1.
כן מבקשת הנתבעת למחוק את התמונות שצורפו לתצהיר .

הטעמים למחיקה הינם, בין היתר, פרוצדורליים ונטען כי המשיבים לא צירפו הלכה למעשה מסמכים אליהם הם מפנים בתצהיר העדות הראשית מטעמם , צירפו חצאי מסמכים , ו אף צירפו מסמכים שלא גולו מטעמם בתצהיר גילוי המסמכים בהליך.

הרקע בתמצית

על מנת לסבר את האוזן, מדובר בתביעה כספית על סך של 255,695 ₪, שעניינה בליקויי בניה נטענים בשתי דירות שנרכשו בבניין שנבנה במתכונת של קבוצת רכישה.

ביום 19.5.2017 מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ושמאי המקרקעין, מר דן ברלינר, לצורך הערכת הליקויים. מחוות דעתו נשוא יום 05.11.2017 העריך המומחה את הליקויים בשתי הדירות בסך כולל של 41,476 ₪.

נשלחו למומחה שאלות הבהרה.

ההליכים המקדמיים הסתיימו ונקבעו מועדים להגשת התצהירים.

התיק קבוע ליום 04.10.2018 לקדם משפט על בסיס תצהירים.

ביום 07.08.2018 הוגשה בקשה זו על-ידי המבקשת; בהחלטתי מיום 15.08.2018 אישרתי כי המועד להגשת תצהירי הנתבעת יימנה ממועד החלטתי בבקשה למחיקת סעיפים.

יודגש כבר עתה, כי לאור עיתוי הגשת הבקשה ו כפועל יוצא מכך - העיכוב בהגשת תצהירי המבקשת, לא ניתן יהיה לקיים דיון ענייני במועד הקבוע.

עיקרי טענות הצדדים בקצירת האומר

המבקשת טוענת כי המשיבים פעלו בניגוד להוראות הדין בכל הקשור לגילוי המסמכים. לטענתה, לאחר שמכתביה לא נענו , נאלצה להגיש בקשה לבית המשפט ב יום 09.04.2017. רק ביום 25.04.2017 נשלח תצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבים, אולם הוא נערך בניגוד להוראות הדין , והיה כוללני. על כן, שלחה ביום 29.05.2017 מכתב המתרה במשיבים להמציא תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין. נטען כי מכתב זה לא נענה עד היום והמשיבים אף לא המציאו לעיון את המסמכים שפורטו במסגרתו.

נספח יז'- חוות דעת אינפרטק מיום 05.06.2018; המבקשת טוענת כי לא יכולה להיות מחלוקת שהמשיבים מנועים לצרפה כראיה, שכן המסמך לא גולה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מיום 25.04.2017.

נספחים יח'-יט' – תכתובות ; מדובר בכתב ב"כ המבקשת ובמכתב חברת אינפרטק, שניהם מחודש יוני 2018 והם מאוחרים לתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבים מיום 25.04.2017.

נספחים כא'-כב' – חשבוניות ; מדובר בחשבוניות שהאחת הוצאה ביום 01.06.2017 והשנייה ביום 24.05.2018, כלומר לאחר מועד תצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבים שנערך ביום 24.04.2017.

בבקשת ההבהרה מיום 09.08.2018 המבקשת הבהירה כי בשל טעות משרדית, נשמט סעיף אשר היה אמור להיכלל בפרק זה ועוסק בנספחים טז' ו- טז' 1 לתצהיר. נספח טז' נערך ביום 15.05.2017 ונספח טז' 1 נערך ביום 16.05.2018 ; שניהם לא גול ו על ידי המשיבים במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שנערך ביום 25.04.2017.

תקנה 114 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקסד"א"), מורה כי בעל דין שאינו מגלה מסמכים שאמור היה לגלות במסגרת ההליכים המקדמיים ותצהיר גילוי המסמכים, לא יהיה רשאי להגישם כראיה מטעמו בהליך. המבקשת מפנה לספרות ולפסיקה (ר' סעיפים 42-43 לבקשה). וכן, צד המנסח תצהיר גילוי מסמכים כולל ועמום, הוא צד שבכוונתו להסתיר מסמכים מהצד שכנגד או לצרף מסמכים, ולהפתיע את הצד שכנגד עם מסמכים שחוסים לשיטתו תחת ההגדרה הכוללנית (ראו דוגמאות בסעיפים 35-36).

מסמכים שלא צורפו לתצהיר המשיבים; לתצהיר לא צורפו נספחים ג', ו' ו – ז' . על כן, יש להורות על מחיקתם.

מסמכים שצורפו באופן חלקי;
נספח א' – הסכם השכירות מיום 06.01.2015 – עיון בנספח מעלה כי הושמטו מההסכם עמודים, שכן עמוד שני להסכם מתחיל בסעיף 12 וחסר עמוד אחד לכל הפחות בין העמוד השלישי המסתיים בסעיף 30 לעמוד הרביעי המתחיל בסעיף 38.

נספחים ד'-ה' – הסכמי השכירות – עיון בנספחים מלמד כי מדובר במסמכים חסרים באשר לכל אחד מההסכמים צורפו שני העמודים הראשונים בלבד ולא ההסכם במלואו. על כן, אין מנוס ממחיקת סעיפים אלה.

תמונות המשולבות בתצהיר העדות הראשית; ראשית נטען כי מדובר בפרקטיקה "חדשנית" – התמונות צורפו במסגרת טקסט תצהיר העדות הראשית. כמו כן, לא ברור מתי צולמו התמונות, על ידי מי ואם בכלל נכללו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים בכוללני שהוגש. עוד נטען כי אין זו הפעם הראשונה בה המשיבים נוקטים בשיטה זו של צירוף תמונות כראיות, מבלי לגלותן במסגרת הליכי הגילוי או מבלי לקבל את רשות בית המשפט קודם לכן. המבקשת מזכירה כי המשיבים כבר עשו כך במסגרת שאלות ההבהרה ששלחו למומחה בית המשפט. המבקשת גורסת כי מדובר בחוסר תום לב. נטען כי במקרים שכאלה יש להשית על צד להליך סנקציה חמורה, העולה אף לכדי סילוק תביעתו. בעניינינו הסנקציה המבוקשת מרוככת ומתבקשת אך מחיקת הנספחים (ר' פרק ז' לבקשה, סעיפים 47-51).

המשיבים בתגובתם, טוענים כי יש לדחות את הבקשה.

לטענתם, חלק מהנספחים שלא נשלחו הינם מסמכים שהיו ממילא בידי המבקשת, שכן מדובר במסמכים שהמבקשת חתומה עליהם ואף צורפו לכתב התביעה.

לשיטתם, המבקשת טוענת כי ביום 06.08.2018 פנתה לב"כ המשיבים וביקשה לקבל את התצהיר. במאמר מוסגרת מציינים כי אין במכתב אזכור לכך שהנתבעת קיבלה את התצהיר עוד ביום 25.07.2018 למרות שמלשון הבקשה עולה כי התצהיר התקבל אצלה עוד לפני המכתב , ולפיכך הבקשה מוגשת בחוסר תום לב. מיד עם קבלת המכתב , כד י למנוע מחלוקות נשלח התצהיר על נספחיו למבקשת, ונמסר לידה ביום 08.08.2018 שעה 09:00 כעולה מאישור השליח. הבקשה הוגשה יום לאחר מכן, והמסמכים נמסרו למבקשת יום לאחר מכן, עוד טרם ידעו המשיבים על הבקשה. לשון אחר, מדובר בבקשה מיותרת וטורדנית. לטענתם, תצהיר על מלוא נספחיו, כרוך ומסומן הוגש לתיק בית המשפט.

באשר לתצהיר גילוי המסמכים, מדובר בדרישה שנשלחה לפני כ – 15 חודשים , והמבקשת לא פנתה ל בית המשפט בבקשה בעניין. במידה ותצהיר גילוי מסמכים אינו נותן מענה, יש לפנות לבית המשפט תוך זמן סביר ולטעון בעניין, וזאת בהתאם לתקנה 112 לתקסד"א ולא לפנות בבקשה למחיקת סעיפים מהתצהיר. עת המבקשת לא פעלה בעניין משך 15 חודשים, אין לה להלין אלא על עצמה.

מדובר בבקשה העוסקת בעניינים פורמליים. צד הנשען על בקשה כגון דא, בניסיון למנוע מבעל דין את יומו בבית המשפט, צריך הוא לעמוד בתנאים הפורמליים של הבקשה.

ביחס לנספחים ג' ו' ו – ז' – בעותק הנייר שנשלח ביום 08.08.2018 צורפו מלוא המסמכים. מעבר לכך , מדובר בנספחים שצורפו לכתב התביעה , והיו בידי המבקשת עוד טרם הגשת התביעה. נספח ג' הוא הסכם הבניה עליו חתומה המבקשת , ונספחים ו' – ז' הן חוות דעת המהנדס בן עזרא שנשלחו לנתבעת עוד ביום 07.01.2016 באמצעות מכתב התראה , וצורפו לתביעה. המסמכים נשלחו כאמור פעם נוספת באמצעות השליח ביום 08.08.2018.

נספח א' צורף במלואו במסגרת התצהיר וכן כנספח ב' לכתב התביעה. נספח א' מצוי בידי המבקשת.

נספחים ד'-ה' – המשיבים מודים כי מדובר במסמכים שצורפו באופן חלקי, אולם עשו כן על מנת לא להכביד. לטענתם, יתר חלקי ההסכם אינם רלבנטיים ואין בהם צורך.

נספח יז' – חוות דעת אינפרטק; חוות הדעת אינה מופיעה בתצהיר גילוי המסמכים היות והיא מאוחרת לתצהיר.
חוות הדעת נמסרה למבקשת עוד טרם הגשת תצהיר הגלמ"ס ובית המשפט מופנה לנספח יח' לתצהיר העדות הראשית שם יש התייחסות של ב"כ הנתבעת לחוות הדעת. כלומר, לא מדובר במסמך שהמבקשת מופתעת לגלותו. בהתאם להגיון זה ניתן לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, היות והיא הוכנה והוגשה לבית המשפט לאחר שנחתמו תצהירי הגלמ"ס.

נספחים יח' – יט' "תכתובות" – המבקשת ביקשה את פסילתו של מסמך שהיא עצמה חתומה עליו. נספח יח' הוא מכתב של עו"ד נצר מיום 10.06.2018 וגם מסמכים אלה נוצרו לאחר תצהיר גילוי המסמכים והמבקשת קיבלה אותם בזמן אמת. כמו כן, מסמכים אלה מוזכרים בתצהיר גילוי המסמכים בכותרת "תכתובות" בסעיפים ג' ו – ד' לתצהיר.

נספחים כא'-כב' " חשבוניות"; במסגרת סעיף ה' לתצהיר גילוי המסמכים מופיעות "קבלות". מדובר בקבלות שהוצאו לאחר שתצהיר גילוי המסמכים נחתם וכחלק מניהול ההליך. המשיבים תוהים האם אינם זכאים לפיצוי בגין עלות שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, וזאת מאחר והוא מונה ושולם לו שכרו לאחר תצהיר גילוי המסמכים.

באשר לצילומים; מדובר בצילומים שצולמו על ידי המצהיר, ובתצהיר מצוין מתי צולמו והיכן (מ פנה לסעיף 24-26 לתצהיר).

נספחים טז'-טז'1 נוצרו אף הם לאחר החתימה על התצהיר ולא היו יכולים להגישם קודם לכן.

המשיבים גורסים כי בידי המבקשת מלוא המסמכים הדרושים לצורך הגנתה, ומדובר לשיטתה בבקשה טורדנית שאין בה כדי לקדם את ההליך.

המשיבים מפנים לדין ולפסיקה.

המבקשת משיבה וחוזרת על טענותיה. ראשית , סבורה שהמשיבים לא תמכו את טענותיהם העובדתיות בתצהיר ערוך כדין. לטענתה, לא יעלה על הדעת כי צד להליך יתעלם מהוראות הדין וסדרי הדין החלים, ויצרף ראיות שלא גילה קודם לכן. התנהלות זו תוביל לכך שכל צד להליך יחשוף את המסמכים במועד הנוח לו לעשות כן ואין ליתן לכך יד.

ביחס לנספח ב' - הושמטו ממנו עמודים והמשיבים לא תיקנו זאת.

נספחים ד'-ה' – המשיבים טוענים כי לא צרפו את מלוא המסמכים על מנת לא להכביד ואין לקבל טענה זו. כמו כן, לא תיקנו זאת.

נספח יז' – חוות דעת אינפרטק – המשיבים מודים כי היא מאוחרת לתצהיר גילוי המסמכים מט עמם. המבקשת תוהה האם גם היא יכולה לצרף חוות דעת נגדית שתערך על ידי מומחה מטעמה כעת ולנקוט בדין עצמי.

נספים יח' – יט' – לא יתכן שתחת הגדרת "תכתובות" ניתן יהיה לצרף מסמכים המאוחרים למועד תצהיר גילוי המסמכים.

נספחים טז' – טז' 1 - המשיבים מודים כי מסמכים אלה הינם מאוחרים ולכן דינם להימחק.

נספחים כא' – כב' חשבוניות – המשיבים מתעלמים מכך ש החשבונית בנספח כב' היא החשבונית לחברת אינפרטק בגין חוות דעתה – נספח יז'. עולה כי המשיבים גם מצרפים חוות דעת שלא גולתה על ידם וגם מבקשים לתבוע את הוצאות עריכתה.

ביחס לתמונות משיבה המבקשת כי המשיבים נמנעים מלהתייחס לתמונות המופיעות בסעיפים 9 ו – 13 . התייחסות המשיבים לתמונות בסעיפים 24 ו – 26 מלמדת כי מדובר בתמונות מאוחרות לתצהיר גילוי המסמכים מטעמם ולכן דינה להימחק.

התמונה שצורפה כסעיף 13 לתצהיר בעמ' 3 לתצהיר ולשיטת המשיבים צולמה בחורף 2015-2016 היא בדיוק אותה התמונה שצירפו המשיבים לסעיף 24 לתצהירם בעמוד 7 למעלה ושלשיטתם צולמה בחודש נובמבר 2017.

דיון והכרעה

יאמר כבר כאן כי חרף הצהרת המשיבים לפיה הגישו תצהיר ערוך ומסומן לתיק בית המשפט, עת עיינתי וחיפשתי בתיק הנייר את התצהיר, לא מצאתיו.

תצהיר המשיבים על נספחיו הודפס על ידי ונראה כי חרף ההפנייה לנספחים, אלה לא סומנו בפועל.

ביחס למסמכים שלא צורפו לתצהיר המשיבים – נספחים ג' ו' ו – ז' – המשיבים טוענים כאמור כי בעותק הנייר שנשלח ביום 08.08.2018 צורפו מלוא המסמכים. מעבר לכך, הם מוסיפים כי מדובר בנספחים שצורפו לכתב התביעה, והיו בידי המבקשת עוד טרם הגשת התביעה. נספח ג' הוא הסכם הבניה עליו חתומה המבקשת, ונספחים ו' – ז' הן חוות דעת המהנדס בן עזרא שנשלחו לנתבעת עוד ביום 07.01.2016 באמצעות מכתב התראה, וצורפו לתביעה. לטענתם, המסמכים נשלחו כאמור פעם נוספת באמצעות השליח ביום 08.08.2018.
המשיבים טוענים כי החומר נשלח בתצהיר שהוגש מאוחר יותר. לטעמי, יש להשלים בתצהיר כרוך ומסומן את המסמכים, גם אם אמורים להימצא בידי המבקשת. אינני רואה מקום להורות על מחיקתם, עת ניתן להורות על השלמתם או המצאתם מחדש, ככל שלא הומצאו למבקשת . כאמור, אין בידי עותק כרוך ומסומ ן המכיל את מלוא המסמכים ויש בידי את התצהיר שנסרק לתיק ביום 25.07.2018.

מסמכים שצורפו באופן חלקי – נספח א' – הסכם נשוא יום 06.01.2015 ונספחים ד' -ה' – הסכמי השכירות; כאמור, המשיבים מודים כי מדובר במסמכים שצורפו באופן חלקי, אולם עשו כן על מנת לא להכביד. לטענתם, יתר חלקי ההסכם אינם רלבנטיים ואין בהם צורך.

מעיון בתצהיר המשיבים עולה כי הנספח הראשון הינו הסכם שכירות מיום 26.05.2016 והוגשו בו שני העמודים הראשונים וההסכם הנוסף הינו מיום 30.04.2015 גם שם צורפו שני העמודים הראשונים.

יש להשלים בתצהיר כרוך ומסומן את המסמכים, ואין לצרף מסמכים חלקיים לתצהיר, גם אם יתר ההסכם אינו רלבנטי. וזאת, בכדי שתהיה בפני הצד השני ובפני בית המשפט התמונה המלאה. אינני רואה לנכון למחוק נספחים אלה , כל עוד ניתן להשלימם.

ביחס לתמונות – אינני רואה לנכון להורות על מחיקת התמונות. סבורני כי למבקשת עומדת הזכות להעלות טענותיה במסגרת החקירות וכן במסגרת הסיכומים. ראו במיוחד טענות המבקשת במסגרת סעיף 13 לתשובה. סבורני כי טוב היה עושה המצהיר מטעם המבקשת אילו היה מפנה לתמונות כנספחים, חלף שילובם במסגרת טקסט התצהיר. יחד עם זאת, בית המשפט אינו עורך של כתבי טענות או התצהירים מטעם הצדדים.

מסמכים שלא צורפו לתצהיר גילוי המסמכים;

תקנה 114 א לתקסד"א קובעת כי:
"בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי ת קנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים".

נספח יז' – חוות דעת אינפרטק מיום 5.6.2018; אכן, בפני בית המשפט חוות דעת מטעם מומחה בית המשפט. המצהיר מטעם התובעים טוען כי הפתרון שהציע מומחה בית המשפט לא הניח את דעתו ולכן פנה לחברת "אינפרטק" שמצאה שקיימת רטיבות פעילה (ראו סעיפים 26-27 לתצהירו). המצהיר מפנה לכך שהעביר את חוות הדעת למבקשת, בכדי שתבצע את התיקונים כדבעי. בתגובה, המבקשת סירבה להתייחס לחוות הדעת בטענה שאינה עומדת בתקן. עולה כי אכן מדובר במסמך שנוצר לאחר תצהיר גילוי המסמכים, אולם חוות הדעת הובאה לידיעת המבקשת.

בהחלטתי במסגרת דיון 11.04.2018 ניתנה לצדדים הוראה מפורשת לפיה, אם ברצון צד כלשהו להגיש חוות-דעת, יש לעשות כן יחד עם התצהירים ולצרף כל מסמך שברצון הצדדים להסתמך עליו במהלך ההוכחות. הריני מפנה את הצדדים לתקנה 129 (ג) לתקסד"א וכן לתקנה 130 (ג) (1) לתקסד"א.

היות והמבקשת מודעת לחוות-הדעת ואף התייחסה אליה – (ראו להלן), סבורני כי יש להתיר את חוות-הדעת על כנה. ככל והמבקשת מעוניינת להגיש חוות דעת מטעמה, תעשה כן.

נספחים יח'-יט' – תכתובות מחודש יוני 2018 המאוחרות לתצהיר גילוי המסמכים מיום 25. 04.2017. מעיון בתכתובות עולה כי הן בקשר לחוות הדעת מטעם "אינפרטק". אינני רואה מקום למחוק את התכתובות שכן מדובר בתכתובת בין עורכי הדין (מיום 10.06.18) והשנייה תכתובת מיום 18.6.2018 בין "אינפרטק" לבין ב"כ המשיבים. סבורני כי תכתובות אלה אינן "מפתיעות" את המבקשת, וככל שהמכתב מיום 18.06.2018 לא הגיע לידי המבקשת, הרי שהוא עומד בפניה כעת ויש בידה שהות להיערך למסמך זה.

נספחים כא' – כב' – חשבוניות האחת מיום 01.06.2017 מאת מומחה בית המשפט – דן ברלינר והשנייה מיום 24.05.2018 מאת "אינפרטק" המאוח רות לתצהיר גילוי המסמכים מיום 25.4.2017.
באשר לנספח כא' – הקבלה מאת מומחה בית המשפט, סבורני כי אין מניעה לצרפה , היות ומדובר בחשבונית שהנפיק מומחה בית המשפט, גם אם היא מאוחרת לתצהיר גילוי המסמכים. המדובר בקבלה עבור חוות הדעת שניתנה בתיק זה. באשר לנספח כב' – קבלה עבור חוות דעת "אינפרטק", סבורני כי ככל והמבקשת מעוניינת להעלות טענות ביחס לנספח זה, עומדת לזכותה האפשרות לעשות כן במסגרת סיכומיה ולהעלות כל טענה שבפיה, לרבות הרלבנטיות שלה.

נספחים טז' –טז 1 – מכתב השוכר בכתב יד מיום 15.05.2017 שכותרתו "פיצוי על נזקים ועוגמת נפש..." והסכם ה שכירות המחודש מיום 16.05.2018. סבורני כי היות והמשיבים לא היו יכולים לצרף מסמכים אלה מן הסתם – בהיותם מאוחרים לתצהיר גילוי המסמכים, אין להורות על מחיקתם. הגם, המבקשת קיבלה אותם כעת , יש בידה שהות להיערך ולהגיב למסמכים בהתאם.

לאור כל המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ובשלב זה אינני עושה צו להוצאות, בהתחשב בכך כי לא הומצאו כל הנספחים מטעם התובעים, כדבעי, אלה יוגשו תוך 30 ימים.

לאור האמור, המועד להגשת תצהירי הנתבעת יימנה ממועד הגשת נספחי תצהיר התובעים.

בנסיבות העניין הדיון ידחה בהתאם ליומן בית המשפט ליום 16.05.2019 שעה 9:30.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ט, 17 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.