הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 27764-07-18

לפני: כבוד השופט גיא הימן

התובע:
ניב תשבי

נגד

הנתבעים:

  1. גיא בלושינסקי
  2. ג.ב אן פיקוח וניהול פרויקטים בע"מ

בשם התובע:
עו"ד שי מיטרני
בשם הנתבעים:
עו"ד אלי ביבי; עו"ד אילן אזולאי

החלטה

אי התייצבות לדיון ההוכחות
1. דיון לשמיעתן של הראיות בתובענה זו נדחה מספר פעמים, הן לפי בקשתם של הצדדים והן מכורח אילוצי התקופה ומצב החירום הבריאותי ששרר במדינה. מועד שמיעתן של הראיות נקבע ליום 10.3.2021. זמן קצר לפני המועד הקבוע, ביום 28.2.2021, ביקש בא כוחם של הנתבעים להשתחרר מן הייצוג, בנימוק שהתגלעו בינו לבין מרשיו חילוקי דעות מהותיים. בהחלטה שניתנה באותו היום נקבע כך:

"עד שלא תונח לפני עמדת הנתבעים, בחתימתם, ובייחוד הודעתם כי הם מודעים לכך שבתיק דיון הוכחות קרוב שלא יידחה מטעמים של הסדרת ייצוג חלופי, לא אוכל לשחרר מייצוג" .

כבר ביום למחרת, 1.3.2021, צורפה עמדתם של הנתבעים , במכתב חתום בידיו של נתבע 1 וזו לשונה:

"הרני לאשר כי ידוע לי שדיון ההוכחות אמור להתקיים כפי שנקבע בתאריך 10.03.2021 בשעה 09:00.
ראשית, ברצוני לבקש לשחרר את עו'ד [...] מייצוג שלי ושל החברה הנתבעת כאמור בבקשה.
[...]
כל עורכי הדין שנפגשתי עמם סירבו לקבל את הייצוג הואיל והדיון נמצא בטרם שלב ההוכחות, הזמן הקצר הקבוע לדיון לא יספיק להם על מנת להיערך ולייצג אותי בהתאם.
לפיכך לא אוכל להתחייב שלא תוגש בקשה מטעם עוה'ד החדש לדחיית דיון ההוכחות".

באותו היום ניתנה החלטתי המכירה בהפסקתו של הייצוג ובה הוסף ונקבע כי דיון ההוכחות יתקיים במועדו.

2. בכל זאת, לדיון ההוכחות הקבוע הנתבעים לא התייצבו. בשמם התייצב עורך הדין אילן אזולאי והסביר שקיבל עליו את הייצוג . הוא פירט שנתבע 1, מר גיא בלושינסקי, לקה בבריאותו: "זה משהו שקרה הלילה...". התובע, יחד עם שישה מתוך שבעת עדיו, התייצב ו לדיון ערו כים ומוכ נים לשמיעתן של הראיות. להצעתו של בית המשפט לקיים בכל זאת את הדיון ולשמוע את עדי התביעה, הודיע בא כוחם של הנתבעים כי אין הוא ערוך:

"בית המשפט:
האם אדוני ערוך היום לקיים דיון הוכחות?
ת.
לא כבודו.
בית המשפט:
מדוע?
ת.
מסיבה אחת פשוטה, רק אתמול פנו אלי המשפחה כנראה בעקבות כך שלא היה לו ייצוג, ברור כבודו, שאני לא יכול להיות ערוך. אני לא יודע מי העורכי דין שהיו לפני.
בית המשפט:
הדיון, נדמה לי שהובהר בצורה שלא יכולה להיות ברורה ממנה, שלא יידחה, קרי יתקיים דיון הוכחות לפי החלטתו של בית המשפט.
ת.
אני עו'ד פלילי, אין לי בעיה לעשות גם תיק אזרחי.
לפי ההבנה מאשתו [של נתבע 1] , הלקוח שלי והחברה שלו היו אמורים, הוא היה אמור לקיים את ההליך לבדו, לחקור עדים, הכל, הוא למד גם משפטים. אין לי אפילו מסמך אחד בתיק, אין לי כתב טיוטה, מסמך כלשהו. כבודו מה שאני מבקש מבית המשפט, למען ההגינות, זה שלא התייצבו עדים, אני לא יודע אפילו מי נמצא כאן מטעם הנתבע, לא התייצבו עדים אולי הם בחוץ בתיק הזה. מה שאני מבקש מבית המשפט, אין לי בעיה שיוש תו הוצאות עבור אלה שהגיעו, כי אני חושב שזה צריך להיות הוגן וצודק שזה יילקח בחשבון בסוף ההליך. מה שאני מבקש מאדוני בכל לשון של בקשה, אני נכנס לתיק יחד עם עו 'ד בתחום האזרחי, אני בתחום הפלילי. נעשה את התיק בשיתוף פעולה, אני מבקש זמן על מנת להיערך. אני מבקש לתת לו את יומו בבית המשפט " (פרוטוקול, בעמ' 21 מש' 9) .

התובע ובית המשפט הועמדו לפנֵיה של עובדה מוגמרת – החקירות לא יישמעו במועדן. הנתבעים התבקשו אפוא להניח לפניו של בית המשפט אסמכתא רפואית ערוכה לפי סימן ג' לפרק השני לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 וכן תצהיר מאת נתבע 1 ובו הסבר על אודות סוגיית ייצוגם של הנתבעים, מראשיתו של הדיון בבית המשפט, לרבות תאריכים מפורטים.

נתבע 1 הגיש לבית המשפט תעודה של המומחה, פרופ' בוריס שטרסברג וכן תצהיר חתום ומאומת ובו פירוט לגבי באי כוחו בהליך זה. אלה הניחו את דעתי בסוגיה של הייצוג הנוכחי וכן בנוגע לאי התייצבותו של נתבע 1 להיחקר על תצהירו במועד שנקבע. ברם לא קיבלתי הסבר מניח את הדעת לכך, ש לא עלה בידיהם של הנתבעים להסדיר במועד ייצוג, שיאפשר את ניהולו של הדיון ולו בחלקו וכוונתי היא לפרשת התביעה. את זאת אין להניח אישית לפתחו של בא הכוח, עורך הדין אזולאי, אשר להתרשמותי, השקיע מאמצים לא מעטים לתן ללקוחותיו את השירות המיטבי בנסיבות שאליהן הוא נקלע. אולם, מחדליהם אלה של הנתבעים קלעו את התובע למצב שבו הוא הטריח שורה של עדים להתייצב לחינם.

קביעתי היא כי בתוך 30 ימים מהיום ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובע סך של 7,000 ש"ח להוצאות – שלו ושל עדיו – בגין ההתייצבות לדיון ביום 10.3.2021 ועוד סך, כולל מע"מ, של 2,900 ש"ח לשכר טרחה של עורך דינו. אך לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות לאוצר המדינה.

בקשה לתיקון כתב תביעה ולמצער להגשה של ראיות משלימות
4. יחד עם האמור הגישו הנתבעים בקשה לתיקון כתב ההגנה ולשיגורה של הודעה לצדדים שלישיים, וכן להגשה של כרך ראיות מתוקן. הנתבעים הסבירו כי הם לא זכו לייצוג משפטי ראוי לרבות פרישׂה ראויה של קו הגנתם. הם עצמם, כך הוסבר, הלכו שבי אחר בא כוחם הקודם בלי שהבינו לאשורו את מצב הדברים. הוסף ונטען שה נתבעים מודעים לכך שהבקשות הן חריגות ועשויות לעכב "במקצת את השלמת ניהול ההליך" . ככל שלא ייעתר בית המשפט לכל בקשותיהם, ביקשו אלה לאפשר להם, למצער, לצרף ראיות נוספות: חוות דעת של מומחה לכתבי יד וחוות דעת של מומחה פוליגרף. לגרסת הנתבעים, חוות הדעת האמורות יסייעו לשפוך אור על טענותיהם ויציגו את מעשי הזיוף שביצע התובע או מי מטעמו.

לאחר שבחנתי את הבקשה על נימוקיה, מצאתי שדינה להידחות, על כל חלקיה.

5. את הבקשה לתיקונו של כתב התביעה ושיגורה של הודעה לצדדים שלישיים, לא אוכל לקבל. ניחא, שלא הוצג לפנ ַי מהותו של התיקון המבוקש. השיקול המכריע הוא השלב שבו מצוי ההליך והפגיעה, שתיגרם לתובע בהתרתו של התיקון המבוקש . הפסיקה נקטה אמנם גישה מקילה בבקשות לתיקונם של כתבי הטענות וזאת על מנת שההכרעה תתמקד בשאלות השנויות במחלוקת וכדי לייעל את בירור ההליך. אולם גם לגישה זו הוצבו סייגים. בצד ההגנה על האינטרס של הנתבע, שומה על בית המשפט לבחון גם את עניינו של הצד השני לרבות הנסיבות שבהן מוגשת הבקשה לתיקון:

"בסוגיית תיקונם של כתבי טענות נקטה הפסיקה בגישה ליברלית. ברם, גם לגישה זו הוצבו גבולות. לצד האינטרס בתיקון כתב הטענות, נשקל עניינו של הצד שכנגד והנזק הדיוני הנגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש. גם נסיבות ההליך נלקחות בחשבון, בכללן: זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת שבין הצדדים; הוספת עילות תביעה חדשות שהראיות לגביהן שונות; התנהגות המבקש, כגון אם פעל בחוסר תום לב או נהג בשיהוי; התקדמות ההליכים במועד הגשת הבקשה; ועוד" (רע"א 4429/16 טרקס אחזקות נ' י. שומרוני חברה לבנייה ופיתוח (2003) בע"מ, בפסקה 15 להחלטתו של כבוד השופט נעם סולברג (פורסם באתר הרשות השופטת, 6.9.2016)).

התובענה מצויה בשלב שמיעתן של הראיות, לאחר שהוגשו כל כתבי הטענות, תמו ההליכים המקדמיים, הוגשו עדויות ראשיות והתובע נערך לקיים את שמיעתן של הראיות וחקירתם של העדים . הגשה של כתב הגנה מתוקן ושיגורה של הודעה לצדדים שלישיים, לא זו בלבד ש יסיגו את המשפט לאחור, אלא לטעמי, יפגעו באופן ממשי בתובע. הדבר לא " יעכב במקצת" את בירור ההליך אלא הוא יגרור את התובע לנהלו כמו מראשית. לנתבעים עמד די והותר זמן להיערך לנהל את הגנתם ובנסיבות אלו אין כל שחר לבקשתם האמורה והיא נדחית.

6. לגבי הראיות: כלל הוא במשפטנו, שעל בעל דין להגיש ראיותיו באלומה אחת ולא טיפין טיפין. זכות דיונית היא לבעל דין לא להידרש לבחון פעם אחר פעם את ראיותיו של בר-ריבו. אמת, בתנאים מסוימים עשוי לגבור האינטרס של בירור המחלוקת על הכלל האמור . כך , למשל , כאשר עסקינן בראייה שיהא בה לסייע לעמוד על זכויותיו המהותיות של בעל הדין (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3), 738, 742 (1992); רע"א 5403/17 ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ, בפסקה 22 לפסק דינו של כבוד השופט יורם דנציגר (פורסם באתר הרשות השופטת, 6.12.2017)) . המבחנים שנקבעו בהידרשות לשאלה כלום יותר לצרף ראייה בשלב מתקדם של ההליך הם: השלב בו מצוי ההליך – בשלב מתקדם ייטה בית המשפט לדחות את הבקשה; אופי הראייה שמבוקש לצרף – אם מדובר בראייה טכנית גרידא יטה בית המשפט להיעתר לצירוף; מחדלו של בעל הדין מלהציג את הראייה בשלבים מוקד מים להליך והתרומה של הראייה לחקר האמת ( ענין רוזין, בעמ' 743) .

מן התם להכא, אין צורך להכביר מלים על כך, שהראיות שציר ופן התבקש אינן טכניות במהותן. הן עלולות לחייב את התובע לבחינה מחודשת של ראיותיו, לרבות עתירה להגשתן של ראיות משלימות. גם בבקשה זו הכריע את הכף השלב המתקדם שבו מצוי ההליך ומחדלם של הנתבעים להציג את הראיות המבוקשות במועד. לא אוכל לקבל את הטענה, שממילא נטענה בעלמא, על אודות מחדלים של בא כוח קודם. ממילא אין התובע, אף לא הציבור, צריכים לשאת ב תוצאות מחדלם של הנתבעים. לא ניתן כל הסבר שהניח את דעתי לשאלה מדוע הושחת ו זמנו של התובע בניהול ההליך והזמן השיפוטי לריק ומדוע יש לה סיג את המשפט לאחור ולשוב ולהידרש לבחינתן של ראיות הנתבעים. מכל האמור, גם הבקשה להגשה של כרך ראיות מתוקן – נדחית.

בכל זאת, על מנת לתן לנתבעים את יומם, אני קובע מועד חדש לשמיעתן של הראיות, ביום 20.2.2022 בשעה 9:00. הצדדים ייקחו לתשומת הלב, שהדיון לא יידחה אלא מטעמים מיוחדים. מסגרת הזמנים לחקירות העדים היא כמפורט בהחלטתי מיום 26.11.2019. יכול שהדיון יישמע בהקלטה, מטעמים של בית המשפט ועל חשבונו . במקרה כזה, פרוטוקול הדיון לא יימסר בסיומו, אלא לאחר שיתומלל.

ניתנה היום, י"ט בתמוז התשפ"א, 29 ביוני 2021, שלא במעמד-הצדדים.