הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 26994-05-19

לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

התובע (והנתבע שכנגד):
ציון לילוז

נגד

הנתבעת (והתובעת שכנגד):
אימפקט פיתוח נכסים בע"מ

החלטה

בקשות הדדיות של הצדדים לגילוי ספציפי של מסמכים ולעיון בהם.

ברקע תביעות הדדיות בעקבות התקשרות הנתבעת, בעלת זיכיון בישראל של המותג "רי/מקס" עם התובע, מתווך מקרקעין ומי שהיה סוכן ברשת רי/מקס, בהסכם זיכיון להפעלת סניף של הרשת במזרח העיר ראשון לציון (להלן: "הסכם הזיכיון") וטענות הצדדים להפרתו.

התובע הגיש תביעה על סך 879,221 ₪ בטענה שהנתבעת לא קיימה את התחייבויותיה בהסכם הזיכיון, לא הפנתה סוכנים (לידים) והסיטה סוכנים מהסניף שלו במטרה לפגוע בעסקיו, סיכלה עסקאות שלו עם עמידר, לא סיפקה ייעוץ ותמיכה והסתירה מידע על קרן "קידום" בה מפקידים הזכיינים כספים לקידום מטרות לטובת הזכיינים. כן מוגשת התביעה בעילה של לשון הרע.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על סך 271,810 ₪ בטענה שהתובע לא דיווח על עסקאות מעמידר בהיקף כספי בסך של 41,638,000 ₪ ומעסקאות נוספות ומנע מהנתבעת את העמלות להן הייתה זכאית על פי הסכם הזיכיון מעסקאות אלה.

הוגשו תשובה ותגובה לתשובה בכל אחת מהבקשות, בהן פרסו הצדדים טענותיהם בהרחבה, למעלה מן הצורך והבקשות שלפניי ממחישות את חשיבותן של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 העתידות להיכנס לתוקפן בקרוב.

דיון
מושכלות ראשונים הם שנקודת מוצא העקרונית לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, לשם חשיפת האמת וקיום דיון הוגן בו ניתן יהיה לנהל את ההליך "בקלפים פתוחים". המבחן המרכזי הוא מבחן הרלבנטיות הנתחם בכתבי הטענות, כאשר בשיקול דעת בית המשפט לא לחייב גילוי מסמכים כשאינם דרושים לשם דיון הוגן בתביעה וכאשר הגילוי עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך (ראו; תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.2008) (להלן: " עניין רנדי"); רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ (22.8.2002)).

הליכי גילוי מסמכים אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג"' הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת. כן יש לשקול בעת החלטה בבקשה לגילוי ועיון במסמכים את מידת ההכבדה של הגילוי על הצד שכנגד. ככל שמידת ההכבדה צפויה להיות גדולה יותר, כך יש להקפיד בבחינת הרלוונטיות של המסמכים (ראו; רע "א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות עורכי דין נ' עו"ד וטשטיין (4.2.2020); רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 196 (2002) (להלן:" עניין שמשון"); עניין רנדי)).

כחוט השני חזרה בהתנגדות הצדדים לגילוי מסמכים הטענה כי מדובר בדרישה כוללנית וגורפת. הדרישה לגילוי דווקני של מסמך פלוני במסגרת בקשה לגילוי ספציפי של מסמכים, רוככה במרוצת השנים. הפסיקה מכירה באפשרות לבקש גילוי של קטיגוריות וסוגי מסמכים, מקום בו מדובר במסמכים הרלוונטיים למחלוקת (ראו; עניין שמשון; רע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי (7.5.2009)).

הזכות לגילוי ולעיון במסמכים אינה בלתי מוגבלת. יש והיא תיסוג בפני ערכים נוגדים, כגון מניעת פגיעה בפרטיות ובסודות מסחריים של הצד הנדרש בגילוי ושל צדדים שלישיים או באינטרס לגיטימי אחר, כשהאיזון ההולם בין העקרונות השונים נגזר מנסיבות כל מקרה ומקרה (ראו; רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995); עניין שמשון ; רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כימפרן ישראל בע"מ, פ"ד נח(1)97 (2003); רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (6.3.2013)).

בקשת התובע לגילוי ועיון במסמכים אינה נתמכת בתצהיר. הבקשה רוויה בעובדות, וראוי היה לצרף אליה תצהיר לתמיכת העובדות הנטענות בה מכוח תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-984 (להלן: "התקנות") (ראו; רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ (14.8.2005)). על נחיצות תצהיר בתמיכה לבקשה לעיין במסמך שאינו נזכר בכתבי הטענות או בתצהיר גילוי המסמכים מורה תקנה 117 לתקנות.

על רקע מושכלות אלה בחנתי את טענות הצדדים בכל אחת מהבקשות, התשובה והתגובה והפלוגתאות שבמחלוקת ולהלן החלטתי;
בקשת הנתבעת (בקשה מס' 14)

הבקשה מתייחסת לשש קטיגוריות של מסמכים ספציפיים שהנתבעת מבקשת לחייב את התובע בגילוי ועיון בהתייחס לתקופה שמחודש נובמבר 2014 ועד לחודש דצמבר 2018 (להלן: "תקופת הגילוי"). הנתבעת טוענת לרלוונטיות המסמכים המבוקשים לברור תביעתה לחיוב התובע בתשלום כספים מ"הכנסות ברוטו" כהגדרתן בהסכם הזיכיון, לאחר שהתובע לא דיווח על עסקאות שביצע ומנע מהנתבעת את העמלה המגיעה לה.

הנתבעת מפנה להסכם הזיכיון וטוענת שכל תקבול שהתבצע על ידי התובע במסגרת משרדו, לרבות תשלומים של סוכנים, עסקאות של סוכנים במשרדו ותקבול שהתקבל אצל התובע מכל מקור בתחום הנדל"ן, נכלל בהכנסות מהן נגזרים התשלומים לנתבעת.

בסעיף 5 להסכם הזיכיון הוגדרה "הכנסה ברוטו" ממנה על התובע לשלם לנתבעת כספים "כל ההכנסות שצברו, הופקו או התקבלו מכל מקור שהוא ע"י הזכיין ו/או ע"י סוכני מכירות, ע"י שימוש ישיר או עקיף של המושג הקנייני, או ע"י אי אילו מהסימנים, לרבות, מבלי הגבלה כלשהי, כל הסכומים המיועדים לתשלום ע"י הסוכנים לזכיין כתשלומים אזוריים או מנהליים וכל ההכנסות שצמחו, הופקו או התקבלו ע"י הזכיין ו/או אי אלו מהסימנים ובין אם הקשורות לרכישה, מכירה, השכרה, התאגדות לקבוצת רכישה, התארגנות לקבוצת קונים, ניהול ואחזקת נכסים, פינוי ובינוי, החלפה או כל העברה או הענקת כל זכות בנכסים דלא ניידי, מגורים או מסחרי, לרבות קרקע, יחידות time-share , בתים טרומיים, תמ"א 38".

בתשובה מפורטת תוך הפנייה לפסיקה, מתנגד התובע לבקשה מטעמים שונים. מוטיב עיקרי וחוזר בהתנגדות התובע היא טענתו שמדובר בדרישה גורפת כללית ולא ממוקדת, העולה כדי דיג ראיות פסול שאינה מהווה גילוי ספציפי של מסמכים, להיות חלק מדרישות הנתבעת לגילוי ועיון מכבידות שלא לצורך, שעה שבידי הנתבעת מסמכים המפרטים את הנתונים במסמכים המבוקשים וכי מדובר בדרישה לחיוב התובע לייצר מסמכים שאינם קיימים או שלא אותרו על ידי התובע ואינם מצויים ברשותו.

אדון להלן בכל אחד מסוגי המסמכים שהנתבעת מבקשת גילוי ועיון בהם;

פנקסי הזמנות תיווך
הנתבעת מבקשת לחייב את התובע להעביר לעיונה את כל פנקסי הזמנות תיווך בתקופת הגילוי, לרבות פנקסים בהם לא נעשה שימוש וצילום הכריכות של פנקסים אלה של התובע ושל כל סוכני משרדו, לרבות סוכנים שעזבו את המשרד; של דודי מצליח בתקופה בה שימש בעל תפקיד; של כל ישות בבעלות ישירה או עקיפה של התובע ואשתו וכן את כל הזמנות שרותי תיווך (מוכרים, קונים ובלעדיות) שהוציאו התובע, הסוכנים ובעלי תפקידים במשרדו (כולל צילום כריכות הפנקסים) וכן של שלושת העסקאות שעל פי סעיף 29 לכתב התביעה שכנגד התובע לא דיווח לנתבעת.

הנתבעת טוענת כי פנקסי הזמנות התיווך נדרשים לניהול ושמירה, בהתאם לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 וכי בהתאם לסעיף 3 לנספח 2 להסכם הזכיינות, על התובע האחריות לניהול רישום מסודר של כל פנקסי הזמנת שירותי תיווך. לטענת הנתבעת פנקסי הזמנות התיווך (בדומה לפנקסי חשבוניות) ממוספרים בסדר רץ ובכל פנקס 25 הזמנות, ובאמצעות גילויים ניתן ללמוד על העסקאות שבוצעו ולא גולו לנתבעת. התובע לא העביר לידי הנתבעת את הפנקסים אלא כ-1,200 טפסי הזמנות באי סדר, ללא חלוקה לפנקסים וללא צילום כריכת הפנקסים עליהם מצוין מספר הפנקס ובדיקת מסמכים אלה באופן המעלה חשש שלא הועברו כל ההזמנות - המספר הסידורי של ההזמנות מופיע בקפיצות ואינו ברצף, ישנן כ-70 הזמנות כפולות תחת אותו מספר סידורי אשר הונפקו עבור נכסים שונים, חסרים פנקסי הזמנות של סוכנים והדבר אינו הגיוני.

לגבי שלוש העסקאות הספציפיות שפורטו בכתב התביעה כעסקאות שלו דווחו לנתבעת, טוענת הנתבעת, לא התקבל מענה וההזמנות לא גולו.

במענה לדרישת הנתבעת לגילוי הפנקסים, השיב התובע בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי "קיים ברשותי" וכי "אין לו עסקים מקבילים".

התובע אינו חולק על רלוונטיות הדרישה. בסעיף 9 לתצהיר של התובע בתמיכה לתשובה לבקשה, טוען התובע לצד טענה שדרישת הנתבעת כוללנית וגורפת וכי אין ממש בספקולציות שהנתבעת מעלה, כי הוא העביר לנתבעת את כל הזמנות התיווך שאותרו על ידו לתקופת הגילוי. התובע גם מאשר שיתכן שסוכנים איבדו הזמנות וכן שקיימים פנקסי הזמנות עם מספר סידורי כפול, בשל הדפסה כפולה של בית הדפוס וטוען כי אלה הועברו לנתבעת.

משהתובע אישר בתצהיר שהוא העביר לנתבעת את כל הזמנות התיווך שברשותו, אין מקום לחייבו בגילוי של הזמנות תיווך שאינן ברשותו. טענת הנתבעת, בעקבות בדיקת ההזמנות התיווך שהתובע העביר במסגרת הליכי הגילוי והעיון, שלא הועברו כל הזמנות התיווך היא טענה נגד תוכנו ואמינותו של תצהיר התובע אשר ככלל תיבחן במסגרת ההליך (ראו; רע"א 5188/18 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי השקמה בע"מ (16.12.2018); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (1.11.2005); ת.א (מחוזי-מרכז) 8776-11-15 א. רפאל ושות' נ' גבע (7.1.2018); 24498-09-11 (מחוזי-ת"א) בן יעקב נ' בנק הפועלים (31.12.2013)).

יחד עם זאת, יש טעם של ממש בדרישת הנתבעת להעביר לעיונה העתק של כל פנקסי הזמנות התיווך בתקופת הגילוי בהם נעשה שימוש על ידי התובע ועל ידי סוכנים במשרדו. הפנקסים רלוונטיים לברור היקף העסקאות בתקופת הגילוי, מחלוקת שהיא בלב התביעה שכנגד. טענת הנתבעת לכך שהזמנות התיווך שהועברו לעיונה הועברו באי סדר וללא שיוך לפנקסי הזמנות ספציפיים לא נסתרה, והתובע עצמו מאשר בתשובה לבקשה כי ייתכן שהזמנות אבדו וקיימים פנקסי הזמנות עם מספר סידורי כפול.

אינני סבורה שמדובר בדרישה גורפת ומכבידה באופן בלתי סביר, שאינו מצדיק גילוי ועיון. טענת הנתבעת לקיומן של 25 הזמנות בפנקס במספר סידורי עוקב לא נסתרה, ובשים לב לכמות ההזמנות שנטען שהועברו לנתבעת (כ-1,200) ולאור רלוונטיות הדרישה, על התובע לגלות ולהעביר לעיון הנתבעת את כל הפנקסים בהם נעשה שימוש במשרדו בתקופת הגילוי.

בתשובת התובע אין מענה ענייני לדרישה לגילוי ועיון בהזמנות התיווך של שלושת העסקאות שפורטו בסעיף 29 לכתב התביעה שכנגד אשר הנתבעת טוענת שלא דווחו לה (עסקת מכר דירה ברח' קרל נטר בראשל"צ מיום 25.7.2018; עסקת מכר דירה ברח' אהרון קרון 19 בראשל"צ מיום 20.8.2017; עסקת מכר נדל"ן מסחרי ברח' מעין שורר בא.ת שורק). הגם שבדרישה לגילוי מסמכים שקדמה לבקשה לא צוינו במפורש עסקאות אלה, הנתבעת ביקשה גילוים של כל פנקסי ההזמנות ועל התובע לגלות את מסמכים אלה ולאפשר לנתבעת לעיין בהם.

למען הסר ספק הגילוי ייערך בתצהיר ערוך כדין כמצוות תקנה 113 לתקנות ויפרט אם המסמכים מצויים או היו מצויים ברשותו או בשליטתו משל התובע, ואם אינם מצויות בה - מתי יצאו ממנו ומה היה עליהם. לתצהיר יצורפו העתקי המסמכים שגולו.

לגבי הדרישה לגילוי פנקסים של כל ישות בבעלות ישירה או עקיפה של התובע ואשתו המכונה בבקשה "עסקים מקבילים", די בהצהרת התובע בסעיף 1.3 לתצהיר גילוי המסמכים הספציפי "אין עסקים מקבילים". לא נעלם ממני נספח 6 לבקשה, על יסודו טוענת הנתבעת כי התובע פרסם עצמו תחת עסק בשם אחר בתקופת ההתקשרות (אדירים -שיווק בע"מ). דרישת הנתבעת בלא הפנייה לעסק מקביל ספציפי, היא דרישה גורפת ולא איעתר לה.

מסמכי עסקאות בתחום נדל"ן
הנתבעת מבקש לחייב את התובע בגילוי ועיון של כל הסכמי התקשרות ו/או שיתופי פעולה של התובע ושל העסקים מקבילים של התובע עם כל גורם הקשור לנדל"ן בתקופת הגילוי לגבי פרויקט תמ"א, פינוי בינוי, ועדי בתים, גורמי נדל"ן מסחרי, פרויקטים יד ראשונה, משרדי נדל"ן בחו"ל, בעלי נכסים בחו"ל, חברות להשקעות בחו"ל וכד'. הנתבעת טוענת לזכותה על פי הסכם הזיכיון לקבלת כספים מעסקאות ולרלוונטיות המסמכים מטעם זה.

במענה לדרישה, השיב התובע בתצהיר גילוי המסמכים "קיים הסכם ברחוב ויגודסקי" (סעיף 1.5). בכך אין מענה לדרישה. התובע אינו טוען בתצהיר גילוי המסמכים נגד רלבנטיות הדרישה או להיותה כוללנית וגורפת. לראשונה, בתשובה לבקשה, טוען התובע שמדובר בדרישה כוללנית גורפת, מכבידה ולא ממוקדמת שאינה באה בגדר גילוי ספציפי. אין טענה לחוסר רלוונטיות הדרישה בתשובה.

במקרה זה לב המחלוקת בתביעה שכנגד הוא בטענת הנתבעת שהתובע לא דיווח על כל העסקאות שביצע בתקופת הגילוי ולא העביר לנתבעת את עמלותיה מעסקאות אלה. מסמכי התקשרויות ושיתופי פעולה של התובע בעסקאות נדל"ן רלוונטיים לברור המחלוקת. גם אם גילוי ומתן עיון במסמכים אלה מכביד על התובע בהינתן שמדובר בתקופת גילוי המשתרעת על ארבע (4) שנים, אני סבורה כי חשיבות המסמכים לליבון לב המחלוקת בתביעה שכנגד ועוצמת הרלוונטיות שלהם מצדיק לגלות ולאפשר עיון במסמכים, גם במחיר נטל ההכבדה (ראו; עניין רנדי; רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ (28.6.2020) (להלן:" עניין שופרסל")). לאור זאת תובע יגלה מסמכים אלה בתצהיר עורך כדין כמצות תקנה 113 לתקנות ויאפשר לנתבעת לעיין בהם.

לא אדרש לתהיות שמעלה הנתבעת בנוגע למועד המצאת הסכם עסקת ויגודסקי. טענות הנתבעת שמורות לנתבעת במסגרת ברור ההליך.

מסמכים חשבונאיים
הנתבעת מבקשת לחייב את התובע בגילויים של 7 קטיגוריות של מסמכים חשבונאיים של התובע, של משרד התובע, של בני משפחת התובע שפעלו במשרדו וכן של העסקים המקבילים של התובע שהופקו בתקופת הגילוי. הנתבעת טוענת כי המסמכים החשבונאיים המבוקשים רלוונטיים לברור העסקאות שבוצעו בתקופת הגילוי, מהן היא זכאית על פי הסכם הזיכיון לתשלום. התובע אינו טוען בתשובה לבקשה נגד רלוונטיות המסמכים החשבונאיים המבוקשים.

בכל הנוגע לגילוי מסמכים של "העסקים המקבילים" של התובע, אקדים ואומר, כי משהתובע הצהיר במסגרת תצהיר גילוי המסמכים ובתצהיר שניתן בתמיכה לתשובה לבקשה שלא היו לו "עסקים מקבילים" בתקופת הגילוי, וכל עוד דרישת הנתבעת מנוסחת כדרישה גורפת בלא התייחסות לעסק ספציפי - אין מקום להורות על גילוי נוסף.

כן אין מקום להורות על גילוי מסמכים חשבונאיים של בני משפחתו של התובע (אשתו) שפעלו במשרד התובע, משאינם צד להליך.

חשבוניות מס/קבלה ופנקסי קבלות של התובע בתקופת הגילוי
כאמור בלב כתב התביעה שכנגד טענת הנתבעת כי התובע לא גילה על כל העסקאות שבוצעו בתקופת הגילוי. במענה לדרישת הנתבעת השיב התובע בתצהיר גילוי המסמכים "קיימות חשבוניות/קבלות שלי (ע.מ); אין עסקים מקבילים" (סעיף 1.6). הנתבעת טוענת שמדובר במענה חלקי ומתחמק וכי מספר החשבוניות (448) שהתובע העביר לה, נמוך ולא סביר ויש חשש שלא גולו כל החשבוניות/קבלות המבוקשות.

התובע אינו מפרט בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי את מספרי החשבוניות/קבלות שברשותו ואת מספרן, ואף שומר בסעיף 2 לתצהיר הגילוי על זכותו לצרף מסמכים נוספים ככל שיימצאו או יגיעו לידיו. בתצהיר שניתן בתמיכה לתשובה לבקשה, התובע אינו מצהיר שכל חשבוניות המס/קבלות שהנפיק בתקופת הגילוי הומצאו לנתבעת, כפי שעשה לגבי הזמנות התיווך שהעביר לנתבעת.

התובע יפרט בתצהיר ערוך כדין האם החשבוניות/קבלות שהומצאו לנתבעת הן כל החשבוניות/קבלות שהנפיק מחודש נובמבר 2014 ועד לסוף חודש דצמבר 2018, ולאור עוצמת רלוונטיות המסמכים החשבונאיים המבוקשים ובהתאם להוראות תקנה 113 לתקנות יבהיר אם היו ברשותו חשבוניות/קבלות שיצאו מרשותו מתי, ומה היה עליהן. לתצהיר יצורפו חשבוניות/קבלות נוספות שיאותרו. דו"חות הרווח והפסד שהתובע גילה והעביר לנתבעת (צורפו לתשובת הנתבעת) אין בהם תחליף לגילוי ועיון בחשבוניות/הקבלות המדווחות לרשויות, כאשר במוקד התביעה שכנגד טענת הנתבעת לאי דיווח התובע על מלוא העסקאות ובדוחות יש פרוט שנתי המקשה ביצוע התאמה.

העתקי חשבונות מס/קבלה ופנקסי קבלות של הסוכנים שפעלו במשרד
הנתבעת מבקשת לחייב את התובע בגילוי ועיון של חשבונות מס/קבלה ופנקסי קבלות של סוכנים שפעלו במשרדו, מהטעם שתקבולים והכנסות של הסוכנים נכללים בהגדרת ההכנסה ממנה נגזרים התשלומים להם היא זכאית. בסעיף 5 להסכם הזיכיון נקבע כי ההכנסות לחישוב תשלומים להם זכאית הנתבעת כוללים את "כל ההכנסות שצברו, הופקו או התקבלו מכל מקור שהוא ע"י הזכיין ו/או ע"י סוכני מכירות" וכן את "כל הסכומים המיועדים לתשלום ע"י הסוכנים לזכיין כתשלומים אזוריים או מנהליים וכל ההכנסות...".

במענה לדרישת הנתבעת השיב התובע בתצהיר גילוי המסמכים "קיימות חשבוניות/קבלות שהתקבלו אצלי מסוכנים בתקופת הגילוי" (סעיף 1.7). התובע לא חלק על רלוונטיות המסמכים אך התנגד לעיון בהם בטענה שמדובר בדרישה כוללנית, מכבידה וגורפת הנוגעת לצדדים שלישיים ומצויה ברשותם ובשליטתם של הסוכנים, ולא ברשותו או בשליטתו.

בתשובה לבקשה חוזר התובע על התנגדותו לעיון במסמכים ומחדד בתצהיר שהוא אינו מחזיק בפנקסי החשבונות או פנקסי הקבלות של הסוכנים שפעלו במשרד, ואלה מצויים אצל אותם סוכנים שאינם צד להליך ולא בשליטתו ומשכך אין לחייבו בגילוי מסמכים שאינם ברשותו. התובע מוסיף שמדובר בדרישה מכבידה וקנטרנית בשים לב לתקופת הגילוי אליה היא מתייחסת (ארבע שנים) וכאשר חשבונית מס/קבלה המתקבלת אצלו מסוכן בגין עסקה שהמשרד טיפל בה מוגדרת כהוצאה בדוחות של התובע ונכללת בדו"חות הרווח והפסד שגילה והעביר לנתבעת.

בנוגע לדרישת הנתבעת יש להבחין בין חשבוניות מס/קבלה של הסוכנים, לבין פנקסי הקבלות של הסוכנים. לגבי פנקסי הקבלות, התובע הצהיר כי אלה מצויים בידי הסוכנים ואינם בשליטתו, ובכך סגי. לעומת זאת, לגבי חשבוניות מס/קבלות של סוכנים, התובע מאשר בתצהיר גילוי המסמכים ובתצהיר בתמיכה לתשובה לבקשה שאלה מצויות ברשותו ומועברים להנהלת החשבונות שלו. חשבוניות/קבלות אלה רלוונטיות למחלוקת בכתב התביעה שכנגד ועל התובע לגלותן בתצהיר ערוך כדין כמצוות תקנה 113 לתקנות ולהעבירן לעיון הנתבעת. גם אם מדובר בכמות גדולה של מסמכים על פני תקופה של ארבע (4) שנים ובנטל מכביד, כטענת התובע, עוצמת הרלוונטיות של חשבוניות/קבלות הסוכנים לברור היקף העסקאות שבוצעו, מצדיקה הטלת נטל זה ולא ניתן להסתפק בדו"ח רווח והפסד בו הדיווח שנתי.

העתקי חשבוניות שהתובע או משרדו קיבלו מגורמים אחרים בתקופת הגילוי
הנתבעת טוענת כי היא זכאית לחלקה בכספים שהתובע קיבל בגין עסקאות שונות בתחום הנדל"ן וכי על פי פרסומים התובע היה מעורב בעסקאות מעין אלה, עליהן לא דיווח. הנתבעת אינה מפרטת מי מהם אותם גורמים לגביהם מתייחסת דרישתה ובאופן בו נוסחה הדרישה, מדובר בדרישה גורפת ומכבידה שלא ניתן לקבלה. בפרט לאור חיוב התובע בגילוי ועיון מסמכי עסקאות בתחום נדל"ן כמפורט בהחלטתי לעיל.

כרטסת הנה"ח, דו"חות כספיים, מאזן, דו"ח רווח והפסד ומאזני בוחן של התובע בתקופת הגילוי
אין מחלוקת לגבי רלוונטיות המסמכים החשבונאיים המבוקשים לברור העסקאות שבוצעו על ידי התובע. אין גם טענה מפי התובע להיעדר רלוונטיות.

במענה לדרישת הנתבעת ציין התובע בתצהיר גילוי המסמכים שאין לו את המסמכים, פרט לדו"ח רווח והפסד לשנים 2014-2018 (סעיף 1.9). על כך חזר התובע בתשובה לבקשה, כשלטענתו הוא פנה להנהלת החשבונות של משרדו ונמסר לו שיש רק את דו"ח רווח והפסד ואין מלבדו מסמכים נוספים (ראו; סעיף 75 לתצהיר שצורף לתשובת התובע). תשובת התובע לדרישת הגילוי מעוררת שאלה. כיצד אין בידי התובע המאשר שפעל כעוסק מורשה אפילו כרטסת הנהלת חשבונות? מאזנים? הנתבעת מפנה להוראות תוספת ט' להוראות מס הכנסה וטוענת על יסודן לחובת התובע, ככל מתווך נדל"ן, לנהל מערכת חשבונאות כפולה המחייבת החזקה וניהול של המסמכים המבוקשים. אמנם, ככלל טענות נגד תוכנו ואמינותו של תצהיר גילוי המסמכים נבחנית במסגרת ההליך ואין בהן כשלעצמן להורות על גילוי או עיון. אלא שלאור השאלות המתעוררות מתשובת התובע לדרישת הגילוי, בשלב הראשון על התובע להשלים את המענה ולפרט בתצהיר ערוך כמצוות תקנה 113 לתקנות בנוגע לכל אחד מהמסמכים המבוקשים לגביהם הצהיר שאינם ברשותו, מתי יצאו ממנו ומה היה עליהם.

פנקסי מע"מ וביטוח לאומי, דיווחים שנתיים למע"מ ולמס הכנסה של התובע
הנתבעת מבקשת להורות על גילויים של פנקסי מע"מ וביטוח לאומי של התובע ודיווחיו השנתיים למע"מ ולמס הכנסה, בהיותם רלוונטיים למיפוי הכנסות התובע בתקופת הגילוי ואיתור העסקאות עליהן לא דיווח התובע.

בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי טען התובע שמדובר בדרישה לא רלוונטית, מכבידה, כוללנית וגורפת העולה כדי דיג פסול (סעיפים 1.10, 1.12). בתשובה לבקשה מוסיף התובע כי הדרישה מכוונת לטענה חדשה שמעלה הנתבעת בבקשה לכך שאסור היה על התובע לעבוד בעסקים אחרים בתקופת הגילוי, ומהווה הרחבת חזית. אינני סבורה כך.

המסמכים המבוקשים רלוונטיים לגילוי עסקאות שבוצעו על ידי התובע והכנסותיו ועל התובע לגלותם בתצהיר ערוך כדין בהתאם לתקנה 113 לתקנות ולאפשר לנתבעת עיון בהם. שאלת קיומן של עסקאות והכנסות שלא דווחו לנתבעת היא בבסיס התביעה שכנגד, ולגביה לא ניתן לומר שמדובר בהרחבת חזית.

ספר עסקאות של המשרד ושל התובע בתקופת הגילוי
הנתבעת מבקשת להורות על גילוי ספר העסקאות של המשרד והתובע לצורך גילוי מלוא עסקאות הנדל"ן שביצע התובע והיא מפנה להוראת מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג-1973 תוספת ט' (ניהול פנקסי חשבונות על ידי סוחרי מקרקעין ומתווכי מקרקעין) וטוענת לחובת התובע להחזיק ספר עסקאות שיש לכלול בו פרטים לגבי עסקאות שבוצעו על ידו כמתווך מקרקעין.

בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי השיב התובע לדרישה "אין ברשותי" (סעיף 1.11). בתשובה לבקשה הנתמכת בתצהיר טוען התובע שלפני שנים נציגי מס הכנסה הבהירו לו שאין לו כל צורך להחזיק ספר עסקאות (סעיף 90 לתצהיר). התובע אינו מפרט את זהותם של אותם נציגים ומתי נאמר לו הנטען. משהתובע הצהיר שאין ברשותו ספר העסקאות, אין מקום לחייבו בגילוי נוסף, תוך שמירת טענות הנתבעת ותהיותיה בנוגע למענה שניתן.

טופס 126 של עובדים וסוכנים
הנתבעת מבקשת לחייב את התובע לגלות את טפסי 126 של כלל עובדי המשרד והסוכנים בתקופת הגילוי, לצורך גילוי הסדר התשלומים של התובע עם עובדי משרדו ובמיוחד עם המנכ"ל מר דודי מצליח.

ביחס לדרישה השיב התובע בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי "אין ברשותי. מה גם שמדובר בדרישה לא רלבנטית כלל ועיקר וממילא עובדי המשרד אינם שכירים" (סעיף 1.13). לאור המענה שניתן על ידי התובע ולפיו אין בידו את הטפסים המבוקשים, לא אדרש לשאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים ואין לחייב את התובע בגילוי נוסף.

הסכמים עם סוכנים
הנתבעת מבקשת גילויים של הסכמי ההתקשרות של התובע עם סוכנים, לברור תשלומים ששולמו לתובע על ידי סוכנים במשרדו, המהווים חלק מההכנסה ממנה על התובע לשלם לנתבעת כספים.

בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי השיב התובע לדרישה "מדובר במסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים המצויים ממילא ברשות הנתבעת. לכן, מדובר בדרישה מכבידה וגם קנטרנית וטורדנית" (סעיף 1.14). בתשובה לבקשה טוען התובע שכל סוכן שגויס למשרדו בתקופת הגילוי דווח לנתבעת ורק לאחר שהסכם העסקה עמו הועבר לנתבעת, פתחה הנתבעת גישה לאותו סוכן.

גם אם נוהל העבודה הוא כפי שמתאר התובע, יש טעם בטענת הנתבעת לצורך בגילוי כל ההסכמים עם הסוכנים המצויים בידי התובע על מנת לוודא כי כל ההסכמים דווחו וכן לאור סעיף 5 להסכם הזיכיון הכולל בהכנסה ממנה נגזרים תשלומים לנתבעת "כל הסכומים המיועדים לתשלום ע"י הסוכנים לזכיין כתשלומים אזוריים או מנהליים וכל ההכנסות שצמחו" . התובע אינו משיב במענה לדרישה לגילוי ההסכמים עם הסוכנים האם ההסכמים מצויים ברשותו, ומבחינה זו המענה שניתן על ידי לדרישת הגילוי הספציפי חסר. התובע גם אינו מפרט את מספר הסוכנים ומדוע גילוי של הסכמי ההתקשרות עמם מכביד. מדובר בסוכנים שפעלו ממשרד הנתבע. ניתן להניח שזהותם ידועה לנתבע וטענתו שמדובר בדרישה לא ממוקדת וגורפת, אין לה מקום. התובע יגלה בתצהיר כמצוות תקנה 113 לתקנות מסמכים אלה ויאפשר לנתבעים עיון במסמכים.

מסמכי התקשרות עם דוד מצליח
הנתבעת מבקשת לחייב את התובע לגלות את כל מסמכי ההתקשרות שלו עם מר מצליח דוד, אשר שימש כמנכ"ל משרדו של התובע ועם עסקיו המקבילים - "אדירים נדל"ן", "אדירים שיווק נכסים", "וועד הבית פלוס" ו- "אדיר שיווק נכסים". הנתבעת טוענת שהתובע באמצעות מנכ"ל משרדו ועסקיו המקבילים של מנכ"ל המשרד, העלימו ממנה הכנ סות ומטעם זה לרלוונטיות המסמכים.

במענה לדרישה השיב התובע בתצהיר גילוי המסמכים "ממילא מדובר בדרישה פסולה כוללנית גורפת ומכבידה שאינה רלבנטית. מעבר לכך, מסמכי ההתקשרות עם מר דודי מצליח כסוכן במשרד מצויים בידי הנתבעת ממילא. לכן, מדובר גם בדרישה קנטרנית וטרדנית" (סעיף 1.19). בתשובה לבקשה חוזר התובע על כך שמדובר בדרישה כללית, גורפת ולא ברורה ואין להצדיק גילוי מסמכים הנוגעים לצד שלישי שאינו צד להלך, על בסיס ספקולציות חסרות יסוד. בתצהיר תמיכה לתשובה, מצהיר התובע שאין לו עסקים מקבילים ושהנתבעת תפנה למר מצליח לברור עסקיו.

מסמכי ההתקשרות של התובע עם מר מצליח בתקופת הגילוי רלוונטיים למחלוקת בכתב התביעה שכנגד ולברור טענת הנתבעת כי התובע יחד עם מר מצליח ובאמצעותו ביצעו עסקאות עליהן היא לא דווחה ואת עמלותיה לא קיבלה. הבקשה מתייחסת למסמכי התקשרות שהתובע צד להם, ואין על הנתבעת לפנות למר מצליח כפי שמציע התובע. התובע אינו טוען בתצהיר הגילוי וגם לא בתצהיר התמיכה לתשובה כי אין ברשותו הסכמים ומסמכי התקשרות. הבקשה נוקבת בשמות ספציפיים של "עסקים" לגביהם מבוקשים מסמכי ההתקשרות ועל התובע לגלותם ולאפשר לנתבעת עיון בהם, כחלק ממשחק הקלפים הפתוחים שנועד הגילוי והעיון להבטיח ולהעבירם לעיון הנתבעת.

צילומים ופרסומים לגיוס סוכנים
דרישת הנתבעת, בעקבות תשובת התובע, צומצמה לחיוב התובע בגילוי כל הפרסומים שהתובע פרסם בתקופת הזיכיון. התובע טוען בתשובה אותרו פרסומים שיועברו לנתבעת. טענתו נתמכת בתצהיר ובכך די.

בקשת התובע (בקשה 13)

בקשת התובע למתן צו גילוי ועיון במסמכי הנתבעת מתייחסת לעשר קטיגוריות של מסמכים שלטענת התובע רלוונטיים לתביעה שהגיש נגד הנתבעת.

הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת שמדובר במסע דיג מסמכים רחב היקף, הכולל בקשות לגילוי מסמכים החורגים ממסכת טענות הצדדים בכתב התביעה, לגילוי מסמכים המצויים ברשות התובע שגילויים מטיל נטל הכבדה בלתי סביר על הנתבעת ונועדו להתשתה, ולגילוי מסמכים שחשיפתם תביא לגילוי מידע עסקי-מסחרי סודי של הנתבעת, שעה שהתובע כיום מתחרה בפעילותה וכל זאת כאשר התובע אינו תומך בתצהיר טענות שווא עובדתיות שהוא מעלה.

תכתובת בין הנתבעת ומי מטעמה לבין התובע ומי מטעמו
התובע מבקש לחייב את הנתבעת בגילוי כל התכתובות בין הצדדים או מי מטעמם כולל דוא"ל, וואטס אפ, הודעת ס.מ.ס, מכתבים וכיו"ב, וטוען כי התכתובות המבוקשות רלוונטיות לסוגיות השנויות במחלוקת בהליך.

במענה לדרישה לגילוי ועיון בתכתובות המבוקשות, השיבה הנתבעת שמדובר בבקשה לא ממוקדת לגילוי תכתובות שיש ברשות התובע, כי התכתובות הרלבנטיות צורפו לכתבי הטענות וכן שישנן הודעות רבות שנשלחו בתפוצה רחבה לכלל זכייני הרשת וככל שהתובע מבקש תכתובת הוא מתבקש לתת פרטים ספציפיים לכך (סעיף 2.1).

בתשובה לבקשה מבהירה הנתבעת כי היא שולחת לזכייניה מאות הודעות בשנה שחלקן לא מוענו לתובע, וכי מלאכת איתור ההודעות וברירת ההודעות שמוענו לתובע מתוכן יטיל על הנתבעת נטל מכביד והשקעה של עשרות שעות עבודה וזאת ללא הצדקה, בפרט כשלתובע ממילא יש את ההודעות לזכיינים שנשלחו אליו כנמען. לגבי תכתובות פרטיות בין הצדדים טוענת הנתבעת כי מדובר בתכתובות רבות משנת 2012 שרובן המכריע לא רלבנטיות, ודרישה לגילוי כולן משוללת הגיון ומכבידה הכבדה בלתי סבירה ותדרוש מהנתבעת לערוך חיפוש שמונה שנים לאחור לאיתורן, בו בשעה שהן מצויות בידי הנתבע. עם זאת הנתבעת מביעה נכונות לגילוי תכתובות ספציפיות לפי פרטים שימסור התובע.

מבחן הרלוונטיות חולש על הליכי הגילוי וביתר שאת על בקשה לגילוי ועיון בסוגי מסמכים שגילויים עלול להטיל נטל הכבדה בלתי סביר (ראו; עניין שמשון ; עניין רנדי ). התובע אינו מפרט בבקשה את הרלוונטיות של כלל התכתובות עם הנתבעת, ובגילוי כל ההודעות של הנתבעת לזכיינים ביניהם התובע. לאור ההכבדה בגילוי כל ההודעות והתכתובות שנשלחו לתובע במסגרת הודעת הנתבעת לזכיינים, שלטענת הנתבעת הן בהיקף של מאות הודעות בשנה ומשהתובע אינו מצביע בבקשה על רלבנטיות קונקרטית לגילוי תכתובות אלה, הכף נוטה שלא לקבל את הבקשה הגורפת לעיון בהודעות/פניות/תכתובות לכלל הזכיינים גם אם הודעות אלה נשלחו לתובע.

אשר לתכתובות "פרטיות" בין הצדדים שאינן חלק מתכתובות והודעות לכלל הזכיינים, הנתבעת חולקת על רלבנטיות רוב התכתובות "הפרטיות" עם התובע, אך לא על כולן. גם אם יש טעם בטענת הנתבעת שלא כל תכתובת בין צדדים ניצים רלוונטית והגם שקיומה של תכתובת כזו אין פרושה שקיימת חובה אוטומטית לגילויה, לאור טענות התובע בכתב התביעה להפרות הנתבעת את הסכם הזיכיון ו על אף נטל ההכבדה שיוטל על הנתבעת, על הנתבעת לגלות בתצהיר ערוך כדין בהתאם לתקנה 113 לתקנות ולאפשר לתובע עיון בתכתובות הפרטיות במכתבים ובדוא"ל בלבד בינה התובע המצויות ברשותה, וזאת לתקופת הגילוי. באופן זה יתאפשר לתובע, גם אם הוא צד לתכתובות, לדעת מראש אילו מסמכים מצויים בידי הנתבעת ולשחק בקלפים פתוחים ונטל ההכבדה שייגרם לצורך איתור המסמכים לא יחרוג מהסביר.

הקלטות שיחות בין הנתבעת לבין התובע, הגב' מיכל קורלנד והגב' גלי שמיר
התובע טוען לרלוונטיות ההקלטות המבוקשות לאור טענתו בכתב התביעה לכך שהנתבעת מנעה ממנו לבצע עסקאות מול עמידר בערים אחרות, צרוף הנתבעת לכתב ההגנה תלונה בעניין של הגב' קורלנד וטענת הנתבעת בכתב ההגנה שאין לה נגיעה לשיקולי עמידר .

בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי טענה הנתבעת במענה לדרישת התובע שמדובר בדרישה רחבה ולא ממוקדת העלולה לפגוע בדיני הפרטיות, והזמינה את התובע לפרט הקלטה ספציפית שהוא מבקש את גילויה. החסר בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת "נרפא" בתשובה לבקשה. בסעיפים 19 ו-20 לתצהיר הנתבעת בתמיכה לתשובה לבקשה, מאשרת הנתבעת שאין ברשותה הקלטות של שיחות בינה ובין מי מטעמה עם הגב' מיכל קורלנד ועם הגב' גלי שמיר. לגבי הקלטות שיחות עם התובע, מציינת הנתבעת שפרט להקלטת הפגישה במשרדיה שגולתה לתובע, ברשותה 3 הקלטות שיחות נוספות עם התובע שאינן רלוונטיות לתובענה וככל שהתובע עומד על גילוין אין היא מתנגדת. מעבר לשיחות אלה, מצהירה הנתבע שאין בידיה הקלטות נוספות. הנתבעת תעביר לעיון התובע את שלוש ההקלטות הנוספות שברשותה ובכך סגי.

רשימת לידים
התובע מבקש להורות על גילויים של רשימת "לידים" - רשימה של כל מי שפנה לרשת רי/מקס הנתבעת והתעניין בהשתתפות בקורס ובאירוע שנערך על ידי הרשת ועל ידי מי מזכייני הרשת; של כל מי שהתעניין בעבודה כסוכן אצל זכיין ברשת; של כל מי שהתעניין בהצטרפות לרשת כזכיין, לרבות לידים שהגיעו מאתר האינטרנט של הרשת, לידים שהתקבלו ברשת באמצעות פניות טלפוניות והקלטות שיחות עם פונים. הגילוי מתבקש ללידים שהתקבלו ברשת בשנים 2015-2018 (כולל).

התובע טוען שגילוי ועיון הלידים (מסמכים והקלטות) רלבנטי לברור טענתו בכתב התביעה לכך שהנתבעת הסיטה לידים מעסקו. טענה העומדת במובהק במוקד התביעה ובגינה נתבע סעד וכי רשימת הלידים שהנתבעת צרפה כנספח 5 לכתב התביעה, היא טבלה סלקטיבית של נתבעת ואין בה די.

במענה לדרישת התובע, הפנתה הנתבעת בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי לטבלה שצרפה לכתב ההגנה המפרטת את הפניית לידים לזכיינים בעיר ראשון לציון, והוסיפה שכל פנייה אחרת המוגדרת כ"ליד" אינה רלוונטית והצורך באיתור כל הפניות המבוקשות יכביד משמעותית על הנתבעת, ואף עלול לפגע בפרטיות של צדדים שלישיים. על טענות אלה חזרה הנתבעת בתשובה לבקשה, כשהיא מחדדת וטוענת שמדובר בדרישה לחשיפת נתונים לא רלוונטיים. הנתבעת טוענת בתשובה שהסכם הזיכיון אינו מטיל עליה חובה להפנות "לידים" לתובע וכי על פי כתב התביעה טענות התובע "להסטה" נוגעות אך ורק לסוכנים בעיר ראשון לציון, ולא בערים אחרות ולא לזכיינים או למתעניינים בקורסים/אירועים פרטיים וכיו"ב, ומשכך אין רלבנטיות לגילוי לידים אלה ואין התובע זכאי לגילויים.

עוד טוענת הנתבעת שקבלת דרישת התובע תכביד רבות עליה, שכן מדובר באלפי פניות בשנים המבוקשות שאינן מפולחות לפי מקור הפנייה ולפי מיקום גיאוגרפי של הפונה, באופן שיצריך את הנתבעת להשקיע משאבים עצומים על מנת לגלות את המידע. הנתבעת מוסיפה וטוענת שרשימת המתעניינים להצטרף כזכיינים וסוכנים לרשת הארצית או באירועים מהווים סוד מסחרי שלה והעברת המידע לידיו של התובע שעדיין עוסק בתחום תיווך הנדל"ן ולמעשה מתחרה בזכייני הנתבעת, עלולה לשמש את התובע למטרות אחרות.

הנתבעת טוענת שאין ברשותה הקלטות של שיחות עם זכיינים או סוכנים שפנו אליה לצורך הצטרפות לרשת.

התובע דוחה את טענת הנתבעת להיעדר רלבנטיות הלידים לגבי זכיינים ומתעניינים בקורסים או באירועים פרטיים ולצמצום דרישתו לעיר ראשון לציון. התובע מפנה לכתב ההגנה ולטענות הנתבעת במסגרתו בדבר השקעות הנתבעת בפרסום והגדלת מספר הלידים ומוסיף כי בכתב ההגנה, טוענת הנתבעת כי מאז הצטרף התובע כזכיין לרשת קיימה נתבעת 15 אירועי גיוס לנבחנים במבחן המתווכים שמטרתם לסייע לזכיינים לגייס סוכנים וכי כמות לא מבוטלת של לידים שלא הגיעו לתובע הם של פונים שהתעניינו בקורס הכנה למבחן המתווכים או בהשתתפות בערב קריירה.

התובע טוען כי בסעיפים 40-41 לכתב ההגנה מאשרת הנתבעת שהיא ביצעה בדיקה של הלידים שהתקבלו אצלה בתקופת הגילוי, לכתב ההגנה צרפה הנתבעת טבלה שערכה באופן סלקטיבי לאחר פילוח הפניות ומשמדובר במסמכים שאוזכרו בכתב ההגנה קמה לתובע הזכות לעיין במסמכים. התובע מוסיף וטוען כי משמדובר במסמכים המצויים בשליטת הנתבעת ובמערכותיה, ניתן לאתר אותם בקלות ובאמצעות גילוי כל הלידים ניתן לערוך ניתוח של כמות ההפניות לתובע לעומת כמות הפניות לנתבעת וללמוד על התנהלותה המפלה של הנתבעת ביחס אליו.

לעניין טענת הנתבעת להיות המידע סודי טוען התובע כי חסיון מחמת סוד מסחרי אינו מוחלט ולאור רלוונטיות המסמכים ומשאלה מצויים בידי הנתבעת שבהצגת הטבלה וויתרה על טענת החיסיון, יש להעדיף את אינטרס הגילוי. לחלופין מבקש התובע שבית המשפט מכוח סמכותו בתקנה 119 לתקנות יעיין בכל מסמכי הלידים ויקבע, לאחר עיון, האם מדובר בסוד מסחרי ומה הפגיעה שתיגרם לנתבעת מגילויו.

לגבי הקלטות השיחות טוען התובע שתשובת הנתבעת שאין שיחות מוקלטות מתייחסת רק לשיחות בין הנתבעת לבין זכיינים או סוכנים שפנו אליה לצורך הצטרפות לרשת ולא ליתר המסמכים שנדרשו ועל הנתבעת לגלות את כל השיחות המוקלטות של הלידים שהתבקשו, ובפרט את שיחות הטלפון של הלידים שהתקבלו במוקד הטלפוני של הנתבעת.

בחנתי את טענות הצדדים ואת כתבי הטענות. מקרא כתב התביעה מעלה כי טענות התובע להפסקה/הפחתה והסטת לידים על ידי הנתבעת, שאליבא התובע הם במוקד התביעה, מתייחסת לסוכנים, מתווכים פוטנציאליים ומתעניינים לעבוד כסוכנים אצל זכיינים בעיר ראשון לציון בלבד ולא בערים אחרות, ולא לרשימת הפונים ומתעניינים בהצטרפות לרשת כזכיין (ראו; סעיפים 28-30, 35 לכתב התביעה). גם אם הנתבעת מתארת בכתב ההגנה את השקעותיה ופעילותה לצורך פרסום והגדלת הלידים לכלל הרשת ואת האינטרס העליון מבחינתה להפוך לידים לסוכנים ברשת, המחלוקת על פי כתבי הטענות אינה נוגעת להפניית מתעניינים בהצטרפות לרשת כזכיין או להפניות סוכנים לזכיינים מחוץ לעיר ראשון לציון ואין מקום לגלותם.

אשר לרשימת הפונים ומתעניינים בקורסים/אירועים, יש קושי בטענת חוסר הרלוונטיות שמעלה הנתבעת לגבי פניות המתייחסות למתעניינים ופונים לגבי קורסים ואירועים בעיר ראשון לציון, כאשר בכתב ההגנה טוענת הנתבעת שכמות לא מבוטלת של לידים לא הגיעו לתובע בשל כך שהתובע, בניגוד לשני הזכיינים האחרים בעיר ראשון לציון, בחר לא להגיע לאירועים ולכנס שהנתבעת ארגנה בתקופת הגילוי וכאשר התובע נמנע מלערוך קורסי הכנה למבחן במשרדו. יש גם קושי לקבל את טענת הנתבעת להכבדה מגילוי הלידים וההשקעה המרובה שתידרש לפילוח הפניות לפי מקום הפנייה והמיקום הגיאוגרפי, כאשר הנתבעת מצרפת לכתב ההגנה טבלה שערכה (נספח 5) הכוללת הפניות לידים לזכיינים בעיר ראשון לציון תוך פילוח מקור הפנייה לרבות פניות מקורסי הכנה, אירוע וכנס לזכיינים בעיר ראשון לציון. מכל מקום, לאור רלוונטיות הגילוי וצמצומו לעיר ראשון לציון בלבד, יש להעדיף את הגילוי על פני נטל ההכבדה.

מכל האמור, על הנתבעת לגלות את כל הלידים הנוגעים לפניות לעבוד כסוכנים אצל זכיינים בעיר ראשון לציון וכן את כל הפניות להשתתפות באירועים ובכנס ממשתתפים שהתעניינו בעבודה בעיר ראשון לציון ופניות המתעניינים בקורסי הכנה למבחן בעיר ראשון לציון. עם זאת, התובע עוסק בתיווך נדל"ן וכמוהו כמתחרה בנתבעת. גילוי מרבי הוא ערך מרכזי אך לא ערך בלעדי, ובאיזון הראוי לאור טענת הנתבעת לפגיעה במידע עסקי מסחרי שלה בחשיפת שמות הפונים ודרכי הפנייה, גילוי הלידים, בשלב זה, ייעשה על דרך פרוט כמות הפניות בפילוח דוגמת הטבלה נספח 5 לכתב ההגנה, ללא שמות ופרטים מזהים של הפונים ובצירוף תצהיר המאשר כי אלו כל הלידים שבידי הנתבעת. הנתבעת תעביר במעטפה סגורה לעיון בית המשפט דוגמאות ללידים ושאלת העיון בהם תידון בדיון.

הנתבעת אישרה בסעיף 39 לתצהיר שצורף לתשובה כי אין בידיה הקלטות שיחות עם סוכנים שפנו אליה להצטרפות לרשת, ובכך די.
מאזני ודוחות כספיים של הנתבעת לשנים 2015 ועד 2018 (כולל)
התובע טוען בכתב התביעה לאי סדרים בניהול כספי "קרן הקידום" שנועדה לקידום מטרות הדרכתיות/לימודיות/ואחרות לטובת הזכיינים ולכך שהנתבעת המופקדת על ניהול הקרן ועל העברת כספים של זכיינים לקרן באמצעותה, לא פעלה בכספי הקרן לשם מטרתם ולא מסרה דוחות רלוונטיות על תנועות כספיות של הקרן. מדו"ח חלקי שהתקבל, טוען התובע, עולה שהנתבעת "מעמיסה" את הוצאותיה על כספי הקרן ולא מנהלת את כספי הקרן למטרתם.

התובע מבקש לגלות ולהעביר לעיון את הדוחות הכספיים של הנתבעת לשנים 2015 עד 2018 על מנת לשפוך אור על תנועת הכספים בין הנתבעת לבין "קרן הקידום", ללמד על כך שהנתבעת מעמיסה על חשבון קרן הקידום הוצאות שאינן קשורות למטרתה ואת הוצאות הנתבעת, לאמת נתונים שהנתבעת מסרה לזכיינים פוטנציאליים בקשר עם "מכירת החלומות" וכן על מנת לבחון את טענות הנתבעת לפגיעה במוניטין בעקבות התנהלות התובע מול עמידר והאם הכנסות המתקבלות אצל הנתבעת משתתפות זכיינים באירוע "ליל הכוכבים" נותרות אצל הנתבעת או מועברות לחשבון קרן הקידום לרווחת הזכיינים.

במענה לדרישת התובע טענה הנתבעת בתצהיר גילוי המסמכים שמדובר בדרישה רחבה וכוללנית שהיענות לה תביא לחשיפה של מידע סודי של הנתבעת והתובע התבקש לציין מידע ספציפי שהוא מבקש לגבי הוצאות הנתבעת הרלוונטיות לקרן הקידום (סעיף 2.8). בתשובה לבקשה מחדדת הנתבעת וטוענת שאין לגלות דוחות כספיים ומאזנים של הנתבעת שאיננה קרן הקידום, ואשר הנתונים בהם מהווים מידע סודי וסוד מסחרי של הנתבעת. הנתבעת מוסיפה שהיא גילתה את המידע החשבונאי של קרן הקידום, צרפה לכתב ההגנה ולתצהיר גילוי המסמכים דוחות חשבונאיים וכרטסת הנהלת חשבונות של הקרן לשנים 2015-2018 (אותם היא מצרפת לתשובה) ופרטה בסעיפים 2.22-2.34 לתצהיר גילוי המסמכים הספציפי את העלויות וההוצאות שהתבקשה לגלות.

הנתבעת דוחה את דרישת התובע לגילוי הדוחות הכספיים שלה לצורך הפרכת טענתה לפגיעה במוניטין ואת הטענה שהנתבעת מציגה בפני זכיינים פוטנציאלים את נתוניה הכספיים וטוענת כי אין רלוונטיות לגילוי דוחותיה לצורך בחינת אירועי "ליל הכוכבים" שאף לא נתבע בגינם סעד בכתב התביעה.

על מנת להסיר ספק בנוגע לניהול התקין של קרן הקידום, מצרפת הנתבעת לתשובתה את הדוחות הכספיים של הנתבעת לשנים המבוקשות תוך השחרת החלקים שאינם רלוונטיים לקרן הקידום ומציינת כי הדוחות המלאים, ללא השחרה, יועברו לעיון בית המשפט.

התובע לא מסתפק בכך. התובע טוען שאין די במסמכים החשבונאיים של קרן הקידום ללמד על תנועות הכספים בין הנתבעת לבין הקרן ועומד על גילוי ועיון של הדוחות הכספיים המלאים של הנתבעת ושל מאזני הנתבעת, מבלי להתייחס לדוחות הכספיים שהנתבעת צרפה לתשובתה.
אינני מקבלת את בקשת התובע. מדובר במסמכים חשבונאיים של הנתבעת, הכוללים נתונים המהווים מידע סודי של הנתבעת. התובע אינו מצביע על טעם המצדיק פגיעה באינטרס לגיטימי זה של הנתבעת. הזכות לגילוי ועיון במסמכי הצד השני אינה זכות מוחלטת, היא נבחנית, בראש ובראשונה, על פי מבחן הרלוונטיות ורק אז נערך איזון אל מול הערך הנוגד (ראו; ע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי (10.11.2014)). במקרה זה, עיקר טענת התובע לרלוונטיות המסמכים מתייחסת לאיתור תנועות כספיות בין הנתבעת לבין קרן הקידום ולטענתו לניהול לא תקין של הנתבעת את כספי הקרן, המועברים לקרן באמצעות הנתבעת. הנתבעת גילתה כרטסת הנה"ח מפורטת וברורה של קרן הקידום ואת הדו"חות הכספיים של הקרן (ראו; נספחים לכתב ההגנה ולתשובה). במצורף לתשובה לבקשה גילתה הנתבעת גם את החלקים בדו"חות הכספיים שלה הרלבנטיים לקרן הקידום, ובאיזון הראוי ובשים לב לגילוי שבוצע עד כה, זכותה של הנתבעת לשמירת סודיות מסמכיה החשבונאיים עדיפה.

טענת התובע בבקשה להידרשות לדוחות הכספיים ולמאזנים של הנתבעת לצורך אימות נתונים שהנתבעת מסרה לזכיינים פוטנציאליים, חורגת מהמחלוקת בכתב התביעה. בקשתו לבדוק האם הכנסות מאירוע "ליל הכוכבים" , אינם מצדיקים עיון בדוחות הכספיים של הנתבעת. בפרט לאור הבהרת הנתבעת בתשובתה כי אין ביטוי נפרד להכנסות אלה בדוחות הכספיים ושעה שלתובע הועברו דוחות רווח והפסד וכרטסת הנה"ח של הקרן. הטענה לצורך במסמכים החשבונאיים הכוללים מידע סודי החורג מהמחלוקת בתיק, להפרכת טענת הנתבעת לפגיעה במוניטין בשל התנהלותו מול עמידר, שעה שטרם ברור אם וכיצד בכוונת הנתבעת לטעון לפגיעה במוניטין ועסקאות מול עמידר מבוצעות על ידי זכיינים ולא על ידי הנתבעת , אין לה מקום.

חשבוניות/קבלות בגין הכנסות מעסקאות זכייני הרשת בעיר ראשון לציון בשנים 2015 ועד 2018
התובע מבקש לחייב את הנתבעת לגלות חשבוניות/קבלות מעסקאות זכייני הרשת בעיר ראשון לציון על מנת לאמוד את הנזק שנגרם לו מאפלייתו בהפניית סוכנים ובהכנסות שהנתבעת מנעה ממנו כאשר הסיטה לידים מעסקו לעסקם של אחרים.

הנתבעת השיבה בתצהיר גילוי המסמכים במענה לדרישת התובע "לא רלוונטי" (סעיף 2.9). בתשובה לבקשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי דרישת התובע מכוונת להשיג מידע עסקי מסחרי שאינו רלוונטי להליך תוך פגיעה בזכות הפרטיות של הזכיינים האחרים.

התובע דוחה בתגובתו את טענת הנתבעת לפגיעה בפרטיות הסוכנים, שעה שהנתבעת חשפה את הלידים שהפנתה לסוכנים וטוען כי הצורך בגילוי המסמכים עדיף על הפגיעה בפרטיות.

אינני נעתרת לבקשה. המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים להליך. ליד משמעותו פנייה של סוכן המבקש להצטרף לזכיין ברשת, ואין רלוונטיות בהקשר זה להכנסות הזכיין. בנוסף, הסעד המבוקש בכתב התביעה בגין אי הפניית לידים לתובע מבוסס על עמלות שהעריך התובע על בסיס כמות סוכנים שהיו במשרדו, ללא קשר לפעילות זכיינים אחרים בעיר ראשון לציון וגילוי מידע על עסקאות זכיינים אחרים גם עלול לפגוע באותם זכיינים שאינם צד להליך.

מסמכים בנוגע להכנסות מקורס "זינוק לעסקים" שהתקבלו מזכיינים בעיר ראשון לציון בין השנים 2015 ועד 2018 (כולל)
התובע טוען כי המסמכים המבוקשים קשורים בקשר ישיר להסטת הלידים מעסקו של התובע על ידי הנתבעת לזכיינים אחרים בעיר ראשון לציון. הנתבעת מתנגדת לגילוי המסמכים ובמענה לדרישה השיבה "לא רלוונטי" (סעיף 2.12 לתצהיר גילוי המסמכים).

אין מקום להיעתר לבקשה. לא אדרש לשאלה מי משלם על קורס זינוק לעסקים, שעה שהתובע טוען ללא תצהיר כי הזכיינים משלמים בעוד שהנתבעת טוענת בתשובה לה מצורף תצהיר תומך כי מי שעובר את הקורס, ולא הזכיין הוא שמשלם על הקורס. בכתב התביעה אין טענה לקשר בין הקורס או ההכנסות ממנו לבין הסטת הלידים לה טוען התובע, ואין רלוונטיות למסמכים המבוקשים.

מסמכים המפרטים את הכנסות קרן הקידום בין השנים 2015 ועד 2018 (כולל)
התובע מבקש לחייב את הנתבעת בגילוי ועיון במסמכים בנוגע להכנסות קרן הקידום בשנים המבוקשות מעסקאות, כנסים, אירוע "ליל הכוכבים" לרבות מאזנים ודוחות כספיים (סעיפים 2.13-2.14 לדרישה). התובע טוען כי הנתבעת המסמכים שגילתה הנתבעת חלקיים והוא מבקש לקבל את הדוחות המלאים והמאושרים המבוקרים של קרן הקידום.

במענה מפנה הנתבעת לדוחות החשבונאיים ולכרטסת הנהלת החשבונות של קרן הקידום שצורפו לכתב ההגנה ולתצהיר גילוי המסמכים, המפרטים את הכנסות הקרן. על פניו לא ניתן לומר שמדובר ב"עמודים בודדים וחלקיים" כטענת התובע בבקשה ואין מקום לחיוב הנתבעת בגילוי נוסף.

הסכמי עבודה ותלושי שכר של עובדי הנתבעת בשנים 2015-2018 (כולל)
התובע מבקש לגלות ולעיין את הסכמי העבודה ותלושי השכר של עובדי הנתבעת (תוך השחרת פרטיהם האישיים) לאור טענת הנתבעת בכתב ההגנה כי הנתבעת מעסיקה את כל עובדי הקרן ומעמיסה על כספי הקרן חלק משכרן של שתי עובדות המוקצות לפעילות הקרן ועלויות תקורה.

הנתבעת טענה במענה לדרישה בתצהיר גילוי המסמכים שמדובר בדרישה כוללנית ורחבה שאינה רלוונטית ופרטה בתצהיר את עלויות השכר של הנתבעת בכל אחת מהשנים המבוקשות (סעיף 2.17). בתשובה לבקשה טוענת הנתבעת כי משגילתה את סך עלויות השכר שלה, לא ברור הצורך בעיון בכל הסכמי העבודה ובכל תלושי השכר של כל עובדי הנתבעת, שחשיפתם תפגע בפרטיות העובדים שלא לצורך. הנתבעת מוסיפה ומפרטת בתשובה, הנתמכת בתצהיר, את שמות העובדים שעסקו בפעילות הקרן אשר שכרם מועמס על הקרן, תפקידם, עלות השכר והשיעור שהועמס על הקרן ומפנה לתמיכת הנתונים שמסרה לעלויות השכר שפורטו בדוחות הכספיים.

התובע עומד על הבקשה וטוען כי כאשר הנתבעת חשפה פרטי העובדים היא אינה יכולה להתנגד לגילוי המסמכים מטעמי מניעת פגיעה בפרטיות העובדים.

אני סבורה כי על הנתבעת לגלות את תלושי השכר (ט.106) בשנים 2015 ועד 2018 של העובדות שזהותן פורטה בסעיף 90 לתשובת הנתבעת כעובדות שהועסקו בקרן הקידום, ועובדות אלה בלבד. הנתבעת חשפה את שמות העובדות ואין בידה לטעון לפגיעה בפרטיותן מגילוי תלושי השכר. עם זאת, לא מצאתי כל רלוונטיות בגילוי הסכמי העבודה של אותן עובדות ולא מצאתי הצדקה ורלוונטיות בגילוי הסכמי התקשרות ונתוני שכר של יתר עובדי הנתבעת.

סיכומי ביקורת
התובע מבקש לחייב את הנתבעת בגילוי ועיון של סיכומי הביקורת שבוצעו על ידי הרשת במשרדו וטוען כי המסמכים רלוונטיים לאור טענת הנתבעת בכתב ההגנה שהנתבע התחמק מביצוע ביקורת בסניפו.

בתצהיר גילוי המסמכים במענה לדרישת התובע, השיב הנתבעת "לא רלוונטי" (סעיף 2.21). בתשובה לבקשה הודיעה הנתבעת שהיא נכונה לחשוף את הביקורות שנערכו. מסמכים אלה תגלה הנתבעת בתצהיר ערוך כדין כמצוות תקנה 113 לתקנות אליו יצורפו המסמכים.

הסכמים, חשבוניות, קבלות
התובע מבקש לחייב את הנתבעת בגילוי ועיון בהסכמים, חשבוניות, קבלות של הכנסות והוצאות שונות שפורטו בסעיפים 2.19-2.34 לדרישה. התובע טוען כי מסמכים אלה יוצרים את כרטסת הנהלת החשבונות של קרן הקידום וגילויים רלוונטי על מנת לבחון את אי הסדרים בניהול הנתבעת את כספי הקרן ולהבהיר הוצאות שהוצאו מהקרן הקידום, לאחר שעיון בכרטסת הנה"ח של הקרן שגולתה מלמד על אי בהירות לגבי חלק מההוצאות.

במענה לדרישת התובע טענה הנתבעת להיעדר רלוונטיות הדרישה לגילוי חשבונות/קבלות שכר טרחת עורך דין ולגילוי הסכם השכירות, לכך שחלק מהדרישות אינן ברורות וכי הדרישה להעברת חשבוניות/קבלות בקשר לתשלומים שונים שהתבקשו מיותרת, מכבידה ונועדה לסרבל את ההליך. לגבי תשלומים וההוצאות אליהם התייחסה דרישת התובע, פרטה הנתבעת בתצהיר גילוי המסמכים את שיעור ההוצאות והפנתה לדוחות החשבונאיים וכרטסות קרן הקידום שגולו.

הנתבעת אינה חולקת על רלוונטיות המסמכים המבוקשים, למעט רלוונטיות הדרישה לגילוי חשבוניות/קבלות בגין שכ"ט עו"ד והדרישה לגילוי הסכם השכירות (סעיפים 2.19-2.20). התובע בתגובה, אינו חוזר על דרישתו לגילוי חשבוניות שכר טרחת עו"ד וניתן לראות בו כמי שזנח את דרישתו. לגבי הסכם השכירות, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי הסכמי השכירות כוללים תנאים מסחריים המהווים מידע סודי של הנתבעת. לא מדובר רק בפרטי המשכיר (שהתובע מציע להשחיר). התובע לא מפרט רלוונטיות קונקרטית להידרשות להסכמי השכירות, וכאשר הנתבעת מפרטת בתצהיר את שיעור דמי השכירות בתצהיר ומגלה דוחות וכרטסת הנה"ח של קרן הקידום, אין מקום לגילוי הסכמי השכירות.

עיקר התנגדות הנתבעת לגילוי ההסכמים, החשבוניות והקבלות המבוקשים הוא בטענת הנתבעת לנטל הכבדה רב שיוטל עליה לצורך איתור, גילוי והעתקה של כל ההסכמים/חשבוניות/קבלות לאורך תקופה של ארבע שנים, שעה שהיא פירטה בתצהיר גילוי המסמכים את כל העלויות לגביהם מבוקשים המסמכים והעבירה לתובע את כרטסת הנה"ח של הקרן ואת הדוחות הכספיים לאותן שנים. התובע מבקש לעיין במסמכים שיוצרים את כרטסת הנה"ח של הקרן על מנת לאמת נתונים, מבלי להצביע על אי התאמה קונקרטית או על נתון אותו הוא מבקש לאמת ולבדוק. טענות התובע לאי בהירות הוצאות מסוימות המופיעות בכרטסת הקרן (סעיף 185 לבקשה) אינן נתמכות בתצהיר, ובשים לב להכבדה שתוטל על הנתבעת באיתור כל החשבוניות והקבלות משנים 2015 ועד 2018 שעה שלתובע הומצאו דוחות כספים וכרטסת הנה"ח של הקרן, הכף נוטה לטובת אי גילוי גורף של המסמכים המבוקשים (ראו; עניין שופרסל; רע"א 3392/19 ד.ז. רדיו חיפה נ' אקו"ם אגודה קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ, פסקה 7 (11.6.2019) ). מדובר בדרישה לגילוי חשבוניות מס/קבלות בגין אחד עשר סוגי הוצאות ביניהן תשלומי ארנונה, חשמל, אבטחה, ייעוץ, שכ"ט, קווי טלפון, חיבור לאינטרנט וביטוח לאורך ארבע שנים. מידת ההכבדה בהיענות לבקשת התובע, ברורה. כל שהתובע מבקש הבהרה לגבי רכיבים ספציפיים בכרטסת הנה"ח של הקרן פתוחה הדרך בפניו לפנות בעניין לנתבעת.

מסמכי עמידר
התובע מבקש לחייב את הנתבעת להעביר לעיונו את כל המסמכים ו/או המידע שהתקבל אצל הנתבעת מעמידר מכוח בקשתה לפי חוק חופש המידע. הנתבעת במענה לדרישת התובע, הבהירה בתצהיר את תוכן בקשתה מעמידר והפנתה לרשימת הנכסים הרלוונטית לתובע שצורפה לכתב התביעה שכנגד (סעיף 2.36 לדרישה).

במסגרת הבקשה מבקש התובע להורות לנתבעת להצהיר שאין ברשותה מסמכים או מידע נוסף שהתקבל מעמידר, פרט לרשימה שצורפה לכתב התביעה שכנגד. לא ברור מדוע לא נעשתה פנייה לנתבעת, ללא הידרשות להגשת בקשה. מכל מקום, מענה ניתן בתשובה לבקשה. הנתבעת הצהירה שפרט לרשימות הנכסים שצורפו כנספח 6 לכתב התביעה שכנגד והמידע בלשונית האקסל ששלחה עמידר הכוללת גם פרטים לגבי נכסים המשויכים לתובע, לא התקבל מידע נוסף מעמידר.

סכום
גילוי ועיון במסמכים עליהם הוריתי בהחלטתי יבוצעו תוך 45 יום.
אין צו להוצאות.

הדיון הקבוע נדחה ליום 7.4.2021 שעה 8:30 .

בית המשפט סמוך ובטוח שהצדדים ישכילו להסדיר את העניינים המקדמיים בלא צורך להחלטה שיפוטית נוספת.

ניתנה היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.