הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 25339-07-12

לפני: כבוד השופט עזריה אלקלעי

המבקשים:
החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בעמ

נגד

המשיבים:

  1. ג. א. מהנדסי הצפון בע"מ
  2. מועצה מקומית ראמה

בשם המבקשת:

עו"ד רותם רוזנצויג סימה
בשם המשיבה 1:
עו"ד יעקב שרעבי
בשם המשיבה 2:
עו"ד נאמיר קאסם-חוסין

החלטה

בקשה זו תתברר לפניי, בשל הימצאותו של כבוד השופט גיא הימן בחופשה. המדובר בבקשה לפסיקת הוצאותיו של צד להליך אשר התביעה נגדו נמחקה. מצאתי כי דינה להתקבל, הכל כפי שיפורט להלן.

1. ענייננו בתובענה שהוגשה מאת המשיבה 1- ג.א. מהנדסי הצפון בע"מ נגד המשיבה 2- מועצה מקומית ראמה. נשוא התובענה הינם נזקים, אשר לטענת ג.א. מהנדסי הצפון, נגרמו לה בעטיין של עבודות שביצעה במסגרת זכייתה במכרז לסלילתו של קו מאסף להולכת שפכים. המועצה המקומית ראמה הגישה הודעה לצד שלישי כלפי המבקשת- החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (משכ"ל).

2. את ההודעה לצד שלישי ביססה המועצה המקומית על הטענה כי במועדים הרלוונטיים, שימשה משכ"ל כחברה המנהלת או המפקחת של העבודות מושא התובענה העיקרית, ומשכך חבה כלפיה בסכום התביעה. כך נטען בהודעה לצד השלישי:

"הנתבעת/ המועצה המקומית ראמה, תובעת מכם [משכ"ל וצד שלישי נוסף- כחלית ניהול פרוייקטים בע"מ], ביחד ו/או לחוד, את סכום התביעה במלואו וכן תשלום הוצאות המשפט שעשוייה להתחייב בהן כלפי התובעת והוצאות הליכי צד שלישי אלה, בהיותכן ביחד ו/או לחוד החברה המנהלת של הפרוייקט נשוא כתב התביעה, ומי שפיקחתם ו/או ניהלתם את הפרוייקט מתחילתו ועד סופו" (בעמוד 2 להודעה לצדדים שלישיים).

3. משכ"ל נאלצה לנהל קו הגנה כנגד ההודעה לצד השלישי, לרבות הגשת כתב הגנה, תצהירים של עדות ראשית, נשיאה שכרו של המומחה מטעם בית המשפט ובכלל זה שאלות הבהרה אליו. כמו כן משכ"ל התייצבה לדיונים שהתקיימו בהליך דנן לרבות לאחד מדיון ההוכחות שהתקיימו בעניין. כל זאת עד אשר נעתרה המועצה להצעתו של בית המשפט ומחקה את ההודעה לצד השלישי.

4. יש לציין, כי לאורך התנהלות ההליך, פעמים לא מעטות העמיד בית המשפט, על מותביו השונים אשר ישבו על המדוכה, את המועצה המקומית על האפשרות לחזור בה מן ההודעה לצד השלישי. כך למשל, בהחלטה שניתנה בדיון שהתקיים בפני כבוד השופטת דפנה אבניאלי ביום 31.5.2016:

"רשמתי את הודעת ב"כ הנתבעת כי היא מבקשת 7 ימים על מנת לשקול אם בכוונתה להמשיך בהליכים כנגד הצדדים השלישיים או שהיא מסכימה למחיקתם ללא צו להוצאות כבר עתה." (ע"מ 11 לפרוטוקול, שורות 13-14)

וכן בדיון שהתקיים בפני כבוד השופט גיא הימן ביום 29.9.2016:
"בית משפט זה לא גיבש כל עמדה. עם זאת, החומר שכבר הונח לפני הוא רב ומאפשר לעמוד על קשיים אפשריים, במקום שבו הם מצויים. על יסוד דבר זה, מוצא בית המשפט לנכון להציע, על מנת לחסוך בזמן ובפרט בהוצאות כי הצדדים יסיימו את המחלוקת בדרך הבאה: המודיעה תמשוך את הודעתה לצד ג'1 [משכ"ל] והודעה זו תידחה." (פרוטוקול בע"מ 14, שורות 24-27).

בדיון נוסף בפני כבוד השופט הימן ביום 3.7.2017:
"בית המשפט אינו רואה היכן מומחה בית המשפט מהדברים שהוא אומר נגזרת אחריותו של צד ג'.
בית המשפט מציע לנתבעת לשקול את הצעת צד ג', למרות שנוספה עבודה משפטית לא מבוטלת בהכנת התצהירים ובכתובים, צד ג' מסכים לוותר על הוצאותיו. בית המשפט אינו מקל ראש בהצעה". (פרוטוקול בע"מ 18 שורות 12-13 וכן 20-21)
ופעם שלישית העמיד כבוד השופט הימן את המועצה המקומית אודות האפשרות לחזור בה מההודעה לצד שלישי- משכ"ל, בדיון שהתקיים ביום 8.11.2017. רק בדיון זה ניאותה המועצה לשוב בה מהודעתה לצד השלישי- משכ"ל:

"כשהוא שומע את בית המשפט, הוא אומר פעם אחר פעם, שעלול להיות קושי בהודעה צד ג'. וזה בית המשפט אומר, לא מפני, מטעם פסק דין. אלא משום שהקשיים על פניהם הם ברורים, דיברנו עליהם בדיונים הקודמים." (פרוטוקול בע"מ 34 שורות 23-24).

5. הנה כי כן, ניתן להיווכח כי השקעה והוצאות לא מעטות נכפו על משכ"ל בעת שזו נדרשה להתגונן מפני ההודעה לצד השלישי, עד אשר נמחקה מן התובענה. מספר הזדמנויות ניתנו למועצה המקומית למחיקת ההודעה לצד השלישי, בלא שיפסקו הוצאות לטובת משכ"ל, אך היא לא ניאותה להיעתר להצעות. כאשר קיבלה המועצה המקומית את הצעת בית המשפט למחוק את ההודעה לצד השלישי, היה זה כבר בשלב מתקדם ביותר להליך ומשכ"ל מבקשת כעת, כי יפסקו הוצאותיה בגין ההתדיינות אשר נכפתה עליה בעל כורחה. המועצה השיבה לבקשה וטענה כי משכ"ל הינו צד מהותי ובעל עניין בתוצאות ההליך ולטענתה אלמלא נוסחה ההודעה לצד השלישי באופן לקוני, היה מקום לברר את הטענות כלפיה. לטענת המועצה, נוכח האמור, אין מקום לפסוק לה הוצאות כלשהן.

6. תקנה 512(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד שעניינה פסיקת הוצאות, קובעת כך – "בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון". הערכאות אשר דנו בהוראות התקנה קבעו, כי הרשימה של השיקולים שיש ליתן עליהם את הדעת, בעת קביעת שכר הטרחה וההוצאות, איננה סגורה:

"בין גורמים אלה יש למנות את אופייה של התובענה ומידת מורכבותה, הסעד המבוקש והיחס בינו לבין הסעד שנפסק, היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך ושכר הטרחה ששולם או שבעל הדין התחייב לשלמו. הדרך שבה פועל בעל דין הינה מרכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה וההוצאות. בעל דין שאינו נוהג באופן יעיל וגורם להארכה שלא לצורך של ההליך, עלול למצוא עצמו נושא בשכר טרחה בשיעור גבוה מן המקובל, אם הפסיד בסופו של יום" (ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391, 395 (2005)).

7. ומן הכלל אל הפרט, כאמור, משכ"ל, נדרשה לנהל קו הגנה לאורך מספר שנים והטענה לפיה ההודעה לצד שלישי לא התבררה בשל ניסוח לקוני אינה יכולה לשמש כנימוק לאי פסיקת הוצאות, שהרי, לא יתכן שמשכ"ל תיוותר בחסרון כיס, אך בשל אופן ניהול התובענה מצד המועצה המקומית.

8. אשר על כן, נוכח סכום התביעה ששיעורו נמוך מעט מארבעה מיליון ש"ח, משך הזמן שבו נדרשה משכ"ל לנהל את ההליך – קרוב לארבע שנים וההשקעה הרבה שנדרשה בעת ניהול קו ההגנה בהליך, הריני קובע כי המועצה המקומית תשלם למשכ"ל סך כולל של 60,000 ש"ח שהם מעט יותר מ-1.5% מסכום התביעה, בגין הוצאות ניהול ההליך. כמו כן, תשלם המועצה סכום של 50,000 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דינה של משכ"ל. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. איחור יוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ח' בסיוון התשע"ח, 22 במאי 2018, שלא במעמד-הצדדים.