הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 25168-04-18

מספר בקשה: 17
לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

התובעים:
ורדי ואח'

נגד

הנתבעת:
אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

החלטה

בקשת התובעים להורות על מחיקת תצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת, אשר נחתם מחוץ לגבולות ישראל בפני עורך דין ישראלי.
רקע וטענות
עניינה של התביעה הוא בטענת התובעים להפרת הנתבעת את החובה למתן שירותי סיוע וחובת היידוע בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 בעקבות טיסה שבוטלה.

מטעם הנתבעת הוגש ביום 24.2.2020 תצהיר עדות ראשית של הגב' הגב' קתרין האוזר מרץ (להלן: "הגב' מרץ") תושבת חוץ, כשהוא אינו מאומת, תוך שהנתבעת מציינת שהתצהיר יאומת עד למועד הדיון.

ביום 4.3.2020 הגישו התובעים בקשה למחיקת תצהיר העדות מטעם הנתבעת בשל היותו לא מאומת, בשפה האנגלית וללא תרגום נוטריוני (בקשה 9) תוך הפניית הנתבעת, בין היתר, להגדרת "תצהיר" בתקנות סדר הדין האזרחי. בהחלטה מיום 25.3.2020, לאחר תגובת הנתבעת, נקבע כי התצהיר שהוגש אינו תצהיר כדין. ואולם, בשים לב שמועד ההוכחות נקבע לחודש ספטמבר ובשל מצב החירום בארץ ובעולם על רקע משבר הקורונה, ניתנה לנתבעת ארכה להגשת תצהיר ערוך כדין, תוך חיובה בתשלום הוצאות לתובעים.

תצהיר עדות של הגב' מרץ מטעם הנתבעת, המצהירה היחידה מטעם הנתבעת, חתום ומאומת ביום 5.3.2020 ע"י עו"ד נחום סלע, בצירוף תרגום נוטריוני לעברית הוגש ביום 1.6.2020.

ביום 10.9.2020 התקיימה ישיבת הוכחות, לשמיעת כל העדים.

בשל מגבלות התנועה בעקבות משבר הקורונה, הגב' מרץ, המצהירה מטעם הנתבעת, שהנה תושבת חוץ, נחקרה נגדית על תצהירה באמצעות היוועדות חזותית. בפתח חקירתה אישרה הגב' מרץ שהיא חתמה על תצהיר העדות בפני עו"ד נחומי סלע, קב"ט הנתבעת, במשרדו בנמל התעופה בשוויץ (עמ' 19 שו' 13-18 לפרוטוקול הדיון מיום 10.9.2020). בעקבות עדותה, עתרה ב"כ התובעים במהלך הדיון להורות על מחיקת תצהיר העדות ראשית של הגב' מרץ. הנתבעת מצדה התנגדה לבקשה, וביקשה להעיד את המצהירה מטעמה בעדות ראשית ולחלופין לאפשר לה להחתים מחדש את הגב' מרץ על תצהיר בפני הקונסול.

התרתי לצדדים להוסיף ולטעון בכתב בשאלה זו. מטעמי יעילות דיונית, משהעדה הייתה בעיצומה של חקירה נגדית באמצעות היוועדות חזותית, ועל מנת שלא לדחות את הדיון עד לקבלת עמדות הצדדים בכתב לבקשה למחיקת התצהיר, הוריתי על המשך חקירת המצהירה בידי התובעים (ראו החלטה בפרוטוקול הדיון מיום 10.9.20 עמ' 20).

טענות הצדדים
התובעים טענו בדיון כי בהתאם לסעיף 30 לפקודת הראיות, על תצהיר שנחתם מחוץ לגבולות ישראל להיחתם בפני קונסול. התובעים הפנו לפסק הדין ב"עניין גדיאמק" וטענו כי בנסיבות בהן תצהיר הגב' מרץ נחתם מחוץ לגבולות ישראל בפני ע"י עורך דין ישראלי, התצהיר פסול ויש למחוק אותו.

בתשובה בכתב שהגישה הנתבעת, מלינה הנתבעת על כך שהתובעים בחרו לבקש לפסול את תצהיר העדה מטעמה בזמן שהעדה הופיעה בבית המשפט בהיוועדות חזותית, הגם שהתצהיר הוגש כבר ביום 1.6.2020 וטוענת שיש לראות בתצהיר כראיה כשרה.

הנתבעת טוענת שבשל התפשטות נגיף הקורונה והשבתת פעילות הנתבעת כמעט כליל, צפייתה שתצהירה של הגב' מרץ יאומת כאשר תגיע לישראל לצורך חקירתה נכזבה, ועל כן התצהיר נחתם בציריך בפני עו"ד ישראלי המועסק על ידי הנתבעת, לאחר שזיהה את המצהירה והזהיר אותה להצהיר את האמת. בכך, טוענת הנתבעת, התצהיר ממלא אחר כל רכיבי סעיף 15 לפקודת הראיות ואין בו פגם.

הנתבעת טוענת כי המצהירה מטעמה הוזהרה כדין על ידי בית המשפט בפתח עדותה להעיד אמת ונחקרה ארוכות על ידי באת כוח התובעים, ועל כן ברור שתצהירה ועדותה עומדים בדרישות המהותיות להוות ראייה כשרה, ולחלופין שיש לראות באזהרת המצהירה על ידי בית המשפט בתחילת עדותה כמרפאת כל פגם טכני שנפל באימות התצהיר.

לחלופי חילופין מבקשת הנתבעת, ככל שיימצא פגם בתצהיר, לאפשר לנתבעת לתקן את הפגם, שלטענת הנתבעת הנו פגם דיוני, בהתאם סמכותו של בית המשפט על פי תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי.

הנתבעת טוענת עוד שיש לאבחן את "עניין גאידמק" אליו מפנים התובעים ממקרה זה, לאור נסיבותיו והשלכות פסילת התצהיר. בעניין גאידמק, טוענים התובעים, התצהיר נחתם כאשר עו"ד ישראלי השתתף בפגישה באמצעות היוועדות חזותית והחתימות נחתמו על עמוד נפרד, בעוד שהתצהיר כאן נחתם בפני עורך דין ישראלי שנכח במקום החתימה, הזהיר ואימת זהות וחתימה. בנוסף, הגם שבית המשפט העליון הורה בעניין גאידמק על מחיקת התצהיר, נקבע שאין מדובר בתצהיר עדות ראשית, אלא בתצהיר שהגשתו מהווה תנאי לעצם נקיטת ההליך וכי מחיקת התצהיר אינה סותמת את הגולל על התובענה. במקרה זה, מדובר בתצהיר עדות ראשית, המהווה לאחר מסירת העדות, ראייה ומחיקתו תותיר את הנתבעת ללא גרסה עובדתית ותפגע ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק.

הנתבעת מפנה לעניין 389/74 עזבון המנוחה שפילברג נ' שרה בן ברוך פ"ד כט(1) 235 (1974) (להלן: " עניין שפילברג") וטוענת על יסודו כי הגשת תצהיר שהוא פגום מכל סיבה שהיא ניתנת לתיקון בהתאם לתקנה 524 לתקנות, לחובתו של בית המשפט לעשיית התיקון כדי לברר מה ה ן באמת השאלות השנויות במחלוקת ולכך שהדברים משתלבים עם מגמת הפסיקה למעבר מכללי קבילות לכללים גמישים של משקל.

בתגובה לתשובה חוזרים התובעים על בקשתם למחוק את תצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת וטוענים, תוך הפנייה לפסיקה, כי התנהלות הנתבעת ביחס לתצהיר מטעמה אינה "פגם טכני", אלא פגם מהותי ולא ניתן לייחס לתצהיר כל משקל.

התובעים טוענים שאין קשר בין נגיף הקורונה והשפעותיו לתצהיר הנתבעת ואופן הגשתו. לנתבעת ניתן זמן ניכר, בעקבות החלטת בית המשפט מיום 25.3.2020 לתיקון תצהיר קודם שנקבע כי לאו תצהיר הוא. הנתבעת לא תיקנה את מחדלה והגישה תצהיר שלא כדין, בניגוד להוראת תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי וסעיף 30 לפקודת הראיות.

התובעים טוענים כי בניגוד לתוספת השנייה לפקודת הראיות, באימות התצהיר לא נכתב היכן בוצעה ואומתה החתימה, ולא בשגגה. ככל הנראה בניסיון "לטשטש" בשנית את חשיבות אימות ההליך. בנסיבות אלה, טוענים התובעים אין מקום לביקורת של הנתבעת מדוע הוגשה הבקשה למחיקת התצהיר במעמד הדיון.

עוד טוענים התובעים כי בדיון, על אף התנגדות באת כוח התובעים, החליט בית המשפט לחקור את המצהירה, תוך שנפלה טעות בהחלטה בפרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט הייתה כי בית המשפט יתעלם כליל מתוכן חקירת המצהירה מקום בו התצהיר ייפסל.

דיון
בחנתי את התצהיר ואת טענות הצדדים. תצהיר העדות מטעם הנתבעת, אשר נחתם מחוץ לגבולות ישראל בפני עורך דין ישראלי אינו תצהיר כדין, אף אם עורך הדין זיהה את המצהירה, אימת את חתימתה והזהירה להצהיר אמת.

סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובע:
(א) מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על-ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.

(ב) האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על-ידי אחד מאלה:
(1) שופט;
(2) דיין בבית דין דתי;
(3) היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם;
(4) עורך-דין;
(5) ראש רשות מקומית;
(6) אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים;

14. בהתאם לסעיף 30 לפקודת הראיות, העוסק בהוכחת "תעודות חוץ":
30. יפוי-כח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:
(1) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;
(2) נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו;

על פי תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):
"תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה:
(1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל;
(2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור;
(3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ;
(4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה;

בהינתן שתצהירה של הגב' מרץ נחתם מחוץ לישראל, חלות עליו הוראות סעיף 30 לפקודת הראיות ותקנה 1 לתקנות ושתי דרכים לעריכתו. האחת, הצהרה בכתב ואישורה בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל בחוץ לארץ; השנייה, הצהרה בכתב שניתנה על פי דין המקום וניתן על כך אישור בידי נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל בחו"ל (ראו גם ; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמוד 721; ע"א 8012/12 פאיז רג'בי נ' טל בניה והשקעות קרני שומרון (10.3.2014) (להלן: "עניין פאיז רג'בי"); הפ"ב (מרכז) 14579-10-10 MICHAEL WILSON & PARTNERS, LTD נ' אי.איי.אם אחזקות תקשורת בע"מ (2.2.2011) (להלן: " עניין אי איי אם")). קיימות שתי דרכים נוספות לאישור בחוץ לארץ של תצהיר שנועד לשימוש בישראל, מכוח הסכם בין מדינות ומכוח האמנת האג בדבר ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים הניתנים לאישור על ידי Apostil. דרכים אלה אינן רלוונטיות לענייננו.

תצהירה העדות של הגב' מרץ לא נחתם ולא אומת בהתאם להוראות סעיף 30 לפקודת הראיות ולתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי. משכך התצהיר אינו כדין ודינו להימחק (ראו; ה.פ (מח-ת"א) 8142/09 מלקין נ' גדיאמק (24.10.2011) (להלן: " עניין גאידמק"); עניין פאיז רג'בי; בש"א (ת"א) 10036/07 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ נ' בילאוגלו שבקי ואח' (20.2.2008)) (להלן: "עניין פרידמן חכשורי").

התצהיר נחתם בפני עורך דין אשר זיהה את המצהירה והזהיר אותה להצהיר את האמת , אחרת תהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא תעשה כן. הדרישה לאימות זהות המצהיר ואזהרתו בפני עורך דין, בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות, היא דרישה מהותית היורדת לשורש תקפות של התצהיר (ראו; י' קדמי, על הראיות - הדין בראי הפסיקה, חלק שני (תשנ"ט-1999) עמ' 654-653)). ואולם, התצהיר נחתם מחוץ לגבולות ישראל. חתימה מחוץ לגבולות המדינה בפני עורך דין ישראלי, אינה בין הדרכים האפשריות לחתימה ואימות של תצהיר מחוץ לגבולות ישראל בהתאם לפקודת הראיות ותקנות סדר הדין האזרחי. אזהרת המצהיר ואישור חתימתו על ידי עורך דין ישראלי, החיונית להפיכת המסמך לתצהיר, מוגבלת לגבולות מדינת ישראל (ראו; עניין פרידמן חכשורי; ה.מ. 1538/75 (מחוזי-י-ם) פרקש נ' הקרן למחקרים מדעיים, תשל"ו(1) 303 (1975); ת.א (מח- ת"א) 1655-07 קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ נ' CME Devices LLC (29.11.2011)).

בפתח חקירתה הנגדית של הגב' מרץ, בדרך של היוועדות חזותית, הוזהרה הגב' מרץ על ידי בית המשפט שעליה לומר את האמת אחרת תהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק (ראו; עמ' 18 שו' 30 לפרוטוקול). אזהרת בית המשפט את העדה נושאת פני עתיד ומתייחסת לחקירתה הנגדית. הגב' מרץ לא התבקשה על ידי הנתבעת לאשר את נכונות האמור בתצהירה תוך אזהרתה, ואין בכך למלא אחר דרישות סעיף 15 לפקודת הראיות לגבי תצהירה של הגב' מרץ, כטענת הנתבעת, ולרפא את הפגם בתצהיר.
האופן בו נחתם תצהיר העדות של הגב' מרץ מחוץ לגבולות ישראל, ללא אימות בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, אינו פגם טכני או דיוני. הפסיקה מייחסת חשיבות רבה למילוי דרישות פקודת הראיות והתקנות להגשת תצהיר שלא נחתם בישראל, בהיות התצהיר מסמך המשמש לצורך הוכחת עובדות במסגרת הליכים משפטיים. דרישות אלה נקבעו כדרישות מהותיות ולא פרוצדוראליות גרידא, ובית המשפט הורו על מחיקת תצהיר שלא עמד בדרישות אלה בבחינת פגם יורד לשורש עניין (ראו; רע"א 9722/07 ‏ מרדכי ציינווירט נ' ישראל כהן (10.11.08); דעת הרוב בע"א 591/70 מזוז נ' כהן פ"ד כה (2) 169 (1971) (להלן:" מזוז"); עניין אי.איי.אם; עניין גאידמק ).

בעניין "פרידמן חכשורי" ננקטה מידה מסוימת של גמישות דיונית. בית הדין הארצי לעבודה (ופסיקה ענפה של בתי הדין לעבודה אחריו) קבע שניתן לקבל תצהיר "פגום" שנחתם לפני עורך דין ישראלי מחוץ לגבולות המדינה, כאשר מדובר בתביעות של מהגרי עבודה וזאת במקרים חריגים מקום בו למשל מהגר העבודה מתגורר במרחק ממקום משכנה של השגרירות או הקונסוליה הישראלית במולדתו; או כאשר אישור התצהיר בפני גורמים אלה, או בדרכים האחרות בהן ניתן לאשר נתינת תצהיר בחו"ל יהא כרוך בהוצאות כספיות משמעותיות; או כאשר הדבר נדרש על מנת לעשות משפט צדק. כל זאת, בתנאי שבמועד הגעתו של המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו בישראל, הוא יאשר בפני בית הדין את תוכן הצהרתו ואת חתימתו עליה. ככל שלא ייעשה כן התצהיר יוצא מהתיק.

גמישות דיונית זו הוחלה גם בעניין ת.א (ת"א) 37563-08-14‏ ‏נ' מושבי הנגב חברה לפיתוח מיסודן של המועצות האזוריות (3.7.2018). שם, הותיר בית המשפט בתיק תצהיר לא חתום של תובעת, אלמנה עם קשיים כלכליים, בשל מצבה של המצהירה ובשים לב לסיכון של דחית תביעתה, תוך מתן אפשרות לאמת את התצהיר במועד הדיון.

במקרה זה, הנתבעת לא טענה להתקיימות מקרה חריג שמנע מגב' מרץ לחתום על תצהירה בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל. בטענה כללית שמעלה הנתבעת, להשפעת התפשטות נגיף הקורונה על עולם התעופה, השבתת פעילותה המסחרית באופן כמעט מלא והיות הגב' מרץ בחל"ת, כל זאת ללא תצהיר, אין להצביע על אותן נסיבות חריגות בהן ניתן לגלות גמישות דיונית. למעלה מזה התצהיר נחתם ביום 5.3.2020. במועד זה טרם הוכרז מצב החירום המיוחד בעקבות מגפת הקורונה על פי תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) התשנ"א-1991 ובעת חקירתה הנגדית, הגב' מרץ לא אישרה בפני בית המשפט את נכונות תוכן הצהרתה.

הנתבעת מלינה על התנהגות התובעים אשר רק בפתח חקירת המצהירה בישיבת ההוכחות ביקשו למחוק את התצהיר וטענו לפגם בו, שעה שהתצהיר הוגש עוד ביום 1.6.20. טענה זו כמוה כטענת "הקוזק הנגזל".
תחילה הגישה הנתבעת תצהיר לא חתום, בשפה האנגלית וללא תרגום נוטריוני של הגב' מרץ, תוך שהנתבעת מציינת כי התצהיר יאומת עד למועד הדיון. לגבי תצהיר זה, בעקבות בקשת ראשונה שהגישו התובעים ביום 4.3.20 למחיקת התצהיר, תוך הפניית הנתבעת להגדרת "תצהיר" בתקנות סדר הדין האזרחי ולחובה לאימות תצהיר שניתן מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי בציריך, נקבע בהחלטה מיום 25.3.20 כי התצהיר לאו תצהיר הוא, ולנתבעת ניתנה ארכה להגשת תצהיר עדות כדין. הנתבעת לא ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה להגיש תצהיר עדות תקין מטעמה. היא בחרה להגיש תצהיר שנחתם בחו"ל ואומת בחו"ל על ידי עורך דין ישראלי. למעלה מזה, בחתימת האימות על התצהיר לא צוין מקום החתימה, בניגוד לתקנה 7(2) לתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, לפיה במודעת ההשבעה המופיעה בסופו של תצהיר, יפורשו "תאריך ההשבעה ומקומה". בנסיבות אלה, אין לה לנתבעת אלא על עצמה להלין על כך שרק בעת חקירת המצהירה מטעמה התברר מקום חתימת התצהיר והתבקש למחוק את התצהיר.

מכל האמור, את התצהיר כמות שהוא הוגש לא ניתן להכשיר וכבר נפסק כי מסמך חוץ שלא הוגש בדרך הקבועה בסעיף 30 לפקודת הראיות, לא ניתן להחיל עליו כללי משקל (ראו; ת"א (מח'- ת"א) 38148-01-11 קליין נ' כהן (31.7.2018)).

יחד עם זאת, תקנה 524 לתקנות סדר הדין מסמיכה את בית המשפט "לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין...". תצהיר העדות של הגב' מרץ הוא תצהיר העדות היחיד שהוגש מטעם הנתבעת. מחיקתו תותיר את הנתבעת ללא גרסה עובדתית, ותפגע ביכולתה להוכיח את הגנתה. בית המשפט בעניין גאידמק הבחין בין תצהיר שהגשתו מהווה תנאי לעצם נקיטת ההליך ואשר מחיקתו אינו סותמת את הגולל על התובענה ולגביו נקבע שלא ניתן לתקנו ולהגיש במקומו תצהיר חדש ערוך כדין, לבין תצהיר עדות ראשית המוגש כשלב מקדים למסירת עדות אשר מחיקתו עלולה לסתום את הגולל על התובענה (ובמקרה זה על גרסתה העובדתית של הנתבעת) וקובע ביחס לאפשרות שימוש בתקנה 524 לתקנות "לתקן כל פגם או טעות בכל הליך" לגבי תצהיר שנחתם בחו"ל באופן פגום כדלקמן : "...מכל מקום, תיקון הפגם במקרה כזה היה מחייב הגשתו של תצהיר ערוך כדין הממלא אחר דרישות התקנות, מבלי להמתין לדיון בתובענה, שאז, לפי הנאמר, יטריח עצמו פלקונה ויגיע לישראל. ויודגש, אין המדובר במקרה זה בתצהיר עדות ראשית המוגש כשלב מקדים למסירת עדות, אלא בתצהיר שהגשתו מהווה תנאי לעצם נקיטת ההליך" (פסקה 10).

אבחנה זו שמתווה בית המשפט בעניין גאידמק, בשילוב סמכותו של בית המשפט לתקן כל פגם בהליך וחובתו להגיע לחקר האמת, מטה את הכף לאפשר לנתבעת, אף בשלב זה של ההליך, להגיש את תצהיר העדות של הגב' מרץ מחדש כשהוא ערוך ומאומת כדין, ולקבל את עדותה של הגב' מרץ בבית המשפט. באופן זה תוגשם תכלית חקר האמת עליה אמון בית המשפט.

בעוד שמחיקת תצהיר העדות של הגב' מרץ, העדה היחידה של הנתבעת, ללא מתן אפשרות לנתבעת להגיש אותו תצהיר מחדש כשהוא ערוך כדין תפגע ביכולת הנתבעת להוכיח הגנתה, לתובעים לא ייגרם עוות דין ולא יקופחו זכויותיהם הדיוניות מהגשת התצהיר ערוך כדין. תוכן התצהיר עמד בפני התובעים מאז הוגש לתיק (בחודש יוני 2020) חודשים מספר טרם ישיבת ההוכחות . לתובעים ניתנה ההזדמנות לחקור את הגב' מרץ על תצהירה באמצעות היוועדות חזותית וזו נחקרה על ידם באריכות.

גישה דומה יושמה בעניין ע"א 389/74 עזבון המנוח שפילברג נ' בן ברוך, פ"ד כט(1) 235 (1974) . באותו עניין עשה בית המשפט שימוש בסמכותו לתיקון פגם בהליך והתיר למבקשים רשות להתגונן להגיש תצהיר נוסף, לאחר שבקשת רשות להתגונן שהגישו נדחתה מהטעם שלבקשה צורף תצהיר של צד שלישי. את דעת הרב בעניין מזוז יש לאבחן מענייננו, שכן באותו עניין היה מדובר בתצהיר שנחתם על החלק, שלא כמו במקרה זה, ונקבע שיש לייחס את הפגם בתצהיר גם ללקוח ולא רק לבא כוחו.

למחדלה של הנתבעת בהגשת תצהיר עדות שלא נחתם ואומת בהתאם לדרישות הדין, לאחר שכבר ניתנה לנתבעת הזדמנות לתקן את הפגם בתצהיר העדות הקודם שהוגש, יינתן ביטוי בחיוב הנתבעת בהוצאות התובעים אשר ייקח בחשבון גם את אי ציון מקום החתימה על התצהיר והתהייה העולה בקשר לכך .

מכל האמור, הנתבעת תגיש תצהיר כדין של הגב' מרץ עד ליום 13.10.2020 ותישא בהוצאות התובעים בסך של 7,500 ₪ תוך 30 יום וללא קשר לתוצאות ההליך.

בשים לב למחלוקת גופה, בית המשפט שב ומציע לצדדים לשוב לשולחן ההידברות להסדרת המחלוקת, ולמצער להסמכתו למתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"א, 29 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.