הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 24855-05-15

לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן

התובעים:

בוני התיכון (פרוייקטים) 2006 בע"מ
בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ
ח.פ. 52-004030-4
ע"י ב"כ עוה"ד מושיקו מלכה ו/או זיו שדה

נגד

הנתבעים:

1.רונן גרנות בע"מ
2.רונן גרנות
ע"י ב"כ עו"ד צבי גרימברג

פסק דין

עניינן של התביעה והתביעה שכנגד שבפניי הפרת הסכם קבלנות שהיה בין הצדדים , ואשר כל אחד מהצדדים טוען שההסכם הופר על ידי חברו.

הצדדים:
התובעת והנתבעת שכנגד 1 הינה חברה פרטית, העוסקת בתחום הבניה ויזמות נדל"ן, ואשר כל מניותיה מוחזקות על ידי הנתבעת 2 (להלן: "בוני התיכון" או "הנתבעת").
הנתבעת והנתבעת שכנגד 2 הינה חברה ציבורית , העוסקת בתחום הבניה ויזמות נדל"ן, ואשר מחזיקה בכל מניותיה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" 2, וביחד "הנתבעות").
הנתבעת והתובעת שכנגד 1 היא חברה העוסקת בתחום עבודות קבלניות בתחום הגבס והשיפוצים, והיא נמצאת בבעלותו הבלעדית וניהולו של הנתבע 2 (להלן: "גרנות" או הנתבעת ") הנתבע 2 הינו הבעלים והמנהל של הנתבעת,1 והוא חתם על ערבות להסכם שבין שהנתבעת 1 לתובעת 1 (להלן: ""רונן" או "הנתבע" וביחד "הנתבעים" .

הרקע העובדתי:
תחילתה של הפרשה הוא בהסכם שנכרת ביום 11.3.2014 (להלן: "ההסכם"), בין התובעת 1, בוני התיכון (פרוייקטים) 2006 (להלן: "בוני התיכון") לבין הנתבעת 1, חברת רונן גרנות בע"מ (להלן: "גרנות") שמנהלה והמחזיק במניותיה הוא הנתבע 2, מר רונן גרנות. בוני התיכון ביקשה לשכור את שירותיה של גרנות לשם ביצוע עבודות גבס והנלווה להן במרכז מסחרי בכפר-סבא. המרכז המסחרי האמור הוא בבעלותה ובהחזקתה של נתבעת 2, בוני התיכון הנדסה אזרחית בע"מ (להלן: "בוני התיכון הנדסה"). תקופת הביצוע, על פי ההסכם, הועמדה על ארבעה וחצי חודשים ממועד כריתתו וההיקף הכספי הועמד על הסך של 2.8 מיליון ש"ח. הצדדים קבעו את אופן התשלום על פי אבני דרך שפורטו בנספח תשלומים שצורף להסכם, ובמסגרתם של חשבונות שוטפים מאת גרנות אותם היה צריך לאשר בידי בוני התיכון. במעמד ההסכם חתם מר רונן גרנות על ערבות אישית, לקיום מלוא התחייבויותיה של גרנות.

אין חולק כי גרנות ביצעה חלק מן העבודות הנדרשות, במשך התקופה הנקובה בהסכם , אלא שבחלוף ארבעה וחצי חודשים לא הסתיימו כלל העבודות שהיו נדרשות לביצוע. לפיכך, המשיכה רונן גרנות לעבוד באתר עוד כשבעה חודשים נוספים עד לחודש מרס 2015. בסך הכל עבדה גרנות במרכז המסחרי תקופה בת אחד עשר חודשים.

מנקודה זו, הלכה למעשה , נפרדות גרסאות הצדדים. בוני התיכון טוענת כי כבר בעת שגרנות עבדה במרכז המסחרי, שוגרו אליה פניות הנוגעות לאי שביעות רצונה מקצב העבודה; היעדר הרציפות של העבודה במתחם; וטענות לליקויים ואיכות ירודה של חלק ממה שבוצע.

גרנות הסבירה שפנתה אל בוני התיכון כבר ביום 31.8.2014 במכתב שבו ביקשה להאריך את זמן משך ביצועו של ההסכם ולאשר לה עלויות נוספות בעטיה של ההארכה. על מכתב זה, לגרסתה לא קיבלה כל מענה. גרנות הסבירה שהעבודות לשמן נשכרו שירותיה היו עבודות הגמר בפרויקט שביצוען נדרש לאחר שקבלנים אחרים של התובעות סיימו את מלאכתם. גרנות הציגה מספר דוגמאות למצבים שבהם טרם הושלמו כלל העבודות של הקבלנים האחרים ובגין כך לא יכלה לבצעה את מלאכתה שלה.
גרנות תיארה, כי זמן קצר לאחר פנייתה אל בוני התיכון, הסכימו הצדדים, ביום 9.9.2014, על הרחבתו של ההסכם באמצעות הזמנתן של עבודות נוספות בהיקף כספי של 294,500 ש"ח.

עוד טענה גרנות שבמהלכה של תקופת הביצוע, הגישה לבוני התיכון שניים עשר חשבונות חלקיים. אחד עשר מהחשבונות החלקיים נבחנו על ידי הגורמים הרלוונטיים אצל בוני התיכון הם מנהל הפרוייקט מר אורי מסלובטי, מהנדס הביצוע מר רמי אלחלל ומנהל התפעול מר יצחק סדי. עוד טענה גרנות כי אחד עשר מבין החשבונות בסכום מצטבר של 2,657,118 ש"ח אושרו ושולמו לידיה.

בתחילתו של חודש ינואר 2015 הגישה גרנות את החשבון השניים עשר במספר, בגין עבודות שביצעה עד לסוף חודש דצמבר 2014, בסכום מצטבר של 2,882,611 ש"ח. החשבון לא הוסדר ובגין כך שיגרה גרנות מכתב התראה לידיה של בוני התיכון.

חברת בוני התיכון לא שבעה רצון, כאמור, מהאופן שבו בוצעו העבודות ושיגרה לידיה של גרנות חשבון נגדי בסכום מצטבר של 2,447,654 ש"ח וביתרה שלילית של 242,878 ש"ח.

לאחר תחלופה של מכתבים ניסו הצדדים ליישב את הסכסוך בפגישה שתקיימה ביום 18.3.2015 שבעקבותיה נערך סיור משותף באתר העבודות. בסיומו של הסיור ערך המהנדס מטעמה של בוני התיכון מר רמי אלחלל פרוטוקול שבו פירוט עבודות הנדרשות להשלמה. הוסכם שתהא זו גרנות אשר תשלים את העבודות האמורות. חרף האמור, בסופו של יום, בוני התיכון ביקשה לסלק את ידה של גרנות מן האתר והשלימה את ביצוע העבודות באמצעותו של קבלן אחר (שאיננו צד לתובענה זו).

בוני התיכון הגישו נגד גרנות ומנהלה תובענה ובה עתרו לשורה של הפרות של ההסכם, ולכך שהעבודות נושא ה הסכם בוצעו בצורה רשלנית שהסבה להם נזקים. גרנות מנגד הגישה תביעה על הסכום שלטענתה התובעות נותרו כלפיה בחוב, בגין עבודות שביצעה.
טענות הצדדים
תמצית טענות התובעות – הנתבעת שכנגד
הפרת ההסכם
בוני התיכון טוענת כי גרנות הפרה את ההסכם כלפיה עת שלא השלימה את
העבודות נושא ההסכם ועזבה את אתר העבודות בטרם סיימה את אשר התחייבה
לבצע.

כמו כן, טוענות התובעות שגרנות לא עמדה בפרק הזמן שנקבע בהסכם, לביצוע העבודות. לגרסתן, גרנות לא עמדה בקצב העבודה ובלוח הזמנים שקבעו ביניהם הצדדים, בסעיף 7 להסכם. לטענתן של התובעות גרנות חרגה בפרק זמן של שבעה חודשים מעבר לתקופה שנקבעה בהסכם. ולאחר תקופה זו אף נטשה את העבודות מבלי לסיימן.

התובעות מוסיפות שבמהלכן של העבודות פנו אל גרנות והתריעו על כך שאינה עומדת בלוח הזמנים במספר הזדמנויות:
הודעה מיום 19.10.2014 בה התריעו על כך שזו אינה עומדת במה שסוכם ביניהם בפגישה מיום 14.10.2014 בכל הנוגע לתחילתה של עבודה מסוימת.
הודעה מיום 9.12.2014 ובה נשאלה גרנות לפשר אי ביצוע עבודות מסוימות, עליה השיבה שהן אינן מבוצעות מחמת הגשם. לגרסת התובעות הן מצדן השיבו שהימים היו ימי שמש דווקא ובעת גם הרי שניתן לבצע את העבודות בשטחים המקורים .
הודעה מיום 19.12.2014 בה התריעו התובעות על כך שמנהל האתר של גרנות לא נכח מספר ימים וכי העבודה איננה מתקיימת באופן רצוף.
איכות העבודה:
לטענת התובעות, העבודות נושא ההסכם שביצעה גרנות נעשו בצורה רשלנית ולקויה שהסבה לה נזקים. גם בעניין זה לגרסתן של התובעות נעשו פניות לגרנות:
תכתובות מיום 9.12.2014 ומיום 14.12.2014 ובהן הביעו התובעות את אי שביעות רצונן מעבודות שבוצעו לסגירת תקרה.
הודעה מיום 20.1.2015 ובהן טרוניה לכך שהעבודות בוצעו באיכות ירודה.
הודעה מיום 9.2.2014 ובה נדרש פירוק של עבודה מסוימת בטענה שהיא בוצעה באופן לקוי.

התובעות פירטו כי ביקשו את חוות דעתו של מומחה חיצוני מהנדס בניין מטעם חברת "טופ הנדסה" מר ולדיסלב סבוטין. זה בחן את העבודות שבוצעו וקבע בחוות דעתו מיום 24.3.2015 שחלק מהעבודות לא בוצעו כלל וחלקן בוצעו בצורה רשלנית ולקויה שאינה תואמת את הדין הרלוונטי ואף מהוות סכנה בטיחותית.
המומחה מטעם התובעות העמיד את נזקיהן על הסך הכולל של 569,541 ש"ח. התובעות טוענות כי גרנות לא הותירה בידיהן ברירה אלא לשכור את שירותיו של קבלן אחר ולהתקשר עמו ב הסכם "פאושלי" בסכום כולל של 850,000 ש"ח.

עשיית עושר ולא במשפט:
בוני התיכון מוסיפה כי הסכומים ששולמו לידיה של גרנות הם תשלומים ביתר, בניגוד להסכם וזו התעשרה שלא כדין על חשבון בוני התיכון.
לגרסתן של התובעות, בהתאם לתנאיו של ההסכם רק החשבון הסופי מבוסס על כמויות מדודות, כך שהחשבונות שהוגשו התבססו על אומדנה בלבד ואין ללמוד מהן על העבודות שבוצעו דה פקטו.

אחריותו של הנתבע 2 רונן גרנות
בוני התיכון מבקשת לקבוע גם כי על הנתבע 2, רונן גרנות, לשאת באחריות אישית הן מהיותו נושא משרה והן מכוח הערבות שנתן לקיום מלוא התחייבויותיה של גרנות, על פי ההסכם.

גרנות מנגד טוענת כי בוני התיכון ובוני התיכון הנדסה הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו לידיה את מלוא התשלום בגין עבודות שהיא ביצעה. לטענתה בסיור המשותף שערכו הצדדים ורשימת העבודות שנתגבשה בעקבותיו מצביעים על כך שהעבודות נשוא ההסכם היו במצב כמעט סופי. גם החשבונות החלקיים אשר אושרו שולמו לידיה, הם לדידה הוכחה לכך שהיא ביצעה את רוב רובן של העבודות נשוא ההסכם.
נזקיהן של התובעות
התובעות טוענות כי הן זכאיות להשבה של הסכומים ששולמו ביתר לגרנות בסך כולל של 286,596 ש"ח
את עלויות השלמתן של העבודות בידי קבלן אחר שכלל בתוכו את אומדן עלויות התיקון על פי חוות דעתו של המהנדס סבוטין בסך של 1,003,00 ₪ כולל מע"מ.

התובעות טוענות לאובדן דמי שכירות חודשיים במרכז המסחרי, בגין חודשיים, בשל העיכוב בסיום העבודות, בסך כולל של 916,000 ש"ח.

פיצויי בגין הפרה יסודית שך ההסכם בסכום מוערך של 316,265 ש"ח.

מטעמי אגרה העמידו התובעות את הסך הכולל של 2,500,00 ש"ח.

תמצית טענות הנתבעים- התובעת שכנגד
הנתבעים טוענים שגרנות ביצעה את העבודות נושא ההסכם וכן עבודות נוספות עד אשר סולקה מן האתר.

הנתבעים טוענים שלא קיבלו לידיהם לוח זמנים מפורט אשר היה אמור להיות מתואם עם כלל הקבלנים שעבדו באתר. גרנות הסבירה התארכות העבודות נבעה מסיבות שאינן בשליטתה אלא בשליטת התובעות. כאמור, ביצוע העבודות על ידה הייתה תלויה בכך שקבלניה האחרים של בוני התיכון יסיימו את עבודתם ועל בוני התיכון שומה היה לתאם את כלל העבודות בין הקבלנים השונים ולכלול זאת בלוח זמנים מפורט ומתואם. בהיעדר תיאום כזה ובהיעדרו של לוח זמנים, עבודות רבות של גרנות היא לא יכלה לבצע במועדן היות שהמתינה לכך שקבלנים אחרים יסיימו את עבודתם. מספר דוגמאות לכך:
הנחתן של מחיצות הייתה תלויה בסיום עבודות שלד ואיטום.
סגירתן של מחיצות גבס הייתה תלויה בסיום עבודות חשמל חיווט ומתח נמוך.
סגירתן של תקרות אקוסטיות הייתה תלויה בהנחתן תשתיות העוברות בין תקרת הבטון לתקרה האקוסטית.

לפי טענתם באתר העבודות שררה אנדרלמוסיה והיעדר יד מכוונת . כפועל יוצא מכך לא הועברו תכניות ולוחות זמנים של עבודות הקודמות לעבודותיה של גרנות אשר התעכבו, עקב עיכובים באותן עבודות. גרנות טוענת כי האחריות לאיחור בן השבעה חודשים לה טוענת בוני התיכון, מוטלת על כתפיה של ה, והפיצוי המוסכם בגין כך יש לפסוק לטובתה של גרנות.

במהלכן של העבודות, התבקשה גרנות לבצע עבודות נוספות, מעבר לתכולתו של ההסכם ואלה ע וגנו בחלקן כתוספת להסכם ובחלקן בהוראות על-פה.

לגרסתם של הנתבעים, החשבונות החלקיים שהוגשו לבוני התיכון נבחנו בקפדנות וביסודיות על ידי נציגי בוני התיכון, ואישור זה שיקף אפוא את חוות דעתם אודות התקדמות העבודה ואודות איכותה, בזמן אמת. כך הוא עד לחודש נובמבר 2014. לגרסתם , החל מחודש דצמבר 2014 חדלו התובעות לאשר ולש לם את חשבונותיה של גרנות, ותחת זאת הוציאו חשבון שרירותי מטעמן שכלל אינו משקף את העבודות שבוצעו.

לטענת גרנות, הסכסוך בין הצדדים מקורו בהתנערות מהחובה לשלם את יתרת החוב המגיעה לה. לגרסתה, תחת הרצון לפתור את הסכסוך ולתן לה את האפשרות להשלים את העבודות היא סולקה מן האתר. לטענתה, חומרים שהיו שייכים לה עוד נותרו באתר העבודות, לא הושבו לידיה ולא מן הנמנע כי נעשה בהם שימוש לצרכיה של בוני התיכון.
נזקיה של גרנות:
גרנות טוענות שבגין ביצוע העבודות נושא ההסכם מגיע לה הסך של 2,805,981 ש"ח. כמו כן, בגין עבודות נוספות שביצעה מגיעה לה הסך של 566,760 ש"ח.
עוד טוענת זו לתקורות בשל האיחור בן השבעה וחצי חודשי איחור, בסך של 371,250 ש"ח.
בנוסף עותרת גרנות לפיצויים בגין התייקרות במחירי היחידה שנבעו מהתארכות ביצוע העבודות בסך של 357,540 ש"ח.
גרנות טוענת כי על בוני התיכון לשפותה בסך של 231,264 בגין החומרים שנותרו באתר העבודות.
נוסף על אלה טוענת גרנות לריבית פיגורים בסך של 12,781 ש"ח בשל אי הסדרתם של החשבונות במועדם.
מסכומים אלה, לגרסת גרנות יש לקזז את הסכום ששולם לה בסך של 2,657,118 ש"ח ומכאן לטענתה היא זכאית לקבל את הסך של 1,688,458 ש"ח, לפני מע"מ.
בתמיכה לטענותיה אלה הגישה גרנו חוות דעת של המומחה המהנדס יואב שנהר מחברת "דקל מהנדסי". בחוות דעתו של המהנדס שנהר מיום 1.7.2015.

אתייחס בקצרה לעדויות העיקריות בתיק:

מומחה מטעם בית המשפט
לבחינתן של הסוגיות שבמומחיות מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס דמיטרי אולשינסקי. המומחה אולשינסקי התבקש לעיין את כלל החומר שהוגש לבית המשפט על נספחיו, ולחוות את דעתו בסוגיות הטכניות והכספיות שבמחלוקת. ביום 12.12.2016 הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעתו של המומחה.

בטרם אכנס לעובי הקורה לכל סעיפיה של חוות הדעת ועדותו של המומחה, אציין כי המסקנה העולה מחוות דעתו היא שרוב טענותיה של גרנות לגבי היקף וטיב העבודה התקבלו, בעוד שטענותיה של בוני התיכון, נדחו כמעט במלואן.
המומחה בחן את כתבי בי הדין; חוות דעת המומחים מטעמם של הצדדים; חשבונות מאושרים וכן כרטסת הנהלת חשבונות; וכן מסמכי ההתחשבנות בין הקבלן שהחליף את גרנות. לאחר שבחן את האמור, המומחה קיים פגישה, ביום 6.9.2016, במעמד הצדדים ובה סיכם את כמויות הביצוע על פי מירב סעיפי ההסכם. סיכום זה הועבר לעיונם של הצדדים. כאשר נשאל בחקירתו הנגדית על פגישה זו המומחה הסביר שקיים פגישה אחת בנוכחות נציגי הנתבעים בלבד ובפגישה נוספת, כאשר הגיע נציג התובעת הוא החל את הדיון מנקודת ההתחלה (פרוטוקול מיום 28.1.2018 עמ' 18 ש' 14-19). עוד העיד המומחה שאמנם עיין בחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים אולם לא ראה לנכון להיפגש עימם (פרוטוקול מיום 28.1.2018 עמ' 19 ש' 11-12).

כמו כן, סיכם המומחה את כמויות באשר לעבודות הנוספות הנטענות. לגבי אלה הושגה הסכמה על הכמויות אך לא על מחירי היחידה. המומחה ציין מספר סעיפי עבודה לגביהם לא הושגה הסכמה בין הצדדים, בחלקם ההפרש בין הצדדים עמד על אחוז נמוך מאוד. מכל מקום, המומחה העריך וקבע את הכמויות, בחלקן על סמך הערכותיו ובחלקן בהתאם למה שהעריך המומחה מטעם גרנות ולפי הכמויות שאושרו בידי בונה התיכון, בחשבונות המאושרים (סעיפים 1.1-1.7 חוות דעתו של המומחה).

בכל הנוגע לאחוזי ביצוע העבודות על פי סעיפי ההסכם וכן העבודות הנוספות, לאחר שבחן את החשבונות המאושרים, סייר במתחם, וכן בחן את חוות דעת המומחה מטעם בוני התיכון, הוא הגיע לכלל מסקנה כי בחלקן של העבודות מאושר 100% ביצוע ובחלקן ("בסעיפים כבדים" מס' 22.002.0011 ו-22.002.0013 של התקרות") אושרו 95% ביצוע.
עבודות לפי ההסכם-
במכפלת נתונים שנלקחו בחשבון בחוות דעתו של המומחה, לאחר הפחתות בגין ביטוח ושמירה, עלות הביצוע בפועל הסתכמה בסך של 2,628,206 ש"ח במחירי ההסכם, ללא תוספת מע"מ (סעיף 1.9 לחוות דעתו).
עבודות נוספות שלא מכוח ההסכם-
המומחה בחן עבודות נוספות שאינן כלולות בהסכם. המומחה בחן את החשבונות שאושרו, את חוות הדעת מטעם בוני התיכון ואת הרחבתו של ההסכם בתוספת מיום 9.9.2014.

המומחה ציין שגרנות הגישו חשבון סופי שכלל עבודות בשטח של 475 מ"ר ואילו בוני התיכון המזמינה, אישרה רק 400 מ"ר. הצדדים לא הגישו לידיו חישובי כמויות, לפי ביצוע בפועל ולכן העריך זה כי בסבירות גבוהה כמות הביצוע היא 437.5 מ"ר ואחוז ביצוע של 98%. עלות העבודה הוערכה בסך של 265,825 ש"ח (סעיף 2.5 לחוות דעתו).

המומחה אישר יחידה אחת של "השכרת במה לטיח וצבע עם זרוע" (בהתאם לחשבונות הקבלן) , במחיר של 12,000 ₪ (מחיר מוסכם על שני הצדדים) (סעיף 2.6 לחוות דעתו).

עבודות נוספות שאושרו בידי נציג של בוני התיכון, לאחר בחינת הנתונים והחישובים שני סעיפים סוכמו בסכומים של 4,748 ש"ח ו-12,230 ש"ח (סעיפים 2.7-2.8 לחוות דעתו).

סעיף 99.0720 של עבודות נוספות לא אושר כלל בידי המומחה, כך מפאת חוסר שביעות הרצון של בוני התיכון ומכיוון שעבודות אלה הושלמו באמצעות הקבלן החדש (סעיף 2.9 לחוות דעתו). סעיף נוסף אושר רק בחלקו, בהתבסס על אישורים שהציגה לפניו גרנות, בסך של 4,900 ש"ח.

עלויות כל העבודות הנוספות, לפי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, בקיזוז סעיפי ביטוח ושמירה, הסתכמו בסך של 455,083 ₪ במחירי ההסכם ולפני מע"מ (סעיף 2.10 לחוות דעתו).

תקורות ניהוליות
המומחה קבע בחוות דעתו, כי המזמין, היינו בוני התיכון לקח על עצמו את התפקיד של הקבלן הראשי, הכלל בתוכו תאום ביצוע בין שורה ארוכה של קבלני משנה. גרנות הייתה אפוא אחת מן הקבלנים האמורים. עמידתה של גרנות בלוח הזמנים הייתה כפופה להתקדמותם של קבלני משנה אחרים. מכאן אישר המומחה לגרנות פיצוי בגין תקורות בתקופה בת חודש וחצי. לאחר חישבו ושכלול כלל הנתונים הסכום בגין כך הוא 33,848 ש"ח (סעיף 3 לחוות דעתו).
הצמדות למחירי היחידה
המומחה קבע כי יש להעניק לגרנות תשלום בגין הפרשי הצמדה על יתרת החשבון הסופי שטרם הוסדרה, סכום שהינו שמירה על הערך ולא רווחים נוספים. לפי המדד לתשומות על הבנייה הפרשי ההצמדה שחושבו על ידו מסתכמים בסך של 9,453 ש"ח ללא תוספת מע"מ (סעיף 4 לחוות דעתו)

חומרים שהושארו באתר:
המומחה שבחן את כתבי הכמויות וסוגם לא אישר את הסעיף הנתבע הזה על ידי גרנות , בין היתר ציין שלא הונחו לפניו אסמכתאות המעידות על אספקת החומר לאתר (סעיף 5 לחוות דעתו).

עלות השלמת עבודות בידי הקבלן החדש-
לאחר בחינה של עלויות התיקונים ועבודות שלא אושר ביצוען בידי בוני התיכון ובחישוב ההפרש בין עלויות המזמין עבור העבודות לבין קיזוזים מההסכם ומחשבון גרנות, קבע המומחה כי ההחזר לבוני התיכון מסתכם בסך של 6,047 ש"ח (סעיף 8 לחוות הדעת).
אובדן דמי שכירות-
לאחר בחינה של כלל המסמכים והטפסים הנדרשים לשם השמשתו של הנכס לשכירות (טופס 4, חיבור לחשמל, טלפון ומים), המומחה קבע כי היה מקום לדרוש אובדן של דמי שכירות מכל קבלני המשנה שעבדו בנכס ולחלק את הסכום הנתבע כחלק יחסי על בסיס חשבונות מאושרים. מבחינה טכנית והנדסית המומחה דחה טענה לפיצוי בגין הסעיף הנטען הזה (סעיף 9 לחוות דעתו).

פיצוי בגין הפרה יסודית-
בסעיף זה ציין המומחה כי ככלל זה נתון להכרעה שיפוטית (סעיף 10 לחוות דעתו).
ליקויי בנייה נטענים
המומחה העיד בחקירתו הנגדית, והשיב לשאלת בית המשפט על ליקויי בנייה נטענים כך:
"ש. אתה קיבלת את כל הליקויים שנטענו על ידי התובעת, ואשר הקבלן החדש נדרש לתקן אותם?
ת. כן. שהיו מגולמים בהסכם עם הקבלן החדש." (פרוטוקול מיום 28.1.2018 עמ' 21 ש' 1-4).

כלומר, המומחה הסביר כי את הליקויים הנטענים בעבודתה של גרנות הוא הכליל בפרק העבודה של הקבלן החדש והתמורה ששולמה לו.

סוגיה נוספת עליה נשאל המומחה בחקירה הנגדית היא קבלני משנה שהעסיקה גרנות. המומחה השיב כי לא בחן ולא התייחס לסוגיה זו שכן בענף זה, שבו עוסקים הצדדים ממילא הנוהג הוא להסתייע בקבלני משנה.
מצהירי התובעות
בוני התיכון העידה את תצהיריהם של מר רן מלאך המשמש כיועץ משפטי ומנהל פיתוח עסקי אצל בוני התיכון בוני התיכון הנדסה.

לגרסתו של מלאך, גרנות ביצעה את העבודות נושא ההסכם באופן לא רציף, רווי ליקויים ואי התאמות באיכות וטיב ירודים, בכמויות חסרות ותוך חריגות בלוחות הזמנים שנקבעו מולה. לגרסתו בחודש דצמבר 2014 הביעה בוני התיכון את חוסר שביעות רצונה מקצב ואופן ביצוע העבודות. חרף כך, נעשה ניסיון לשמור על יחסים תקינים עם גרנות מתוך רצון לשמור על רציפות העבודות בשטח ועל מנת שלא להידרש לקבלן חדש. לשם כך התקיימו פגישות תיאום וביצוע בתדירות גבוהה. כך העיד בדיון במהלך חקירתו בדיון:
"ש. מבחינה עסקית, אמרתם שהקבלן לא היה טוב, מהתחלה אמרתם, נשאלת השאלה אם יש לכם קבלן כזה גרוע, מדוע לא סילקתם אותו כבר בשלבי הביצוע הראשונים, זה זמן הכי קל לסלק, אלא המתנתם על סוף הפרויקט?
ת. אני חושב שדווקא ההתנהגות הזו מעידה על תום לב, ועל רצון של יזם לסיים עם קבלנים שהוא מתחיל איתם, בענף הזה יש הרבה, אלה אנשים קשים יותר. יש הרבה קשיים. אני הייתי שותף לחלק מההזדמנויות שניתנו לקבלן כדי לסיים את הפרויקט." (פרוטוקול מיום 17.10.2018 עמ' 54 ש' 1-6).
בהמשך כאשר נשאל מדוע בכל זאת התבקשה גרנות לבצע עבודות נוספות בהינתן שלא השביעה רצון בעבודות שכבר ביצעה, לא הצליח זה להשיב:

"ש. למה הגדלתם לו את ההסכם אם הוא קבלן לא טוב, ונתתם לו הרבה עבודות נוספות, למשל הגדלתם לו ציפוי העמודים, ועוד עבודות?
ת. זו שאלה מיותרת אני לא מומחה, תשאל אותם. אני יכול לתת לך את מה שהייתי מעורב בהם." (פרוטוקול מיום 17.10.2018 בעמ' 54 ש' 23-27).

מלאך טען כי בחלוף 11 חודשי עבודה באתר, גרנות נטשה את אתר העבודה ביום 4.3.2015. בעקבות כך, נשלח לידיה מכתב התראה ובו הפצרה לשוב לאתר לאלתר. הוא טען כי בעקבות כך פנתה גרנות בדרישה לקבל תשלום, זוהי לגרסת מלאך הייתה אמתלה של גרנות על מנת לתרץ את נטישת האתר.

מלאך טען כי התשלומים ששולמו לידיה של גרנות היו אך מקדמה, אשר בוני התיכון הייתה רשאית לקזז. אך מובן כי עדותו של מלאך, ככל שהיא נוגעת לבדיקה שנערכה על ידי מנהל התפעול יצחק סדי, באשר לחשבון הכולל של גרנות איננה עדות אודות עובדות הידועות לו באופן אישי , ולכן משקלה של עדות זו נמוך בהיותה נתמ כת בעיקר על בדיקות שנעשו על ידי בעלי המקצוע בשטח (דהיינו, ,מפי השמועה").

מלאך העיד על תחלופת המכתבים שבין הצדדים ועל הפגישה שהתקיימה בין הצדדים אשר הוא לא היה חלק ממשתתפיה. לפיכך, גם באשר לחלק זה לא אוכל לקבל את עדותו, באשר לתוכן הפגישה. מכל מקום, תכתובת מייל מיום 23.3.2015, בעקבותיה של אותה הפגישה נשלחה ממנו ובה לפי עדותו נכתב כי בשל היעדר מקצועיות, יכולת לנהל את העבודות ופיקוח על קבלני המשנה של גרנות, בוני התיכון לא תוכל לאשר ביצוע המשך העבודות באמצעותה. באותו המכתב, לעדותו ביקש לקבל תשובות ברורות לגבי מועד חידוש העבודות, לוח זמנים לתיקון העבודות הקודמות וסיום יתר העבודות. לטענתו הייתה זו גרנות אשר הפסיקה את העבודה באתר כבר ביום 4.3.2015, על דעתה.

לפי עדותו של מלאך גרנות השיבה ביום 24.3.2015 כי לא תוכל לשוב לעבודה אלא רק לאחר חג הפסח, דהיינו לאחר כשבועיים וחצי, תוך שהיא התעלמה ממתן התחייבות למועד סיום העבודות והצגתו של לוח זמנים ברור לתיקונים ולביצוע של יתרת העבודות.

לגרסתו, לאור האמור ומשלא נותרה בידי בוני התיכון כל ברירה, התקשרה זו עם קבלן חדש, חלופי לביצוען של העבודות. בטרם נכנס הקבלן החדש לאתר העבודה זומן מומחה חיצוני, המהנדס סבוטין שבחן את אתר העבודות בזמן אמת וערך חוות דעת מקצועית.

עוד העיד מטעמה של בוני התיכון המהנדס רמי אלחלל, ששימש ברוב הזמנים הרלוונטיים לתובענה כמהנדס הפרוייקט נושא ההסכם. המהנדס אלחלל חזר בעדותו על הגרסה שהציג מלאך בנוגע לחוסר שביעות רצון בוני התיכון ועל הפניות בעניין זה אל גרנות.

אלחלל הוסיף על גרסה זו כי הוא עצמו התריע מספר פעמים על התנהלות בלתי מקצועית בשטח, כדוגמת עלייה על יריעות איטום ומשטחים שבהם פרוסה רשת ברזל של קבלן משנה אחר, שעקב כך נקרעת, מתעקמת ונקרעים גם כבלי חשמל. לגרסתו, כך לא היה קורה לו הייתה נוכחות של מנהל עבודה מטעמה של גרנות שברוב זמן הביצוע נעדר. לגרסתו, רונן גרנות עצמו הודה שקבלני המשנה שנשכרו על ידי גרנות אינם סרים למרותו.

עוד טען אלחלל כי גרנות ומנהלה היו מודעים למצוקה של התובעות לסיים את הבנייה של האתר בהקדם ומציאתם של שוכרים, ובחרו לנצל זאת על מנת לבצע מחטפים ושיפורר מצבם החוזי וכן קבלת כספים.

אלחלל העיד כי נכח בפגישה שהתקיימה בין הצדדים ובה התריע בפניו של רונן גרנות כי התנהלותה של גרנות מסבה נזקים כבדים לבוני התיכון. בפגישה זו לעדותו, נכח גם קבלן משנה מטעמה של גרנות אשר לא התיר על נציגיה של בוני התיכון רושם חיובי כלל. אלחלל שב על גרסתו של מלאך באשר לחלופת ההתכתבויות בין הצדדים ועל האילוץ לשכור את שירותיו של קבלן חדש חלופי.

מר יצחק סדי, ששימש במועדים הרלוונטיים כמנהל התפעול אצל התובעות העיד כי גרנות התנהלה באתר העבודות מול מר אורי מסלובטי, מהנדס הפרוייקט ומול המהנדס אלחלל. גם הוא שב וחזר גם הוא על אותה העדות של מלאך ואלחלל.

בכל הנוגע לטענה של התובעות, לפיה גרנות נטשה את אתר העבודה העיד סדי כך:

"ש. אתה אומר בתצהירך שרונן נטש את האתר ב – 04/03. מי שנוטש את האתר יבוא אליכם ויציע באמצע מרץ להביא על חשבונו מפקח ולתגבר עובדים תוך התחייבות להשלים עבודות?
ת. רונן [גרנות] משהו בתאריך הזה הפועלים שלו לא הגיעו לעבודה ואף קבלן אחר לא החליף אותו באותה תקופה. מה שקרה, רונן שלח כל מיני קבלנים שיגיעו לאתר מטעמו, ואני מה שעשיתי זה סיור קבלנים, להראות את כל העבודה שיש לתקן ויש להשלים. כל קבלן שנכנס וזה מופיע פה באמצע הסיור, הוא הלך הביתה. זה הגיע למצב שהייתה פגישה עם עו"ד אחר, חבר של רונן בשעת ערב, שעוה"ד אמר לרונן, אתה לא משתלט על הפועלים שלך, זה גדול עלייך. הייתה אפשרות להביא קבלן מאילת. אני יכול למצוא את סיכום הפגישה שרונן מתנצל והוא אומר שהקבלן לא מגיע והוא יגיע בעוד שבועיים."

מר סדי נשאל בעדותו, כיצד אירע שאושר לגרנות סכומי תשלום על אחוזי ביצוע גבוהים, בעוד שלטענת בוני התיכון היא כלל לא ביצעה את העבודות באחוזי ביצוע כאלה:
"ש. זה החשבון הסופי שלך?
ת. כן. מבחינתי זה החשבון הסופי.
ש. החשבון הזה הוא למעשה די קרוב אחרי החשבון של נובמבר, כי מה שיש עוד זה חודש דצמבר?
ת. הוא מסכם את כל התקופה אל מול הסכם הביצוע, יש מצבים שאנחנו משלמים לקבלן טיפה יותר ממה שהוא עשה. זה החשבון האמתי.
ש. אתה מגיע למצב בחשבון הסופי שהוא ביצע רק 35% מהקירות?
ת. זה מה שאני חושב שהוא עשה.
ש. במשך כל התקופה לא שמת לב לכזה פער גדול?
ת. התחננתי אליו ולא קבלני המשנה, ביקשנו תעשו טובה תעבדו, לא רצינו להגיע איתו לפיצוץ." (פרוטוקול מיום 19.2.2018 בעמ' 37 ש' 21-32).

התובעות הגישו גם את עדותו של עמית אלפרון, שהיה במועדים הרלוונטיים מנכ"ל חברת עמית קלית בע"מ, הקבלן החדש אשר נכנס בנעליה של גרנות.
אלפרון העיד כי בחן את אתר העבודה באופן אישי ומצא שנדרשות בו עבודות רבות להשלמה וכי מניסיונו שלבי הביצוע היו רחוקים מסיום. כמו כן העיד, נדרשו תיקונים רבים לעבודות שבוצעו כבר.

מצהירי הנתבעים
מטעמם של הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע 2 רונן גרנות. רונן הסביר בתצהירו כי לבד מהיותו המייסד ובעליה של גרנות, בהכשרתו הוא הנדסאי בניין, מהנדס אזרחי ובעל תואר במינהל עסקים. עוד הצהיר כי הוא בעל ידע וניסיון רב בתהליכי בנייה ובביצוע בנייה, המתפרש על פני 23 שנים.

רונן הבהיר כי מבחינת הנתבעים, שתי התובעות יחד בוני התיכון ובוני התיכון הנדסה ראו עצמן קשורות לפרוייקט והסכם עם גרנות. כפועל יוצא, ההתנהלות הייתה מול שתי החברות המשותף.

באשר להסכם שנכרת בין הצדדים, הבהיר רונן כי הוסכם בו על תמורה לפי מדידה של כמויות עבודה בפועל במכפלת מחירי היחידה שבכתב הכמויות החוזי. את אופן ביצוע התשלום, לגרסתו, קבעו הצדדים בהתאמה מצב העבודות בשטח, על פי אחוזי ביצוע מוגדרים שהיו צריכים להיבדק ולקבל את אישורם של גורמי הפיקוח מטעם התובעות. רונן פירט את אופן התשלום בהתאם לסוגי העבודות: קירות גבס; עבודות "שפכטל"; ועבודות של לוחות שירה. כאשר המועדים לתשלום בגין 95% מתוך הסכומים שאושרו, לפי אחוזי הביצוע, של כל העבודות האמורות, למעט קירות גבס, היו צריכים להיות משולמים בתוך 45 יום מתום חודש הביצוע. בנוגע לעבודות גבס נקבע מנגנון תשלומים לפי התקדמות בנייתם.

ההסכם הועמד על ארבעה וחצי חודשים, לפיכך, לגרסתו נקבע כי לא תהא הצמדה מתוך הנחה שמדובר על טווח זמן עבודה קצר.

מכל חשבון ביניים נקבע בין הצדדים, יעוכבו 5% מערכו, כד לגמר העבודות והאישור של החשבון הסופי. עוד נקבען קיזוזים של 0.45% לטובת ביטוח ו-0.2% לטובת שירותי שמירה.

רונן העיד כי במהלכן של העבודות נושא ה הסכם, הזמינו התובעות עבודות נוספות מעבר לתכולתו. כך, ביום 1.9.2014 נחתמה תוספת להסכם בכמות של כ-475 מ"ר של עבודות ובהיקף כספי של 294,500 ש"ח. כמו כן, הוגדל היקף העבודות בהוראות שניתנו מעת לעת לגרנות.

רונן העיד עת נחקר על-פה, כי העבודות נושא ההסכם בוצעו בידי קבלני משנה ששכרה גרנות, וכי לאורך כל זמן הביצוע לא הלינו על כך מי מהנתבעות:

"ש. אני רוצה להפנות לסעיף 19.1 ו- 19.2 זה מסבר על איסור הסבת העבודות, ו- 19.2 מדבר על כך שהקבלן לא יעסיק קבלני המשנה אלא אם כן המזמין נתן את הסכמתו לכך בכתב להעסיק את אותו קבלן משנה אתה יכול להראות לי מכתב הסכמה כזה?
ת. עצם העובדה שלאורך כל הפרוייקט עבדתי רק עם קבלני משנה ולא הייתה כל התנגדות לנושא מבחינתי זה גם הסכמה מעבר לכך שגם בהתחלה אישרתי אותם עם מנהל הפרוייקט עם אורי מסלוואטי ולא הייתה התנגדות לכך אחרת לא הייתי חותם על ההסכם." (פרוטוקול מיום 25.11.2018 בעמ' 114 15-21).

וכן העיד כך:
"ש. אם קראת את ההסכם ועברת עליו איפה יש הצהרה שלך שאתה עובד עם קבלני משנה בלבד ?
ת. במו"מ אני עידכנתי שאני עובד רק עם קבלני משנה, הם היו בזמן המו"מ איתי בשטח, אני הרי לוקח מהם מחירים כדי לדעת מה מחיר עלות שלי, והם השתתפו גם בישיבות טרם חתימת ההסכם, להגיד שיש בידי אישרו בכתב אמרתי עוד פעם עצם זה שעבדתי איתם לא עבדתי אחרת זה ההוכחה במהלך הפרוייקט. כמעט כל הקבלנים שלנו עובדים ככה עם קבלני משנה.
ש. היית מרוצה מן העבודה שלהם?
ת. אני חושב שאם אני ממשיך לעבוד איתם עד עצם היום הזה אומר שאני מרוצה מאוד מרוצה." (פרוטוקול מיום 25.11.2018 בעמ' 115 ש' 4-13).

לטענת רונן, גרנות ביצעה את העבודות נשוא ההסכם והגישה חשבונות שתאמו את הביצוע ומצב העבודות בשטח. לעדותו, 11 חשבונות כאלה נבחנו בקפדנות וביסודיות על ידי נציגי התובעות. הם שיקפו נאמנה את מצב העבודות בשטח, אושרו לאחר כל הבדיקות ושולמו לידיה. לטענתו בחינת החשבונות התבצעה בידי המהנדס אלחלל ולאחר מכן בידי מנהל הפרויקט מסלובטי ולאחריהם בידי סדי. שיטה זו, לגרסתו אינה יכולה לדור עם טענת בתובעות שרק בשלב מאוחר יותר התגלה המצב האמיתי של העבודות וששולם יותר ממה שבוצע.

לעדותו, כבר בחודש נובמבר 2014 אישרו נציגי התובעות שגרנות סיימה למעלה מ-90% מהעבודות הנדרשות.
עם התקדמותן של העבודות, לפי עדותו של רונן, ביום 31.12.2014 הגישה החברה חשבון חלקי, 12 במספר. אלא שבניגוד להסכם החשבון לא נבדק ולא ה וסדר. הוא העיד כי עיקר ההתקדמות בעבודת בחודש זה הייתה בסעיפים הנוגעים לתקרות גבס. לטענתו, חרף אי הסדרתו של החשבון, גרנות המשיכה לעבוד באתר גם בחודשים הבאים, ינואר פברואר ומרס 2015, לא זו אף זו, אלא שבמהלך חודשים אלה לא נשמעה, לגרסתו, אף טענה מצדן של התובעות, בדבר אי נכונות החשבון. מעבר לאי הסדרתו של החשבון, התובעות עיכבו כספים שהוחזקו כעיכבון בסך של 173,939 ש"ח. במצב זה, גרנות נכנסה למצוקה תזרימית קשה.

לפי עדותו רק לאחר עיכוב משמעותי בהסדרתו של החשבון מצא לפנות אל התובעות במכתב התראה מיום 10.3.2015 ובו הוסבר הקושי התזרימי והנזקים הנגרמים מאי הסדרתו של החשבון.
לגרסתו, לאחר פנייתה של גרנות התקבלו שני מכתבים בזה אחר זה מאת התובעות, מיום 10.3.2015 ומיום 11.3.2015. במכתב הראשון נכתב כי גרנות נטשה את האתר כבר מיום 4.3.2015. לפי עדותו של רונן, זהו כיסוי משפטי להתחמקות מתשלום ולייצר מצג לסיבת הסכסוך שבין הצדדים ,ותו לא. לראייה, לא קיבל לפני כן שום פנייה בעניין זה. במכתב השני, לפי עדותו, נכתב כי שולמו לידיה של גרנות תשלומים ביתר בגין עבודות שלא בוצעו ובצד זה דרישה להשבת חוב לתובעות.

רונן טען בתצהירו כי במכתב מיום 11.3.2015 הועלו טענות כוזבות שלא יכולות להתיישב עם הוראותיו של ההסכם , בכל הנוגע לאחוזי ביצוע של העבודות השונות ולאישורים של החשבונות הקודמים, בידי אנשי המקצוע של התובעות עצמן.

לגרסתו, הנחה את בא כוחה של גרנות אז להשיב כי עיכובים בביצוע העבודות נבעו מתכנון לקוי של התובעות ובמחדלי ניהול שלה. כמו כן, מתוך מטרה ליישב סכסוכים בדרך של הסכם הוצע לקיים פגישה בין כל המעורבים.

בפגישה שהתקיימה, לפי עדותו, ביקש להסדיר את החשבון שטרם הוסדר וכן תשלום בגין העבודות הנוספות, שאינן בהסכם. במענה לטענות בדבר חוסר שביעות רצון מקבלני המשנה של גרנות, הוצע, לטענתו , שגרנות תעמיד מפקח צמוד מטעמה, לקבלני המשנה שלה שיהיה נוכח באתר בקביעות. לגרסתו, הצדדים הגיעו לכלל הבנה ולהסכמות על-פה לפיהן ישוחררו עיכובים ויקודם תשלום החשבון מטעם התובעות כך שיתרת החשבון הסופי, לרבות עבודות נוספות, בסך של כ-700,00 ש"ח ישמרו בנאמנות אצל בא כוח גרנות , וגרנות מצדה תשלים את כל מטלות ההסכם, תתקן כל ליקוי שיימצא תוך שיועמד מפקח צמוד מטעמה.

רונן טען כי בתום הפגישה התובעות ערכו סיכום שלא שיקף נכונה את אופי הדיון וההסכמות וזה נערך באופן מגמתי וכוזב. לגרסתו, במהלך סיור שנערך באתר העבודות הוערך פרק הזמן לביצוע השלמת העבודות, ש95% מהן כבר נעשו, ב-40 ימי עבודה סך הכל, ופרק זמן של שבועיים להתארגנות, שכללו בהן את ימי חופשת הפסח. לגרסתו, פרק הזמן האמור לקח בחשבון את כלל העבודות של קבלני משנה אחרים של בוני התיכון, אי פניות של השטח מגורמים אחרים והנכונות להעמיד מפקח. לטענתו, המהנדס אלחלל הביע נכונות והסכמה לאמץ הצעה זו, בלא הסתייגויות מצדו. בדוח הסיור, לעדותו, נמנו עבודות להשלמה של צבע, שפכטל ותיקון עבודות גמר המלמדות על שלבי סיום של פרויקט, זאת בניגוד לטענה של התובעות לפיה לא הושלמו שלבי התחלה או אמצע שלו. לגרסתו, חלקן של העבודות לתיקון או להשלמה נדרשו לאחר שקבלני משנה אחרים של התובעות הסבו נזקים לעבודתה של גרנות.

בדיעבד, כך העיד רונן, הסתבר לו שבצד הסיור עם גרנות הזמינו התובעות מומחה מטעמן שביצע ביום 18.3.2015 בחינה של העבודות בשטח. כמו כן, לפי עדותו, נודע לו שהתובעות פנו לקבלנים אחרים מתוך מטרה להתקשר עימם, בו בעת שניהלו עם גרנות ניסיון ליישב את הסכסוך.

ביום 25.3.2015, לפי עדותו סולקה גרנות מאתר העבודה בהודעה של התובעות. עם קבלת ההודעה מחתה גרנות על כך. בעוד היא עומלת על הכנת חשבון הוגשה נגדה תובענה זו.

רונן פירט ארוכות את מחדליהן של התובעות לנהל נכונה את אתר העבודות, לרבות הצגתו של לוח זמנים מפורט וכן תיאום ביצוע העבודות בין כל קבלני המשנה שנשכרו על ידן. הוא הסביר כי התובעות לקחו על עצמן את תפקיד הניהול של קבלן ראשי, אלא שזו התרשלה בכך. בשל כך, עבודתה של גרנות אשר הייתה תלויה בביצוען של עבודות של קבלני משנה אחרים, לא הייתה יכולה להיעשות מה שהאריך את שהותה באתר והסב לה נזקים.

גרנות הגישה את תצהירו של הנדסאי הבניין עמרי תרשיש שהעיד כי במועדים הרלוונטיים לתובענה היה מנהל טכני בחברה שהייתה יבואנית בלעדית של לוחות שירה. במסגרת מתן השירות הנדרש לקבלנים, לקוחותיה של חברה זו ביקר פעמים מספר באתר נושא התובענה. הוא העיד בחקירתו הנגדית כי את ביקוריו אלה תיעד, אף אם היה זה תיעוד קצר:

"ש. אמרת שהיית כמה פעמים באתר לפי התצהיר. יש לך יומני ביקור?
ת. כן. כל ביקור, גם אם זה מייל קצר, או תקציר מייל מפורט, מתעדים." (פרוטוקול מיום 29.10.2018 בעמ' 82 ש' 4-5).

בחקירתו הנגדית העיד תרשיש על התרשמותו מטיב העבודה של קבלני המשנה של גרנות:
"ש. אחד העובדים של רונן גרנות עבר הכשרה בנוגע לחיתוך והתקנה?
ת. לא. אני הייתי בשטח בהתחלה. ביום הראשון כשהם קיבלו את החומר באתי לאתר לראות שהם מבינים ומפעילים אותו. ראיתי שהם מתקינים טוב. הם התחילו בקומה התחתונה. ביום הראשון הגעתי, שהם מבינים את אופן עבודה והתקנה, ראיתי שהם מתקינים בסדר. באתי אחרי כמה ימים ולראות שהכל בסדר. הייתי בא כל 10 ימים שהכל בסדר אלא אם הייתה קריאה מיוחדת." (פרוטוקול מיום 29.10.2018 בעמ' 82 ש' 24-29).

עוד העיד הלה על התקדמות העבודות להתרשמותו:
"ש. ב-16.2 כשביקרת באתר, כמה אחוז מהקירות היה גמור?
ת. 80-90% אפילו. הדוח הזה התייחס בעיקר לקומה העליונה, זה אומר שהקומה התחתונה והקרקע כבר היו גמורות וגם בקומה העליונה כמעט הייתה גמורה. בשלבי סיום." (פרוטוקול מיום 29.10.2018 בעמ' 86 ש' 15-18).

לפי עדותו, בעת ביקוריו היה עד לכך שעקב עבודות לקויות של קבלני משנה של התובעות, שאינם גרנות, נוצרו בעיות בלוחות שהותקנו בידי גרנות. כך למשל, בשל הצפה בגג וטיב עבודות איטום נגרמו כתמים, במקרה אחר הבחין בנזקים שנגרמו עקב השענה של פיגומים של קבלנים אחרים, פגיעה של משאבות בטון וכלי עבודה, בהם לעדותו חזה במו עיניו.

עוד הוגש תצהירו של מר מיכאל ינוביץ, חותנו של רונן גרנות, שנכח בפגישה בתקיימה ביום 18.3.2015 עם נציגי התובעות. בעדותו הוא תמך בגרסתו של רונן גרנות באשר לתוכנה של אותה הפגישה. בחקירתו הנגדית הוסיף ופירט ינוביץ את מה שאירע באותה הפגישה כאשר דובר על חשבון חודש דצמבר של גרנות:
"ש. אתה מדבר בסעיף 6 לתצהירך על חשבון שנערך בחברה. אתה יכול להציג לי את החשבון?
ת. לא. אני יודע שמדובר על חשבון בחודש דצמבר עלה בנוכחתי לדיון ומה שהתפתח שם נשגב מבינתי. מעולם לא נתקלתי בדבר כזה. אני בן 70 איש עסקים מאוד ידוע בעל ניסיון כשרונן שאל את איציק מה קורה על תשלום חודש דצמבר, איציק נעמד על רגליו ואמר לא באלי לשלם לך. תשובה כזאת אף פעם לא שמעתי בפגישה עיסקית. ככה בנאדם יכול להתבטא. זאת הייתה תגובה אמוציונלית ספונטנית מאשר הסבר מדוע לא משלמים מה הנימוקים לכך.
ש. איפה זה כתוב בתצהיר שלך מה אתה אומר עכשיו?
ת. ביקשת ממני לשחזר את תוכן השיחה. מאחר ואתה העלית את נושא החשבון והחשבון הוא חודש דצמבר. זאת הייתה התגובה של אותו אדם בשם איציק לעניין חשבון של חודש דצמבר. אני השתתקתי לחלוטין. לא יכלתי להגיב לתגובה הזאת." (פרוטוקול מיום 22.10.2018 בעמ' 76-77 ש' 28-34 ו- 1-4).

דיון והכרעה:
בין הצדדים נכרת הסכם לביצוע עבודות גמר ביום 11.3.14 (נספח ב' לכתב התביעה). אין מחלוקת על כי הסכם נחתם בין הצדדים והנתבעת החלה לעבוד בסמוך לחתימתו של ההסכם. תמורה העבודה על פי ההסכם הייתה סך של כ-2.8 מיליון ש"ח, אשר סכומו הסופי אמור להיקבע על פי מדידה.
אין מחלוקת על כי התובעת שלמה לנתבעת סך של 2,657,118 ש"ח.
אין מחלוקת על כי בחודש מרץ 2015 נתגלעו מחלוקות בין הצדדים, אשר הביאו לסיום הקשר העסקי ביניהם , כאשר כל צד טוען שחברו הוא זה שהפר את ההסכם ביניהם ולכן עליו לפצות את השני בגין הנזקים שנגרמו לו.
אין מחלוקת גם כי תקופת העבודה על פי הההסכם נקבעה לארבעה וחצי חודשים, אלא שפועל, הנתבעים עבדו באתר תקופה של כאחד עשר חודשים.

המחלקות העיקרית שבין הצדדים הינה שהתובעות טוענות שהעבודה לא בוצעה במועדים שנקבעו בהסכם, והיקיפה היה נמוך בהרבה ממה שהייתה אמורה לבצע, וממה שקבלה עבורו תשלום. כמו כן גם מה שבוצע בוצע ברשלנות הדורשת תיקונים רבים. דהיינו, לטענת התובעות הנתבעת לא עמדה בביצוע ההסכם, במועדים, בהיקף ובאיכות.

הנתבעים לעומתם טוענים שהשלימו כ- 95% מהעבודה בצורה מקצועית וטובה. לגבי ליקויים מסוימים שקיימים בעבודה לא ניתנה לנתבעים האפשרות המוקנית להם בדין, לבצע את התיקונים, מה גם שחלק מהליקויים נוצרו על ידי קבלני משנה אחרים שפגעו בעבודת הנתבעת. לטענתם הכשל נבע מניהול כושל של התובעות את אתר הבניה והעדר תיאום ולוח זמנים בין קבלי המשנה השונים. הנתבעת שנשכרה לבצע את עבודות הגמר, היא זו שסבלה השרשרת הכשלים בתיאום העבודות שקדמו לה.

ההסכם (נספח 2 לכתב התביעה):
התובעות מונות שורה ארכה של סעיפים שהופרו על ידי הנתבעת כמו:
העסקת עובדי קבלן על ידי קבלן המשנה , למרות שבהסכם שבין הצדדים נקבע שהקבלן לא יעסיק קבלני משנה.
העדר יומני עבודה למרות ההתחייבות ההסכמית לעשות זאת.
העדר פיקוח למרות ההתחייבות ההסכמית לעשות זאת.
העדר ביטוח, למרות התחייבות הסכמית לעשות זאת.
העדר ערבות בנקאית, למרות ההתחייבות ההסכמית לעשות זאת.
אי ביצוע העבודה במועד לו התחייבו הנתבעים ואי ביצוע העבודה באיכות שהובטחה.

לגבי כל ההפרות , להוציא האחרונה טענו הנתבעים שמדובר בהרחבת חזית ,ומטעם זה ב לבד יש לדחותם. הנתבעים התייחסו לכך בסכומים , בהתאם להחלטת בית המשפט מדיון ההוכחות הראשון.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה (המתוקן) שהוגש לתיק בית המשפט, מצאתי כי הצדק הוא עם הנתבעים. אכן, למעט הטענות בדבר העדר ערבות בנקאית ובדבר אי ביצוע העבודה במועד שנקבע בהסכם, יתר הטענות לא אוזכרו בכתב התביעה. ההלכה בעניין זה היא ברורה:

"רשימת הפלוגתאות העומדת לדיון מעוצבת בכתבי הטענות שמגישים הצדדים. משכך, טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מהווה "שינוי חזית" או "הרחבת חזית", ויש לדחותה" (רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ, בפסקה 20 לפסק דינה של כבוד השופטת עדנה ארבל (פורסם באתר הרשות השופטת, 25.10.2005)).

לפיכך, טענות אלה נדחות.

למרות האמור לעיל אתייחס בקצרה לגופו של עניין.
טענות הנתבעים לטענות אלו הינן כדלקמן:
העסקת עובדי קבלן בענף זה הינה הדרך המקובלת. מכל מקום התובעות ידעו שהנתבעת מעסיקה עובדי קבלן בזמן אמת, ואף מכתבו צורף למייל שנשלח על ידי הנתבעת לתובעת, והתובעות לא העירו על כך דבר.
יומני עבודה היו באחריות התובעות והן אף לא נדרשו בזמן אמת למוסרו לתובעות.
באתר היה פיקוח מקצועי מטעם הנתבעות, וכן אף הסכמו להביא מפקח נוסף.
הנתבעות שלמו עבור ביטוח שערכו התובעות.
ערבות בנקאית לא נדרשה, ומכל חשבון נוכה סכום של 5% כעיכבון למשך שנה.

ב"כ התובעות הרחיב בסיכומיו על נפקותו המשפטית של ההסכם שנכרת בין הצדדים ועל כך שיש לבדוק את התנהלות הצדדים בהתאם ל הסכם .
אין מחלוקות על כי להסכם בין צדדים יש נפקות משפטית המשליכה על התנהלותם בעסקה שעוגנה ב הסכם. ככל שמדובר בהסכם בכתב קל יותר להתחקות אחר התנהלות הצדדים בהתאם ל הסכם הכתוב.

יחד עם זאת ההסכם מנסה לחזות את הצרכים העתידיים של הצדדים ולא תמיד הוא מנוסח על ידי הצדדים שבשטח, כך שיש לבדוק את ביצועו גם על פי התנהלות הצדדים וההדדיות שבהתנהלות זו. קיים גם הסכם על ידי התנהגות, אך כאשר יש הסכם כתוב, הרי שתנאיו הם אלה שהסכימו עליהם הצדדים בכתב. יחד עם זאת גם הפסיקה מכירה בכך שהתנהלות הצדדים יכולה להעיד על כי הייתה הסכמה לנהוג קצת שונה מהכתוב בהסכם. ככל ומדובר בהסכם נקודתי בתקופת זמן קצרה, הסטייה מתנאי ההסכם אינה נדרשת ואינה מקובלת, אך כאשר מדובר בהסכם הכולל התנהלות לאורך זמן הרי שהמציאות עושה את שלה ויוצרת שינויים הכרחיים או מוסכמים, גם אם אין לכל שינוי כזהגיבוי בכתב . לכן יש לבדוק את התנהלות הצדדים ההדדית לאורך זמן ביצוע ההסכם על מנת לקבוע אם הייתה הפרה אם לאו. לעניין זה כבר נכתב בספרות המקצועית כדלקמן:

"אין דבר שימנע מהצדדים מלשנות את הטקסט החוזי. בכך באה לידי ביטוי האוטונומיה של הרצון הפרטי. על כן רשאים צדדים לשנות הוראה בהסכם שלפיה אין לשנות הוראה זו. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. מבחינתם של דיני החוזים אין כל מניעה שהסכם בעל-פה ישנה הסכם בכתב הקודם לו בזמן." (אהרון ברק פרשנות במשפט כרך ד ע"מ 320); "כשם ש הסכם יכול להיכרת בהתנהגות כך ניתן גם לשנותו בדרך זו." ( מתוך ספרם של דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג' ע"מ 27 בו מצוטטים דבריו של פרופ' אהרון ברק (הנשיא בדימוס )

ומן הכלל אל הפרט:
העסקת קבלן משנה:
גם אם על פי ההסכם היה צריך לקבל אישור להעסקת עובדי קבלן, הרי שבמקרה הנדון התובעות ידעו על כך ולא אמרו דבר עד לניהול התביעה. בהתנהלות זו יש לראות הסכמה.

יומני עבודה:
התובעות לא דרשו זאת בכל תקופת העבודה, ולכן יש לראות בהתנהלות זו הסכמה.

פיקוח מקצועי:
התובעות לא דרשו זאת בכל תקופת העבודה, ולכן יש לראות בהתנהלות זו הסכמה.

ביטוח:
הנתבעות שלמו עבור ביטוח על ידי התובעות (סעיף 12 להסכם) , ככל והייתה דרישה לביטוחים נוספים, הרי שלא מצאתי שהייתה לכך נפקות לתביעה זו , מה גם התובעות היו אמורות לבקש העתק מפוליסת הביטוח , אם אכן חשבו שעל חובת הנתבעות לרכוש פוליסה כזו. התובעות לא הציגו שום אסמכתא המעידה על דרישה זו, ולכן בהתנהלותן יש לראות ויתור על הדרישה, גם אם הייתה.
בשולי הדברים יוער, כי דווקא הנתבעים היו אלו שמיד לאחר קבלת כתב התביעה בקשו לקבל העתק מפוליסת הביטוח של התובעות, ואלו התובעות טענו שפוליסות הביטוח אינן רלוונטיות לתביעה זו.

ערבות בנקאית:
בפועל הנתבעים בחרו באפשרות של עיכבון , וכך נהגו הצדדים. מכל מקום לו חשבו התובעות שעל הנתבעות להמציא ערבות בנקאית לא ברור מדוע לא דרשו זאת לפני תחילת העבודה, או לכל הפחות עם ביצוע התשלום הראשון, אלא רק במסגרת ניהול תביעה זו.

לאחר שהתייחסתי בקצרה לטענות התובעות על ההפרות השונות של ההסכם על ידי הנתבעות, אתייחס למחלוקת העיקרית שבין הצדדים , אשר בעטיה הגיעו הצדדים להליך משפטי זה. חשוב לציין כי המחלוקת המקורית הייתה על סכום של נמוך בהרבה מסכומי התביעה והתביעה שכנגד. בעת סיום העבודה, התובעות טענו ששלמו לנתבעת ביתר סך של 242,878, בעוד הנתבעת טענה שהיא זכאית לסכום נוסף של 715,623 ₪ בגין העבודות המצוינות בהסכם והעבודות הנוספות. עם הגשת התביעה , צמח הסכום הנתבע ל2,500,000 ₪ וסכום התביעה שכנגד צמח לכמעט 2,000,000 ₪.

לבדיקת טענות הצדדים לגבי כמות ואיכות העבודה מונה על ידי בית המשפט מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס דמיטרי אולשנסקי. זאת בנוסף לחוות הדעת שצירפו הצדדים לכתבי הטענות. המומחה אולשנסקי עיין בכל החומר הרב שביקשו הצדדים להניח לפניו. הוא קיים, כך עלה מחקירתו מספר מפגשים עם הצדדים ונציגיהם, שמע את אשר היה להם לטעון לפניו ואף ביקר בנכס והתרשם בעצמו, באופן בלתי אמצעי, מן העבודות שבוצעו בו. לעניין ביצוע ההסכם מצאתי כי הנתבעת כמעט וסיימה את ביצוע העבודה בהתאם להסכם . למסקנה זו הגעתי במיוחד לאור הנימוקים המפורטים להלן:

ביצוע ההסכם:
מעיון בחשבונות השוטפים אשר הגישה גרנות לאישורם של אנשי המקצוע של בוני התיכון סבורני שיש לקבל את טענתה של גרנות לפיה היא השלימה אחוז כמעט מלא של העבודות, עד לנקודה בה עלו יחסי הצדדים על שרטון.
בחנתי את החשבונות שצורפו כנספח ג' לתצהירו של רונן ואשר אושרו והוסדרו בידי בוני התיכון. על החשבונות 1,2,4-11 מופיעים חתימותיהם וחותמותיהם של שני אנשי מקצוע מטעם בוני התיכון, מנהל התפעול סדי וכן מהנדסת הבניין גורובוי יבגניה. על חלקם אף נעשו תיקונים ידניים בידי אנשי המקצוע מטעם בוני התיכון. כך למשל, בחשבון חלקי 4 לחודש יוני 2014 בוצעו תיקונים ידניים בכמויות ואחוזי הביצוע ואלה לוו בחותמת וחתימה: "מיכאל מולצ'נוב מהנדס ביצוע בוני התיכון". מסמך של בוני התיכון בנוגע לחשבון זה, נשא כאמור חתימה וחותמת של סדי ושל גורובוי.
חשבון חלקי מספר 5 נבחן בידי אורי מסלובטי מנהל הפרוייקט של בוני התיכון ומצורפת לו פנייה של מסלובטי אל יבגניה [גורובוי], ובה פירוט של העבודות והכמויות שאושרו בהקשר של החשבון. בדומה חשבון חלקי מספר 8 נבחן בידי מסלובטי ובו פנייה אל גורובוי של מה שאושר. ושוב במסמך פנימי של בוני התיכון, גם חשבון חלקי מספר 8 חתום בידי סדי וגורובוי וכך גם חשבון חלקי 9.

באשר על כן, בזמן אמת, עת התבצעו העבודות, התובעות בחנו ,וניכר שבדקדוק ובהקפדה, ולאחר מכן אישרו התקדמות עבודה הן מבחינת הביצוע והן לעניין הכמויות, בהתאם לחשבונות שהציגה גרנות.
רק לאחר שחשבונות אלו ואשרו, ולמעט החשבון האחרון, גם שולמו, שונתה לפתע בתביעה זו עמדת התובעות כלפי עבודת הנתבעת.

חיזוק לאמור לעיל מצאתי בחוות דעתו של המומחה מטעמו של בית המשפט, שאת ממצאיו מצאתי לאמץ. המומחה בחן את מלוא החומר שהניחו הצדדים וקבע כך:

"לאחר בחינת החומר שנמצא ברשותי, הגעתי לכלל מסקנה שניתן לאשר ביצוע של 100% בכל העבודות בפרק 22.001 (קירות ומחיצות קלות) כשלב שקדם לביצוע התקרות ובפרק של עבודות נוספות (פרק 99) כעבודות שתמורה בגינן מאשרים בד"כ בתום הביצוע על פי ניתוחי מחיר שמגיש הקבלן.
בסעיפים "כבדים" מס' 22.002.0011 ו-22.002.0013 של התקרות אישרתי 95% ביצוע שמשקפים מצד אחד את עמדת המזמין וצורך בביצוע השלמות שונות שבוצעו בהמשך ע"י הקבלן החדש. גם מסיור במרכז מסחרי פעיל ראיתי מספר התיקונים הנדרשים לטיפול וזה לפי החלטת המזמין. בסעיף 22.002.0032 אושר ע"י הח"מ אחוז ביצוע של 95% שתואם אחוז ביצוע מאושר ע"י המזמין. גם הקבלן אישר בפגישה שלא השלים התקנת פינות עקב אי הספקתן ע"י המזמין ויש עוד מספר הערות ודרישות לתיקונים בחוות דעת המומחה מטעם המזמין. בכל שאר הסעיפים בפרק 22.002 אושר 100%" (סעיף 1.8 לחוות הדעת).

הפן נורמטיבי  למשקל חוות דעת המומחה
ההלכה הנוהגת בעניין זה היא, משמונה מומחה בכדי לחוות דעה ולת ת מבט מקצועי, סביר להניח שממצאי חוות דעתו יאומצו בידיו של בית המשפט. זולת אם תהא סיבה משמעותית בגינה אין לפעול כך:

"מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא פרקטיקה ידועה ומקובלת במקרים בהם מתעוררת סוגיה המצריכה ידע מקצועי שבמומחיות, אשר לגביה נזקק בית המשפט לכלי עזר אובייקטיבי על מנת שיוכל להגיע לפתרון יעיל וצודק של הסכסוך (ראו: אורי גורן ועופר דרורי "עדויות מומחים לאחר תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005: היבטים דיוניים ומהותיים" המשפט יב 167, 182-180, 191 (2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 468 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן); ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ-מאגרי בניה בע"מ נ' דמארי, [פורסם בנבו] פסקה י"ב (9.4.2006); ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 22 (28.10.2010) (להלן: עניין תשלו"ז)). חוות דעתו של המומחה היא אומנם רק אחת מן הראיות העומדות בפני בית המשפט ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו או לגרוע מן הסמכות הנתונה לו להכריע באופן סופי במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים (ראו: ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון-לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170, 174 (1993); ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 948 (2002); ע"א 8950/07 עיריית נצרת נ' כרדוש, [פורסם בנבו] פסקה 8 (24.11.2010); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה כרך ב' 947 (מהדורה חמש עשרה, 2007)). ואולם, לא אחת נפסק כי "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, [פורסם בנבו] פסקה 4 (23.4.1990) (להלן: עניין רבי); וראו גם: ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 570-568 (1998); ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5, [פורסם בנבו] פסקה 22 (23.7.2006); עניין תשלו"ז, פסקה 22; גורן, בעמ' 468)" ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון המנוח מסארווה, בפסקה 14 לפסק דינה של כבוד השופטת אסתר חיות (פורסם באתר הרשות השופטת, 23.2.2014)).

אציין כי עת שנדרש לערוך את חוות דעתו, המומחה תיאם עם הצדדים נתונים ופרטים, לרבות הכמויות הנטענות ועלויות החומר לביצוען של העבודות. בכך למעשה ניתנה בידיהם של הצדדים ההזדמנות לטעון ולהתנגד לקביעותיו, עוד בטרם הוגשה חוות הדעת לתיק בית המשפט. בתום בדיקתו הגיש המומחה חוות דעת מפורטת ומנומקת ונחקר על חוות דעתו, בחקירה שהותירה רושם מהימן וקוהרנטי. הוא לא נרתע ולא נבהל משאלות נוקבות שנדרש אליהן ותשובותיו תאמו את האמור בחוות דעתו. לפיכך, לא נמצאה לי סיבה שלא לאמץ את קביעותיו בסוגיות שבמומחיות.

לסיכום נקודה זו, שוכנעתי לקבל את עמדתה של גרנות לכך שהיא השלימה את מרביתן של העבודות נושא ההסכם, בנקודה בה נפרדו דרכיהם של הצדדים.

התמשכות העבודות:
אין חולק כי העבודות התארכו, מעבר לתקופה של ארבעה וחצי חודשים, ובפועל עבדה גרנות באתר תקופה של אחד עשר חודשים. המחלקות בין הצדדים מי הוא הנושא באחריות לכך? שהרי כפועל יוצא תוכרע גם סוגיית הנזקים להם טוענים הצדדים.

רונן הצהיר כי העבודות לשמן נכרת ההסכם עם גרנות היו בין האחרונות בשרשרת העבודות באתר. לפיכך, עבודות רבות לא יכלו להתבצע בטרם שקבלני משנה אחרים של בוני התיכון סיימו את מלאכתם.
רונן צירף תכתובת מייל מיום 13.8.2014 מאת רמי אלחלל ובה מבוקש מגרנות לחדול מביצוע עבודה מסוימת, עד אשר ייתקבל אישור להמשיך:

"בסיור שנערך היום 13.8.14, עם יועץ רכיבים מתועשים יורם שחף הוחלט על הפסקת עבודות על החזיתות עד להוצאת דו"ח היועץ. האישור להמשך העבודות יינתן לאחר קבלת הדו"ח." (נספח ל' לתצהירו של רונן)

כלומר, בחודש שבו לכאורה גרנות הייתה אמורה לסיים את העבודות, התובעות לא רק שלא התריעו בעניין , אלא הן מיוזמתן ביקשו הפסקה של עבודה מסוימת.

לתצהירו של רונן צורפו סיכומי ישיבת תאום מהמועדים: 5.8.2014, 17.8.2014 בהן נכחו קבלני משנה של התובעות ובה נכח גם רונן מטעמה של גרנות. מן הפרוטוקולים ניתן להיווכח שעבודות רבות של קבלני משנה אחרים טרם הסתיימו (נספחים כט, ולא' לתצהירו של גרנות). מתוך ישיבת תאום שהתקיימה ביום 17.8.2014 לעניין העבודות עליהן אמונה גרנות נקבע כך:

"גבס- סגירת תקרה תבוצע בסוף החודש באישור של גדעון בלבד. תאריך יעד נקבע ליום 29.8.14" (נספח לא' לתצהירו של רונן)
בישיבת תאום שהתקיימה ביום 30.9.2014, שבה נכח רונן מטעמה של גרנות גם כן ניתן להיווכח כי קבלני משנה אחרים טרם סיימו את עבודתם. וכך נקבע לגבי גרנות:

"סגירת קירות גבס: במסדרונות יבוצעו לאחר האיטום" (נספח לב' לתצהירו של רונן).

בישיבת תאום מיום 28.10.2014 בה נכחו נציגי התובעות ורונן נקבע כך:

"1. ק.0: רוחב הדלתות ......
2. פרוזדורים בק.0ף סגירת הקונסט' החל מיום ב', 3.11.14
סגירת הפרוזדורים תהיה באישור רמי אלחלל מהנדס ביצוע
3. פרוזדורים בק. 1: סגירת הקונסט' החל מיום ה, 6.11.14,
סגירת הפרוזדורים תהיה באישור רמי אלחלל מהנדס ביצוע.
4. ק.1-: אין אישור לסגור תקרה בכל מקום בקומה
רשם : אורי מסלובטי " (נספח ל"ג לתצהירו של רונן גרנות).

מדוגמאות המסמכים שהוכנו בזמן אמת , שפורטו לעיל, עולה כי עקב עיכובים שחלו בביצוע העבודות בפרוייקט כולו עוכבה עבודת הנתבעת, שלא בשליטתה, ולא הנתבעת הייתה זו שגרמה לעיכובים.

לטענתו של רונן לכך שגרנות לא יכלה לסיים את העבודות במועד שנקבע נמצא גיבוי גם בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט שהסביר כך:

"המזמין לקח על עצמו את תפקידו של הקבלן הראשי, כולל תאום ביצוע בין רשימה ארוכה של קבלני משנה. הקבלן (הנתבעת והתובעת שכנגד) היה למעשה אחד מהקבלנים הנ"ל ותנאי של עמידה בלוח הזמנים היה כפוף להתקדמות מקבילה ומקדימה של מספר קבלנים כגון קבלני חשמל, מיזוג אוויר, אינסטלציה וכו'. וברוב המקרים היה צריך להתאים את עצמו לקצב ביצוע העבודות ע"י קבלנים אחרים." (בסעיף 3.6 לחוות הדעת).

לאור האמור לעיל אני קובעת כי העיכובים בביצוע העבודות של גרנות לא נבעו מהתנהלות הנתבעים, אלא עקב עיכובים בניהול הפרויקט כולו שלא היה באחריות הנתבעים , אלא באחריות התובעות.
איכות העבודה :
התובעות מלינות על איכותן של העבודות נשוא ההסכם . לטענתן, אלה בוצעו בטיב ובאיכות ירודה והיא התריעה על כך בפני הנתבעים בתכתובות דואר אלקטרוני. הנתבעים מנגד טענו שמכתבי הטרוניה שוגרו רק בסמוך למועד שבו היחסים החלו לעלות על שרטון. מעיון בראיותיהן של התובעות, אזי להוציא שני מכתבי דואר אלקטרוני, ששוגרו באוקטובר 2014, ובנובמבר 2014, כל מכתבי הפנייה שהתובעות טוענות שבהן התריעו על טיב העבודה שוגרו בחודשים דצמבר 2014 וינואר 2015 (נספחים 3א'- 3'ז ונספח 4 לתצהירי התובעות).
כלומר, בזמן אמת, מחודש מרס 2014 ועד לחודש אוקטובר 2014, תקופה בת שישה חודשים לא נטען דבר על איכות העבודה. כלומר, התובעות היו מרוצות או למצער לא הביעו אי שביעות רצון מטיב ואיכות הביצוע.
על כך שהתובעות היו מרוצות ניתן ללמוד גם מהתוספת להסכם, אשר הוסיפה על העבדות שהוזמנו מאת התובעים עוד עבודות. כך בתוספת להסכם שנחמה ביום 9.9.2014 (נספח ג' לתצהירי הנתבעים).

בתכתובת דואר אלקטרוני ששיגר מר תרשיש לידיו של רונן כבר ביום 16.11.2014 הוא התריע על כך שעבודות של קבלני משנה של התובעות אחרים עלולים לפגוע בעבודותיה של גרנות:

"בהמשך לביקורי באתר בקניון כפר סבא של בונה התיכון, אני שב ומזכיר לך לטפל בבעיה של הכתמים שנוצרו מבדיקת הצפת הגג ואטימות של מים. הכתמים האלה לא פוגעים מבחינה מכנית בפלנק אך הכתמים עשויים להשאיר סימנים ולפגוע ביופי ובצבע הטבעי של הלוחות! (...)
רונן חשוב שתיידע את מנהל של בונה התיכון בשטח על המקרים הנ"ל שלא יהיה בעיות בהמשך!!!" (צורף כנספח יז' לתצהירו של רונן).

לאור האמור לעיל לא מצאתי כי התובעות הוכיחו כי היו ליקויים בביצוע העבודות על ידי הנתבעת, שלא נלקחו בחשבון בחוות דעתו של המומחה, אשר תימחר אותם כחלק מהעבודות שבוצעו על ידי הקבלן המחליף (אלפרון) ותמחרו על ידי בהסכם הפאושלי.

למעשה במחלוקת העיקרית שבין הצדדים לגבי העיכוב בביצוע העבודות ואיכותן אני מקבלת בעיקרה את טענות הנתבעים , ובהתאם אני דוחה את התביעה ומקבלת את התביעה שכנגד בחלקה , כפי שיפורט בהמשך.

למרות האמור לעיל אדון בקצרה בטענת התובעות לעניין האחריות אישית של הנתבע – רונן גרנות:

אחריות אישית:
הנתבע חתם בסוף ההסכם (נספח ב' לכתב התביעה) על ערבות אישית ומכאן שקיימת לו אחריות אישית גם מבלי שנדרש לבדוק את אחריותו כמנהל בהתאם לדיני החברות. יחד עם זאת לאחר שמצאתי כי הנתבעת 1 – גרנות לא הפרה את ההסכם, הרי שגם על הערב לא חלה כל חבות.

הנזקים:
כפי שכבר ציינתי מצאתי לאמץ את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, והדבר נכון גם לגבי גובה הנזק לו טענו הנתבעות.
המומחה לאחר שבדק את כל רכיבי הנזק וביקש חומר נוסף לגבי חלק מהם (ולא
קיבל) קבע כי: חשבון סופי מצטבר – 2,628,206 ₪
עבודות נוספות - 455,063 ₪
תקורות ניהוליות - 33,848 ₪
התייקרויות - 9,453 ₪
מסכום זה יש לקזז את הסכום ששולם - 2,657,118 ₪
היתרה לתשלום 469,472 ₪.

לא מצאתי כאמור להתערב או לשנות מקביעת המומחה , אשר מצאתי את חוות דעתו יסודית ומדויקת, שניתנה לאחר בדיקת המחלוקות שבין הצדדים.

לעניין הפיצוי המוסכם מראש: לא מצאתי לחייב את התובעות בפיצוי זה, שכן סעיף 21.17 ו 21.6 , הדנים בפיצוי המוסכם בהסכם חלים לגבי הפרה כלפי המזמין, דהיינו התובעות. מבלי להיכנס לשאלת השוויון והאיזון שבין הצדדים , הרי שבמקרה הנדון קבעתי פיצוי לנזק הממשי שנגרם, ולא מצאתי כי יש הצדקה לכל פיצוי נוסף.

סוף דבר:
לאור האמור לעיל התביעה העיקרית שהגישו התובעות "בוני התיכון" נדחית.
התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה ,כך שהתובעות ביחד ולחוד תשלמנה לנתבעים סך של 469,472 ₪ בתוספת מע"מ , ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת 12.12.15 ועד התשלום בפועל, ובתוספת סך של 70,000 ₪ שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ , החזר אגרת בית משפט לפי סכום של 469,472 ₪ , החזר תשלום הנתבעים למומחה בית משפט בהתאם לקבלה . כמו כן יש להוסיף סך של 5,000 ₪ בהתאם להחלטת כבוד הרשם הבכיר אבי כהן מיום 7.7.15.
כל צד יישא בשכר טרחת עדיו והמומחה מטעמו. יוער כי בקביעת ההוצאות והחזר שכ"ט לקחתי בחשבון שסכום התביעה שכנגד היה גבוה בהרבה מסכום שבסופו של יום נפסק, ויש לקחת זאת בחשבון בפסיקת ההוצאות.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מסיום תקופת החרום וזאת בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ולכשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א – 1991, קובעת:
תקופת תקפה של ההודעה לא תבוא במנין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג שנקבעו בחיקוק או שקבע בית המשפט"

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו ניסן תש"פ, 20 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.