הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 23768-10-13

לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן

התובעת/ הנתבעת שכנגד:

עליזה פרקש
ע"י ב"כ עו"ד אלון ריחני

נגד

הנתבעת/ התובעת שכנגד:

דן כ. כנסים ותערוכות 1999 בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גדיאל בלושטיין,עמר,רייטר,ז'אן, שוכטוביץ ושות'

פסק דין

עניינה של תביעה זו בדרישת התובעת לקבלת תמורה בגין ארגון כנסים רפואיים בהתאם להסכם שנחתם בינה לבין הנתבעת. הנתבעת כופרת בחוב כלשהוא לתובעת, אשר לטענתה גם לא עמדה בתנאי ההסכם.

רקע כללי ומיהות הצדדים:

התובעת והנתבעת שכנגד, עסקה, בין היתר, בייעוץ בתחום התרופות וארגון כנסים רפואיים, חתמה עם הנתבעת על הסכם לשיתוף פעולה בארגון כנסים רפואיים (להלן: " התובעת").

הנתבעת והתובעת שכנגד, הינה חברה העוסקת, בין היתר, בארגון כנסים רפואיים בארץ ובעולם (להלן: "הנתבעת").

הצדדים חתמו ביום 7.9.08 על ההסכם שכותרתו "מכתב הסכמה בין חברת דן כנסים לבין גב' עליזה פרקש" (להלן: "ההסכם"), אשר מטרתו הייתה להסדיר את יחסי הצדדים בהקשר לפעילות משותפת ביניהם ליזום ועריכת כנסים בתחום הרפואה בארץ ובחו"ל.

בין הצדדים נתגלו חילוקי דעות והם אף נסחו טיוטת הסכם מתוקן בדצמבר 2010, אשר לא נחתמה.
בינואר 2012 הודיעה הנתבעת לתובעת על סיום הקשר ביניהם.

בעקבות סיום ההתקשרות הגישה התובעת תביעה זו, מאחר ולטענתה היא לא קבלה את התמורה בגין כנסים שיזמה עבור הנתבעת. הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד, שכן לטענתה הייתה התובעת זו שהפרה את ההסכם ביניהם וגרמה לנתבעת נזקים שפורטו בתביעה שכנגד.

מלכתחילה הוגשה התביעה הכספית בסדר דין מקוצר בשנת 2013. בדיון שהתקיים ביום 7.4.14 ניתנה החלטה לפיה ניתנה לנתבעת הרשות להגן והרשות להגיש תביעה שכנגד.

תביעה שכנגד הוגשה ביום 10.6.14. לאחר דיון נוסף שהתקיים הוגש ביום 13.4.15 כתב תביעה מתוקן למתן חשבונות ותביעה כספית. כתב הגנה מתוקן הוגש ביום 5.8.15. בדיון שהתקיים 20.11.16 הגיעו הצדדים להסדר בדבר מתן החשבונות והתביעה התנהלה כתביעה כספית.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 19.9.17 המלצתי לצדדים למנות מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת המחלוקת מבחינה חשבונאית. בסופו של תהליך מונה רו"ח בועז יפעת (להלן: " המומחה"), אשר הגיש חוות דעת ביום 30.12.18 וחוות דעת משלימה ביום 22.12.19. לאחר הגשת חוות הדעת המשלימה של המומחה, הצדדים הגישו תצהירים משלימים על אלו שהוגשו על ידם בשנת 2016.
ביום 6.8.20 התקיים דיון ההוכחות. מטעם התובעת, העידה התובעת בלבד ומטעם הנתבעת העידו מר עופר גיל, מנהל בנתבעת וכן מר איל הלוי אחד מבעלי המניות בנתבעת ושמש כמנהל אצל הנתבעת.

תמצית טענות הצדדים
תמצית טענות התובעת :

ההסכם (נספח א' לכתב התביעה):

בין הצדדים נחתם הסכם ביום 7.9.08 לשיתוף פעולה לשיווק וארגון כנסים רפואיים. בהתאם לתנאי ההסכם תהיה זכאית התובעת לאחוזים מהכנסות הכנסים אותם יזמה וארגנה (סעיף 2 להסכם). לטענת התובעת תפקידה היה ייעוץ וניהול בכל הקשור לייזום והגיית הכנסים החדשים תוך ניצול קשרים בתחום הרפואה ותוך מתן הנחיות וייעוץ למחלקות השונות של הנתבעת על מנת ליישם ולקדם את כלל ההיבטים הקשורים בהוצאתו לפועל של הפרויקט.

לטענת התובעת, בטענה בדבר חוסר שביעות רצון מעבודת התובעת אצל הנתבעת אין ממש, שכן התנהלות הכנסים הייתה מעל ומעבר למצופה וזאת כנטען לפחות בשניים מהכנסים.

לטענת התובעת היא יזמה מספר כנסים רפואיים, אך לא קבלה בגינם את התמורה שנקבעה בהסכם, למרות שהיא מצידה מילאה את חלקה בהסכם.

כמו כן הייתה התובעת זכאית בהתאם לעיקרון b לסעיף העקרונות לסכום של 25,000 ₪ לחודש, החל מששה חודשים ממועד תחילת ההסכם. סכום זה יקוזז מכספים שתקבל עבור הכנסים בהתאם לסעיף 2 להסכם.

לטענת התובעת היא "בנתה" על רווח עתידי כתוצאה מקיום חוזר של חלק מהכנסים והיא לא עמדה על תשלום שכר החודשי על סך 25,000 ₪ שהובטח לה במסגרת ההסכם בין הצדדים אשר היה אמור להוות בכל מקרה מקוזז מאותם רווחים עתידים צפויים.

גיוס חסויות:
בהתאם לסעיף העקרונות בסעיף קטן a על התובעת היה לטפל בגיוס חסויות, למרות שלטענתה החסויות זה לא העיקר בארגון הכנס.

התובעת אמנם התחייבה לטפל בגיוס חסויות אך אין ערובה /התחייבות לגיוס חסויות בפועל. כמו כן כשל מלגייס חסויות אינו בא בגדר הפרת ההסכם שכן החסויות הנן אמצעי לשפר את התוצאות הכלכליות של הכנסים ולא מטרה כשלעצמה.

התובעת מאשרת בעדותה בבית המשפט כי ב- 4 שנים בהם פעלו הצדדים בהתאם להסכם סך החסויות שהביאה לכל הכנסים עמד על סכום של 30 אלף דולר . הכסף שגויס על ידה :5,000 דולר לכנס CPP, 25,000 אירו לכנס IMFPC וסכום שאינה זוכרת לכנס UPCP (במענה לשאלון בסעיף 1.2.ו 1.3). יחד עם זאת טוענת התובעת כי אין בכך הפרת הסכם, שכן תפקידה בגיוס החסויות היה מצומצם ולא מוצא מנסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בה.

סודיות, איסור תחרות והעבודה במדיקל מדיה :
התובעת כופרת בטענת הנתבעת כי הפרה את הסעיף בהסכם הקובע סודיות ואיסור תחרות. סעיף 4 להסכם קובע איסור תחרות, אך הוא גם מציין במפורש כי התובעת הייתה רשאית להמשיך לעבוד עם מדיקל מדיה. יצוין כי התובעת עבדה כשכירה במדיקל מדיה והיא הפסיקה עבודה זו בסוף חודש יולי שנת 2008. יחד עם זאת התובעת המשיכה לתת ייעוץ בתחום הכנסים כיועצת חיצונית והנושא הנ"ל היה ידוע לנתבעת. כמו כן, התובעת המשיכה לתת שירותי ייעוץ לחברת פארמה.

הטענה בדבר הפרת סודות מסחריים ותחרות אסורה דינה להידחות שכן ההסכם מציין כי לתובעת מותר לתת שירותים לחברת מדיקל מדיה. התובעת עוד טרם חתימת ההסכם עבדה בחברת מדיקל מדיה וכמו כן על הנתבעת לציין באופן במפורש מהם הסודות המסחריים אשר להפרתם היא טוענת. לאור כך, אין תחולה להוראות סעיף 10 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט 1999.

זאת ועוד, הנתבעת בגדר תצהירה המשלים טענה כי מדיקל מדיה ערכה "כנסים מתחרים" מספטמבר 2014 ובנובמבר 2015 הרי שהדבר מהווה הרחבת חזית מובהקת.

לטענת התובעת מלכתחילה סוכם כי התובעת מספקת שירותים למדיקל מדיה אשר אין חולק כי היא חברה העוסקת בתחום הכנסים ועל כן עצם קיומם של כנסים על ידי חברת מדיקל מדיה ויעוץ שמספקת התובעת לחברה זו אינם מהווים הפרת חובת תחרות.

הכנסים:

התובעת העידה כי במסגרת ההסכם דובר על בין 3- 6 כנסים לשנה.

לטענת התובעת בתצהירה המשלים יצאו אל הפועל הכנסים הבאים:
Cardiac problems in pregnanacy .1 = CPP בעיות לב בעת היריון (פברואר 2010) בוולנסיה ספרד.
Heart failure. 2 = כשל לבבי.

3.כנס בנושא רפואה פליאטיבית אינרצפלינארית =IMFPC (כנס מ-11/10 ).

Personlizal medicine.4 = UPCP (כנס 02/12).

Roporoducation tourism .5 אשר ממנו התגבש כנס Gynecology .

לטענת התובעת הכנסים שלא יצאו לפועל : HIV לא יצא לפועל, מחלות כבד בראשותו של פרופ' אורן לא יצא לפועל, כנס דו לאומי ישראל- יוון בנושא pediatric pulmonology לא יצא לפועל, כנס בעניין סודיות הפרט מול החברה פרופ' לרון לא יצא אל הפועל.

התובעת בתצהירה המשלים מאשרת כי התקיימו חמישה כנסים אל מול 9 כעולה מתצהירה מיום 7.3.16.

באשר לטענת הנתבעת כי התובעת אינה זכאית לכספים ביחס לכנסים שאירעו לאחר ביטול ההסכם על ידי הנתבעת הרי שזוהי טענה מקוממת, שכן הכנסים החדשים עד שהם מבססים את המוניטין שלהם בשוק הכנסים לוקח זמן ובתוך כך עקומת הכנסותיהם הנה תמיד ביחס ישר לעקומת הזמן. הרי שמדובר בניסיון נואש של הנתבעת להתחמק מתשלום.

התשלום:
אין מחלוקת על כי התקבל תשלום על ארגון הכנס הראשון.

לטענת התובעת ההסכם שנחתם בין הצדדים קובע אחוזים מההכנסות ולא מרווחים ובהתאם לנתונים אלו יש לערוך את החישוב.

עוד טוענת התובעת כי הנתבעת לא המציאה מסמכים אותם דרש המומחה וכן המספרים המצוינים בחוות הדעת אינם משקפים את ההכנסות בפועל של הנתבעת ועל כן לא ניתן לדעת את הכנסות הנתבעת מהכנסים ולפיכך יש לבצע את החישוב על דרך האומדנא דדיינא.

ההסכם המתוקן (נספח ג' לכתב התביעה שכנגד):

בדצמבר 2010 נוסח על ידי הצדדים מסמך שכותרתו "הסכם מתוקן". לטענת התובעת, ההסכם המתוקן לא השתכלל לכדי חוזה מחייב . ההסכם המתוקן מעולם לא נחתם. לטענת הנתבעת הורתו של ההסכם המתוקן נעוצה בחוסר שביעות רצונה מהתנהלות התובעת, לרבות בסוגיית החסויות . נספח 10 לתצהיר התובעת כולל שתי טיוטות של ההסכם המתוקן ובנספח ד' לתצהיר הנתבעת צורף הסכם מתוקן שלא מופיעות בו המילה "חסויות" . כמו כן, גם לא נמצאה כל טרוניה של הנתבעת בגין חוסר שביעות רצון בזמן אמת גם לא בהסכם המתוקן. לטענת התובעת ההסכם המתוקן היה שנוי במחלוקת ואף משך תוקפו לא סוכם. לחילופין, אף אם היה מדובר בהסכם חדש הרי שדינו להתבטל שכן נפל פגם חמור ברצונה החופשי של התובעת להתקשר עם הנתבעת וזאת מכח סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973.

הפגיעה במוניטין:

טענת הנתבעת בדבר הפגיעה במוניטין דינה להידחות, שכן הטענה שכנסים כושלים פוגעים בשמה הטוב של הנתבעת לא עומדים במבחן המציאות שכן כל המעורבים היו מלאי שבחים לפועלה של התובעת.

תמצית טענות הנתבעת:

הצדדים התקשרו בהסכם לשיתוף פעולה לשיווק וארגון כנסים רפואיים. הצדדים עגנו את תנאי ההתקשרות בהסכם. ב2008 נחתם הסכם בין הצדדים וב- 2010 הוכנה טיוטה להסכם מתוקן. לטענת הנתבעת ההסכם המתוקן אמנם לא נחתם, אך הצדדים פעלו על פיו.

10 . . ההסכם המחייב:

ההסכם המקורי בו התקשרו הצדדים ביום 7.9.08 הינו הסכם שיתוף פעולה מדורג בדרך של שותפות בהכנסות בפרויקטים, אך לאחר מכן הצדדים התקשרו בהסכם מתוקן אשר ביטל למפרע את ההסכם המקורי הלכה למעשה כך נטען, תביעתה של התובעת נסמכת על הסכם שבוטל כאמור.

לטענת הנתבעת, התשלום לתובעת על פי ההסכם היה תלוי ומותנה בקיום התחייבויותיה ובפרט גיוס חסויות וטיפול בכנסים. הנתבעת לא עמדה בהתחייבות הבסיסיות להן התחייבה בהסכם שבין הצדדים. כישלון זה של התובעת יורד לרמת בסיס ההתקשרות החוזית בין הצדדים. התנהלות התובעת בפועל נוגדת את המצגים בדבר כישוריה שהתובעת ערכה למר עופר גיל ולשותפו מר אייל הלוי טרם החתימה על ההסכם.

לטענת הנתבעת בכתב התביעה התובעת לא הזכירה את ההסכם השני המתוקן בין הצדדים בנוסף בהסכם המתוקן הורחב סעיף הסודיות ואי התחרות.

לטענת הנתבעת יש לראות את ההסכם המתוקן כהסכם המחייב בין הצדדים.

הפרת סעיף אי תחרות וסודיות:

התובעת הפרה את חובתה לסודיות ואי תחרות כפי שנקבע במפורש בסעיף 4 להסכם. התובעת המשיכה לעבוד עם חברת מדיקל מדיה, כשהיא חושפת דרכי עבודה ייחודיים לנתבעת ואף העבירה למדיקל מדיה שני כנסים (סעיף 21 לסיכומי הנתבעת ).

הפרת ההסכם על ידי התובעת:

לטענת הנתבעת כנס המנוהל כהלכה יכול להביא לרווח של כ- 200 אלף ₪ לאחר כל ההוצאות. התובעת לא ביצעה את חלקה בהסכם כנדרש ממנה ולא הביאה כנסים חדשים (למעט 3) ולא הביאה חסויות לכנסים.

עוד טוענת הנתבעת, כי כנס הCPP הראשון התקיים רק בחלוף שנה וחצי ממועד כריתת ההסכם (בחודש פברואר בוולנסיה בספרד) בעוד שכאמור המצג של התובעת דיבר על כ-6 כנסים בשנה.
בעבור כנס הCPP שולם סכום של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ ועל כך אין מחלוקת.

לטענת הנתבעת יתר הכנסים (כנס 5 ואילך) נערכו לאחר ביטול ההתקשרות עם התובעת כאשר הכנס השלישי והשישי לא היו קשורים לתובעת (ראה לעניין זה סעיף 66.4 לתצהיר הנתבעת מיום 1.5.16).
עוד נטען כי הזכאות לתשלום לחלקה של התובעת בגין כנס מסוים מותנית בביצוע התחייבויותיה של התובעת בפועל וביצוע חלק מהמטלות הקשורות בכנס בעצמה והיא אינה יכולה לתבוע בגין רווחים עתידיים בגין כנס שנערך ללא מעורבותה (ראה סעיף 56 תצהיר נתבעת מיום 1.5.16 של איל לוי).

13. הכנסים:

עוד טוענת הנתבעת כי הכנסים UPCP הרביעי משנת 2015 וכנס ה CPP הרביעי משנת 2016 לא נכללו במסגרת כתב התביעה ומהווים הרחבת חזית.
לטענת הנתבעת התצהיר המשלים של התובעת מגלה "גרסה חדשה" של התובעת לפיה ביצעה רק 5 כנסים אל מול כתב התביעה והתצהיר של התובעת מיום 1.3.16 בסעיף 18 לתצהיר טענה כי היא טיפלה ב-9 כנסים וכי התקיימו בפועל 12 כנסים שיזמה והגתה כלשונה בסעיף 38 לתצהיר הראשון.

לטענת הנתבעת בתצהיר המשלים מיום 16.4.20 הכנסים שהתובעת קיימה הינם 3 במספר:
pregnanacy = CPP בעיות לב בעת היריון.

כנס בנושא רפואה פליאטיבית אינרצפלינארית =IMFPC

Personlizal medicine = UPCP

לטענת הנתבעת לא היו הכנסים הבאים ולא קוימו:
Heart failure = כשל לבבי.

Roporoducation tourism אשר ממנו התגבש כנס Gynecology

התביעה שכנגד:

בתביעה שכנגד טוענת הנתבעת והתובעת שכנגד, שהתובעת והנתבעת שכנגד גרמה לה לנזקים המסתכמים בסך של 496,057 ₪ כמפורט להלן:

השבת סך של 46,057 ₪:
השבת תשלום המקדמה ששילמה לתובעת בגין כנס CPP בסך של 40,600 ₪ אשר כוללים השבה של הסכום ששולם לתובעת ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום וזאת על סך של 46,057 ₪. כנס בו התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה בהתאם להסכם.

הפרת ההסכם:

לנזקים ישירים ועקיפים שנגרמו לנתבעת בגין התובעת ומחדליה והפרות ההסכם על ידי התובעת ובכלל זה אובדן הכנסות עקב מעבר לקוחות, השקעות תשומות ניהוליות שונות ואובדן רווחים וכן הפרת חובת הסודיות בהתאם להוראות סעיפים 6,10,13 לעוולות מסחריות בסך כולל של 300,000 ₪ . גזלת שני כנסים (הכנס הקרדיווסקולארי והשני הנוגע למחלות הכבד), על אחזקת המידע הסודי ועל העברת מידע למתחרה מדיקל מדיה.

פגיעה במוניטין:
הכשל הארגוני והשיווקי של הכנסים בהם פעלה התובעת יחד עם הנתבעת, פגעו במוניטין של הנתבעת, כאשר הכשל יוחס גם לה. בגין הפגיעה במוניטין תובעת הנתבעת סכום של 50,000 ₪ .

דיון והכרעה:

בשנת 2008 הצדדים עגנו את הקשר העסקי ביניהם בהסכם (נספח א' לכתב התביעה), שמהותו הייתה ארגון ושיווק כנסים רפואיים. התובעת הייתה אמורה לתרום מנסיונה להרחבת מערך הכנסים המאורגנים על ידי הנתבעת שהמשיכה לממן את עלויות הארגון והשיווק. בשנת 2010 נערכה בין הצדדים טיוטה ל"הסכם מתוקן", אשר לא נחתמה ואשר הצדדים חלוקים לגבי נפקותה המשפטית. ביום 22.1.12 הופסקה פעילותה של התובעת אצל הנתבעת. עם סיום הקשר העסקי נתגלו מחלוקות כספיות בין הצדדים אשר הביאו להגשת תביעה זו והתביעה שכנגד.

לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את התחייבויותיה ולא שילמה לה עבור הכנסים שיזמה וארגנה , הן כאלו שהתקיימו בתקופת הקשר העסקי שבין הצדדים והן אלו שהתקיימו לאחר מכן, אך כפועל יוצא מפעילות של התובעת בתקופת הקשר העסקי.

מנגד, טוענת הנתבעת, כי התובעת היא זו שהפרה את ההסכם לא ביצעה את חלקה, כאשר הדבר התבטא הן במספר המועט של הכנסים שארגנה התובעת - 3 כנסים בלבד, והן בכשלונה להשיג חסויות לאותם כנסים. זאת ועוד, התובעת הפרה את סעיף הגבלת התחרות והסודיות.

בבסיס התביעה מדובר על יחסים חוזיים שהיו בין הצדדים, כאשר התובעת טענה כלפי הנתבעת, כי הפרה את ההסכם שביניהם ולא העבירה לה את התמורה בגין ההכנסות מהכנסים וזאת בסך של 876,437 ₪ , המהווים לטענת התובעת 10% מהכנסות הכנסים (7,490,914 ₪ ) בתוספת מע"מ שקיבלה הנתבעת מכנסים ששיווקה וארגנה התובעת (סעיף 18 לסיכומי התובעת).

הנתבעת כופרת הן בסכומים והן בתרומתה של התובעת לשיווק וארגון הכנסים המפורטים הנטענים על ידי התובעת. בנוסף בתביעה שכנגד טוענת הנתבעת שהתובעת גרמה לה נזקים המסתכמים בסכום של 496,057 ₪ .

יצוין כי לא התובעת ולא הנתבעת ביצעו חישוב מדויק ומסודר בסיכומים או בתצהירים מה הן ההכנסות מכל כנס והמספרים שציינה התובעת בסעיף 18,19 לסיכומיה אינם עולים בקנה אחד עם חו"ד המומחה.

אין מחלוקת על כי בין הצדדים נחתם בשנת 2008 הסכם המעגן בצורה מסודרת ומפורטת את מערכת היחסים העסקיים שביניהם.
אין גם מחלוקת על כי בשנת 2010 הוכנה טיוטה ל"הסכם מתוקן" שלא נחתמה, אשר הצדדים חלוקים בנפקותו המשפטית של מסמך זה.
אבחן את גדר המחלוקת בין הצדדים כדלהלן:

מהו ההסכם הקובע שבין הצדדים:
האם ההסכם המתוקן נשתכלל לכדי הסכם ?

לאור חשיבות ההסכם בתיק הנדון להלן ציטוט מלא שלו:
יום ראשון 07 ספטמבר 2008

"הנדון: מכתב הסכמה בין חברת דן כנסים לבין עליזה פרקש
1.דן כנסים- פרגון ועליזה פרקש יעבדו במשותף לצורך ייסוד של כנסים ייזומים.
2.מבנה ההתקשרות- שותפות בפרויקטים על בסיס מדורג 10% מכל הכנסות הכנס (כולל רישום, תערוכה וחסויות).
בהנחה שהרופא השותף יקבל 35% מהרווח, במידה ויקבל 40% אזי עליזה תקבל 9% מההכנסות, והיה והשותף יקבל 45% תקבל עליזה 8% מהכנסות הכינוס.
עקרונות
a.ההתקשרות הינה לגבי פרויקטים יזומים חדשים אשר יגיעו באמצעות עליזה פרקש. הכוונה לכנסים יזומים בארץ ובחו"ל. תפקידה של עליזה הינו הבאת הכנס וכמו כן טיפול בגיוס החסויות.
b. עליזה תהיה זכאית לשכר של 25,000 ₪ לחודש ברוטו אשר יקוזז מהכנסות אשר יצברו לזכותה בעסקאות העתידיות. שכר זה יכול להיות משולם ע"י דן כנסים לאחר 6 חודשי העבודה הראשונים ולאחר חתימה על הסכמים ותחילת העבודה על פרויקטים שהובאו על ידה.
c. דן כנסים- פרגון תישא במימון ביניים של ההוצאות בפועל הקשורות בשיווק הפרויקטים (נסיעות, מסעדות וכד') עד 1,000 ₪ בחודש כנגד קבסלות, מבלי שסכום זה ינוכה מההכנסות העתידיות של עליזה.
d. בששת החודשים הראשונים לעסקה לא ישולם לעליזה פרקש כל שכר.
e. כל פרויקט שיושג יהיה רכוש משותף של הצדדים.
f. עליזה לא תישא בהוצאות הרופא השותף ולא בהוצאות הכנס.
3. לוח זמנים:
a. 6 חודשי ניסיון ובדיקת היתכנות.
b. תחילת הפעילות המשותפת- 7 ספטמבר 2008.
4. סודיות ואי תחרות: עליזה מתחייבת לא לעסוק בתחום הכנסים עם אף חברת כנסים אחרת פרט לייעוץ מיוחד אשר נותנת לחברת מדיקל מדיה. עליזה הצהירה כי אין כל התנגשות בין תחומי הייעוץ והעבודה המשותפת.
5. כל פניה או התקשרות בנושא כנסים ותערוכות לחברה אחרת דורשת אישור מוקדם של השותפים. "

נוסחו של ההסכם המתוקן שצורף כנספח ד' לתצהיר הנתבעת הינו עם מחיקות ולהלן נוסחו :
" 4-13 בדצמבר 2010

1.דן כנסים-פרגון ועליזה פרקש יעבדו במשותף לצורך ייסוד של כנסים ייזומים.
2.מבנה ההתקשרות- שותפות בפרויקטים על בסיס מדורג: 7% מכל הכנסות הכנס (כולל רישום, תערוכה וחסויות) בהנחה שהרופא השותף יקבל 35% מהרווח, במידה ויקבל 40% מהרווח אזי עליזה תקבל 5% מההכנסות, והיה והשותף יקבל יותר מ- 45% תקבל עליזה 3% מהכנסות הכינוס.
במידה וההכנסות מהכינוס הם פחות מ-70% מהתקציב שאושר על ידי כל הצדדים, תהיה עליזה זכאית ל- 3% מהכנסות הכינוס.
עקרונות:
A . ההתקשרות הינה לגבי פרויקטים יזומים חדשים אשר יגיעו באמצעות עליזה פרקש. הכוונה לכנסים יזומים בארץ ובחו"ל. תפקידה של עליזה הינו הבאת הכנס, וכמו כן טיפול בגיוס החסויות.
B. כל פרויקט שיושג יהיה רכוש משותף של הצדדים.
C.עליזה לא תישא בהוצאות הרופא השותף ולא בהוצאות הכנס.
D. עלות השהייה של עליזה בכינוסים המשותפים תהיה על חשבון הכינוס, כפוף להסכמה הדדית.
3. להלן פירוט התמיכה המוצעת על ידי עליזה ואשר אושרה על ידי דן כנסים לשיווק הכנסים:
איתור חברות פוטנציאליות לתמיכה בכינוס (גיוס חסויות נמחק)
איתור אנשי הקשר הרלוונטיים לכינוס בחברות תרופות בחו"ל .
פנייה ישירה למנכ"לים ולמנהלי מוצר רלוונטים בארץ לבקשת תמיכה מחו"ל.
תדרוך מחלקת השיווק בפארגון על נקודות מכירה עיקריות
ליווי היו"רים של הכינוס במציאת תכנים בעלי עניין.
ייצוג האינטרסים של החברה בכינוסים.
איתור קבלי יעד רלוונטיים לכינוס.
4.סודיות ואי תחרות: עליזה מתחייבת לא לעסוק בתחום הכנסים עם אף חברת כנסים אחרת. עליזה הצהירה כי אין כל התנגשות בין תחומי הייעוץ והעבודה המשותפת בינינו. כמו כן מתחייבת עליזה לשמור על סודיות מוחלטת בכל הקשור למיידע סודי (כגון תקציביי כינוסים, וחישובי תקציבים). הפרת סעיף זה על ידי מי מהצדדים תהווה הפרה חמורה של ההסכם.
כל פנייה או התקשרות בנושא כנסים ותערוכות לחברה אחרת דורשת אישור מוקדם של כל השותפים."

ההסכם וההסכם המתוקן :
הנתבעת מאשרת כי ההסכם המתוקן אינו חתום, אך לטענתה זוהי טענה טכנית בלבד וזאת כעולה מעדות התובעת לפיה דובר על "מתווה" על מנת שהצדדים ימשיכו לעבוד יחד (ראה ע"מ 79 לפרו' שו' 1).
לגבי הנפקות המשפטית של העדר חתימה נקבע בפסיקה כי :
"84. ככלל, העדר חתימה מהווה בדרך כלל ראיה קונקלוסיבית לטובת הטוען להיעדר גמירות דעת (ע"א 571/79 דירות מקסים בע"מ נ' ג'רבי, פ"ד לז(1) 589, 604 – 605 (1983))). עם זאת, היעדרה של חתימה אינו מעיד בהכרח על היעדר גמירות דעת (ע"א 7189/09 הלר נ' כהן (6.6.12); דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים, כרך א', בעמ' 526 (מהדורה שנייה, 2018)). בה בעת, הצדדים עצמם עשויים לגמור בדעתם, כי רק חתימה על המסמך היא שתחייבם ( ע"א 726/71 גרוסמן את ק.ב.ק שותפות רשומה נ' מנהלי עיזבון בידרמן, פ"ד כו(2) 781, 790 (1972)).
במקרה הנדון לא נחתם הנספח להסכם, לא נחתמו ערבויות וגם לא הוכחה גמירות דעת, שלפיה הנספח להסכם יעמוד בעינו גם ללא חתימה. למעשה, ללא החתימה על ערבויות חדשות, גם אין כל משמעות לנספח להסכם. לאור האמור, אין בידי לאמץ טיוטת הנספח להסכם שלא נחתמה כהסכם מחייב. " תא (רח') 14466-05-14 יצחקי תעשיות משמרות בע"מ נ' אחים להב מרכז השיווק נתניה בע"מ( פורסם בנבו, ניתן ביום 6.5.19 )).

ומן הכלל אל הפרט:

במקרה דנן, התובעת טוענת כי ההסכם המתוקן היה שנוי במחלוקת , כאשר אף משך תוקפו לא סוכם. לחילופין , אף אם היה מדובר בהסכם חדש הרי שדינו להתבטל בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ד – 1973, שכן נפל פגם חמור ברצונה החופשי של התובעת עד כדי הטעיה. סעיף 15 ל חוק החוזים שעניינו "הטעיה" קובע כלשונו:

"הטעיה
מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה"; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."

ראו את הדברים שנאמרו מפי כב' הנשיאה א' חיות בנוגע לסעיף 15 ל חוק החוזים במסגרת ע"א 8222/19 פרץ חנניה נ' קוואלטי קרדיט פאנד (פסק-דין מיום 07.12.20):

"הטעיה היא טעות של צד אחד לחוזה שנגרמה על ידי משנהו, בין אם בהצהרה טרום חוזית כוזבת, בכתב או בעל פה, ובין אם במחדל לגלות עובדות שהייתה חובה לגלותן לפני ההתקשרות בחוזה. כך או כך, חייב להתקיים קשר סיבתי סובייקטיבי בין ההטעיה לטעות ובין הטעות להתקשרות בחוזה, על-מנת שתקום עילת הטעיה לצד המוטעה, ובהתקיימה הוא רשאי לבטל את החוזה. אך אם ההטעיה אינה מגיעה לתודעת המתקשר הטוען להטעיה, או שהוא אינו מניח לה להשפיע על מצב תודעתו, לא בא על סיפוקו יסוד הקשר הסיבתי שבין ההטעיה ובין הטעות ולא קמה עילת ביטול בגין הטעיה (שלו וצמח, עמ' 376-382).

הנה כי כן, עילת ההטעיה בדומה לעילת העושק, צומחת מפגם ברצונו של צד, שהתקשר בחוזה עקב התנהגות פסולה של הצד השני. לפיכך, היא טעונה, ככלל, עדות מפי הצד שהוטעה המוכיחה כי טעה, כי טעותו נגרמה עקב הטעיה של הצד השני וכי טעות זו היא שהניעה את הקשר החוזי."

תא (ת"א) 62485-03-16 CMA-composite materials applications LTD נ' אלתא מערכות בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 22.3.21 ).

לאחר עיון במסמכים ולאחר שמיעת הצדדים בתיק, מצאתי כי אין לקבל את טענת הנתבעת כי ההסכם המתוקן הינו בר תוקף, שכן גם על פי המסמכים מזמן אמת עולה כי התובעת לא התכוונה לחתום על ההסכם המתוקן במתכונתו . לראיה נספח 10 לתצהיר התובעת מיום 7.3.16 ההסכם המתוקן אל מול טיוטה אחרת של ההסכם המתוקן שצורף לתצהירו של הנתבעת (נספח ו') מלמד על גרסאות שונות של אותו הסכם ,כמו בסעיף 3 "גיוס חסויות" וסעיף 5 על תוקף ההסכם לא קיים בטיוטא של התובעת. הגרסאות השונות ואי הסכמה על תנאים מהותיים מעיד על כי הצדדים לא הגיעו לגמירות דעת בעניין ההסכם המתוקן.

לפיכך, הריני קובעת כי ההסכם הקובע במקרה דנן הוא ההסכם מיום 7.9.08.

23. גיוס חסויות
האם הייתה התחייבות מצד התובעת לגייס חסויות? :
סעיף העקרונות a להסכם הוא הסעיף הדן בנושא החסויות והוא קובע כדלקמן: "ההתקשרות הינה לגבי פרויקטים יזומים חדשים אשר יגיעו באמצעות עליזה פרקש. הכוונה לכנסים יזומים בארץ ובחו"ל. תפקידה של עליזה הינו הבאת הכנס וכמו כן טיפול בגיוס החסויות".

הסעיף לא מפרט מה כוללת התחייבות זו, אך חלק מהתפקיד המוגדר של התובעת היה בגיוס חסויות. בשולי הדברים יוער כי התובעת הייתה יוצאת נשכרת מגיוס החסויות, אשר מהוות חלק מהסכומים המהווים בסיס לקביעת שכר טרחתה (סעיף 2 להסכם בסוגריים).

אין למעשה מחלוקת על כך שהתובעת לא הביאה כמעט חסויות. התובעת אף אינה מכחישה זאת, אלא מסבירה שהחסויות אינן לב העניין אלא אמצעי נוסף להשגת המטרה של ארגון ומימון הכנס. מסיבות אלו אין לייחס לנושא זה חשיבות רבה. הנתבעת לעומתה טענה שנושא החסויות הוא נושא מהותי לצורך מימון והרחבת הכנסים. העיד על כך העד עופר גיל ש הפריע לו שהתובעת לא עבדה בתחומים של חסויות וכן "בדיעבד אגב, זו חכמה בדיעבד, לא ידעתי את זה" (בפרו' דיון יום 6.8.20 ע"מ 111 שו' 13-18). קרי, העד ידע והבין כי עניין החסות חשוב, אך מהתנהלות הנתבעת בזמן אמת עולה שהיא לא פנתה לתובעת בנדון בכתב. מחומר הראיות עולה כי טענה זו כלפי התובעת עלתה רק בעקבות סיום הקשר העסקי שבין הצדדים. שכן לא עולה משום מסמך כי הנתבעת לא הייתה שבעת רצון מהתנהלותה ועבודתה של התובעת (ראה עדותו בע"מ 102 לפרו').

לעניין זה אני קובעת שנושא גיוס החסויות היה בתחום אחריותה של התובעת, אך גם אם לא עמדה בהצלחה בהתחייבות זו, אין לראות בזה הפרת הסכם ובוודאי שלא הפרה יסודית. ארגון כנסים וגיוס חסויות אינן משימות מדויקות שניתן לבצע, אלא מדובר במשימות יזמיות שמראש ברור שלא הכל יכול להצליח. זו גם הסבה ששכר העבודה של התובעת נקבע באחוזים מההכנסות ולא היה שכר קבוע. הרעיון מאחורי שכר כזה הוא "ככל שתצליח יותר – תרוויח יותר". גם הסכום שאמור היה להשתלם כתשלום חודשי, היה מיועד לקיזוז מהתשלום הסופי והיווה מקדמה בלבד (מסיבה זו לא היה צורך להתחשב בו בחישוב הסופי) . בנסיבות אלו אינני רואה את העדר גיוס החסויות כהפרת הסכם, אך הוא בהחלט סיבה לסיום הקשר העסקי.

24. סודיות, איסור תחרות והעבודה במדיקל מדיה :

לענת הנתבעת מתן יעוץ לחברת מדיקל מדיה על ידי התובעת, מהווה הפרה של סודות מסחריים ותחרות אסורה וזאת בניגוד להוראות סעיפים 6,10 ו-13 לחוק עוולות מסחריות , מצאתי שדין טענה זו להידחות , שכן לא הובאו ראיות מטעם הנתבעת וטענה זו אף נזנחה בסיכומיי הנתבעת (ראה סעיף 79 לסיכומים אל מול סעיף 46 לכתב תביעה שכנגד). זאת ועוד, ההסכם מציין כי התובעת תמשיך לתת שירותי ייעוץ לחברת מדיקל מדיה והנתבעת בזמן אמת ידעה על כך כי התובעת מספקת שירותים כאמור לחברת מדיקל מדיה או אף עם חברת כנסים אחרת כפי שמציין ההסכם.
לפיכך, דין טענה זו להידחות. הנתבעת לא הצליחה להוכיח שהתובעת פעלה להעברת כנסים מהנתבעת לחברת מדיקל מדיה, או שהיא העבירה מידע פנימי על הנתבעת למדיקל מדיה. לאור האמור לעיל אני דוחה טענה זו.

25. הכנסים:
אילו כנסים יצאו אל הפועל וההכנסות מהם:

הכנסים שקוימו:
כאמור לעיל הכנס הראשון CPP התקיים ועליו גם נתקבלה התמורה.
באשר לכנס השני IMFPC (11/10 ) אין מחלוקת שהנתבעת מאשרת כי הוא התקיים. העד מטעמה של הנתבעת מר עופר גיל אישר בעדות ו כי "לא זוכר" אם שילם לתובעת בגין הכנס הנ"ל (ע"מ 107 לפרו' דיון יום 6.8.20). אני מניחה שלו היה מתבצע תשלום עבור הכנס, הדבר היה נרשם בהנהלת החשבונות של הנתבעת. ככל ו אין תיעוד לביצוע התשלום, הרי שאין לראותו כתשלום שבוצע. לאור האמור לעיל התובעת זכאית לקבלת שכר בגין כנס זה.

באשר לכנס ה-UPCP (02/12) גם אותו מאשרת הנתבעת כי התקיים.

לאור כך המחלוקת הינה בגין הכנס השני של ה- heart failure (כשל לבבי ) ובגין הכנס הנטען של התובעת ה Gynecology (ורשה פולין).

בתצהירה המשלים התייחסה התובעת לכנס שארגנה "הכשל הלבבי" וצירפה "דפי עבודה ראשונים, תקציב הכנס ודוא"ל לרופא השותף – נספחים 18-21 ) מעבר לכך כמו בכנסים שאכן יצאו אל הפועל
לא צורף חומר כגון תכתובת לאחר הכנס (שבוצע), אלא כל שמופיע הינו "דפי עבודה ראשוניים" האמור לעיל איננו מהווה הוכחה מספקת לקיום הכנס, אלא לכך שכנס זה לא יצא אל הפועל.

גם הכנס הנטען של הGYNECOLOGY נטען בתצהירה המשלים כי זה בכלל כנס REPRODUCTIVE TOURISM שממנו התגבש הכנס הנ"ל . התובעת צירפה לתצהירה המשלים את טבלת ההכנסות של הנתבעת בכנס הנ"ל כנספח 82. הכנס מופיע בחוות הדעת של המומחה.

26. האם לתובעת זכות לקבלת רווח עתידי כתוצאה מקיום חוזר של חלק מהכנסים:

התובעת צירפה לתצהירה המשלים גם את טבלאות האקסל של הכנסים העתידיים שבוצעו לאחר סיום ההתקשרות , ואשר לטענתה היא זכאית לשכר בגינם כמפורט להלן:
כנס CPP 2012 נספח 84.
כנס PAHE 2012 נספח 85.
כנס UPCP 2013 נספח 86.
כנס IMFPC 2013 נספח 87.
כנסCPP 2014 נספח 88.
כנס UPCP 2014 נספח 89.

לטענת התובעת ארגון כנסים לוקח כשנה וחצי עד שהכנס יוצא אל הפועל ונדרשת עבודת הכנה.
לטענתה גם בכנסים שהתקיימו לאחר סיום ההתקשרות החד צדדית בין הצדדים המשיכה הנתבעת להיעזר ביו"רים שגייסה התובעת (ראה עדותה בעמוד 83 לפרוטוקול). לכן זכאית היא לשכר גם בגין כנסים שהתקיימו לאחר סיום הקשר העסקי. אני מקבלת טענה זו של התובעת, אך באופן חלקי. בהתחשב בכך שהכנת כנסים אכן מתפרסת על פרק זמן של חודשים, אני קובעת כי התובעת זכאית להכנסות מהכנסים עד למועד 10/12 הכנס PAHF . מעבר לכך הכנסים האחרים מהשנים 2013-2014 התובעת לא תהא זכאית לשכר בגינם , וממילא ביתר הכנסים הללו מומחה בית המשפט קבע כי אלה היו כנסים עם הפסדים.

אינני מקבלת את טענת התובעת שיש לראות בכנסים כ"קנין משותף" (סעיף 53 לסיכומיה), המקנה זכויות קנייניות. מדובר במיזם משותף בו שני הצדדים משקיעים עבודה במטרה להגיע ליעד משותף, אשר במקרה הנדון היה כנסים רפואיים. יחד עם זאת לגבי הכנסים שהתקיימו בשנת 2012 לאחר הפסקת הקשר העסקי, אני מקבלת את טענת התובעת שהעבודה להכנתם נעשתה בתקופת קיומו של הקשר העסקי.

לאור האמור לעיל , אני קובעת כי הכנסים שהתבצעו בפועל הינם 4 הכנסים (CPP, IMFPC, UPCP , Gynecology), כאשר בגין הראשון שולמה תמורתו. כמו כן אני קובעת כי התובעת זכאית לשכר עבור שני כנסים עתידיים שהתקיימו בשנת 2012 CPP, PAHF, השנה בה הופסק הקשר העסקי בין הצדדים. לגבי השנים שלאחר מכן לא מצאתי כי הנתבעת זכאית לשכר, שכן ארגון הכנס כבר לא נעשה על ידה, גם אם מדובר ברופאים שהייתה אתם בקשר ראשוני.

27. התשלום:

לאור כך אעבור לבדיקת ההכנסות מהכנסים וקביעת מנגנון התשלום בעבורם:
סעיף 2 להסכם קובע את מנגנון תשלום מדורג כדלקמן:" 10% מכל הכנסות הכנס ובהנחה שהרופא השותף יקבל 35% מהרווח, במידה ויקבל 40% אז עליזה תקבל 9% מההכנסות, והיה והשותף יקבל 45% תקבל עליזה 8% מהכנסות הכינוס". בהתאם למנגנון שקבעו הצדדים, שכרה של התובעת נגזר משכרו של הרופא המוביל בכל כנס. אף אחד מהצדדים לא הגיש נתונים מדויקים לגבי שכר הרופאים לא לבית המשפט ולא למומחה בית המשפט. כל אחד מהצדדים טען שעל חברו היה להמציא את הנתונים. למעשה, צודקים שני הצדדים, שכן לשניהם היו צריכים להיות הנתונים בדבר ההסכמות עם הרופאים המובילים. התובעת העידה כעדות יחידה על המשתמע מכך, ולא צירפה את עדותם של הרופאים , בכנסים שיזמה , לעניין הרווחים. בסיכומי התובעת בסעיף 19 טוענת התובעת כי הנתבעת מיאנה להציג את החוזים מול הרופאים ולכן יש לזקוף התנהלות זו לחובתה. לטענת התובעת, המסקנה היא שהתובעת זכאית למדרגה בשיעור 10% מהכנסות הכנסים הללו. מנגד, לטענת הנתבעת בסיכומיה בסעיף 70-71 , התובעת היא אשר הייתה צריכה להביא את ההסכמים עם הרופאים, שכן היא זו שסכמה איתם את התנאים. משלא הביאה ראיות אלו, הרי שלא הוכיחה תביעתה.

במקרה דנן אף אחד מהצדדים לא הביא פירוט מדויק של שכר הרופאים. גם בסיכומי הצדדים לא מצאתי חישוב שיכול להוות בסיס לעריכת ההתחשבנות. התובעת טענה שיש לבצע חישוב על דרך האומדנא דדיינא, תוך שהיא נוקבת במספרים כללים . ואילו הנתבעת טוענת מנגד שאין די ראי ות לעשות כל חישוב. גם המומחה בחוות דעתו המשלימה (סעיף 31) מציין כי "בנסיבות אלו לא התאפשר לי לבדוק אם ההכנסות מכנסים, כפי שדווחו על ידי הנתבעת הן אכן ההכנסות הנכונות".

28. מעמד חוות דעת מומחה:
בתביעה שלפניי, מונה מומחה מטעם בית המשפט, לצורך בדיקת הנתונים הכספיים במסמכי הצדדים ועל בסיס זה לערוך חוות דעת. חוות דעת המומחה וחוות הדעת המשלימה שהגיש, אכן נתנו לי את הבסיס לעריכת החישוב, כפי שיפורט בהמשך.

בפסיקה נקבע כי מינוי מומחה היא אומנם רק אחת מהראיות העומדות בפני בית המשפטי ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו. אולם משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לו נתונים מקצועיים לצורך הכרעה, סביר להניח שיאמץ את ממצאי המומחה (אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת ) (ראה עא 5509/09 ח'אלד עבד אלקאדר נ' עזבון המנוח איברהים חסן מסארווה (פורסם בנבו, ניתן ביום 23.2.14).

לאור האמור לעיל כך, אני מקבלת את חוות הדעת וחוות הדעת ההמשלימה של המומחה. בסעיף 28 לחוות הדעת המשלימה מרכז המומחה את הנתונים הרלוונטיים ואשר עמודת ההכנסות מהווה הבסיס לחישוב שיפורט להלן.
לצורך החישוב אני מקבלת את האמור בהסכם וקובעת כי חלקה של התובעת בהכנסות יהיה בשיעור 10% מכלל ההכנסות וזאת ללא קשר למה שלא הוכח בפניי וזאת רווחי הרופא השותף.

לנוכח חשיבות הטבלה אני מצרפת אותה:

שם הכנס
חודש
הכנסות (הוצאות) בחוות דעת דצמבר 2018
בנטרול הנהלה וכלליות ומימון לפי קוד המחיר
רווח תפעולי ללא הנהלה וכלליות וללא מימון
ייחוס הנהלה וכלליות לפי יחס הכנסות
ייחוס מימון לפי יחס הכנסות
רווח (הפסד) נטו לאחר ייחוס הנהלה וכלליות ומימון
CPP
02/10
382,601
2,039
384,640
239,725
16,764
128,151
IMFPC
11/10

(47,428)
1,850
(45,578)
-
-
(45,578)
GYNECELOGGY
06/11
164,526
4,856
(169,382)
66,334
3,298
99,750
UPCP
02/12
311,099
7,777
318,875
187,791
9,184
121,900
CPP
05/12
1,107,115
11,807
1,118,922
519,168
24,597
575,156
PAHF
10/12
166,766
6,515
173,281
62,381
2,940
107,959
UPCP
07/13
56,321
15,520
71,841
172,724
4,693
(105,577)
IMFPC
10/13
(58,966)
9,703
(49,264)
29,832
883
(79,978)
CPP
02/14
552,090
3,732
555,822
586,582
39,435
(70,195)
UPCP
06/14
200,054
5,107
205,161
192,488
22,016
(9,344)

כעולה מחוו"ד המומחה דלעיל מקום בו ישנם סוגריים בחלק של הרווח הרי שמדובר בהפסד והוצאות של הכנס (ללא רווח). לדוגמא: בכנס IMFPC מחודש 11/10 היה לכנס הוצאות בסך של 45,578 ₪ (בטבלאות שצורפו לחוו"ד מיום 31.12.18 היה הפסד של כ- 47,000 ₪ ).

29. סיכום ביניים:

לאור מכלול הראיות קבעתי כי התובעת זכאית לשכר עבודה עבור כנסים שארגנה בתקופת ההתקשרות, ואלה אשר טפלה בהם אך התקיימו אחר שסיימה את ההתקשרות וזאת עד סוף שנת 2012.
קבעתי כי ההסכם הקובע הוא ההסכם עליו חתמו הצדדים בשנת 2008.
חישוב השכר נקבע בסעיף 2 להסכם ולפיו התובעת זכאית לאחוזים מהכנסות הכנסים. גובה האחוזים נקבע בהתאם לאחוזי הרווח שקבל הרופא השותף.
קבעתי כי גובה האחוזים המגיעים לתובעת מההכנסות הוא 10אחוז, מהסבות שפורט לעיל.
מצאתי שהתובעת זכאית לשכר בגין שני כנסים שהיו בתקופת ההתקשרות ושני כנסים בשנת 2012 לאחר סיום ההתקשרות.
יוער כי, כפי שכבר צוין שעבור הכנס הראשון ניתן תשלום לפני הגשת התביעה, ולא מצאתי כי היא זכאית לשכר נוסף בגינו. כמו כן צוין כנס נוסף בתקופת ההתקשרות אשר הסתיים בהפסד, ולכן לא קבעתי שכר בגינו.

אציין, כפי שכבר פורט, כי אמנם לא קבלתי את הטענה שה נתבעת הפרה את ההסכם שבין הצדדים , אך אני מקבלת את טענת הנתבעת שהתובעת לא עמדה ביעדים להם ציפו שני הצדדים ולכן אינני רואה בהודעת סיום ההתקשרות הפרת ההסכם על ידי הנתבעת, אלא התנהלות חוזית סבירה.

לאור האמור לעיל התובעת תהא זכאית לסכומים הבאים בגין הכנסותיה מהכנסים :

שם הכנס
חודש
מקום
זכאות התובעת לתקבול (₪ )
IMFPC
11/10
הונגריה
0
GYNECELOGGY
06/11
פולין
164,526*10%= 16,452.6
UPCP
02/12
איטליה
311,099*10%=31,109.9
CPP
05/12
ברלין
1,107,115*10%=110,711.5
PAHF
10/12
פנמה
166,766*10%=16,676.6
סה"כ

174,950.1 ₪

30. התביעה שכנגד- ההשבה בגן הכנס CPP , הפרת ההסכם והפגיעה במוניטין:

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על סך 496,057 ₪ ביום 10.6.14 וזאת בגין מצג שווא, הפרת ההסכם ואובדן הרווחים, וכן פגיעה במוניטין . לטענת הנתבעת התביעות שזורות זו בזו באשר לאירועים ולתוצאותיהם המשפטיות. כעולה מהראיות התובעת הודתה כי הייתה חשופה למידע סודי של הנתבעת , ולטענת הנתבעת היא העבירה מידע למתחרה חברת מדיקל מדיה מתוך כוונה לגזול לקוח מסוים. מנגד, לטענת התובעת, הנתבעת לא הביאה ראשית ראיה לענין זה ולא זימנה לעדות את ה"לקוחה הותיקה" או הביאה תצהיר מטעמה.

לטענת הנתבעת, התובעת ארגנה כנסים כושלים, אשר פגעו במוניטין של הנתבעת כחברה המארגנת ומשווקת כנסים. התובעת כופרת בטענה זו וטוענת שלא היו כנסים כושלים, שכן כנס כושל הנו כנס אשר מנקודת מבטם של המשתתפים אינו מוצלח , ואין ראיה כזו במקרה הנדון . לטענת התובעת ,לא הייתה כל פנייה אליה לגבי חוסר שביעות רצון בזמן אמת ואין על כך כל ראיה.

לעניין ההשבה בגין הכנס הראשון, הרי שלא הוכח בפניי כי התובעת הפרה התחייבותה בהתאם להסכם וכי הכנס הנ"ל "כשל" בהשגת היעד והרווח הכלכלי לנתבעת.

לגבי הטענה לכך שהתובעת גזלה לקוח של הנתבעת והעבירה אותו לחברה המתחרה, הרי שמדובר בטענה שיש להוכיח אף מעבר לרמת ההוכחה הרגילה במשפט אזרחי וזאת לאור האשמה שיש בה פן פלילי מסוים. במקרה הנדון לא הובאה כל ראיה, אפילו כזו העומדת ברף האזרחי. גם אותו לקוח לא זומן לעדות. על כך כבר נקבע כי אי הבאתו של עד רלבנטי מעוררת את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, (פורסם בנבו) פס"ד כרך מה חלק רביעי, עמ' 658).
בנסיבות אלו התביעה שכנגד נדחית.

ממכלול הראיות עולה כי הצדדים חתמו הסכם אשר מטרתו הייתה לקדם ביחד מיזמים של כנסים רפואיים כאשר כל אחד היה אמור לקדם ולמקסם את רווחיות הכנסים ומספר הכנסים, כל אחד בתפקידו וכישוריו. מדובר בהסכם הבנוי על הצלחה ולא בהסכם בו המטלות קבועות ומדויקות. שיתוף הפעולה לא הביא ליעדים שהצדדים ציפו להם ולכן נכון היה שנפרדו, אך לא מצאתי כי הייתה הפרה על ידי מי מהצדדים, גם אם לא הייתה ההצלחה המצופה. בנסיבות כאלו הדבר הנכון הוא לעשות חישוב חשבונאי לסיום ההתקשרות. משלא עלה בידי הצדדים לעשות כן, הרי שהדבר נעשה באמצעות ההליך המשפטי.

31. סוף דבר:

לאור האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעת תוך 60 יום סך 174,950 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (15.10.13) ועד התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת תוך 60 שכ"ט עו"ד בסך 26,000 ₪ (כולל מע"מ).

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.