הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 22969-08-17

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

התובעת בת"א 22969-08-17 ;
הנתבעת (התובעת שכנגד)
בתא"מ 41542-12-17

והנתבע (התובע שכנגד)
בתא"מ 41542-12-17:

שירה אלאור

יעקב שמואלי

נגד

הנתבעת בת"א 22969-08-17 ;
התובעת (הנתבעת שכנגד)
בתא"מ 41542-12-17:

נועה הרץ

ב"כ ה"ה אלאור ושמואלי: עו"ד אברהם (רמי) שלמון
ב"כ גב' הרץ: עו"ד ירון לביא

פסק דין

הצדדים בחרו להסמיכני לפסוק במחלוקת שנפלה ביניהם על דרך הפשרה. זאת בהתאם להוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אף ללא נימוקים.

בלא לנמק, יוזכר כי לפנינו שתי תביעות, שלבן במחלוקת הקשורה בענייני שכירת דירתה של גב' נועה הרץ ("הרץ") בידי גב' שירה אלאור ("אלאור"), בערבות ובגיבוי שיקים שמשך אביה של אלאור, מר יעקב שמואלי ("שמואלי").

האחת ("תביעת אלאור") , תביעתה של אלאור (לבדה) שלפיה, בתמצית, עזיבתה את הדירה היא תולדה של נזקים בדירה שהותרתם היא בבחינת הפרה נטענת של ההסכם בידי המשכירה, הרץ. לצד תביעה כספית עתרה אלאור לסעד שלפיו הרץ תמנע מלעשות שימוש בבטוחות שבידה. כחלק מן האמור הגישה אלאור בקשה לצו מניעה, בקשתה נדחתה והיא חויבה בהוצאות ("הוצאות הבקשה לסעד זמני").

השניה ("תביעת הרץ") , שראשיתה בבקשה בהוצל"פ לביצוע שטרות, היא תביעתה של הרץ נגד אלאור ואביה שמואלי בעניין הפרה נטענת של ההסכם בידי השוכרת, אלאור, ובפרט בעניין נזקים שנגרמו להרץ לטענתה. זאת בסכומים העולים על הסך של 11,900 ₪ שהיה בידי הרץ להפרע ממנו ממימוש בטוחות שהיו בידה, סכום שקוזז מן התביעה. בגדרי התביעה באה אף עתירה לסעד הצהרתי שלפיו לשמואלי חבות לשאת בהוצאות הבקשה לסעד זמני, אף שאלאור לבדה יזמה את ההליך, וכי יש לצרפו כחייב נוסף בתיק ההוצל"פ שפתחה הרץ נגד אלאור לשם גביית הוצאות הבקשה לסעד זמני לאחר שאלו לא שולמו. אל מול תביעת הרץ באה תביעה שכנגד של אלאור ושמואלי, שעניינה בסכום השיקים והבטחון שמומשו, תוך שלגבי סכום השיקים שאוזכרו הן בתביעת אלאור הן בתביעה שכנגד שהגישו אלאור ושמואלי אל מול תביעת הרץ, הוסכם כי מדובר בדרישה בכפל.

הצדדים, כמבואר במספר הודעות והחלטות, בחרו להסמיכני לפסוק במחלוקת שנפלה ביניהם על דרך הפשרה. זאת בהתאם להוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תוך שביקשו כי בפסק הדין תיעשה הפרדה לעילות והסעדים המבוקשים השונים, ובנפרד מכך להוצאות, אף אם זאת ייעשה ללא הנמקה. כל זאת על יסוד כל החומר שבתיק, חקירות של בעלי הדין ועדיהם , והשלמות טיעון, שנשלמו עתה. הסכמה זו מובילה לפסק דין מפורט קמעה מן הרגיל בהכרעות לפי הוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אך עדיין ללא הנמקה, באופן שיבטיח כי המחלוקות תבאנה עתה לכלל סיום. נוכח תוצאתו של פסק הדין, הנזכרת להלן, שלפיו אף אחד מן הצדדים לא יוסיף וישלם דבר לאחר (בלא לגרוע מן החיוב בהוצאות הבקשה לסעד הזמני), אין צורך כמובן בהתעכבות על כל עילה וסעד.

ולתוצאות פסק הדין אפוא. לאחר שמיעת הצדדים, עדיהם ומומחיהם, ובחינת כתבי טענותיהם, ראיותיהם והשלמות הטיעון המפורטים , באתי לכלל התוצאות שלהלן:

לרכיבים הכספיים שבתביעת אלאור, תביעת הרץ והתביעה שכנגד: מצב הדברים הוא כי לאחר עזיבת אלאור את הדירה, עלה בידי הרץ להפרע מאלאור ושמואלי בסכום של 11,900 ₪ (סעיף 80 לכתב התביעה; "סכום הבטוחות שמומשו"), סכום שנוכה כראוי מתביעתה של הרץ . בתמצית, אלאור קוראת לקבלת פיצוי, במגוון עילות ובגין מספר ראשי נזק (תביעת אלאור), ולהחזר סכום הבטוחות שמומשו (תביעה שכנגד של אלאור ושמואלי). הרץ קוראת מנגד לקבלת פיצוי מעבר לסכום הבטוחות שמומשו, במגוון עילות וב גין מספר ראשי נזק (תביעת הרץ). בשקלול כל האמור מצאתי כי בנסיבות נכון להורות שאין מקום לתשלום נוסף של מי מן הצדדים לרעהו, מעבר לגביית סכום הבטוחות שמומשו, וייוותר בידי הרץ. הדברים נכונים כמובן ביחס לכל אחד ואחד מרכיביהן הכספיים של כל התביעות. התוצאה המעשית היא כי התביעות הכספיות נדחות כולן. כמוסכם, לא אנמק.

נוכח האמור, הרי שתיק ההוצל"פ שפתחה הרץ נגד שמואלי (517291-11-17) לגביית שני השיקים לשכירות לחודשים אוגוסט-ספטמבר 2017, שנבלע בתביעת הרץ, ייסגר.

אשר לתביעת הרץ לסעד הצהרתי לחיובו של שמואלי בחובות אלאור בהוצאות הבקשה לסעד זמני שהגישה ונדחתה : יש לדחות את העתירה לסעד הצהרתי בעניין זה לגוף הדברים (קרי באופן המונע גם הליכים נוספים כאמור בס' 80-79 להשלמות טיעון הרץ). זאת משלא מצאתי כי ערבותו ואחריותו של שמואלי מתפרשת משפטית על התביעה שהגישה אלאור לבדה . נוכח המתווה המוסכם לפסק הדין, לא אנמק.

למען הסר ספק: לא יינתן פיצוי נוסף בגין עילה כלשהי, ולא היתר לפיצול סעדים. על מה ששולם בפועל לא יוסיף מי מהצדדים תשלום לרעהו , כחלק מפסק דין זה.

להוצאות: בנסיבות, יישא כל צד בהוצאותיו, לרבות אגרות בית משפט, שכר עדיו ושכ"ט עורכי דינו.

יודגש כי אין בכל האמור לגרוע מחבות אלאור (לבדה) לשאת בהוצאות הבקשה לסעד זמני שנפסקו זה מכבר. בעינו נותר תיק ההוצל"פ (533750-11-17) שפתחה הרץ נגד אלאור (לבדה, והיא תישאר חייבת לבדה) לגביית הוצאות הבקשה בסעד הזמני.

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ט, 06 יוני 2019, בהעדר הצדדים.