הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 22402-01-15

לפני כבוד השופטת כוכבה לוי

התובע:

אלי אסולין
ע"י ב"כ עו"ד טמיר יגאל

נגד

הנתבע:

שמואל חסין
ע"י ב"כ עו"ד סבן ניר

פסק דין

התביעה
התובע, מר אלי אסולין ( להלן: "התובע") הוא דייר מוגן בדמי מפתח החל משנת 1986 בנכס מסחרי הממוקם בבניין ברח' בנבנישתי 14 בתל אביב שבבעלות הנתבע, מר שמואל חסין ( להלן: "הנתבע") שירש אותו מאביו המנוח בשנת 2009. הבניין כולל דירות ושטחי מסחר נוספים שכולם בבעלות הנתבע. התובע מפעיל במקום עסק של נגריה ומרפדיה המצוי בקומת הקרקע של הבניין ( להלן: "העסק").

לטענת התובע, בשנת 2008 החל אביו המנוח של הנתבע בשיפוץ חלק מהדירות בבניין. כתוצאה מעבודות אלו נגרמו נזקים בעסקו של התובע .
פניות לתיקון הנזקים ולמתן פיצוי לא נענו על ידי אביו המנוח של הנתבע.
כן טען התובע כי בשנת 2011 ביצע הנתבע בעצמו שיפוץ יסודי בבניין שכלל עבודות אינסטלציה וחשמל, הריסת מרפסות קיימות ובניית מרפסות חדשות וצביעת הבניין. כתוצאה מעבודות אלה נגרמו נזקים למבנה בו פועל עסקו של התובע שכוללים בין היתר: סדקים בקירות ובתקרת המבנה, רטיבות בקירות, התקלפות טיח וצבע וכן חדירת מים למערכות החשמל.

התובע תמך את תביעתו בחוות דעת שמאי שערך השמאי שבתאי בלילי ,בה נקבע כי עלות תיקון הנזקים היא 66,900 ש"ח.
השמאי אף קבע כי משך הזמן הדרוש לתיקון הליקויים הוא 60 ימים שבמהלכם יידרש פינוי העסק והפסקת הפעילות.
התובע צירף לתביעתו אישור מטעם רו"ח משה חקק בדבר הפסד הכנסה בתקופת סגירת העסק בסכום של 106,888 ש"ח.
עוד נטען כי בשל הרטיבות נגרם נזק לציוד ומלאי שהיה במקום ( בדי ריפוד ומשטחי ספוג) בסכום של 9,235 ש"ח.

טענות הנתבע
לטענת הנתבע הוגשה התביעה בגין אירועים שאירעו בשנת 2004 בגינם הוגשה תביעה על ידי התובע כנגד חברת הביטוח " הראל". נטען כי לאחר שנת 2004 לא היה אירוע נוסף של חדירת מים לעסק של התובע .לכן עילת התביעה התיישנה ויש להורות על דחיית התביעה.

לחלופין נטען כי התביעה הוגשה תוך שיהוי ניכר ,תוך גרימת נזק ראייתי לנתבע .זאת בחלוף 4 שנים ממועד האירועים המפורטים בכתב התביעה.
עוד נטען כי בשל הזמן שחלף נשללה מהנתבע הזכות להגיש תביעה לחברת הביטוח בגין הנזקים שכן חלפה תקופת ההתיישנות בת 3 שנים ממועד האירועים הנטענים כפי שקבוע בחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981.

טענה נוספת היא קיומו של מעשה בית דין והשתק עילה שכן התובע הגיש תביעה לביהמ"ש ( ת"א 19179/07) שנדונה והוכרעה ולכן התובע אינו זכאי להגיש תביעה נוספת בגין עילה דומה – אירוע הנזילה משנת 2004. הנתבע טוען כי חברת הביטוח לא אישרה מסירת מסמכי התביעה לידיו בשל התנגדות מצד התובע.

לטענת הנתבע , בשל המצב הירוד של הבניין אותו ירש מאביו נאלץ לבצע שיפוץ בשנת 2011 בסכום של 991,685 ש"ח כאשר מתוך סכום זה הסך של 621,073 ש"ח הוא עלות העבודות בשטחים שאינם בשימושו הייחודי של התובע, לרבות השטחים המשותפים.
במהלך השיפוצים נפגשו התובע והנתבע על בסיס יומי ולא עלתה טענה כלשהי מצד התובע בנוגע לליקויים שמקורם בעבודות שביצע הנתבע אלא עלו טענות לגבי ליקויים שמקורם בעבודות שביצע אביו המנוח של הנתבע בשנת 2008.
לגירסתו , רק לאחר שהנתבע דרש מהתובע לשלם את חלקו היחסי בעבודות השיפוץ, החל התובע להעלות טענות ערטילאיות בפני הנתבע בנוגע לליקויים שנגרמו לעסקו כדי להתחמק מתשלום חלקו היחסי.

לטענת הנתבע לא נגרמו נזקים לעסקו של התובע ובכל מקרה הנזקים הנטענים הם בחלקי המושכר המצויים בשימושו הייחודי ולכן הוצאות התיקונים חלות על התובע.
עוד נטען ע,כי למרות שמדובר על נזקי רטיבות, לא דיווח הנתבע לתובע על הליקויים בסמוך למועד בו נטען שאירע הנזק ואף לא הוגשה תביעה על ידי התובע לחברת הביטוח בה היה מבוטח כנגד נזקי מים.

דיון והכרעה
מטעם התובע העידו המומחה מר שבתאי בלילי, רו"ח משה חקק, גב' רוזה חייטוב והתובע בעצמו .מטעם הנתבע העידו המומחה מר אברהם בן עזרא, מר ישעיהו אריה, מר יוסף דושי, מר אברהם סקורצרו והנתבע בעצמו.

הוכחת הנזקים למבנה
מטעם הצדדים הובאו מספר עדים ומומחים שמסרו תצהירים וחוות דעת. מצאתי לנכון לציין בהדגשה את הסתירות בגירסאותיהם שהסתברו במהלך עדותם בפני.
תחילה אדרש לשאלה האם התובע הוכיח את קיומם של הנזקים השונים בנכס בו מצוי עסקו של התובע ואשר נגרמו לטענתו כתוצאה מעבודות שיפוץ שביצע הנתבע בדירות הבניין במהלך שנת 2011.
התובע העיד כי כבר בשנת 2004 אירע פיצוץ בצנרת הבניין שגרם לנזקים בעסק של התובע. בעקבות כך פנה התובע מיד לאביו המנוח של הנתבע ובתיאום עמו הוגשה תביעה לחברת הביטוח והתקבלו תגמולי ביטוח בגין הנזקים.
אביו המנוח של הנתבע העביר לתובע תשלום בסכום דמי ההשתתפות העצמית ששילם התובע לחברת הביטוח.
אירוע נוסף הוא נזק קל שנגרם לתקרת העסק בסמוך לקיר החיצוני בעקבות עבודות נוספות שביצע אביו המנוח של הנתבע בבניין במהלך השנים 2008-2009 . בעקבות פניה של התובע ביצע אביו המנוח של הנתבע תיקון במעטפת החיצונית של המבנה אלא שלא נעשה תיקון בתוך העסק אך התובע מעיד כי לא עמד על ביצוע התיקונים גם בתוך העסק.

לטענת התובע בעדותו , התביעה הנוכחית מוגשת בגין נזקים אחרים שמקורם בעבודות שיפוץ נרחבות שביצע הנתבע בשנת 2011 בכל הדירות שבבניין שבבעלותו. עבודות אלה נעשו מבלי שניתנה הודעה מראש לתובע.כבר במהלכן הבחין התובע ברטיבות בתקרת המרפדייה.
התובע העיד כי פנה מיד לנתבע שהבטיח לתקן את הנזקים בסיום עבודות השיפוץ אלא שבסיום העבודות התכחש הנתבע להבטחתו לתקן את הנזקים.
התובע הציג שני מכתבים שנשלחו ביום 14.2.2012 וביום 17.7.2012 בהם הועלתה בין היתר טענה כללית בדבר נזקים שנגרמו לעסק. עוד העיד התובע כי הנזקים שהחלו בשנת 2011 נגרמו בשל השארת ברז מים פתוח במהלך ביצוע העבודות בדירות שמעל עסקו של התובע ולא בשל פיצוץ בצנרת וכן כי מקור הרטיבות אותר במס' מוקדים שונים במבנה וכי לאורך זמן החריפה בעיית הרטיבות במבנה ואף חדרה למערכות החשמל בעסק וגרמה לסכנה בטיחותית.
בהמשך עדותו נטען כי בדיעבד התברר לתובע במהלך שיחה עם הדייר אברהם סקורצרו על קיומה של נזילה נוספת בבניין .בעת שהוגשה תביעת הפינוי כנגד התובע התברר לו מהמסמכים שצירף הנתבע לתביעת הפינוי על פיצוץ נוסף בצנרת המים שאירע באחת מיחידות הדיור שבבעלות הנתבע.

מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי הנזקים המתוארים בכתב התביעה משויכים לאירוע שאירע בשנת 2011 . אירוע נקודתי של נזילת מים בשל פתיחת ברז מים בדירות הממוקמות מעל עסקו של התובע .לאחר סגירת הברז הראשי הפסיקה זליגת המים לעסקו של התובע ( עמ' 33 ש' 24-26 לפרוטוקול מיום 8.6.2017 וכן עמ' 45 ש' 1-8 לפרוטוקול מיום 14.6.2017). לטענת התובע , לא ניתן היה להבחין בנזקים שנגרמו באופן מיידי בשנת 2011 למעט נזילת מים נקודתית שאירעה ביום האירוע .
הנזקים המתוארים בכתב התביעה הם תוצאה של הימנעות מתיקון הליקויים והתמשכות הרטיבות במשך חודשים ושנים בין מהאירוע משנת 2011 או קודם לכן ובין מאירועי נזילות לאחר מכן אשר הביאו להיווצרות התקלפות וסדקים בתקרה ובקירות הנכס שהחמירו במהלך השנים עד למצבם במועד הגשת התביעה.

התובע הגיש 2 סרטונים שצולמו בנכס ומציגים את הנזקים הנטענים.
בסרטון הראשון שאורכו 2:45 דקות מוצגת החזית הצפונית של המבנה והמרפדייה שממוקמת בקומת הקרקע והכניסה אליה מרח' בנבנישתי 14, בסרטון זה מציג התובע את אחת מהגלריות הקיימות בעסק בה מאוחסנים הבדים. בתקרת הגלריה ניתן להבחין בסימני רטיבות והתקלפות של הצבע והטיח במקום.
התובע מציין במהלך הסרטון כי באותו מקום אירעה גם הנזילה בשנת 2004 שמקורה בדירת השכן שמתגורר מעל המרפדייה והיא תוקנה בשנת 2005 לאחר שהוגשה תביעה כנגד חברת הביטוח וכן מציין כי הנזקים שצולמו במהלך הסרטון מקורם בנזילה נוספת שאירעה בשנת 2011. מתחת לגלריה ממוקם מטבחון שגם הוא ניזוק ותוקן בשנת 2005 לטענת התובע.

בסרטון הנוסף שאורכו 12:15 דקות מוצגת המרפדייה מהכניסה הדרום המזרחית שכיום היא משמשת כאולם תצוגה .בשנת 2011 שימש המקום לעבודות הגזירה והתפירה.
מעל אולם התצוגה קיימת גלריה נוספת בה מוצגים נזקים של התפוררות התקרה כולל חלקים שונים שנפלו מהתקרה על הציוד שבגלריה. ניתן לזהות סימני רטיבות והתקלפות וכן ברזלים חשופים במקומות שונים בתקרה בהם התפוררה התקרה. כמו כן מציג התובע בסרטון נזקים שנגרמו למוטות העץ מהם נבנתה הגלריה.
עוד מוצגים בתמונה נזקים שנגרמו לתקרה בעקבות עבודות שיפוץ שבוצעו במבנה בשנת 2008 אשר החמירו לטענת התובע בשל אירוע הרטיבות בשנת 2011. עוד מוצגים בסרטון קידוחים בקירות הנגרייה שבוצעו לטענת התובע על ידי הנתבע מצדו השני של הקיר המפריד בין הנגרייה ליחידת דיור שנבנתה בנכס ולמרות התחייבותו לתקן קידוחים לא בוצעה סגירה ואלו נותרו חשופים.

מהאמור לעיל עולה כי אין חולק באשר לקיומם של נזקים בתקרה ובקירות העסק של התובע. הנזקים המוצגים כיום לא נוצרו במהלך אירוע אחד או בתוך תקופה קצרה שכן בשל אי אחידות בנזקים המוצגים והיותם מצויים במקומות שונים בנכס ניתן ללמוד כי היווצרותם נמשכה על פני תקופה ממושכת .ייתכן והם תוצאה של רטיבות בקירות המבנה שמקורה באירועי נזילת מים בדירות הממוקמות מעל העסק של התובע כטענתו. לשם הוכחת טענה זו נדרש התובע לחוות דעת מומחה . אדרש עתה לחוות הדעת שהוגשה מטעמו.

מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של השמאי שבתאי בלילי שבמסגרת חקירתו הנגדית התברר כי הוא אינו שמאי מקרקעין בהכשרתו אלא שמאי רכוש בלבד וכי הוא גם אינו מהנדס או הנדסאי בניין .לכן במסגרת הכשרתו הוא מוסמך להעריך נזקים קיימים בלבד ואינו מוסמך לקבוע ממצאים בנוגע לליקויים או נזקים שנגרמו למבנים ובמקרים הנדרשים הוא נעזר במהנדס בתחום זה.
חרף היעדר הכשרה מקצועית מתאימה קבע השמאי בחוות דעתו מיום 3.12.2014 תחת הכותרת " מקור הנזק" כך "כאמור ללא ספק מקור הנזק עבודות השיפוץ אשר בוצעו בבניין במהלך שנת 2011. כתוצאה מזעזועים והריסה אירעו סדקים ונזקים כפי שפורט בסעיף ממצאים". בסעיף הממצאים ציין בין היתר כי " בתוך המבנה הבחנו בסדקים בתקרה ובקירות עד ליסודות הברזל. ניתן להבחין ברטיבות בקירות אשר ללא ספק כתוצאה מעבודות השיפוץ, ארע כשל באיטום של המבנה".

בחקירתו הנגדית השיב השמאי כי סבר שבמקרה דנן לא היה צורך בחוות דעת של מהנדס מוסמך שכן לא סבר שמדובר במבנה מסוכן. כן אישר השמאי בחקירתו כי המידע לגבי קרות הנזק הוא בגדר עדות שמועה שכן התבסס על דברי התובע ולא על סמך ממצאי בדיקות שביצע בעצמו שכן כאמור אינו מוסמך לכך ומאחר שזיהה נזקים אופייניים לרטיבות ביצע הערכה בלבד של עלות תיקון הנזקים, עם זאת אישר השמאי כי אינו יכול לקבוע את הסיבה לנזקים או לשייכם לנזילה שאירעה בשנת 2011.
השמאי השיב אמנם בחקירתו כי ביצע בדיקת רטיבות באמצעות מכשיר שמודד לחות ברם בחוות הדעת לא אוזכרה בדיקה וממילא לא צורפו ממצאים רלוונטיים.
בהיעדר הסמכה מתאימה של המומחה מטעם התובע אני קובעת כי לא ניתן להסתמך על ממצאי המומחה בתחום ההנדסי ובתוך כך הקביעה באשר למקור הנזקים או הערכתו באשר לאופן הנדרש לתיקון הליקויים.
ניסיונו המקצועי הוא ביצוע הערכת שמאות בלבד .
לכן, גם אם הוא בעל ידע מסוים בתחום המשיק לעבודתו כשמאי לא ניתן להסתמך על ממצאי חוות דעתו בתחומים החורגים מהכשרתו וניסיונו המקצועי ובייחוד בתחום הנדסת הבניין שכן המומחה העיד על עצמו שהוא נעזר במהנדסים במקרים בהם קיים צורך בכך .
במקרה שלפניי בשים לב למחלוקת שבין הצדדים שעניינה נזקים למבנה היה צורך בחוות דעת מתחום הנדסת הבניין.

הנתבע הגיש חוות דעת מטעם המהנדס אברהם בן עזרא שנערכה ביום 17.2.2015.
מסקנת המומחה מטעם הנתבע היא כי השיפוץ שביצע הנתבע בשנת 2011 לא גרם לנזק כלשהו למבנה אלא מדובר בבלאי טבעי של התקרה ובאזורים מסוימים בבלאי מואץ בשל לחות שנגרמה כתוצאה מבניית גלריות בעסק ללא אוורור. המומחה מטעם הנתבע קבע כממצא בחוות דעתו כי הסיבה לסדקים בתקרה והתפוררות חלקי בטון וטיח היא בניית גלריות ( יציעים) בניגוד לתקן המאושר .בכך נוצרה תופעה של לחות במקומות שבהם נבנתה גלריה ובשל האוויר הכלוא הואצה תופעת העיבוי וכן נגרמה הגברת הקורוזיה בפרופילי הפלדה המחזיקים את תקרת הבטון.
המומחה מטעם הנתבע טען כי מסקנתו מבוססת בין היתר על ההתאמה שנמצאה בין הליקויים הקיימים באזורים בהם נבנתה הגלריה שבהם זוהו עיקר הליקויים בתקרה לבין אזורים אחרים במבנה שבהם לא קיימת גלריה .בהם ניתן להבחין בתקרה שמצבה טוב יותר בשל האוורור הקיים במקומות אלו.

המומחה מטעם הנתבע אישר כי נמצאו סימנים המעידים על רטיבות ב -3 מוקדים בתקרה הסמוכים לקירות חוץ, מוקדים אלו נמצאו יבשים בזמן הבדיקה ולכן המליץ המומחה על קיום בדיקה נוספת ומעקב לאחר תקופת הגשמים .ככל שתחזור הרטיבות תידרש עבודת ביצוע איטום בקירות המבנה ובמרפסות.
עוד טען המומחה מטעם הנתבע כי בעסק מותקנות מכונות שונות שהפעלתן יוצרת תזוזות במבנה שעלולות להאיץ נפילת חלקי בטון וטיח במבנה וזאת מכיוון שהתקנתן של מכונות אלו נעשתה ללא בידוד רעידות ורעשים.

המומחה מטעם הנתבע נחקר בחקירה נגדית במהלכה השיב כי הנזקים שקיימים במבנה אינם תוצאה של אירוע נקודתי של נזילת מים ואף אינם מאפיינים נזק שנגרם במשך שנים בודדות .לכן סבר כי טענת התובע לפיה מדובר בנזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע נזילת מים נקודתי שאירע בשנת 2011 אינה סבירה.

לאחר שהוצגו למומחה מטעם הנתבע סרטון ותמונות המעידים על נזקים שנגרמו לקורות העץ מהן נבנתה הגלריה, אישר המומחה מטעם הנתבע כי מדובר בסימנים המעידים על נזילת מים כתוצאה מפיצוץ בצנרת ולא כפי שטען בחוות דעתו שהנזקים נגרמו רק בשל תופעת הלחות והעיבוי בשל היעדר האוורור באזורים שבהם נבנתה הגלריה ( עמ' 7 ש' 17-32 לפרוטוקול מיום 8.6.2017). המומחה אף אישר כי לא בדק נושא זה בעת שערך את חוות דעתו לבית המשפט. עוד אישר המומחה כי תופעת הלחות עם נזילת המים כתוצאה מפיצוץ הצנרת משפיעות אחת על השנייה והן מעין גורמים שלובים כאשר תופעה אחת יכולה להאיץ את התקיימותה של התופעה האחרת ( עמ' 8 ש' 22-24 לפרוטוקול מיום 8.6.2017).
כמו כן אישר המומחה כי במהלך בדיקתו לא ביקר בכל הדירות הממוקמות מעל העסק של התובע אלא רק בדירה אחת ולכן אינו יכול לאשר או לשלול קיומה של רטיבות ביחידות דיור נוספות שממוקמות בקומה שמעל העסק של התובע וכן אישר כי לא הובאו לידיעתו מקרים שבהם אירעו פיצוצים בצנרת המים בדירות הממוקמות מעל העסק של התובע.

מעדויות המומחים עד כאן ניתן לקבוע כי התובע הוכיח קיומם של נזקים במבנה עסקו אשר ניתן לשייך את חלקם לנזילות מים שאירעו במועדים שונים מהדירות הממוקמות מעל עיסקו של התובע בשל פיצוץ בצנרת המים בדירות הממוקמות בקומות שמעל העסק.
כמו כן ניתן לקבוע כי חלק מהנזקים הם תוצאה של בלאי טבעי של התקרה וקירות המבנה שהוא כאמור ישן מאוד .אך חלק מהנזקים החמירו כתוצאה מנזילת המים ובשל בניית הגלריות בעסק בהיעדר האוורור סביר.

נוסף על המומחים ,העיד מטעם הנתבע מר ישעיהו אריה שמתגורר בקומה הרביעית באחת מהדירות בבניין שבבעלות הנתבע החל משנת 1994.
במסגרת תצהירו העיד כי היה בקשר יומיומי עם אביו של הנתבע במשך 17 שנים וכי היה אחראי מטעמו על תחזוקת הבניין ומתוקף תפקידו זה ביצע עבודות שונות בבניין כולל שיפוץ המרפסות העורפיות בשנת 2008.
מר ישעיהו הצהיר כי אם היה נגרם נזק לעסקו של התובע כתוצאה מהשיפוץ שנערך בשנת 2011 על ידי הנתבע היה מובא הדבר לידיעתו.
בחקירתו הנגדית התברר כי בין מר ישעיהו לבין התובע פרץ סכסוך במהלך שנת 2008-2009 בשל פיגומים שהוצבו בכניסה לחנות התובע ולכן תדירות ביקוריו בעסק של התובע פחתה. מר ישעיהו אישר כי התרשמותו לגבי הנזקים בעסק של התובע נעשתה באמצעות צפייה משטח החצר אל פנים העסק בלבד .כן אישר כי לא יכול היה להבחין בנזקים שנגרמו בחללים שמעל הגלריות. מר ישעיהו אישר כי לא ביצע את עבודות השיפוץ בשנת 2011 אלא רק שימש כמפקח על ביצוע העבודות לבקשת הנתבע.
לא התרשמתי כי בעדותו של מר ישעיהו יש לסייע לנתבע לגבי הגורם שהביא לנזקים שקיימים בעסק של התובע שאין חולק על קיומם .אלו אף מוסכמים על דעתו של המומחה מטעם הנתבע שכן מר ישעיהו מבסס עדותו על מס' פעמים בהן צפה באופן אקראי מחצר בית העסק אל פנים העסק בעת ששוחח עם עובדי התובע.
מר ישעיהו אינו מומחה והוא יכול להעיד רק על נזקים שהיה עד להם מעצם היותו דייר בבניין או בעת שלקח חלק בעבודות שיפוץ שונות שנעשו בבניין אך אין בכך כדי לשלול קיומן של נזילות מים כתוצאה מפיצוץ בצנרת המים של אחת מהדירות בבניין שאינה דירתו של מר ישעיהו או כדי לשלול קיומו של נזק כתוצאה מרטיבות שקיימת תקופה מתמשכת בבניין.

יוסף דושי, עד נוסף מטעם הנתבע, עבד בנגריה של התובע במשך כ – 25 שנים עד לשנת 2014. בתצהיר העיד כי לא הבחין ברטיבות בעסק בכל תקופת עבודתו למעט אירוע בודד שאירע בשנת 2004 בו הייתה מעורבת חברת הביטוח. כן העיד כי הנזקים היחידים שנגרמו כתוצאה מהשיפוץ שנעשה בשנת 2011 הם חור שנפער לצורך התקנת דלת כניסה ראשית לבניין וכן קילופי טיח בקיר פנימי בחדרון אחורי.
עוד העיד כי לא נגרמה חדירת מים למערכת החשמל בעסק וכן לא נגרם נזק לציוד כלשהו בעסק כתוצאה מנזילת מים. יש לציין כי בחקירתו הנגדית העיד מר דושי כי התובע לא מילא את חובתו כמעסיק ולא ביצע הפרשות לטובת חסכון פנסיוני ובשל כך נאלץ מר דושי לעבוד במשרה חלקית בבית אבות גם לאחר שפרש לגמלאות.
דושי נשאל לגבי עבודות שבוצעו על ידי הנתבע בבניין ונזקים שנגרמו לקירות הנגרייה במסגרת עבודות אלו אך הוא לא נשאל בעניין עדותו בנוגע לנזקי רטיבות בנכס או לנזקים שנגרמו כתוצאה מהרטיבות .לכן עדותו לפיה לא הבחין בנזקים כלשהם לא נסתרה.
עם זאת לעובדה שהתובע לא הפריש את כספי הפנסיה לטובת מר דושי שייתכן ומעיבה על אופן סיום מערכת יחסי העבודה בין הצדדים יש השלכה על המשקל שיש ליתן לעדותו של מר דושי.

מר אברהם סקורצרו, דייר מוגן המתגורר בבניין משנת 1970, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע. בתצהירו העיד כי לא הייתה נזילה בדירתו או בדירה שבקומה העליונה בעת ביצוע השיפוץ בשנת 2011.
התובע הציג תצהיר נוסף שהגיע לידיו ונחתם על ידי מר סקורצרו באותו היום בו נחתם התצהיר שהוגש לבית המשפט , בו לא קיים הסעיף המדבר על היעדר נזילות בשנת 2011.
העד התקשה להסביר בחקירתו הנגדית את הסיבה לקיומם של שני תצהירים שנחתמו בתאריך דומה ואשר הם שונים בתוכנם אלא שבחקירה הנגדית התברר כי העד חוזר בו מעדותו וביקש לתקנה. במעמד זה אישר העד כי אכן הייתה נזילת מים בדירה שמעל דירתו בשנת 2011 ( עמ' 66, ש' 6-7 לפרוטוקול מיום 14.6.2017) נזילה זו אירעה בעקבות שיפוץ שנעשה בדירה שבקומה מעל וגרמה לרטיבות גם בדירתו של מר סקורצרו אלא שהיא אותרה רק מס' שבועות או חודשים לאחר שנכנסו הדיירים להתגורר בדירה שמעל דירתו.

מר סקורצרו אישר כי התמונה שצורפה לתצהיר התובע בעמ' 125 לתצהיר היא תמונה המציגה את נזקי הרטיבות בדירתו שלא תוקנה עד למועד חקירתו בבית המשפט חרף הבטחות מצדו של הנתבע לביצוע התיקון הנדרש. בנוסף אישר מר סקורצרו בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח הנתבע לאחר שביקש להכריז עליו כעד עוין כי אירוע הנזילה בשנת 2004 היה במיקום אחר ולא במיקום של הנזילה שאירעה בשנת 2011 ( עמ' 72, ש' 3-6 לפרוטוקול מיום 14.6.2017).

בנוגע לנזקי הרטיבות העידה מטעם התובע, גב' רוזה חייטוב, שעובדת כתופרת במרפדיה במשך כ – 15 שנים ( למעט תקופה קצרה משנה במהלך שנת 2014). בעדותה טענה כי בעת שבוצע השיפוץ בשנת 2011 הבחינה ברטיבות בתקרת המרפדייה וכן העידה כי מעת לעת הבחינה בחלקים שהתפוררו מהתקרה ונפלו בשטח המרפדייה. עוד העידה על הפסקות חשמל שאירעו במרפדייה ועל ציוד שניזוק כתוצאה מהרטיבות. העדה נחקרה בקצרה על תצהירה ומצאתי כי עדותה לא נסתרה.

בבחינת העדויות שנשמעו בבית המשפט על ידי העדים השונים ניתן ללמוד על נזקים שונים שנגרמו לעסקו של התובע בין אם על פי עדותו של מר סקורצרו שאישר את דבר קיומם של נזקי רטיבות בדירתו שלא תוקנו על ידי הנתבע חרף פניות שנעשו בעניין ובין מעדותה של גב' חייטוב בדבר הליקויים שהתגלו במרפדייה.
כאמור לעדותו של מר ישעיהו בחרתי ליתן משקל נמוך שכן מצאתי שלא היה עד לנזקים השונים שנגרמו בעסק של התובע ובאשר לעדותו של מר דושי שתמכה באופן נחרץ בגרסתו של הנתבע בחרתי ליתן משקל נמוך יותר בשל האופן שבו הסתיימה מערכת היחסים בינו לבין התובע שלא הפריש את כספי הפנסיה לטובת מר דושי כחוק ובכך פגע בזכויותיו.
עוד יש לציין כי לבית המשפט הוגש כתב תביעה במסגרת הליך שניהל מר ערן פרג כנגד הנתבע (ת"ק 20273-07-12) ממנו ניתן ללמוד כי ביחידת דיור ששכר מר פרג מהנתבע התגלו ליקויים רטיבות בשל פיצוץ בצנרת המים לאחר שנת 2011.

בסיכום פרק זה נמצא כי לעסקו של התובע אכן נגרמו נזקי רטיבות כתוצאה מנזילת מים שאירעה באחת או בכמה מהדירות הממוקמות מעל העסק של התובע שכולן בבעלות הנתבע ומכאן אחריותו של הנתבע לפצות את התובע בגין נזקים אלו וזאת בין אם נזילת המים היא הגורם העיקרי לנזקים שנגרמו ובין אם היא האיצה והחמירה את הבלאי הטבעי של תקרת וקירות המבנה.

אשר לשאלת הפיצוי
בפרק זה אבחן מהו שיעור הפיצוי שעל הנתבע לפצות את תובע ובגין אלו מהנזקים שהוכחו במסגרת התביעה עליו לפצותו שכן אין מחלוקת שבגין אירוע נזילת מים שאירע בשנת 2004 שולמו לתובע פיצויים ואילו לאחר מכן בוצע שיפוץ של הבניין בשנת 2008 ושיפוץ נוסף בשנת 2011 כאשר את נזילות המים ניתן לייחס לכל אחד מאירועים אלו ולחילופין ניתן לייחס זאת לפיצוץ בצנרת שאירע במועד לא ידוע והשפעתו על עיסקו של התובע אירעה בחלוף הזמן לאחר שהרטיבות חלחלה אל תקרת וקירות העסק של התובע עד לגילוי הנזקים.

התובע מאשר כי קיבל פיצוי בגין נזקים שנגרמו בשל אירוע נזילת מים משנת 2004 ולכן על אף אזכורו בכתב התביעה לא נתבע פיצוי נוסף בגין הנזקים שנגרמו לתובע.
כמו כן בכתב התביעה התובע טוען לנזקים שנגרמו בשל עבודות שיפוץ שנעשו על ידי אביו של הנתבע במהלך שנת 2008 .אך על פי עדותו של התובע ולמקרא סיכומיו עולה כי התובע ויתר על טענותיו כנגד הנתבע בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות השיפוץ שנעשו על ידי אביו של הנתבע בשנת 2008.

על כן נותר לבחון האם ניתן לשייך את הנזקים שנגרמו לתובע בבית העסק לעבודות שיפוץ שבוצעו במהלך שנת 2011 וכן האם זכאי התובע לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לבית העסק כתוצאה מעבודות אלו.
מעדותו של מר סקורצרו עולה כי בשנת 2011 התגלתה נזילה בדירתו שממוקמת מעל העסק של התובע .זאת לאחר שהבחין בסימני רטיבות בקירות הדירה.
מר סקורצרו העיד כי הנזקים לא תוקנו על ידי הנתבע חרף פניות שנעשו בנושא .כן אישר שהרטיבות שהתגלתה בשנת 2011 נמצאה במוקד אחר מהרטיבות שהתגלתה בשנת 2004.
לבית המשפט הוצגו מכתבים ששלח התובע לנתבע במהלך שנת 2012 בהם התריע על קיום נזקים בבית העסק בשל השיפוצים שבוצעו בין היתר במהלך שנת 2011. כן הוצג לבית המשפט מכתב תשובה ששלח הנתבע לתובע ביום 22.2.2012 בו הכחיש את קיומם של הנזקים בעסק של התובע.
בחינת מכלול הראיות, סרטונים ותמונות שהציג התובע המעידים על נזקי רטיבות בתקרת העסק ובקירות המבנה יחד עם עדותו של מר סקורצרו המאשר קיומה של נזילה בדירתו שלא תוקנה על ידי הנתבע ועם עדותו של המומחה מטעם הנתבע שאישר כי הנזקים שקיימים בעסק של התובע מקורם גם בנזילת מים שחלחלו אל קירות בית העסק ולכל הפחות האיצו את הבלאי הטבעי של קירות המבנה והחמירו את נזקי הרטיבות, מלמדת כי התובע עמד בנטל ההוכחה לעניין נזקים שאירעו בעקבות עבודות שיפוץ שנעשו בשנת 2011 ומאחר שאין חולק שהנתבע לא פעל לתיקון נזקים אלא הכחיש את קיומם -הרי שעליו לפצות את התובע בגינם.

התובע טען כי עלות העבודות הנדרשות לתיקון הנזקים נאמדת בסכום של 78,942 ש"ח. סכום זה מבוסס על חוות דעתו של המומחה מטעם התובע, השמאי שבתאי בלילי, אשר קבע כי נדרש לבצע ייבוש הקירות בעלות של 6,500 ש"ח, קילוף של הטיח הישן וביצוע עבודות טיח וסיוד בשטח של 130 מ"ר בעלות של 35,100 ש"ח, עבודות חשמל בסכום של 8,500 ש"ח, תיקון סדקים בקירות חיצוניים בסכום של 4,800 ש"ח וכן יידרש פינוי ואחסנה של תכולת בית העסק למשך 60 ימים בעלות של 12,000 ש"ח – סכומים אלו אינם כוללים מע"מ.
כפי שקבעתי לעיל המומחה מטעם התובע הוא שמאי בהכשרתו ואינו בעל הכשרה בתחום הנדסת הבניין ולכן מצאתי שלא להסתמך על קביעותיו באשר לאירוע שגרם לנזקים או לפעולות הנדרשות לתיקון הליקויים, קביעות שמצריכות מומחיות בתחום ההנדסה, עם זאת אין מניעה להסתמך על הערכות המומחה מטעם התובע באשר לעלות ביצוע העבודות.

מאחר שגם המומחה מטעם הנתבע קבע כי הליקויים הקיימים טעונים תיקון ועל פי חוות דעתו יש לבצע תיקוני טיח חוץ ( עמ' 9 לחוות הדעת), כמו כן מצא המומחה כי יש לבצע עבודות לשיקום התקרה בעסק של התובע ( עמ' 16 לחוות הדעת) וכן קבע כי לצורך תיקון ליקויי הרטיבות יש לבצע תיקוני צבע וכן עבודות איטום בהתאם לצורך ( עמ' 17 לחוות הדעת).
למעט עבודות החשמל שלא מצאו אחיזה גם בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע דומה כי הערכות המומחים באשר לעבודות הנדרשות לתיקון הליקויים אינן רחוקות האחת מהשנייה ועל כן אני מקבלת את הערכותיו של המומחה מטעם התובע באשר לעלות העבודות המפורטת בחוות דעתו למעט רכיב עבודות החשמל שכן לא הוכח שקיים ליקוי הטעון תיקון.

עם זאת אני מוצאת כי יש לייחס לתובע אשם תורם לנזקים הקיימים בבית עיסקו בשיעור של 30% . זאת בשל הממצאים שהובאו בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע בנוגע להשפעת הלחות והיעדר האוורור בבית העסק באזורים שבהם קיימות גלריות. ערה אני לטענת התובע כי הגלריות היו קיימות בבית העסק עוד טרם כניסתו לנכס אך שינוי מיקום הגלריות הוא בשליטתו של התובע .לכן היה באפשרותו לצמצם את הנזק.
כן נוכחתי מחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע כי המכונות שפועלות בעסק התובע הותקנו ללא בידוד לרעידות וגם לכך יש השפעה על בלאי התקרה והקירות בעסק.

לכך יש להוסיף את ממצאי המומחה מטעם הנתבע לפיהם מצב התקרה בבית העסק מלמד על בלאי טבעי של התקרה שייתכן והואץ בשל נזקי הרטיבות וכן את עדותו של מר דושי שעבד שנים רבות אצל התובע והעיד כי הבחין בהתפוררות התקרה עוד קודם לעבודות שהתבצעו בשנת 2011.

לאור כל האמור לעיל אני מורה שהנתבע יישא ב70% מעלות העבודות המפורטות בחוות דעת המומחה מטעם התובע למעט עבודות החשמל כך שהנתבע ישלם לתובע סך של 48,328 ש"ח.

נזק לתכולה
התובע טען כי בשל נזילת מים לבית העסק נגרם נזק לחלק ממלאי עיסקו ובתוך כך נזק לבדי ריפוד בסכום של 7,792 ש"ח ונזק למשטחי ספוג בסכום של 1,443 ש"ח. התובע הציג חשבוניות המעידות על רכישת מלאי חלופי במקום המלאי שניזוק וכן הוצגו תמונות להמחשת הנזק שנגרם למלאי.

התובע נחקר בחקירה נגדית בנוגע למלאי שניזוק הן בדיון שהתקיים ביום 8.6.2017 ( עמ' 36 לפרוטוקול) והן בדיון שהתקיים ביום 14.6.2017 ( עמ' 51 לפרוטוקול).
מתשובות התובע עולה כי המלאי שניזוק בשנת 2011 ולא היה בר שימוש נזרק על ידי התובע ואינו ברשותו.
התמונות שצולמו על ידי התובע והוגשו לבית המשפט הן תמונות משנת 2014 ואינן מציגות רק את המלאי שניזוק אלא מוצג בהן המלאי הקיים בבית העסק כאשר בתוכו גם מלאי שניזוק בשנת 2011 ולא נזרק על ידי התובע.
מעיון בחשבוניות שצורפו לראיות התובע לא ניתן ללמוד מהו המלאי שניזוק והאם אכן נרכש מלאי חלופי שכן עסקינן בחשבוניות שכוללות רכישות שונות שביצע התובע כאשר חלק מהציוד המפורט בחשבוניות משויך לטענת התובע למלאי שניזוק.
התובע הודה שטעה בכך שלא ביקש מהמומחה מטעמו להעריך את שווי המלאי שניזוק למרות שבהכשרתו הוא שמאי רכוש.

לאור האמור לעיל התובע לא הוכיח את הנזקים הנטענים ועל כן אני דוחה את תביעתו בגין נזקים למלאי העסק.

הפסדי שכר
התובע טען כי סגירת בית העסק למשך 60 ימים לצורך ביצוע עבודות לתיקון הליקויים תגרור הפסדי שכר בסכום של 106,888 ש"ח. סכום זה מבוסס על אישור רו"ח חקק משה שציין כי בהתאם לדו"ח רווח והפסד של העסק לשנת 2013 ההפסד החודשי הצפוי על פי חישובי רווח גולמי והוצאות קבועות של העסק הוא כ – 53,444 ש"ח.

ראשית מאחר שמצאתי כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 30% הרי שממילא גם פיצוי בגין רכיב זה יקבע בהתאם דהיינו לכל היותר יזכה התובע במחצית מהסכום הנתבע בגין הפסדי שכר, אלא שבחקירתם הנגדית של התובע ושל רו"ח חקק התברר כי לאחר שנת 2013 חלו שינויים משמעותיים בפעילות העסק שהביאו לירידה בהכנסות וברווחים ומאחר שפיצוי זה הוא צופה פני עתיד, שכן מדובר על הפסדים עתידיים במהלך ביצוע העבודות שיתבצעו לתיקון הליקויים הרי שלא ניתן להסתמך על הנתונים שהוצגו כחלק מראיות התובע.

התובע בחקירתו הנגדית ( עמ' 54 לפרוטוקול מיום 14.6.2017) אישר כי בשנת 2013 העסיק בין 3-5 לעובדים ואילו כיום מועסקים בעסק רק 2 עובדים ( בנו של התובע והגב' רוזה חייטוב שמועסקת באופן חלקי בהתאם לצורך).
התובע אישר כי בעקבות תאונת דרכים נכון למועד חקירתו הנגדית בדיון שהתקיים ביום 14.6.2017 הוא מצוי באובדן כושר עבודה ולכן העסק סגור ולעיתים ככל שהדבר נדרש העובדים מבצעים את העבודה בלעדיו. התובע אף מאשר כי הכנסות העסק ירדו כאשר הוא מייחס את הירידה הן לנתבע והן לתאונת הדרכים שעבר. כאשר נשאל מהן ההכנסות הנוכחיות של העסק השיב כי הוא אמור לקבל תמלוגים בגין אובדן כושר עבודה אך הוצאות העסק נשארו דומות.

רו"ח חקק אישר אף הוא בחקירתו הנגדית כי קיימת ירידה חדה בהכנסות העסק מאז שנת 2013 ( עמ' 24, ש' 11-12 לפרוטוקול מיום 8.6.2017). כמו כן למעט אישור רו"ח לא צורף דו"ח רווח והפסד של העסק לשנת 2013 למרות שצוין כי הוא צורף לתצהיר.
על האמור לעיל יש להוסיף כי הגב' רוזה חייטוב העידה שבשנת 2014 לא עבדה אצל התובע מאחר שהמרפדייה נסגרה לתקופה של כשנה בשל יציאה לחופשה.
לאור זאת אני דוחה את תביעתו של התובע לפיצוי בגין הפסדי שכר, בהיעדר ראיות להיתכנות של הפסדים עתידיים ככל שתידרש סגירת העסק לטובת ביצוע העבודות לתיקון הנזקים.

סיכום
מאחר שמצאתי כי התובע הוכיח קיומם של נזקים בשל אירועי נזילת מים שאירעו בשנת 2011 אזי אין מקום לטענת ההתיישנות שהעלה הנתבע שכן לא חלפה תקופת ההתיישנות במועד הגשת התביעה שלפניי, כמו כן אין מקום לקבל את טענת השיהוי שכן לא הוכח כי נגרם לנתבע נזק ראייתי או כי ישנו יתרון דיוני לתובע בשל המועד שבו הוגשה התביעה.

התביעה מתקבלת בחלקה . אשר על כן מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 48,328 ש"ח בגין העבודות הנדרשות לתיקון הנזקים בעסק של התובע. כמו כן יישא הנתבע בהוצאות התובע לאגרה בשיעור של 70% מהסכום בו נשא בפועל . סכום הפיצוי וסכום האגרה ישולמו בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף מחייבת את הנתבע ב שכ"ט עו"ד התובע בסכום של 11.309ש"ח. סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשיב את הפיקדון שהפקיד התובע בקופת בית המשפט בצירוף פירותיו לתובע .

המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום לצדדים

ניתן היום, כ' אב תשע"ח, 01 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.