הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 21628-10-18

לפני: כבוד השופט גיא הימן

התובעות:

  1. דירות יוקרה בע"מ
  2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
  3. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ
  4. פל-בית המגן בע"מ
  5. ניהול קניון הזהב (1991) בע"מ

נגד

הנתבעים:

  1. בליקר בייקרי אחזקות בע"מ
  2. דן כץ
  3. גיל וקנין

התובעים שכנגד:

  1. בליקר בייקרי אחזקות בע"מ
  2. בייקרי ראשון בע"מ ח.פ 515155802
  3. גיל וקנין

נגד

הנתבעות שכנגד:

  1. דירות יוקרה בע"מ
  2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
  3. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ
  4. פל-בית המגן בע"מ
  5. ניהול קניון הזהב (1991) בע"מ

בשם התובעות-הנתבעות שכנגד:

עו"ד נורית אהרוני; עו"ד רוברט פישמן
בשם הנתבעים 1-2 (התובעת שכנגד 1) :

עו"ד אלון אלשלום
בשם הנתבע 3 (התובע שכנגד 3) והתובעת שכנגד 2:

עו"ד רוית פרינץ

החלטה

1. ענייננו בבקשה להתיר צירופו של צד, כתובע שכנגד, אשר לא היה צד לתובענה המקורית. תובענה שכנגד מעוגנת בהוראותיו של סימן ב' לפרק ו' בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. זוהי אפוא זכותו של נתבע לקזז את תביעתו שלו נגד התובע. מאידך, תובענה שכנגד היא תובענה ה עומדת בפני עצמה. תביעה שכנגד מוגשת, ראש וראשונה, נגד התובע ויכול שיוספו גם נתבעים נוספים , שלא נתבעו בתביעה העיקרית. כך נלמד מהוראותיהן של תקנות 53 ו-54 לתקנות סדר הדין האזרחי . אך מהו הדין כאשר צד מבקש לתבוע בתביעה שכנגד, מבלי שהוא עצמו נתבע בתובענה ה עיקרית?

2. הנתבעת 1 שכרה מהתובעות 4-1 חנות וכן רחבה המשמשת לישיבה ב" קניון הזהב" שבראשון לציון. בנוסף, התקשרה הנתבעת 1 בהסכם ניהול ביחס למושכר עם התובעת 5. הנתבע 3, גיל וקנין, חתם על הסכם זכיינות עם הנתבעת 1, להפעלתו של בית קפה בשטח המושכר באמצעות בייקרי ראשון בע"מ. התובעות הגישו תובענה בסדר דין מקוצר ובה הן טוענות כי לנתבעת 1 חובות של דמי שכירות וכן דמי ניהול שלא הוסדרו. לפי הנטען בכתב התביעה, הנתבעים 3-2 ערבו באופן אישי למילוי התחייבויות יה של הנתבעת 1 במלואן ובמועדן, לפי ההסכמים האמורים.

בבקשה להרשות התגוננות טענו הנתבעים כי בסמוך לפתיחתו של בית הקפה החלו עבודות בנייה ב "קניון הזהב", בסמוך למושכר. עבודות אלה יצרו, לטענתם, מפגעי רעש ופסולת המאפיינים אתר בנייה, מה שהוביל לירידה משמעותית בתנועת הלקוחות, עד כמעט לנטישה מוחלטת של אלה, בסביבת בית הקפה. בשל כך, לטענת הנתבעים, ספג בית הקפה הפסדים כלכליים רבים, צמצם את צוות העובדים והנתבע 3 אף לא השתכר כלל מעמלו. הנתבעים טוענים כי הם התריעו בפני התובעות על נזקים אלה וניסו להגיע עמן ל הסדר לגבי דמי השכירות והניהול, אלא שניסיונות אלה העלו חרס. בנסיבות אל ו, מתארים הנתבעים, ובהיעדרה של ברירה נוספת, נאלצו הנתבעת 1 והזכיין בייקרי ראשון לפנות את המושכר. לנתבעים ניתנה רשות להתגונן. כעת הגישו הנתבעת 1 והנתבע 3, נוסף לכתב ההגנה, כתב תביעה שכנגד.

הנתבע 3 מבקש לצרף את בייקרי ראשון בע"מ כתובעת שכנגד 2 . את בקשתו מבסס הנתבע 3 על הוראותיה של תקנה 24 לתקנות סדר הדין ומנמק כי הצירוף אינו אך מתבקש אלא הכרחי. לטענתו, בייקרי ראשון היא זו שהתקשרה במערכת החוזית הרלוונטית לתובענה ; היא אשר נשאה בתשלומים לידי התובעות ; היא שהתאימה את הנכס נושא התובענה לשימוש שנעשה בו והיא גם זו אשר ל ה נגרם הנזק , שמבקשים לתבוע בתביעה שכנגד, מעבודות הבנייה. בנוסף, טוען הנתבע 3, התובענה שכנגד מתבססת על אותן העובדות ו על המסכת הראייתית שעליהן מתבססת התובענה העיקרית. התובעות ( הנתבעות שכנגד), התנגדו לבקשה זו בנימוק כי הצירוף המבוקש אינו עומד בתנאיה של תקנה 24 האמורה. לדדן , כדי להיכנס לגדרה של תקנה 24 יש לעמוד בתנאי, שלפיו הצירוף המבוקש נדרש על מנת שלא לקפח את זכותו של צד ואילו הנתבע 3 לא הצליח לתמוך את קיומו של תנאי זה בבקשתו. הן מוסיפות כי גם הטענה לפיה ככל שלא תצורף בייקרי ראשון להליך זה היא תנקוט הליך עצמאי נגדן, אין בה כדי לקבוע כי צירופה נדרש.

3. תקנות 21 ו-24, העוסקות בצירוף ובמחיקה של צדדים לתובענה, קובע ות כך:

"21. מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.
(...)
24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

תקנה 54(א) לתקנות מפרטת את אופן צירופם של נתבעים בתובענה שכנגד:

"העלה הנתבע בכתב התביעה שכנגד שאלות בינו לבין התובע יחד עם אחרים, ינקוב בכותרת כתב התביעה שכנגד את שמותיהם של כל הנתבעים בתביעה שכנגד וימסור את כתב התביעה שכנגד לבית המשפט כדי להמציאם לאלה מהם שעדיין אינם בעלי דין בתביעה המקורית, בתוך המועד שבו הוא נדרש להגיש את כתב הגנתו בתביעה המקורית".

4. באחת הפרשות סקרה כבוד השופטת דפנה ברק-ארז את הדין החל על צירוף צד להליך, מכוח תנאיה של תקנה 24 (רע"א 5861/15 עיריית תל אביב יפו נ' שומוביץ, בפסקאות 26-22 לפסק דינה (פורסם באתר הרשות השופטת 26.1.2016)). היא קבעה כי התקנה מעמידה שני תנאים חלופיים. התנאי הראשון לצירוף בעל דין הוא "שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע" והתנאי השני, שעיקר הפסיקה התמקד בו , הוא שנוכחותו של בעל דין דרושה כדי שניתן יהיה להכריע בשלמות וביעילות בשאלות שמעלה התובענה ( שם, בפסקה 22). בהקשרו של התנאי השני קבעה כבוד השופטת ברק-ארז כי ראש וראשונה על בית המשפט לבחון אם לצורך ההכרעה בפלוגתאות שמעלה התובענה באופן שלם ויעיל דרוש הצירוף של אותו בעל דין (שם, בפסקה 26). שיקולים חשוב ים, שעל בית המשפט ליתן עליהם את הדעת, הם ה שלב שבו מצוי ההליך ומועד הגשתה של הבקשה (שם, בפסקה 25).

5. לבית המשפט קיימת אמנם סמכות כללית לצרף ולמחוק צדדים לתובענה . תקנות סדר הדין מאפשרות, באופן מפורש, צירוף של נתבע שכנגד, שלא היה תובע בתובענה המקורית. אלא , שאין הוראה מקבילה לגבי תובע שכנגד. סוגיה זו טרם ה גיעה לפתחו של בית המשפט העליון והפסיקה שעסקה בעניין לא הציגה גישה אחידה. כך , למשל, בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה , מפי כבוד השופט יצחק עמית, נקבע שאין לצרף תובע בתובענה שכנגד שאינו נתבע בתביעה המקורית :

"אני סבור כי לא ניתן היה לעשות 'קיצור דרך', ולאפשר למשיב להגיש תביעה שכנגד, כאשר המשיב אינו נתבע בתביעה העיקרית, ואף אין מקום לצרפו כנתבע נוסף מכוח תקנה 24" (רע"א (מחוזי חיפה) 15818-01-09 דאומני נ' פורת, בפסקה 9 לפסק דינו (פורסם במאגרים, 15.5.2009)).

מאידך, בפרשה אחרת קבע כבוד השופט יונה אטדגי, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי ככל שהתנאים האמורים בתקנה 21 מתקיימים יש לאפשר את הצירוף המבוקש:

"קנה המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו בלא שפסק הדין שעתיד להינתן יחייב אותו פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו. להגשמתן של תכליות אלה הרחיק בית המשפט העליון ופסק כי ניתן לצרף בעל דין אף בשלב הערעור. מטרה זו עמדה לדעתי גם בבסיס ההוראה, המאפשרת לבית המשפט (בסייגים מסוימים) לדון בתביעה שכנגד, גם כשהענין נשוא התביעה שכנגד אינו בסמכותו הענינית המוגדרת: סעיף 40(1) סיפא וסעיף 51(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

ניתן, לכן, לומר, כי הכלל המנחה הוא: ענין אחד – בירור אחד. תכלית זו תומכת, לדעתי, במסקנה, שיש להתיר צירופם של תובעים בתביעה שכנגד, אם הצירוף עונה על התנאים האמורים בסעיפים 21 ו-24 לתקנות" (ת"א (מחוזי תל אביב) 28148-02-11 זואי אינטראקטיב בע"מ נ' דניאל, בפסקה 12 להחלטתו (פורסם במאגרים, 27.10.2011). הסוגריים העגולים הם במקור, ההדגשה הוספה).

כבוד השופט אטדגי הוסיף כי הוראתה של תקנה 54, לעניין נתבעים בתובענה שכנגד , אינה ממעט ת מהזכות לצירוף תובעים שכנגד, אלא היא דנה בפרוצדורה בהגשה של תובענה שכנגד (שם, בפסקה 13).

6. ערב כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר עתידות להחליף את תקנות סדר הדין הנוכחיות, מצאתי לנכון לבחון גם שם את ההוראות הרלוונטיות לענייננו. בכל הנוגע לתובענה שכנגד, תקנות 21(א) ו-(ב) לתקנות החדשות קובעות הסדר דומה:

"21. (א) נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית, ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב.
(ב) דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; התקנות בדבר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה כאמור בסימן א' בפרק ג' יחולו, בשינויים המחויבים, על כתב תביעה שכנגד על כתב הגנה שכנגד".

באשר לצירוף או מחיקה של בעל דין, קובע ת תקנה 46 לתקנות החדשות כך:

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" (ההדגשה הוספה).

התקנות החדשות מתבססות על מטרות ועקרונות מנחים, המפורטים בתקנות 5-1. נקבע שם ש"בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן" (תקנה 3(א) לתקנות החדשות). עוד נקבע כי על בית המשפט לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס של בעלי הדין, כאשר אינטרס ציבורי הוא "נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי" (תקנה 5 לתקנות החדשות).

7. לאחר שבחנתי את הוראות הדין ואת הבקשה, לרבות התשובה והתגובה לה, יש לדדי ללכת לפי הכלל , שהתווה כבוד השופט אטדגי והוא: "ענין אחד – בירור אחד ". יש, אפוא, להתיר את צירופה של בייקרי ראשון כתובעת שכנגד.

שוכנעתי כי עניינה של בייקרי ראשון נוגע לאותה המסכ ת העובדתית. טענותיה, הן העובדתיות והן המשפטיות, זהות ל טענותיהם של הנתבעים 1 ו-3 (הם התובעים שכנגד 1 ו-3) ומדובר הלכה למעשה, באותן השאלות שבעובדה ושבמשפט. סבורני כי צירופה של בייקרי ראשון נדרש בהיותה הגורם אשר פעל בנכס נשוא התובענה ובהיותה הגוף אשר נשא בתשלומים לתובעות . נכון לאמץ את עקרונותיהן המנחים של התקנות שלעתיד ולאזן בין האינטרסים של בעלי הדין לבין שיקולים של דיון מהיר, יעיל וצודק ולרבות של חיסכון במשאבים. בהינתן כל אלה, על מנת שהבירור של כלל הפלוגתאות יהיה מקיף ויעיל ומשההליך מצוי עודנו בראשיתו, בטרם נשמע דיון ראשון בקדם משפט, יהא זה אך מועיל והוגן להותיר את הצירוף כבר עתה.
8. התביעה שכנגד, כפי שהוגשה, מתקבלת לתיק בית המשפט. לתובעות ( הנתבעות שכנגד) יעמוד פרק הזמן הקבוע ב תקנות להגשתו של כתב הגנה. לאחר שיוגשו כלל כתבי הטענות יגישו הצדדים עדויות ראשיות, כמפורט בהחלטתי מיום 18.4.2019. התובעות ( הנתבעות שכנגד), תעשינה כן עד ליום 1.3.2020. הנתבעים 3-1 והתובעת שכנגד 2 יעשו כן לא יאוחר מיום 3.5.2020.

כיוון שעד למועד הדיון הקבוע מסתמן כי לא יימצאו כלל כתבי הטענות, אין מנוס מדחייתו. דיון של קדם משפט יתקיים לפניי ביום 29.6.2020 בשעה 11:30.

ניתנה היום, כ"ו בחשון התש"ף, 24 בנובמבר 2019, שלא במעמד-הצדדים.