הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 21628-10-18

לפני: כבוד ה שופט גיא הימן

התובעות:

  1. דירות יוקרה בע"מ
  2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
  3. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ
  4. פל-בית המגן בע"מ
  5. ניהול קניון הזהב (1991) בע"מ

נגד

הנתבעים:

  1. בליקר בייקרי אחזקות בע"מ
  2. דן כץ
  3. גיל וקנין

התובעים שכנגד:

  1. בליקר בייקרי אחזקות בע"מ
  2. בייקרי ראשון בע"מ
  3. גיל וקנין

נגד

הנתבעות שכנגד:

  1. דירות יוקרה בע"מ
  2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
  3. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ
  4. פל-בית המגן בע"מ
  5. ניהול קניון הזהב (1991) בע"מ

בשם התובעות ( הנתבעות שכנגד):
עו"ד נורית אהרוני; עו"ד רוברט פישמן
בשם נתבעים 2-1 (התובעת שכנגד 1):
עו"ד אלון אלשלום; עו"ד אדם ורדי
בשם נתבע 3 (התובע שכנגד 3) והתובעת שכנגד 2:

עו"ד רוית פרינץ

החלטה
1. בקשה זו, שהגישו הנתבעים שכנגד, להפקדתה של ערובה להוצאות בידי ה תובעת שכנגד 2, בייקרי ראשון בע"מ, מצאתי מקום לקבל, גם אם לא במלואה.

2. הפקדת ערובה להוצאותיו של נתבע, כאשר התובעת היא ישות משפטית מוגבלת היא הכלל, כך לפיו הוראתו של סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. היוצאות מן הכלל הן שתיים: הוכחה לאיתנות כללית של התובעת, המעידה על יכולת לפרוע את הוצאות הנתבעים, במידת הצורך; או נסיבות חריגות בעטיין אין להורות על הפקדתה של ערובה כאמור (רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, בפסקה 12 לפסק דינו של כבוד השופט חנן מלצר (פורסם באתר הרשות השופטת, 11.2.2009); רע"א 6176/09 התחלת ים אילת בע"מ נ' הרפסודה הלבנה אילת בע"מ, בפסקה הראשונה להחלטתו של כבוד השופט אשר גרוניס (פורסם באתר הרשות השופטת, 30.7.2009)). חובת ההוכחה להתקיימותם של החריגים היא על כתפיה של התובעת, בהיותה המבקשת לחרוג מן הכלל ולא להשית עליה ערובה.

3. כאן מבוקש לחייב בהפקדה של ערובה בסכום , שלא יפחת מ-300 אלף ש"ח. זאת, הן מחמת שיעורו הגבוה של הסעד הנתבע, העומד על סך הגבוה במעט מ-3.6 מיליון ש"ח והן מכיוון שלטענת המבקשים, לא הוכיחה התובעת שכנגד 2 את יכולתה לעמוד בהוצאות ככל שיושתו עליה.

4. בייקרי ראשון טענה בתגובה שאת מצבה הכלכלי, והכוונה להפסדים שלהם היא נקלעה, יש להניח לפתחן של הנתבעות שכנגד. היא הוסיפה כי סיכוי גבוה הוא, שתביעתה תתקבל. הוסבר שמדובר בתביעה חוזית, לא מורכבת באופן מיוחד ולראיה: בית המשפט קיבל את הבקשה להרשות התגוננות בתביעה העיקרית , על יסודה של הבקשה בלבד וללא צורך בחקירתו של המצהיר בתמיכה לה.

התובעת שכנגד 2 ביקשה כי ככל שתושת ערובה, היא תעמוד על אחוזים בודדים מסכום התביעה , לפי קנה המידה שמיישמות הערכאות, על מנת שלא להציב רף גבוה שלא יהא בר עמידה. היא ביקשה, עוד, להסתפק בחתימתו של התובע שכנגד 3, מר גיל וקנין, בין אם כבעל מניות יחיד בה ובין אם כתובע, על התחייבות עצמית או על כתב ערבות, שבמסגרתו יובטח תשלום ההוצאות, ככל שיושתו כאלה.

5. לאחר שעיינתי בכל אשר הונח לפנַי, לא שוכנעתי שמתקיים החריג לכלל המחייב הפקדתה של ערובה. אשר לסיכויי התביעה, איני סבור שבשלב מקדמי זה ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת כי הכף נוטה לכיוונו של מי מהצדדים. הרשות להתגונן בתובענה הראשית נסמכה, כדרכה של רשות להתגונן, על רף הוכחה, שאינו גבוה ולפיו די בהגנה לכאורית ואפילו בדוחק לתן רשות להתגונן (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון , פ"ד נג(1) 390, 399 (1999); ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בפסקה השמינית לפסק דינו של כבוד השופט ניל הנדל (פורסם באתר הרשות השופטת, 21.12.2011 ); רע"א 3912/12 אייקום תקשורת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, בפסקה החמישית לפסק דינו של השופט הנדל (פורסם באתר הרשות השופטת, 11.1 1.2012); רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, בפסקה החמישית להחלטתו של השופט הנדל (פורסם באתר הרשות השופטת, 11.12.2018)). אמת, טענות ההגנה שהציגה בייקרי ראשון עמדו ברף הנדרש של הגנה לכאורית, אולם אלו עסקו בקו ההגנה שהציגה זו בכובעה כנתבעת ולא מצאתי מקום להשליך מהן על סיכוייה של התובענה שכנגד.

6. לעניין הטענה לפיה הנתבעות שכנגד הן שהביאו את בייקרי ראשון למצב הכלכלי הקשה שבו היא שרויה, הרי שאפילו שבשלב מוקדם זה של הבירור לא ניתן לקבוע מסמרות, די בתכתובות שהציגה תובעת שכנגד זו להקים ראשית חשש בדבר. גם אם אין די בחשש הזה לפטור כליל מן החובה להפקיד ערובה הרי שיש לתן לו ביטוי בקביעת שיעורה ((ת"א (תל אביב-יפו) 36669-08-17 קלוס טריידינג בע"מ נ' עדי (יהודה) שלג, בפסקה 14 להחלטתי (פורסם במאגרים, 7.5.2019)).

7. את הבקשה להסתפק בהתחייבות עצמית או בכתב ערבות של וקנין, לא אוכל לקבל. אמת, ערובה יכול שתופקד באופנים שונים ואפשר שתכלול ערבות של בעל מניות או של נושא משרה. באחת הפרשות פירט זאת כבוד השופט עופר גרוסקופף:

"הערובות להבטחת ההוצאות יכולות להיות מסוגים שונים: החל בהפקדה בקופת בית המשפט, עובר בערבות בנקאית וכלה בערבות צד ג' (כגון, ערבות אישית של בעל מניות או נושא משרה). כן רשאי בית המשפט להורות על תמהיל ערובות, כגון שתבוצע הפקדה של מזומן או ערבות בנקאית בסכום נתון בקופת בית משפט, ובנוסף תופקד ערבות צד ג' עד לסכום מסוים. לבסוף, יכול גם בית המשפט להציע מספר חלופות, כגון הפקדת ערבות צד ג' בסכום נתון על ידי לפחות שני ערבים, ולחילופין הפקדת פיקדון בסכום מוגדר" (רע"א 537/19 ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ, בפסקה 12 לפסק דינו (פורסם באתר הרשות השופטת, 14.2.2019)).

אולם, בענייננו לא הונח לפנַי דבר, זולת תצהירו של מר וקנין, על מנת שאוכל להתרשם מיכולתו שלו לפרוע חוב של הוצאות, ככל שיושת.

8. איני סבור שהמקרה הנדון מצדיק לחרוג מן הכלל הקבוע בדין ולפטור את בייקרי ראשון מהפקדתה של ערובה להוצאותיהן של הנתבעות שכנגד. אשר לשיעורה של הערובה, לא נעלם מעינַי שיעורו הגבוה של הסעד הנתבע, המאלץ את הנתבעות שכנגד להעמיד הגנה יקרה בהתאם. עם זאת, סבורני שיש להעמיד את הערובה על סך של אחוזים בודדים בלבד משיעור זה , כנהוג בהלכה. כך על מנת לאזן בין זכותה של בייקרי ראשון לתבוע את העוול שלגרסתה נעשה לה ומן העבר האחר להתחשב ב זכותן של הנתבעות שכנגד שלא להיוותר בחסרון כיס, ככל שהתובענה נגדן תידחה.

9. מכל האמור, הריני מעמיד את שיעורה של הערובה על הסך של 110,000 ש"ח, שהם מעט למעלה משלושה אחוזים משיעור הסעד הנתבע. סכום זה יופקד בגזברות של בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, לא יאוחר מיום 22.10.2020 . לא יופקד הסכום במלואו ובמועד, ניתן יהא להגיש כל בקשה, ערוכה כדין, בנדון.

בהתחשב בתוצאה זו, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח באלול התש"ף, 7 בספטמבר 2020, שלא במעמד-הצדדים.