הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 20536

לפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא סיגל רסלר-זכאי

התובעת:
נתבעת שכנגד
(המשיבה)
אלי רואש - חברה לבנין והשקעות בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד קרנון

נגד

הנתבעת:
תובעת שכנגד
(המבקשת)
ישיבת בני עקיבא רעננה
באמצעות ב"כ עו"ד פלינט

החלטה

לפני בקשה של הנתבעת/התובעת שכנגד לשומת הוצאות. הבקשה נסמכת על סעיף 48 לפסה"ד מיום 5.11.19, בו חייבתי את התובעת/נתבעת שכנגד לשאת בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט ב"כ בסך של 200 אלף ₪. חיוב ההוצאות הינו נפרד מהחיוב בשכה"ט שנקבע כאמור. קבלתי את הבקשה באופן חלקי.

במסגרת הבקשה, עתרה המבקשת, לחייב המשיבה בהוצאות כדלקמן:
אגרת בימ"ש – אגרת פתיחת תיק בסך של 20,599.66 ₪ ואגרת המחצית השנייה בסך 20,599.66 ₪. סה"כ סך של 41,199.33 ₪.
הוצאות חוה"ד המהנדסים:
הוצאות המומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס דב זלינגר – סך של 31,590.3 ₪.
הוצאות מומחה מטעם המבקשת, המהנדס דוד לבנון, אשר הוגשה למומחה מטעם ביהמ"ש (נספח 9 לתצהירו של מני לנדאו) – סך של 44,708 ₪.
עלות רו"ח, רוזנבלום-הולצמן – סך של 34,708 ₪.
עלות שליחויות, לצורך המצאת כתבי בי"ד בסך של 695.88 ₪ , הוצאות נסיעה של ב"כ ונציגיה בסך של 3,107.53 ₪ ועלות צילומים בסך של 1,249.5 ₪.

סה"כ הוצאות המבקשת לצורך ניהול ההליך הועמדו על סך של 157,258 ₪.

לטענת המשיבה, לנוכח הסכום הגבוה במיוחד שנפסק במסגרת פסק הדין לטובת המבקשת, אין ולא יכול להיות כל ספק, כי הסכום כולל הן את הוצאות המשפט והן שכ"ט עו"ד. כפי שהבהרתי כבר ברישא להחלטה, לא כך נכתב בפסה"ד. ביהמ"ש אינו מפרש את החלטותיו במסגרת בקשה לשומת הוצאות. למעלה מן הצורך, אבהיר כי שכה"ט נפסק לאור דחיית התביעות העיקריות וקבלת התביעה שכנגד.

לגופו של עניין, טענה המשיבה לעלות חו"ד המהנדס לבנון כי המבקשת לא צרפה חשבונית מס/קבלה בגין התשלום הנטען. כרטסת הנה"ח אינה מהווה אישור תשלום בפועל. עוד, כי מן הכרטסת עצמה לא ברור בגין מה נעשתה חוה"ד. בנוסף, ביהמ"ש לא נזקק לחוה"ד וככל שהנתבעת ביקשה לקבלה לצרכיה הפנימיים ועל מנת שהדבר יקל עליה בהתנהלות מול המומחה המכריע, אין להעמיס הוצאה זו על בעל הדין שכנגד. באשר לחו"ד של רו"ח רוזנבלום, נטענו טענות זהות, כי לא צורפה חשבונית מס, כרטסת הנה" ח אינה מהווה אישור תשלום בפועל. בנוסף, נטען כי מן הכרטסת עולה כי רובו של התשלום נעשה במסגרת חקירותיו המקיפות של רו"ח רוזנבלום ביחס לפעילות המשיבה בתקופת מר שפירא, כפי שהעיד רו"ח רוזנבלום במסגרת חקירתו. עוד, נטען כי ביהמ"ש כלל לא נזקק לחוה"ד וה משיבה לא הוכיחה באמצעותה דבר. לעלויות של שליחות ונסיעות, נטען כי לא ברור אם אלה שולמו ע ל ידי המשיבה, שכן החשבוניות ממוענות למשרד בא כוחה. בנוסף, חלק ניכר של ההוצאות הן בגין איסוף ומשלוח ארגזים, אל משרד יוסי לוי ושות'. נטען כי אלה נבעו מהחלפת ייצוג המבקשת – עלויות בהן המשיבה אינה צריכה לשאת.

בתגובה לתשובה חזרה המבקשת על טענותיה והבהירה כי צורפו אסמכתאות לכל ההוצאות. לחו"ד של המהנדס לבנון, הובהר כי לא הוכנה "לצרכים פנימיים", אלא המדובר בחו"ד שהוכנה עבור מומחה ביהמ"ש והוגשה לו במסגרת אותם הליכים. לכרטסת הנה"ח נטען כי היא מוכיחה את התשלומים כפי שבוצעו בפועל.

הלכה היא כי כעניין שבעיקרון וכנקודת מוצא יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות. עם זאת, זוהי נקודת מוצא בלבד:- " על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין ... הוצאות המשפט אינן פרס או בונוס לצד הזוכה אלא החזר הוצאות נדרשות וראויות בהליך ... לפיכך, אין בהכרח לשפות על כל הוצאה שהוצאה בפועל אם אין היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות יתר של בעל הדין ... ההוצאות צריכות להיות פרופורציונליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה ... פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה מבוססת היא איפוא על הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו. ". (בג"ץ 891/05 ו-ע"א 2617/00 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצאת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא – משרד התעשייה, המסחר ואח' , עמ' 14 (מיום 30.6.05).

בנסיבות אלו ולאור העובדה כי הבהרתי כי פסה"ד נפסקו שכר טרחת ב"כ המבקשת בלבד, לדרישה להחזר אגרת בימ"ש, הבקשה מתקבלת במלואה . להחזר הוצאות מומחה ביהמ"ש, הבקשה מתקבלת במלואה .

לדרישה להחזר הוצאות מומחה מטעם המבקשת, אני מקבלת את עמדת המבקשת כי לאור פניית הצדדים למומחה המכריע מטעם ביהמ"ש, הרי שהיה עליה להיערך ולהכין חו"ד מטעמה. המדובר בהוצאה רלוונטית וחיונית. לסוגיית היעדר חשבוניות וציון ההוצאה בכרטסת הנה"ח, עיינתי בכרטסת הנה"ח ובה מצוינים התשלומים שבוצעו למהנדס לבנון. עולה כי המדובר בתשלומים למומחה משנת 2010, 2012, 2015 ו-2018 (מינואר עד אוגוסט). בהגינותה הפחיתה המבקשת את ההוצאות בגין "הכנת מכרז" ו -"פיקוח – קרן נכטיילר" . דומה כי היה על המבקשת להפחית או להרחיב לרכיבים ותשלומים נוספים שבוצעו למהנדס לבנון, שפורטו בכרטסת. הצדדים הסכימו על מינויו של מומחה מכריע במסגרת הדיון מיום 7.12.17. בדרישת התשלום של המהנדס זלינגר מיום 15.2.18, נמסר כי המסמכים מטעם הצדדים התקבלו אצלו עד ליום 28.1.18. עיון בנספח 9 לתצהירו של מר לנדאו, אליו צורפה חוה"ד של המהנדס לבנון, מעיד על כך שמכתב ב"כ המבקשת נשלח אל המומחה המכריע מיום 28.1.18, אליו בין היתר, צורפה חו"ד של המהנדס לבנון. בנסיבות אלו, בהיעדר הסבר, אסמכתא או כל הוכחה למהות התשלומים שבוצעו לפני אותו מועד ולאחריו, אני מקבלת את הבקשה לחייב את המשיבה ברכיב אחד בלבד מכרטסת הנה"ח, בסך של 15,093 ₪ מיום 10.1.18 ובו מצוין "דוד לבנון מהנדסים, חוות דעת".

לדרישה לעלות חו"ד רו"ח רוזנבלום, עיון בכרטסת הנה"ח מצביע על תשלום שבוצע בשנת 2011 (סך של 30,964 ₪) וכן דרישה לתשלום מיום 23.5.19 (שכ"ט הכנה על סך של 3,744 ₪). עיון בתצהירו של רו"ח רוזנבלום וחוה"ד שצורפה לו, מעיד על כך שעבודות להכנתה ועריכתה בוצעו על ידו בשנת 1999. מהות התשלום שבוצע בשנת 2011 אינה ברורה ואין באפשרותי לקשור אותה להליך שלפני. רו"ח רוזנבלום העיד במסגרת הליך זה ביום 19.5.19. בנסיבות אלו אני מקבלת את הבקשה רק באשר לרכיב שכ"ט והכנה בסך 3,744 ₪.

לדרישה להחזר הוצאות נסיעות ושליחויות, צודק ב"כ המשיבה כי אין לחייבו בהוצאות שנגרמו למבקשת כתוצאה מהחלפת ייצוג. בנסיבות אלו, בגין רכיב זה, מחייבת את המשיבה על דרך האומדנה לשאת בהוצאות בגין נסיעות, שליחויות וצילומים, בסך כולל של 1,000 ₪.

לסיכום, אני מחייבת המשיבה לשאת בהוצאות המבקשת, בהתאם למפורט לעיל, בסך כולל של 92,626.63 ₪.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תש"פ, 26 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.