הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 20345-10-18

לפני כבוד השופטת הדס פלד

התובעת:
מלכה מושייב

נגד

הנתבעים:

  1. תומר ניסים כבאז
  2. עוזי שמואל
  3. אלקסנדר זיבגורסקי
  4. דודי בובליל
  5. משה פדלון

החלטה

1. בהחלטה בקדם המשפט מיום 25/6/19 נקבע כדלקמן:
"כתב התביעה הוגש כנגד חמישה נתבעים, לכתב התביעה צורפו חוות דעת לעניין ליקויי בנייה.
הנתבעים 1-2 נשכרו לשלב בניית השלד, הנתבע 3 מהנדס, הנתבע 4 מפקח והנתבע 5 נשכר להשלמת עבודות הגמר. מובן כי הנתבעים ביצעו את העבודה במועדים שונים בהתאם למהות העבודה אליה נשכרו. עם זאת, כתב התביעה אינו מבחין בהיקף הסעד הנדרש בין הנתבעים השונים ולמעשה עותרת התובעת לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד במלוא סכום התביעה.
במהלך הדיון היום נעשה על ידי בית המשפט ניסיון לברר האם ניתן מחוות הדעת לעמוד על סכום הליקויים הנטענים ביחס לכל שלב של העבודה ומה הם טענות התובעת בגינן ניתן לחייב את הנתבעים 3-4 בגין כל שלבי העבודה אף שנשכרו כאמור לשלבים שונים ונתבע 3 אף התפטר מהמשך העבודה עוד בטרם נשכרו הנתבעים 4-5.
לא ניתנה תשובה מניחה את הדעת ממנה ניתן להבין מהות והיקף הסעדים כנגד כל נתבע.
אשר על תגיש התובעת בקשה לתקן את כתב התביעה בתוך 30 ימים מהיום כאשר ניתן יהיה להבין בבירור מכתב התביעה מה הם טענותיה כנגד כל אחד מהנתבעים ומה היקף הסעד המבוקש כנגדם".

2. התובעת עשתה דין לעצה ולא קיימה את החלטת ביהמ"ש. התובעת הגישה ביום 26/9/19, הודעה ולפיה , לשיטתה (כך!) , אין צורך בתיקון כתב התביעה. התובעת ציינה , כי אחריות הנתבעים 1-3 הינה בכל הנוגע לסוגיית השלד והקונסטרוקציה בלבד, לפיכך , תקרת התביעה כנגדם , עומדת על סך 300,000 ₪ ואילו אחריות הנתבעים 4-5 הינה לכל סכום התביעה, באשר התחייבו כלפי התובעת, לתקן תחילה את כל מחדלי הנתבעים 1-3 במלואם ולהשלים כנדרש את הבנייה עד גמר , אך לא עשו כן.

3. בהחלטה מיום 6/10/19 נקבע כי הודעת התובעת אינה תואמת את הנטען בכתב התביעה (כך למשל סעיף 26 לכתב התביעה בו התבקש ביהמ"ש לחייב את כל הנתבעים ביחד ולחוד במלוא סכום התביעה) וכי על התובעת לפעול בהתאם להחלטה מיום 25/ 6/19 עד לא יאוחר מיום 30/10/19.

4. ביום 21/11/19 הגיש נתבע 4 בקשה לדחיית התביעה על הסף או לחילופין למחיקתה מחוסר מעש , לאחר שהתובעת לא תיקנה את כתב התביעה בהתאם להחלטת ביהמ"ש. בהחלטה מיום 8/1/20 , נקבע, כי אכן התובעת לא קיימה את החלטות ביהמ"ש, אולם אין בכך בלבד, כדי לבסס עילה למחיקת התביעה. חרף מחדלי התובעת אשר לא קיימה את החלטות ביהמ"ש כמתואר לעיל, ולפנים משורת הדין, לא הושתו על התובעת הוצאות בגין מחדליה.

5. ביום 11/2/20 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ללא נטילת רשות. כתב התביעה המתוקן נמחק במועד הדיון מיום 12/5/20. בדיון מאותו מועד, הדגיש ב"כ התובעת, כי התובעת נדרשת להוכחת תביעתה ועשתה כן במסגרת תצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידה "שם נדרשת ההוכחה וציינתי את חלוקת הנתבעים. אין בכך כל פגם". בנוסף הודיע ב"כ התובעת כי מבוקש למחוק את הנתבע 1 לאחר שניסיונות לאתרו לא עלו יפה (עמ' 10 ש' 18-19) .
בהחלטה בסיומו של הדיון נקבע כדלקמן:
"התובעת סרקה תצהירים ביום 18/2/20, אולם התצהירים על נספחיהם נסרקו בחלקם, וברובם קיימים עמודים ריקים. אשר על כן, התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה הן לתיק האלקטרוני והן עותק פיזי לתיק ביהמ"ש, וליתר הצדדים במסירה אישית, לרבות לנתבע 2 שאינו מיוצג, בתוך 7 ימים מהיום. הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם בתוך 60 ימים."

6. התיק נקבע לקדם משפט על בסיס תצהירי עדות ראשית ליום 28/10/28/10/20. עובר לקדם המשפט, הסתבר , כי גם ההחלטה מיום 12.5.20 לא קוימה ע"י התובעת, אשר לא סרקה לתיק האלקטרוני את תצהירי העדות הראשית על נספחיהם בשלמותם ואף לא מסרה עותק פיזי לתיק ביהמ"ש.

7. הנתבעים 3-5 טענו , כי יש ל דחות את התביעה , לאחר שגם בתצהירי העדות הראשית מטעם התובעת, לרבות בחוות דעת המומחים מטעמה, לא נעשתה כל הבחנה בין הנתבעים השונים לעניין עילות התביעה, האחריות ו היקף הנזק המיוחס לכל אחד מהנתבעים, באשר לרכיבי התביעה/רכיבי חוות דעת המומחים מטעם התובעת וכי אף שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם , אין באפשרותם להתגונן כראוי בפני התביעה.

8. הכלל הינו כי סילוק על הסף הוא המקרה החריג ויש לאפשר לתובע לברר תביעתו אלא אם אין אפשרות שבירורה יניב לתובע את הסעד המבוקש (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 342 (מהד' 12, 2015)).להלן: "גורן"). סילוק על הסף הינ ו אמצעי שיש להמנע מ ממנו ולעולם עדיף פתרון ענייני של המחלוקת לגופא (ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, מ(2) 668, ע"א 9063/12 עזבון המנוח הוראס ריכטר ז"ל נ' Harvey Delson (05.09.2017), רע"א 6733/13 ‏ ‏ פקיד הסדר מקרקעין נ' עו"ד ערן אבולוף (5.11.2013)). נקבע כי נעילת שערי בית המשפט בפני תובע, במיוחד עת מדובר בדחייה על הסף, הינו תוצאה קשה ויש לנהוג זהירות רבה בבקשה לסילוק על הסף ולהיעתר לה במקרים קיצוניים ויוצאי דופן (ע"א 7218/10 ‏ יוסף שיליאן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (‏29.1.2012)) .

9. יישום הלכות אלה בנסיבות ענייננו מעלה, כי יש לדחות את הבקשות לסילוק על הסף . כתב התביעה אינו מבדיל אמנם בין הנתבעים ב שאלת האחריות (למרות שהנתבעים היו מעורב ים בבניית הבית בשלב ים שונ ים), אולם, הובהר שהתובעת מייחסת אחריות לנתבעים 1- 3 לסוגיית השלד והקונסטרוקציה בלבד ותקרת האחריות בגינם היא 300,000 ₪ ואילו לנתבעים 4- 5 מייחסת התובעת את מלוא הנזקים בסכום שהועמד לצרכי אגרה על סך של 1,000,000 ₪ (ראה הבהרת ב"כ התובעת מיום 26.9.19 וכן תצהיר התובעת בסעיף 25).

10. אכן, יש להצר על התנהלותה הדיונית של התובעת, אולם, הפגמים הקיימים בכתב התביעה אינם עולים כדי פגיעה בהגנתם של הנתבעים. הנתבעים 3- 5 פרשו באופן מפורט טענות הגנתם, הגישו תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים מטעמם .

11. השאלה האם התובע יכול או לא להוכיח את טענותיו בכתב התביעה, אינ ה יכול ה להוות בסיס לסילוק על הסף בטרם בירור עובדתי של גרסאותיהם הסותרות של הצדדים. הנזק שיגרם לתובעת בכך שלא תינתן ל ה ההזדמנות להוכיח תביעת ה גדול מהנזק של ה נתבעים ל ו תדחה התובענה – אשר ניתן לפצותם בהוצאות. (ר' רע"א 8076/16 ‏ ‏ יוסף בטאט נ' דיור ב.פ בע"מ (‏5.2.2017) ).

12. שלב השלד בוצע עפ"י הנטען ע"י הנתבעים 1 ו-2. התביעה כנגד הנתבע 1 נמחקה. הנתבע 2 לא התייצב לדיון מיום 28.10.20 ולא הגיש תצהיר מטעמו. לפיכך, נוכח הפערים בגרסאות הצדדים לעניין אחריות נתבעים 4 ו-5 אשר נשכרו בשלב מאוחר יותר, להם מייחסת התובעת כאמור, אחריות גם לשלב השלד, החלטתי שלא למנות מומחה מטעם בית המשפט בשלב זה .
לבית המשפט סמכות למנות מומחה מטעמו בכל עת וניתן להידרש לצורך במינוי מומחה בכל שלב לרבות בתום שמיעת הראיות (גורן, בע' 439). תפקיד המומחה הוא לסייע לבית המשפט בעניין שבמומחיותו.
דא עקא, הפערים בגרסאות התובעת והנתבעים 3-5 בשאלת האחריות גדולים, ולבית המשפט המומחיות בנושא. דווקא מינוי מומחה בשלב זה ביחס למלוא הנזקים הנטענים בכתב התביעה , עשוי להיות מיותר ולסרבל את ההליך שלא לצורך.

13. התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 6/4/21 בשעה 10:00 .

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"א, 01 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.