הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 2001-03-19

לפני כבוד השופטת כוכבה לוי

התובעת:

מליסה שפיר
ע"י ב"כ עו"ד ליאור בן ארי

נגד

הנתבעת:

חטיב באלקיס
ע"י ב"כ עו"ד אברהם נוח נווה

פסק דין

התובעת, הציגה עצמה בעלת עסק למכירת מארזי דברי מתיקה בשם " CHCOLATE CAKES" שבמסגרתו פירסמה את מוצריה באמצעות רשתות חברתיות (אינסטגרם ופייסבוק) . נכון ליום הגשת התביעה ציינה התובעת כי יש לה 6,300 עוקבים שעוקבים אחר פרסומי ה..

על פי כתב התביעה, הרי שלטענת התובע , הנתבעת גם היא בעלת עסק למכירת מארזי דברי מתיקה בשם "BALQEES BOXES" וגם היא עושה שימוש בתוכנת אינסטגרם לפרסום מוצריה.

לטענת התובעת , היא השקיעה משאבים רבים בעיצוב מארזי מתיקה ובצילומם לצורך פרסומם ללקוחות פוטנציאליים .להפתעתה גילתה שהנתבעת עושה שימוש בתמונות שצילמה התובעת לצורך פרסום מוצריה שלה.

בשל השימוש שעשתה הנתבעת בתמונות שצולמו על ידי התובעת, הוגשה התביעה דנן בעילת הפרת זכות יוצרים של התובעת על ידי הנתבעת באותן יצירות הצילום.

לטענת התובעת , יש לחייב את הנתבעת בפיצוי סטטוטורי בסך 100,000 ש"ח לכל הפרה . משיקולי אגרה העמידה את תביעתה על סך של 200,000 ש"ח למרות שלטענתה נעשה שימוש על ידי הנתבעת ב – 9 תמונות שונות שלתובעת יש בהן זכות יוצרים. התביעה הוגשה מכוח חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: החוק).

לטענת התובעת ,הנתבעת עשתה שימוש מסחרי במסגרת העסק שבבעלות הנתבעת בתמונות שצילמה התובעת . נוסף על הפרת זכות יוצרים , נטען להפרת זכותה המוסרית של התובעת שכן לא צוין שמה על גבי התמונות.

לטענת התובעת היא פנתה תחילה בכתב לנתבעת בבקשה להסיר את התמונות, לאחר שהיו בשימוש הנתבעת כחודשיים עד להסרת התמונות. כן נעשה מצידה ניסיון להגיע לפשרה בסוגיית הפיצוי שתשלם הנתבעת לתובעת בטרם הוגשה התביעה דנן, ללא הצלחה.

טענות ההגנה

הנתבעת מכחישה כל קשר לחשבון האינסטגרם בו הוצגו התמונות שצולמו על ידי התובעת. כן טענה כי אין בבעלות ה עסק בשם " BALQESS BOXES" ואין לה קשר לחשבון האינסטגרם הנושא שם זה. לטענת הנתבעת , היא עובדת כשכירה בחברת אופנה.

הנתבעת אישרה שהיא עוקבת אחר דף האינסטגרם בו הוצגו תמונות שניטען שהן תמונות התובעת, אך מאחר שהיא עוקבת אחר הפרסומים בדף זה בלבד, היא אינה אחראית לתוכן המפורסם בו. ייתכן שלכל היותר חיבבה הנתבעת תמונות שאהבה באמצעות כפתור " like".

לגירסת הנתבעת , כל אדם יכול לפתוח דף אינסטגרם מבלי שייבדקו פרטיו המזהים .לכן ,קיימת אפשרות לפתיחת דף אינסטגרם גם על שמו של אדם אחר ללא ידיעתו והסכמתו. לגירסתה הנתבעת בבעלותה דף אינסטגרם על שמה שאינו קשור לטענות המועלות בתביעה דנן.

הנתבעת אישרה שקיבלה בהודעה לטלפון הנייד שלה עותק ממכתב ההתראה.

לאחר שהבחינה שהמכתב מיועד לבעלי דף האינסטגרם ולא אליה, נכנסה אל דף האינסטגרם ששמו צוין במכתב וגילתה כי היא עוקבת אחר דף האינסטגרם, אך שמו של דף האינסטגרם שונה והתמונות נשוא התביעה הוסרו מהדף. ברם, מאחר שהמכתב לא יועד אליה, סברה כי מדובר בטעות ולא ייחסה חשיבות למכתב ההתראה.

מס' שבועות לאחר מכן התקשר אל הנתבעת אדם שביקש לשוחח עמה על התמונות שהועלו בדף האינסטגרם ודרש פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין השימוש בתמונות כתנאי לכך שלא תוגש תביעה כנגד הנתבעת. במהלך השיחה טענה הנתבעת בפני אותו אדם כי אין לה קשר לדף האינטסגרם וכי לא ברורות הטענות המופנות כלפיה.

דיון והכרעה

זכות יוצרים בתמונות נשוא התובענה

"יצירת צילום" - באופן כללי יצוין כי על פי סעיף ההגדרות בחוק, בהגדרת "יצירה אמנותית" נכללת גם "יצירת צילום". סעיף 4 לחוק מפרט את היצירות שיש בהן זכות יוצרים ובתוך כך גם יצירה אמנותית.
משכך , התמונות נשוא התביעה עונות להגדרה של יצירת אמנותית .משכך רשאית התובעת לתבוע את הפרת זכות היוצרים מכוח החוק בכפוף להוכחה כי התובעת היא אכן בעלת הזכות הבלעדית ביצירה.

אין חולק כי כי גם לגירסת התובעת היא אינה עוסקת בצילום אלא במכירת מארזי דברי מתיקה שאותם היא מעצבת עבור לקוחותיה. התמונות נשוא התביעה, צולמו לגירסתה לצורך העלאתן לדף האינסטגרם שבבעלות התובעת לצורך פרסום העיצובים השונים של המארזים שאותם מוכרת התובעת.

התובעת העידה כי לאחר עיצוב המארזים היא צילמה בעצמה את התמונות באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלה . לאחר ביצוע הצילומים היא בחרה את התמונה הטובה ביותר לצורך פרסומה.

בנוסף, הגישה התובעת את חוות דעתו של מר גילי מייזלר, מומחה בתחום הצילום. המומחה ערך השוואה בין הצילומים המצויים במכשיר הטלפון הנייד של התובעת לבין הצילומים נשוא התביעה ומסקנתו היא כי מדובר בצילומים זהים . כמו כן המומחה ציין בחוות דעתו שהתובעת ציינה בפניו כי היא צילמה בעצמה את הצילומים.

ברם, במהלך חקירת המומחה התברר כי הוא לא ביצע בדיקה על מנת לוודא שהתמונות שהציגה לו התובעת שהיו שמורות במכשיר הטלפון הנייד שלה , אכן צולמו כטענתה , באמצעות מכשיר הטלפון שבבעלות התובעת להבדיל מתמונות שצולמו על ידי מאן דהוא והועברו ממכשיר אחר או מדיה אחרת אל הטלפון הנייד של התובעת – הגם שבדיקה כאמור בהחלט אפשרית אלא שהוא לא נתבקש לכך . המומחה גם אישר בחקירתו כי אין כל מניעה לבצע עריכה של צילומים השמורים על מכשיר הטלפון הנייד של התובעת .

בבחינת תשובות המומחה בחקירתו הנגדית אני קובעת כי אין כל משמעות לבדיקה אותה ביצע המומחה מטעם התובעת במסגרת ה השווה בין התמונות שעל גבי מכשיר הטלפון לבין התמונות שהוצגו בדף האינסטגרם שמפעילה התובעת .זאת מן הטעם שהמומחה כלל לא בדק האם התמונות שעל גבי המכשיר הן תמונות מקוריות שצולמו על ידי התובעת . מסקנה : בהחלט ייתכן שערך השוואה בין תמונות אותן שמרה התובעת ממקור אחר לבין תמונות שהיא העלתה בעצמה מאותו מכשיר נייד לדף האינסטגרם , אלא שאין בפני ממצא שהתובעת היא שצילמה את הצילומים.

במהלך חקירתה הנגדית, התבקשה התובעת להוכיח לבית המשפט כי היא אכן בעלת דף האינסטגרם נשוא התביעה בו הוצגו התמונות .התובעת אכן הוכיחה כי היא בעלת הגישה לדף האינסטגרם ובתוך כך הראתה כי היא בעלת הרשאה לעריכת הדף .כן הציגה את מספר הטלפון שבבעלותה המצוין בדף האינסטגרם. כמו כן ניתן להבחין כי בדף האינסטגרם נרשם שם משפחתה הקודם עובר לנישואיה (עמ' 14 לפרוטוקול).

כמו כן הוצגו לבית המשפט תמונות שונות השמורות במכשיר הטלפון הנייד של התובעת, המציגות את צילום המארזים מזוויות צילום שונות שלא הועלו לדף האינסטגרם של התובעת (ראו הערת בית המשפט בעמ' 16 לפרוטוקול).

לאור האמור לעיל, אני קובעת שהתובעת עמדה בנטל הנדרש במשפט אזרחי כדי להוכיח שהיא אכן צילמה את התמונות והיא בעלת זכות היוצרים בתמונות וזאת גם משום שגרסתה בכל הנוגע לצילום התמונות בעצמה כחלק מפרסום המארזים, לא נסתרה בחקירתה הנגדית.

הפרת זכות היוצרים על ידי הנתבעת
על פי כתב התביעה, עשתה הנתבעת שימוש מסחרי בתמונות שצילמה התובעת בכך שהעלתה את התמונות של התובעת לדף אינסטגרם שבבעלות הנתבעת על מנת לפרסם מארזי דברי מתיקה.

הנתבעת הכחישה את כל טענות התובעת בנוגע לשימוש של הנתבעת בתמונות התובעת. בתוך כך הכחישה כי קיימת זיקה בין הנתבעת לבין דף האינסטגרם בו פורסמו תמונות שצילמה התובעת .כן הכחישה כל קשר לעסק המסחרי שהפעיל את דף האינסטגרם שבו נעשה שימוש בתמונות התובעת, למעט העובדה שעקבה אחר הפרסומים בדף האינסטגרם וסימנה תמונות כאהובות עליה.

לגירסת הנתבעת היא עובדת כשכירה בחברת אופנה. מעולם לא הייתה בעלת עסק או עיסוק במכירת מארזי דברי מתיקה.

נוכח הכחשת הנתבעת, יש לבחון האם הוכיחה התובעת את הקשר של הנתבעת לדף האינסטגרם בו התפרסמו תמונות התובעת.

יצוין כי דף האינסטגרם בו פורסמו תמונות התובעת נושא שם הזהה לשמה הפרטי של הנתבעת. לצורך הוכחת הקשר של הנתבעת לדף האינסטגרם נעשתה ביוזמת התובעת פניה אל הנתבעת לצרוך רכישת מארז של דברי מתיקה. במסגרת ההתכתבות בין הצדדים, נמסר לתובעת מס' טלפון נייד לצורך התקשרות .כן נמסרה כתובת לאיסוף המארז.

התובעת צירפה דו"ח חקירה ממנו עולה כי מס' הטלפון שנמסר במהלך ההתכתבות הוא מס' הטלפון שבבעלות הנתבעת שמתגוררת ברח' 3404 ביפו.

בעלה של התובעת התקשר אל הנתבעת וקיים איתה שיחה במשך 2:46 דקות. בתחילת השיחה לאחר שבעלה של התובעת פנה אל הנתבעת היא השיבה: "נו... ומחקתי את הקובץ שמה, אמרת למחוק את הכול, ומחקנו".
בהמשך השיחה טענה הנתבעת כי אדם אחר עשה שימוש ללא רשות בכתובת הדואר האלקטרוני של הנתבעת. בהמשך אישרה כי מדובר בדף אינסטגרם שבבעלותה והשיבה שהתמונות נמחקו לאור בקשת התובעת. בהמשך חזרה בפעם השלישית על כך שהתמונות נמחקו בהתאם לבקשה. בהמשך השיחה חזרה על כך בפעם הרביעית וטענת שהתמונות נמחקו.

כאמור , התובעים ביקשו להזמין , בהסתמך על הפרטים בדף האינסטגרם הנושא את שמה הפרטי של הנתבעת . או אז התברר כי מזפר הטלפון המפורסם בדף זה , הוא הטלפון הנייד של הנתבעת כמו כן כתובת המגורים אליה הופנו התובעים לאיסוף המארז סמוכה לכתובת מגוריה של הנתבעת הן לפני נישואיה והן לאחר נישואיה.
כמו כן , אין חולק כי הנתבעת קיבלה את מכתב ההתראה לפני הגשת התביעה שנשלח כקובץ אל מכשיר הנייד שברשותה ולאחר קבלת המכתב אישרה כי נכנסה לדף האינסטגרם לבירור האם התמונות אכן מופיעות בדף האינסטגרם.
לאחר מכן בשיחת טלפון שקיים בעלה של התובעת עם הנתבעת היא השיבה 4 פעמים שהתמונות נמחקו בעקבות בקשה התובעת. בחקירתה הנגדית כאשר עומתה עם דבריה בשיחת הטלפון הקושרים אותה לדף האינסטגרם ולמחיקת התמונות, השיבה כי במהלך שיחת הטלפון "לא הייתה מרוכזת."

מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של רמי אמד אדיב, במסגרת התצהיר נכתב כי הוא מוגש כחוות דעת בעניין פתיחת דף אינסטגרם ושימוש בדף אינטסגרם, אלא שלא נוכחתי במומחיות של העד בתחום זה בניגוד לטענתו .זאת ועוד, בחקירתו הנגדית ניכר כי הוא כלל לא ביצע בדיקה של דף האינסטגרם נשוא התביעה שבפניי ולכן מצאתי כי אין ל יתן משקל לעדותו.

מכלול הראיות והנסיבות שהוצגו בפניי הביאוני למסקנה שהתובעת הוכיח ה כי הנתבעת היא זו שעומדת מאחורי דף האינסטגרם בו התפרסמו תמונות שצילמה התובעת .זאת למרות הכחשתה הגורפת של הנתבעת.

לא ניתן לשלול אפשרות שהנתבעת הפעילה את דף האינסטגרם יחד עם אדם אחר שזהותו אינה ידועה, אך אין בכך כדי לגרוע מאחריות הנתבעת לשימוש בתמונות שצילמה התובעת לצרכים מסחריים מבלי שניתנה לה הרשות לעשות כן על ידי התובעת. אציין כבר עתה כי השימוש שעשתה הנתבעת בתמונות אינו עונה על הגדרת אחד מהשימושים המותרים המפורטים בפרק ד' לחוק ולכן יש לדון עתה בשאלת הפיצוי בגין ההפרה.

גובה הפיצוי בגין הפרת זכות היוצרים והפרת זכות מוסרית
התובעת הגבילה את הסכום הפיצוי בגין שימוש ב – 9 תמונות שונות לסכום של 200,000 ש"ח וזאת משיקולי אגרה.

בסעיף 56(ב) לחוק נקבעו מס' שיקולים שבית המשפט רשאי לשקול במסגרת קביעת הסכום הפיצוי .כבר עתה אציין כי בחינת שיקולים אלו מביאים לכדי מסקנה שהתובעת זכאית לפיצוי בגין ההפרה אם כי את גובה הפיצוי יש לקבוע על הרף הנמוך.

אתחיל בכך שהתמונות שצולמו על ידי התובעת נועדו לצורך פרסום מארזי דברי מתיקה שהתובעת עיצבה ומוכרת במסגרת העסק המסחרי שהיא מפעילה .למרות טענות התובעת כי נדרשת השקעה רבה בצילום התמונות, הרי שאין להתעלם מכך שהתמונות צולמו על ידי התובעת באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלה ולא באמצעים מקצועיים מתוחכמים ולא על ידי בעל מקצוע בתחום הצילום , שהרי התובעת לא טענה שהיא בעלת מומחיות בתחום הצילום ושזה עיסוקה או מומחיותה .

מחומר הראיות והצילומים שהוצגו בפני בהחלט ניכר שההשקעה בצילום התמונות אינה עולה על ההשקעה של התובעת בעיצוב המארזים .מכאן שהתמונות אינן ליבת העשייה של התובעת אלא תוצר המשמש את התובעת לצורך פרסום המארזים באמצעות דף האינסטגרם שלה .
עובדה זו מלמדת שהנזק הממשי שנגרם לתובעת אינו גדול . ואדגיש, ההליך שבפניי מתמקד בטענה להפרת זכות יוצרים בצילום ולא בטענה לעניין הרווח שעשתה הנתבעת מ משימוש בעיצובים קיימים למארזים אותם עיצבה התובעת לפני צילום התמונות.
הרווח של התובעת אינו נובע במישרין מהתמונות אלא ממכירת מארזי דברי המתיקה.

יוצא אם כך שבהחלט נוכחתי שהנתבעת פרסמה את התמונות בדף האינסטגרם שלה , אך לא ניתן לקבוע מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט את היקף ההפרה לעניין היקף החשיפה לציבור של התמונות בפרק זמן של כחודשיים - הזמן המוערך על ידי התובעת שבמהלכו בוצעה ההפרה.
בשל אופי ההפרה, - העתקת תמונות מדף האינסטגרם של התובעת אל דף האינסטגרם של הנתבעת ,לא ניתן לשלול אפשרות שחלק מההפרות הנטענות נעשה בהעתקה אחת על ידי הנתבעת ולכן יוגדרו כמסכת אחת של מעשים . שמכך, יש לראותן כהפרה אחת כפי שנקבע בסעיף 56(ג) לחוק.

לחובת הנתבעת עומדת העובדה כי היא עשתה שימוש בתמונות שצילמה התובעת לצורך עשיית רווח אפשרי במסגרת השימוש המסחרי שנעשה בדף האינסטגרם שלה. מנגד עומדת לזכות הנתבעת העובדה שבסמוך לקבלת פניית התובעת הוסרו התמונות מדף האינסטגרם.

בחוק נקבעה מגבלה של הסכום שבית המשפט רשאי לפסוק כפיצוי סטטוטורי אך מאחר שהתובעת לא הפנתה אל פסקי דין המגבשים את הבסיס לפסיקת סכום הפיצוי במקרה הדומה לנסיבות המקרה שבפני, אציין כי במקרה של שימוש בתמונה לצורך מסחרי נפסק לאחרונה ,פיצוי בסך 3,500 ש"ח בגין הפרת זכות יוצרים ופיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין הפרת זכות מוסרית [תא (חי') 11914-07-19 נועם חן נ' פנחס פרץ‏, 25.8.2020] .זאת בין היתר משום שלא ניתן היה לקבוע שהרווח שצמח לנתבע הוא רווח ניכר.

במקרה אחר נפסק פיצוי בסך 4,000 ש"ח בגין הפרת זכות היוצרים ופיצוי בסך 2,000 ש"ח בגין הפרת זכות מוסרית [ ת"א 33190-10-19 פלאש 90 בע"מ ואח' נ' פור פיטנס נ.ד. בע"מ ואח', 28.7.2020 – ראו גם ההפניות בפסק הדין לעניין שיעור הפיצוי]. מאידך ולשם השוואה ניתן ל היווכח כי במקרה שבו נעשתה הפרה של זכות יוצרים באמצעות שימוש בתמונה שצולמה על ידי צלם מקצועי ומוערך שנדרש לשימוש במסוק לצורך צילומה תוך השקעת משאבים ניכרים, נפסק פיצוי בסך 40,000 ש"ח [תא (ת"א) 53689-10-17‏ ‏ ישראל ברדוגו נ' ד.איתן / ר. להב-ריג אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ, 16.8.2020].

סיכום
מן האמור לעיל ובהתאם לנסיבות המקרה שבפניי אני קובעת כי הנתבעת הפרה הפרה אחת את זכויות היוצרים של התובעת בצילומים על פי כתב התביעה. בנסיבות בהן נוכחתי לרבות מחיקת/הסרת התמונות עם קבלת מכתב התראה מאת התובעת , ובשים לב לפרק הזמן הקצר של החשיפה , אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 4,000 ש"ח בגין ה פרת זכות היוצרים ופיצוי בסך 2000 ש"ח בגין הפרת הזכות המוסרית של התובעת ובסך הכל – פיצוי של 6000 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל

בהתחשב בסכום שנפסק אני מחייבת בנוסף את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 1755 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד התשלום בפועל
בנוסף , מחייבת את הנתבעת בהוצאות אגרת בית משפט ששילמה התובעת ( בחלקן היחסי )בסכום של 1,500 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום תשלום המחצית הראשונה של האגרה ועד התשלום בפועל

המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים

ניתן היום, ט' חשוון תשפ"א, 27 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.