הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 18222-05-18

לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

צד ג' 1 (המבקשת):
מרום דוידוב
ע"י עוה"ד ד"ר אברהם תורגמן

נגד

הנתבע (המשיב ושולח ההודעה) :
יואח יואכים שכטר, עו"ד
ע"י עוה"ד אסף גרינבוים

החלטה

בפני בקשת צד ג 1 (להלן: "המבקשת"), לזימון עדה ולגילוי מסמכים, בזיקה לדיון שהתקיים ביום 06.07.20; המבקשת עותרת לזמן לעדות את המזכירה ממשרד הנתבע, עו"ד יואח שכטר, שחילקה ליורשים את כספי הפיצויים ביום 24/8/17 , יום העברת הכספים לחשבון הבנק. לטענתה, עדותה חיונית להגנת צד ג 1 שכן המזכירה נכחה בעת חלוקת כספי הפיצויים, והחתימה את היורשים על חלוקתם ועל קבלתם.

כן מבקשת להורות לנתבע ובא כוחו להמציא את התיק של היורשים בשלמותו, על כל המסמכים שבו. המדובר בתיק שהועבר לנתבע ממשרד עו"ד רות עזריאלנט וכן את המסמכים, לפיהם חולקו כספי הפיצויים והמסמכים עליהם הוחתמו היורשים ביום חלוקת הכסף על ידי המזכירה הנ"ל, ואשר עד היום הם מסרבים להמציאם, למרות שהנתבע וב"כ התבקשו שוב ושוב להמציאם, כחלק מגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון.

נטען כי הנתבע קיבל ואישר בכתב את קבלת התיק כולו (הפניה לנספחים 1 ו - 2 לתצהיר העדות הראשית של המבקש), ובכל זאת הוא מסרב עד היום להעבירו או לאפשר לצלם אותו נטען שבכך הוא מתחכם ומסתיר ביודעין ראיות המפריכות את הודעתו למבקש.

כדוגמה, צורפה פנייה לב"כ הנתבע מיום 21/1/2020 -נספח 1, הכוללת שאלון ובו דרישה לקבל המסמכים המבוקשים שלא ניתנו חרף פניות רבות. בסעיף 4 לבקשה, פורטו חלק מתשובות ב"כ הנתבע לדרישות החוזרות לגילוי מסמכים ולקבלת התיק. נטען שהמסמכים המבוקשים והתיק המלא, שהנתבע וב"כ מסרבים להעביר, יש בהם להוכיח מעבר לכל ספק את צדקת טענות המבקשת. הם חיוניים להגנה והסתרתם מדברת בעד עצמה.

בתשובה, טוען הנתבע כי הבקשה לזימון עדה תמוהה ביותר, בלשון המעטה. הנימוק לזימון משולל כל יסוד ועומד בסתירה למסמך כתוב. מתיק הראיות עולה כי עו"ד תהילה בסל היא הגורם אשר אימתה את חתימות בני המשפחה על כתב הקבלה והשחרור (צורפה הפנייה). די בכך כדי לדחות את הבקשה. לגופו של עניין, הבקשה עומדת בניגוד להוראות הפסיקה, באשר לזימון עד שאינו בשליטה. לא הוגש תצהיר, בכל הקשור לפניה לעדה, לא הובהר האם היא חיונית להליך, האם ומתי בוצעה הפניה. מובהר כי עד היום, ממועד תחילת הדיונים, לא הוגשה בקשה לקבל את פרטי המזכירה ואידך זיל גמור. מכאן, שדין בקשת מרום לזימון עד, להידחות תוך חיוב בהוצאות.

ביחס לבקשה לקבלת מסמכים; הנתבע השיב לשאלון מפורט ומסר תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי. עד כה, לא הוגשה בקשה בעניין להשלמת הליכים מקדמיים ו\או פרטים נוספים. אין זה הזמן המתאים, לאחר הבאת הראיות ובטרם שמיעת העדים, להגשת בקשות לגילוי מסמכים.

נערך בירור עם הנתבע ותעשה בדיקה בעניין מול הארכיב בכל הקשור למסמכים נוספים. ב"כ הנתבע מציין כי יעמוד בקשר עם ב"כ הצד השלישי. כך או כך, מלוא המסמכים אשר התבקשו, גולו ומצויים בתיק הראיות. יש להורות למבקשת לחדול מהגשת בקשות סרק. בשולי הדברים מציין ב"כ הנתבע כי מונה לייצג את הנתבע בתביעה זו. כל בקשה בעניין מסמכים, יש להעביר למשרד הנתבע במישרין.

בתגובתה, טוענת הצד השלישי כי הנתבע עושה הכל כדי להטעות. הנתבע שתל בתגובתו חלק ממסמך שאין בינו לבין הבקשה דבר, וזאת במטרה להטעות. ואכן, קטע המסמך שנשתל בתגובת הנתבע הוא חלק מהעמוד האחרון של הסכם הפשרה בין חברת איילון ליורשים מיום 25/7/19 , הסכם שקיבל תוקף של פסק דין. זה אינו המסמך עליו הוחתמו היורשים על ידי המזכירה ביום חלוקת הכספים במשרדו של הנתבע. קטע מסמך זה הוא מיום 25/7/17 , לגביו נטען שהחתימות בו "אומתו על ידי עו"ד תהילה בסל לוי", ששמה וזכרה לא עלה מעולם עד עתה. בעוד, חלוקת הכספים במשרד הנתבע הייתה ביום 24/8/17 , היינו חודש לאחר הסכם הפשרה ולא על פי קטע זה. כך שזהו ניסיון הטעייה ברור.

יתר על כן, בהסכם הפשרה בין חברת הביטוח ליורשים אין כל זכר לחלוקה של הפיצויים בין היורשים, אלא רק סכום פיצוי כולל שחברת הביטוח הסכימה לשלם לכלל היורשים, בלי שים לב לצו הירושה או לאופן חלוקתו. סכום זה הועבר לנתבע. זו עוד הוכחה לניסיון הטעייה מכוון. חמור מכך, הסכם הפשרה בין חברת הביטוח ליורשים צורף כנספח ג לכתב התביעה של התובע. אותו הסכם צורף גם כנספח ג לתצהיר העדות הראשית של התובע. אותו הסכם בדיוק צורף גם כנספח ג לתצהיר עדות ראשית של הנתבע עצמו, ומעולם לא טענו כי זהו הסכם חלוקת הכספים בין היורשים. המבקשת תוהה כבדרך אגב, באשר לתאום עמדות בין התובע לנתבע. בכל ההסכמים שהתובע והנתבע צרפו כאמור לעיל, לא מופיעה ה"תוספת" של "עד לחתימות...", של עו"ד תהילה בסל לוי. תוספת זו צצה פתאום ולראשונה רק בקטע המסמך שהנתבע שתל בתגובתו. על פניו נראה כי תוספת זו הוספה במועד מאוחר יותר לחתימת הסכם הפשרה. דבר זה לבדו מצדיק לזמן גם את עו"ד בסל לעדות על נסיבות תוספת זו. שכן, נטען שבמעמד החתימות על הסכם הפשרה איש לא אישר את החתימות של היורשים.
זאת ועוד, תמוה מאוד, בלשון המעטה, הכיצד הנתבע יכול להתכחש לזהותה ולקיומה של המזכירה שעבדה אצלו באותו מועד, עד כינוייה "עד שאינו בשליטה"? הלא מדובר במזכירתו שקבלה את היורשים והיא שחילקה להם את כספי הפיצויים בשמו ולפי הנחיותיו, וכך הוא עצמו מודה בכתבי טענותיו.

בניגוד לטענות הנתבע, המבקשת פנתה למשרדו ולב"כ כמה וכמה פעמים, בע"פ ובאופן אישי, וביקש לקבל את המסמכים ואת התיק שלו, הן כלקוח של הנתבע ובכל פעם היא נדחתה כשהם מגלגלים אותה ממשרד אחד למשנהו.

הנתבע לא ענה לשאלון כנדרש ולא מסר המסמכים שהתבקש, למרות שנדרש שוב ושוב. הוא לא ענה על שאלות שנשאל או שהתחמק על ידי מתן תשובות לא נכונות, בניסיון הטעייה ועוד. בניגוד לטענת הנתבע, היו פניות לא מעטות לקבל המסמכים והתיק המבוקשים, כמפורט בהודעת צד ג 1 . הראיה הפשוטה לקיומן של הפניות הן התשובות של הנתבע ע"י ב"כ שצוטטו בהודעת צד ג 1 מיום 19/7/2020 לפניות אלו. ואכן, אם לא היו פניות עוה"ד על מה השיב לו? תשובות בהן גם העז לקבוע מה רלוונטי לצד ג 1 ומה לא. במידת הצורך, יצורפו הפניות.

גם הנאמר "בשולי הדברים" בתגובת הנתבע, אינו אלא ניסיון התחמקות והטעייה נוסף, לאחר סירובם שלו ושל וב"כ ליתן לצד ג 1 את המבוקש בתואנות שווא. שכן, הנתבע ומשרדו הודיעו כי כל התיק הועבר לב"כ הנתבע בהיותו מייצג שלו, בעוד האחרון טען שהתיק מצוי אצל הנתבע.

יוער גם כי, ב"כ הצד השלישי קיבל הייצוג בשלב מאוד מאוחר ונדרש להגיש כתב הגנה בסד זמנים קצר, כך שפרטים ונתונים רבים התבררו לו רק בשלב מאוחר יותר, כמצוין בכתב ההגנה. לפיכך יש להיעתר לבקשות כמפורט בהודעתה מיום 19/7/2020 וגם לזמן לעדות את עו"ד בסל לוי, שכן, זהות המזכירה ועו"ד בסל וכתובותיהן ידועות לנתבע וב"כ.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הריני מורה על זימון המזכירה ועוה"ד, בכפוף לתנאים שיובאו להלן. לא נעלם מעיני כי אמנם הונחו בפני תצהירי עדות ראשית ביום 24.06.20 והחלטת בית המשפט מורה כי בקשה לזימון עד ללא תצהיר, תוגש כשהיא נתמכת בתצהיר, תוך פירוט תמצית העדות, מועדי הפניה לעד ואת סיבת הסירוב. ההחלטה מורה כי בקשה זו תוגש לא יאוחר למועד הגשת התצהירים.

בדיון מיום 06.07.20 נקבע התיק להוכחות ליום 15.03.21 תוך שהורתי כי ככל שב"כ צד ג' 1 מבקש לזמן עד, יגיש בקשה מתאימה, מלפנים משורת הדין.

אמנם נקבעו הוראות ברורות. יחד עם זאת, הדיון קבוע ליום 15.03.21. בהתאם לתקנות - ראו תקנה 182 לתקסד"א שעניינה במועדים, ההזמנה תומצא זמן מספיק טרם המועד הנקוב בה להתייצבות המוזמן או להצגת המסמך, כדי ליתן לו שהות מספקת להתכונן. כאמור, הדיון קבוע למועד רחוק יחסית. ראו גם תקנה 178 לתקסד"א; עת מדובר בעדות רלבנטית, קבילה ושייכת לעניין הזימון יותר. ראו בנוסף, "לאמיתם מגשימים סדרי הדין תכליות מהותיות ומביאים לידי עשיית הצדק; יש אפוא להקפיד על שמירתם ואין להקל בהם ראש" (רע"א 2962/14 אור שעיבי (דרור) נ' יואל גואל שמחי עו"ד, 10.9.14); "המערערת פותחת את טיעוניה באמרתו של כבוד הנשיא מ' זמורה..."אמת ויציב – אמת עדיף". אמרה זו נכונה ויפה היא, אך לצידה יש לזכור כל העת כי גם האמת זקוקה לקרקע יציבה שתוכל לעמוד עליה. הכללים הפרוצדוראליים, ובהם כללים בדבר מועדי הגשת כתבי בי דין, חיוניים לקיומו של הליך תקין ולביאור האמת והצדק..." (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (8.4.08)).

בענייננו, כאמור לעיל, הריני רואה לנכון להתיר את זימון העדות, כמבוקש.

בכל הקשור למסמכים; הריני סבורה כי הבקשה כללית והוגשה בשלב מאוחר. יש בבקשה כעת, כדי לסרבל את הדיון. הנתבע טוען כי המסמכים הומצאו וכי בכל מקרה, נעשית בדיקה בארכיב. עולה כי יש נכונות לשיתוף פעולה. טוב יעשו הצדדים אם ידברו במישרין ויגיעו להסכמות בעניין, וזאת על מנת לחסוך במשאבים.

אינני עושה צו להוצאות, מלפנים משורת הדין.

ניתנה היום, כ"ו אב תש"פ, 16 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.