הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 17177-07-21

לפני כבוד הרשם בכיר מיכאל שמפל

התובע:
יואב אליאסי

נגד

הנתבעים:

  1. שידורי קשת בע"מ
  2. רונן מנליס

החלטה

לפני שתי בקשות (זהות בעיקרן) אשר הוגשו ע"י שני הנתבעים לסילוק התביעה על הסף ולחילופין - להפקדת ערובה להוצאות משום שהתובע מצוי בהליך של פשיטת רגל ואשר על כן (כך לטענת הנתבעים), הוא אינו רשאי לנקוט הליכים משפטיים באופן עצמאי, שלא באמצעות המנהל המיוחד (הנאמן), וללא אישורו של בית המשפט של פשיטת רגל. תביעתו של התובע הינה תביעת לשון הרע על סך 250,000 ₪.

התובע מאשר את עובדת היותו בהליך פשיטת רגל אך טוען , כי אין בכך כדי למנוע ממנו למצות זכות תביעתו כלפי הנתבעים , גם מבלי לפנות, עובר להגשת התביעה (ואף לא לאחר הגשתה) לבית המשפט של פשיטת רגל ואף אין הוא חייב לעדכן על הגשת התביעה את המנהל המיוחד .

נראה כי אין חולק, שהתובע מצוי בהליך פשיטת הרגל במסגרתו ניתן נגדו (עוד ביום 24.3.2011) צו כינוס נכסים ואף מונה מנהל מיוחד, אך הוא טרם הוכרז כפושט רגל (פש"ר 2006-02-11). סבורני, כי גם במצב דברים זה מנוע התובע מהגשת תביעה ללא קבלת אישורו של בית המשפט של פשיטת הרגל להגשתה.

אפנה לדברים שנכתבו בבש"א (חי') 7448/07 בנק הפועלים בע"מ נ' ופא שרוף (8.11.07):

"מרגע שניתן צו כינוס כנגד חייב ממונה הכונס הרשמי ככונס נכסי החייב ונשללת מן החייב האפשרות לפעול בנכסיו כראות עיניו. למותר לציין כי זכות תביעה המצויה בידו של החייב הינה בבחינת נכס...
הואיל והמשיב מצוי בהליכי פשיטת רגל (ניתן כנגדו צו כינוס) הרי שהוא אינו בן חורין לפעול בנכסיו (לרבות בזכות תביעה העומדת לו) על דעת עצמו. כונס הנכסים אמור לאסוף ולכנס את כל נכסי החייב, לרבות זכויות תביעה העומדות לו, כדי שניתן יהיה לשלם מתוכם את המגיע לנושי החייב.

הגשת תביעה על ידי החייב באופן עצמאי אינה מותרת גם בשל טעם נוסף: ניהולה של תביעה כאמור כרוך בהוצאות (כגון תשלום אגרה ותשלום שכ"ט עו"ד) ויש עימו סיכון כי החייב יחוייב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבע או הנתבעים שכנגדם נוהל המשפט. אם כך יקרה כי אז תוקטן מסת נכסי החייב המיועדת לפרעון חובותיו ויש בכך כדי לפגוע בנושיו.

אמור מעתה כי החייב אינו רשאי לנקוט הליך של תביעה באופן עצמאי. אדרבא, נקיטת הליך כאמור (במיוחד אם דבר הגשת התביעה אינו מובא כלל לידיעת הכונס הרשמי) מצביעה על חוסר תום ליבו של החייב. שהרי אם יזכה החייב בדינו לא ידע הכונס הרשמי על דבר הזכיה וממילא לא ידע על דבר האפשרות להגדלת מסת הנכסים שמהן יוכלו נושי החייב להפרע. ואם תדחה תביעת החייב הרי שהוא עלול להיות מחוייב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ויש בכך משום יצירת חובות חדשים כאשר החייב אמור שלא ליצור חובות שכאלה, בעת שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

חייב המעוניין להגיש תביעה מחוייב, על כן, לשתף את הכונס הרשמי ברצונו ובכוונתו, לספק לכונס הרשמי את כל המידע והמסמכים הרלוונטים לתביעתו ולפעול על פי הנחיותיו של הכונס הרשמי. זה האחרון, אם ישתכנע כי יש בידי החייב זכות שראוי לפעול למימושה על ידי הגשת תביעה מתאימה, יפנה, בעתו, לבית המשפט של פשיטת רגל ויבקש את ההוראות המתאימות המתבקשות מן המצב האמור (כגון בקשת רשות להקצות חלק מכספי החייב שנתפסו בידי הכונס הרשמי לצורך שכירת שירותיו של עורך דין, לשלם אגרות וכיוצא בזה)."

אלא שנשאלת השאלה האם, מקום בו התובע לא פעל בהתאם לנדרש ממנו ולא פנה לביהמ"ש של פשיטת הרגל, אכן מן הראוי לסלק תביעתו על הסף, כבקשת הנתבעים. בעניין זה הורה בית המשפט המחוזי בחיפה בהחלטתו האמורה בעניין בנק הפועלים על דחייתה של התביעה על הסוף.

עמדתי שונה מעמדתו של בית המשפט המחוזי. סבורני, כי יש לאפשר לתובע לתקן את מחדלו בדיעבד ולתת לו שהות לקבל את אישור בית המשפט הדן בפשיטת הרגל לניהול תביעתו וכן לקבל את הנחיותיו של בית המשפט, ככלל שיינתנו, באשר לאופן שבו תנוהל.

עמדה דומה הובעה, למשל, בע"א (נצ') 5148-05-16, עבד אל ראוף מוהרה נ' רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל (8.9.2016); ס"ע (חי') 21751-07-17, רזנגור נ' נחום (10.2.2018); ת"א (י-ם) 57079-03-11, דגן נ' בלפסט בר בע"מ ואח' (1.6.2011)
בסופו של דבר (מבלי לקבוע עמדה לגבי סיכויי התביעה), המדובר בהליך המיועד להגדיל את מסת הנכסים של התובע וסילוקה של התביעה על הסף אינו משרת מטרה זו. את החשש מחיוב התובע בהוצאות ההליך יש להותיר למי שאמון לפקח על הנכסים - המנהל המיוחד , או הנאמן וחזקה עליהם שיפעלו לטובת כלל הנושים.

אף שהתובע לא פעל כנדרש בכך שלא פנה מראש לקבלת האישור ואף לא דיווח על הגשת התביעה , איני סבור כי הונחה תשתית ראייתית מספקת לקביעה, כי מדובר בהתנהגות בחוסר תום לב (כטענת הנתבעים) וגם אם אניח, לטובת הנתבעים, כי אכן בחוסר תום לב עסקינן, הרי שאין הדבר שולל, לטעמי, א ת זכות התביעה של התובע ואין לדחות, אך בשל כך, את תביעתו כבר בשלב מקדמי זה (אדגיש, כי דברים אחרונים אלה נכתבים למעלה מהנדרש, היות ואיני קובע כלל וכלל, כי התובע אכן פעל בחוסר תום לב).

לאור האמור לעיל, הבקשות לסילוק על הסף נדחות ובשלב זה, אף נדחות הבקשות החלופיות להפקדת ערובה. לתובע ניתנת שהות בת 30 יום לפנייה לבית המשפט המחוזי לקבלת אישורו להגשת התביעה וכן למתן הנחיות באשר לדרך שבה היא תנוהל, ובהעדרם בתוך פרק הזמן האמור - תימחק התביעה.

5129371
54678313עם קבלת החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה שתוגש - יודיע התובע על ההחלטה שהתקבלה. בשים לב לתוכן אותה החלטה עתידית ובתוך 30 יום ממועד הודעת התובע אודותיה, יוכלו הנתבעים (ככל שיחפצו בכך וככל שהדבר יהיה רלוונטי) ל שוב ולהגיש בקשה להפקדת ערובה להוצאות. ככל שתוגש – תינתה הוראות ביחס למועד הגשת תגובת התובע .

בשים לב לכך שמחד - הבקשות נדחו , אך מאידך - התובע לא פעל כנדרש, איני עושה צו להוצאות.

יתנה היום, ז' כסלו תשפ"ב, 11 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.