הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 16592-03-19

לפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

המבקש:
רועי שמאי

נגד

המשיב:
חיים בר טוב (ז"ל)

החלטה

פתח דבר
לפניי מונחת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 01.07.2019 כנגד רועי שמאי (להלן: "המבקש")
חיים בר טוב (ז"ל) (להלן: "המשיב") הגיש נגד המבקש כתב תביעה עבור תביעה כספית, חוזית בסך של 176,500 ₪.

להלן עיקרי טענות המבקש
המבקש טוען כי במהלך משא ומתן בין הצדדים סוכם על הסכם מכירה של העסק בסך 450,000 ₪ כולל מע"מ, והמבקש סמך על מילותיו של המשיב ולא בחן את סעיפי החוזה בו נכתב כי הסכום לא כולל מע"מ.
המבקש טוען, כי זאת העסקה הראשונה אותה מבצע ומעולם לא ביצע עסקה מסחרית בסכומים כאלו. כמו כן, המבקש לא היה מיוצג באמצעות עו"ד.
המבקש טוען, כי עם תשלום מלוא הסכום הועבר הנכס לחזקתו. ורק לאחר מכן דרשו מהמבקש את תשלום המע"מ. בנוסף המבקש טוען כי עד למועד כתיבת שורות אלה טרם המציא לידיו של המבקש חשבונית מס מקור לצורך ניכוי המע"מ בגין התשלום בסך 450,000 ₪. המבקש צריך לנקות מע"מ בגין העסקה בסך 65,385 ₪.
המבקש טוען, כי רק לאחר ביצוע העסקה פנה אליו ב"כ המשיב בטענה כי עליו לשלם את המע"מ ורק לאחר דרישה זאת הבחין בסעיפים בחוזה וגילה כי עשה טעות. ולכן התקבל נגדו פסק דין בסך 194,535 ₪ של פיצויים מוסכמים, מע"מ וריביות.
המבקש טוען לחוסר תום לב היות והפיצוי לכאורה עומד על 25% מגובה העסקה.
המבקש טוען, כי ידע שהמשיב נפטר ולכן לא שיער כי המשיב ז"ל יפתח נגדו בהליך אזרחי מבלי כל פניה מאת חליפיו. בנוסף לכך, במקום להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולהודיע לבית המשפט על פטירת המשיב, בחרו באי כוחו של המשיב ז"ל לבקש פסק דין בהעדר הגנה.
המבקש טוען, כי בסמוך לאירועים אלו שכל את אביו והיה שרוי בדיכאון ולכן לא הבחין בכתב התביעה שהיה מצורף למכתב הדרישה, ולכן לא הגיש כתב הגנה מחמת חוסר ידיעה ובתום לב.
המבקש יטען כי יש לתת לו את יומו בבית המשפט הנכבד ולא "לסגור את דלתותיו" במיוחד, שעה שיש לו טענות הגנה טובות.
להלן עיקרי טענות המשיבה
ביום 21.11.18 כרת המשיב הסכם למכירת הפיצרייה בתמורה לתשלום 450,000 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם להוראות הסכם המכר התחייב לשלם זאת עד ליום 01.12.18. להפתעת המשיב, המבקש שילם 450,000 ₪ בלבד ללא צירוף המע"מ ולכן נותר חייב סך של 76,500 ₪.
המשיב טוען, כי בהתאם להוראות סעיף 8 להסכם המכר, צד שהפר את ההסכם יהיה חייב בתשלום לצד המקיים בסך 100,000 ₪.
המשיב טוען, כי המנוח נפטר במהלך חודש פברואר 2019 עקב מחלה קשה, פנה בעבר למבקש טרם הגשת תובענה זו במישורין והן באמצעות בני משפחתו. כיום בהתאם לצוואה הדדית הקיימת בין המנוח לאשתו הגב' דיקלה בר טוב, האחרונה היא היורשת היחידה של המנוח. בנוסף, גם מההתכתבויות בין המבקש למנוח ניתן ללמוד כי המנוח לא הסכים לוותר על חלק מן התמורה.
המשיב טוען, כי פטירת התובע אינה מהווה עילה לפטור מהגשת כתב הגנה. המבקש מודה כי קיבל את כתב התביעה במקום עסקו בתאריך 10.04.2019 ואין לקבל את הטענה לפיה לא הבין את פשר מסמך זה. וחזקה כי היה עליו כבן אדם סביר לפנות לעורך דין.
המשיב טוען, כי אין מקום לטענת הפיצוי המוסכם, שכן טרם הגשת התביעה נשלח מכתב התראה במסגרתו ניתנה לו הזדמנות לתקן את ההפרה.
המשיב טוען, כי אין בעובדת פטירתו של המנוח כדי להשפיע על עניין המשך קיומה של עילת התביעה וכי מדובר בתיקון טכני בכותרת כתב התביעה.
דיון והכרעה

הלכה מקדמת דנא הינה, כי ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה נבחן בשני מסלולים. האחד ביטול מחובת הצדק, והשני ביטול מתוקף שיקול הדעת המוקנה לביהמ"ש, לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984.
ראשית, נשאלת השאלה, האם נמסר כתב התביעה למבקש כדין? תשובה שלילית לשאלה זו, כאמור, תביא לידיי ביטולו של פסק הדין, מחובת הצדק, מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. לעניין זה, קובע זוסמן בספרו:
"לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו (של המבקש – י.ג) לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה:
ראשית: מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט?
שנית: מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט?"
(י. זוסמן, סדר הדין האזרחי – מהדורה שביעית, בע' 738).

בענייננו, מהעתק של העמוד הראשון של כתב התביעה אשר הועבר למבקש ותצהיר המוסר, עולה כי כתב התביעה נמסר לידי המבקש בתאריך ביום 10.04.19 וזה חתם בחתימתו. לכן סבור אני כי המבקש קיבל את כתב התביעה וחתם על אישור המסירה כמו כן המבקש לא הכחיש זאת בתשובתו, אלא רק אמר כי בשל מצבו הנפשי באותה תקופה בשל פטירת אביו לא הבחין בכך שמדובר בכתב תביעה.
מכיוון שהמבקש קיבל לידיו את מכתב התביעה אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.
הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16). לאור טענות הצדדים, איני מקבל את טענת המבקש כי לא הגיש את כתה ההגנה היות והמשיב נפטר ומכיוון שלא קיבל התייחסות חליפיו. כמו כן, אני מקבל את טענת המשיב כי מדובר בתיקון טכני של הכותרת ואין מדובר בביטול עילת התביעה. על כן, עילת התביעה ממשיכה להתקיים והתביעה עוברת לידי יורשיו.
יחד עם זאת, המשיב בטענותיו העלה טענות הגנה אשר מבססות את סיכוייו ויש לתת להם מקום להישמע בפניי בית המשפט.
המגמה הרווחת בפסיקה היא להיעתר לבקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, זאת לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות בעלת מעמד חקיקתי, על מנת ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט, זאת תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד ע"י פסיקת הוצאות. הרציונל העומד בבסיס גישה זו נובע מכך שדחיית בקשה לביטול פסק דין עלולה להוביל להשלכות משמעותיות על בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין, היות וזה ניתן מבלי שהתובענה התבררה לגופה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו.

סוף דבר:
מכל הטעמים שלעיל, אני סבור כי יש מקום לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך 4,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

לא ישולמו ההוצאות תידחה הבקשה לביטול פסק דין.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תש"פ, 23 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.