הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 15128-11-18

מספר בקשה: 17
לפני כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס

התובעת
פלונית

נגד

הנתבעת
מדינת ישראל – משרד הבריאות

החלטה

לפניי בקשתה של התובעת למחוק את סעיף 12.8 לתצהיר עדותו הראשית של ד"ר רוזנבלט, מטעם הנתבעת. משהוגשה תגובת הנתבעת עובר לדיון, ובהתאם לתקנה 50(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018, להלן החלטתי -

1. במסגרת הגשת ראיותיה, הנתבעת הגישה את תצהירו של ד"ר רוזנבלט - מי שטיפל בתובעת. עדותו היא לעניין עובדות המקרה (וגם זאת, בשל חלוף הזמן, אינה נסמכת על זכרונו, אלא על הרשומה הרפואית ועל פרקטיקת העבודה המקובלת [סעיף 3 לתצהירו]).

עוד הנתבעת הגישה את חוות הדעת (עיקרית ומשלימה) של ד"ר גונן, וזאת כדי לתמוך את טענותיה שברפואה כי הטיפול הרפואי שניתן לתובעת על ידי ד"ר רוזנבלט היה ללא רבב.

2. על כן, משהוסיף ד"ר רוזנבלט לתצהירו פיסקה (12.8) המתייחסת לא רק לעובדות המקרה אלא גם לסיבות שלדעתו התפרים נפתחו, הוא למעשה ביקש ליתן עדות על נושאים שהם בכובעו האחר - כמומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, בעוד שלשם כך קיימות חוות הדעת הרפואיות של ד"ר גונן. וכך הצהיר ד"ר רוזנבלט :

"12.8. להשלמת התמונה אציין כי הובאה לידיעתי העובדה כי בסופו של דבר התפרים נפתחו, והאיחוי היה איטי. בהקשר זה חשוב לי להדגיש כי מדובר בסיבוך מוכר אחרי לידה, והגורמים העיקריים לסיבוך זה הינם תהליך זיהומי או המטומה. כמו כן, מדובר בסיבוך שיכול להתפתח ספונטנית בשל שיעול, מאמץ, חוט שנמשך וכיוצ"ב, וכן תלוי במאפייני הרקמה ויכולות הריפוי הבסיסיות של כל מטופלת וזאת לעיתים ללא קשר לטיב התפירה , ובכל מקרה – המרבית המקרים יתרחש ריפוי עצמוני". [הדגשה אינה במקור].

3. עיון בחוות הדעת של ד"ר גונן מעלה כי הן אכן תומכות בטענת ד"ר רוזנבלט כי פתיחת תפרי החתך היא סיבוך ידוע לאחר לידה, שגורמיו העיקריים הם תהליך זיהומי או המטומה ובמרבית המקרים יתרחש ריפוי עצמוני (עמ' 9 לחוות הדעת העיקרית), כך שבהיבט זה לא יגרע מאומה מהגנת הנתבעת אם חלקו הראשון של סעיף 12.8 בתצהירו של ד"ר רוזנבלט יימחק.

אשר לחלקו השני של סעיף 12.8, שם מחווה ד"ר רוזנבלט את דעתו המקצועית כי הסיבוך יכול להתפתח גם באופן ספונטני בשל שיעול, מאמץ או חוט שנמשך וכד', וכן תלוי במאפייני הרקמה ויכולות הריפוי הבסיסיות של כל מטופלת, לעיתים ללא קשר לטיב התפירה – כל אלה לא באו לידי ביטוי בחוות הדעת של ד"ר גונן (העיקרית או המשלימה). אין מקום לבצע תיקון בחוות הדעת של ד"ר גונן באמצעות תצהירו של ד"ר רוזנבלט, שאחרת יופר האיזון שבין התובעת לנתבעת, לאחר שלא התאפשר לתובעת ליתן מענה לטענה זו במסגרת חוות הדעת המשלימה מטעמה. גם בהפנייה של הנתבעת לסעיפים שונים בכתב הגנתה ולטענות שנטענו שם באופן כללי אין כדי להכשיר את התוספת שבחוות הדעת של ד"ר רוזנבלט, מאחר שהדבר היה צריך לבוא לידי ביטוי בחוות הדעת של ד"ר גונן, כהוכחת דבר שברפואה.

4. על כן, סעיף 12.8 לא יהיה חלק מתצהירו של ד"ר רוזנבלט.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסכום של 1,000 ש"ח.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, א' אדר תשפ"א, 13 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.