הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 14391-09-18

לפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

המבקשת:
מרוות גחלב

נגד

המשיבה:
מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 31.10.18 בהעדר הגשת כתב הגנה. ענייננו בתביעה כספית שעילתה לשון הרע.

להלן עיקרי טענות המבקשת:
המבקשת טוענת כי המסירה לא בוצעה במבנה בו מתגוררת, ורק ביום 08.10.18 ראתה את כתב התביעה זרוק בכניסה של הבית שלה.
בתצהיר המוסר שצורף לכתב התביעה רשום כי המסירה נמסרה לבת של המבקשת, אך אינו מצוין בתצהירו מי מהבנות היא זו שקיבלה ממנו.
המבקשת הצהירה כי אף אחת מבנותיה, הגרות במבנים אחרים שבאותה כתובת, לא אישרה כי קיבלה את המסמכים, ואין להן שום אינטרס להתעלם מתביעה זו.
המבקשת צירפה צילום של המעטפה בו היה מונח כתב התביעה על נספחיו, ממנו ניתן לראות כי המעטפה נמצאה רטובה ומלוכלכת.
המבקשת נפגעה קשות מהמכשיר שסופק לה מטעם המשיבה במחיר גבוה, ובהעמדת מצג שווא של השגת תוצאות מיטיבות ללקוחות המבקשת, כאשר בפועל הטיפול בלקוחות במכשיר זה לא הביא לכל תוצאות. יתר על כן, התנהגות המשיבה כלפי המבקשת הייתה שלא בתום לב, תוך גרימת נזק נוסף למבקשת.
סיכויי ההגנה של המבקשת הם גבוהים ביותר באשר הדבר שפורסם היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי ממשי. המכשיר לא נותן תוצאות, ויש עניין לציבור בעלי המקצוע העוסקים בקוסמטיקה לדעת את העובדות לאושרן בכל הקשור באותם מכשירים.
המבקשת טוענת שאם הייתה המסירה מתבצעת כדרוש, הייתה פונה מיידית לקבל ייעוץ משפטי ומגישה כתב הגנה בתיק זה. על כן יש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.

להלן עיקרי טענות המשיבה:
מדובר במקרה קיצוני, שבו המבקשת פרסמה בזה אחר זה, פרסומים שקריים בעמוד הפייסבוק של המשיבה, שהינו "חלון הראווה" של המשיבה שאליו חשופים כל לקוחותיה, והכל מתוך כוונה לפגוע בשמה הטוב של המשיבה ולבייש אותה ברבים.
המבקשת נכנסה ל-13 פוסטים שהמשיבה פרסמה בדף הפייסבוק שלה, ושבהם מפורסמים המכשירים שהמשיבה מייצרת ומוכרת, והגיבה בשיטתיות בכל אחד מהפוסטים בתגובה שקרית שנועדה "להבריח" את לקוחות המשיבה ולגרום להם שלא לרכוש את מוצריה.
ההיקף, התזמון, המקום והאופן שבו פורסמו דברי הדיבה מדבר בעד עצמו, ומעיד על כוונת המבקשת לפגוע במשיבה בזדון ולהסב לה נזק גדול ככל הניתן, כפי שקרה.
מדובר בעובדות שאינן שנויות במחלוקת. המבקשת היא זו שפרסמה את הפרסומים השקריים, ואין בפי המבקשת טענות הגנה כנגד תביעה זו.
לתיק הוגש תצהיר מטעם השליח שמסר את כתב התביעה לבתה של המבקשת, וכן מצוי בתיק אישור מסירה חתום מיום 06.09.18.
יודגש כי המבקשת אף אינה מכחישה את החתימה המופיעה על אישור המסירה.
כפי שעולה בבירור מצילום כתובת בה מתגוררת המבקשת ובני משפחתה, ניתן להבחין בתיבת דואר שעליה רשום "משפחת גחלב". על תיבת דואר זו גם מצויינים שמותיהם הפרטיים של בני משפחה זו, ובהם שמה הפרטי של המבקשת "מרוות".
הטענה כי התביעה הייתה "זרוקה בחצר" במשך למעלה מחודש ימים אינה מתיישבת עם טענתה הנוספת של המבקשת לאחר בירור מול השכנים אחת השכנות הודיעה לה שמצאה כתב התביעה ושמה אותו בפתח ביתה.
המשיבה מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים; רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, (מיום 19.11.2001).
מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקשת. הכלל הוא כי פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36; ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ.
בענייננו, מאישור המסירה ותצהיר המוסר עולה כי כתב התביעה נמסר לידי בתה של המבקשת ביום 06.09.18 וזו חתמה על אישור המסירה. המבקשת אינה מכחישה את החתימה המופיעה על אישור המסירה. יתר על כן ובהסתמך על התמונה שצורפה מטעם המשיבה, ניתן לראות כי אכן מופיע שמה של המבקשת על תיבת הדואר ועל כן, אין די בטענה הכללית שהעלתה המבקשת על מנת לעמוד בנטל לסתירת החזקה בדבר תקינותו של הליך ההמצאה ועל כן, אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.
משמצאתי, כי לא נפל כל פגם בפסק הדין, נתונה כעת ההחלטה בדבר ביטול פסק-הדין, לשיקול דעתו של בית המשפט. בעניין זה על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב ההגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר (2.2.2009). השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983). שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). ואולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית.
בענייננו, אני לא סבור כי התנהלות המבקש ת מגיעה לכדי זלזול בהליך השיפוטי. וכעולה מן הבקשה, מיד לכשנודע למבקש ת דבר פסק הדין פעל ה על פי הנדרש והגיש ה הבקשה בטרם חלפו 30 הימים, ראיה לכך שיש לה עניין בקיום ההליך המשפטי. בנסיבות האמורות, אני קובע כי התקיים התנאי הראשון בבחינת הבקשה לביטול פסק הדין.
יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את הסיכויים של המבקשת להוכיח את טענותיה, ומאחר והמבקשת עומדת על כך כי לא פרסמה לשון הרע כנגד המשיב ה, אלא באשר הדבר שפורסם היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי ממשי. אני סבור כי טענותיה מבססות סיכוי מסוים בהליך, ובכדי לתת לה את יומה בבית המשפט מצאתי לנכון לבטל את פסק הדין משיקול דעת בית המשפט בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה.
בנסיבות אלה, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת, כפוף לתשלום המבקשת בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪ בתוך 30 ימים.
לא ישולמו ההוצאות תידחה הבקשה לביטול פסק הדין.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ט, 26 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.