הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 1394-08-15

לפני כב' השופט אילן דפדי, סגן נשיא

התובעים

1.ציפי נטוביץ
2.ישראל חיים נטוביץ
ע"י עו"ד בריה מוחמד

נגד

הנתבעות

1.שיכון עובדים בע"מ
2.בתי שכון בזכרון יעקב בע"מ
3.אמירי זכרון יעקב בע"מ
ע"י עו"ד שירן ויינברגר

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין ליקויי בנייה.

התובעים חתמו ביום 30.4.2007 על הסכם לרכישת דירה מאת הנתבעות (לשם הנוחות יכונו להלן "הנתבעת") אשר נ מסרה להם באוגוסט 2008.

על פי כתב התביעה מספר חודשים לאחר כניסתם לדירה עם רדת הגשמים הראשונים בחורף 2008, נתגלו בעיות רטיבות. התובעים פנו אל הנתבעת, דרשו לבצע את התיקונים הנדרשים ונאמר ל הם שהדבר יטופל במסגרת שנת הבדק. המהנדס גוכמן בדק מטעמם את הדירה ביום 30.7.2009 ו מצא ליקויים שונים אותם העריך בסך של 95,996 ₪ תוך הדגשת בעיית הרטיבות החמורה המצויה בדירה כולה הנובעת מבעיית אטימות. נציגי הנתבעת שבדקו את בע יית הרטיבות, הגיעו למסקנה לפיה הרטיבות נוצרה עקב העדר איטום סביב הגינה. לאחר שעובדי הנתבע ת עקרו את הצמחייה, התחוור שהבעיה חמורה שבעתיים וכי לא קיים איטום מסביב לכל הקירות. לאור זאת, בוצעו במשך 12 ימים עבודות איטום מסיביות בתוך הדירה ובסיומן עבודות טיח וצבע. לטענת התובעים, תוך כדי ניסיונותיהם של נציגי הנתבעת לתקן את הרטיבות שגרמה לטחב בארונות המטבח וכדי לוודא שהרטיבות לא חוזרת, הוסרו חלק מ ארונות המטבח והונחו במשך שנתיים באמצע הסלון. בכך נגרם מפגע בטיחותי לבני המשפחה וחוסר נוחות בשימוש .

לצערם של התובעים, בעיית הרטיבות שבה ונשנתה ולכן פנו לחברת הדס ששלחה לדירתם מומחה לבעיות איטום ונזילות מר מזון שביום 21.4.2013 הכין חוות דעת המעידה על בעיית רטיבות חמורה בדירה. התובעים שבו ופנו אל הנתבעת בקריאה נואשת לבוא לתקן את הליקויים הקיימים בדירה ולפתור את בעיית הרטיבות , אולם לא נענו . התובעים אף פנו לחבר ת אינפרטק המתמחה באיתור נזילות וזו ערכה ביום 24.3.2015 חוות דעת מקיפה המעידה על בעיות נזילות ורטיבויות חמורות. התובעים פנו גם לד"ר בן עזרא אשר ביקר בנכס ונתן חוות דעת נכון ליום 28.6.2015 לפיה מדובר בליקויי בנייה אותם העריך בעלות של 110,070 ₪ כולל מע"מ .

לטענת התובעים, מחוות דעת המומחים עולה כי בדירתם ישנם ליקויים ופגמים יסודיים העומדים בניגוד לתקנות, למפרטים, לתכניות, לכללי הבנייה ולנורמות הבנייה הנאותות , שסיבתם בי ן השאר באיכות ירודה ו/או פגומה של חומרים ומוצרי בנייה ו/או בעבודה מרושלת ובפיקוח לקוי. התובעים טענו כי חדוות חייהם נהרסה ובריאותם הנפשית והגופנית נפגעה קשות . את הנזק הלא ממוני העריכו בסך של 50,000 ₪. כלל נזקיהם הוערכו על ידם בסך של 167,72 5 ₪. לצרכי אגרה התביעה עמדה על סך של 110,000 ₪.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובעים וכי הדירה נבנתה על יד ה בהתאם לתכניות ולמפרט הטכני שצורף להסכם המכר, במומחיות, במקצועיות ובמיומנות, תוך שימוש בחומרים מעולים נ ושאי תו תקן. לטענתה, היא אף טיפלה בפניות התובעים במס ירות וביעילות ותיקנה את כל הלי קויים עליהם התלוננו בזריזות וביעילות ככל שהתובעים אפשרו לה לעשות כן. התביעה הוגשה 7 שנים לאחר שהדירה נמסרה ל תובעים בג ין ליקויים שלגבי חלק ניכר מהם התובעים כלל לא התלוננו ולאחר שחלפו תקופות הבדק והאחריות. ב- 10.8.2008, בטרם נמסרה החזקה בדירה, ערכה הנתבעת פרוטוקול מסירה בו התובעים לא העלו כל טענה בגין ליקויים. בעקבות חוות הדעת הראשונה של המהנדס גוכמן מיו ם 30.7.2009, ערכה הנתבעת תשובה לחוות הדעת אשר היוותה דו"ח שנת בדק ובה נכתבו המלצות והנחיות לתיקונים אשר בוצעו. לטענת הנתבעת, שלושת חוות הדעת שצורפו לכתב התביעה שניתנו על ידי מר מזון, אינפרטק ובן עזרא, לא הועברו אליה טרם הגשת התביעה . לדבריה, אם הייתה מקבלת את חוות הדעת, אין ספק שהי יתה פועלת לתיקון הליקויים , ככל שנתגלו , ובוו דאי שלא הייתה מתעלמת מקיומם, כך שהתביעה הייתה מתייתרת. היא הכחישה את חוות הדעת וטענה כי יש לאפשר לה לבדוק את הדירה על ידי מומחה מטעמ ה. לטענתה, אם אכן קיימי ם ליקויים הרי שא חריותה מתייחסת אך ורק לליקויי ם הנובעים מעבודות שבוצעו על ידה . היא טענה כי בגין הליקויים הנטענים לא ניתנה לה הודעה תוך זמן סביר כנדרש בחוק ולא ניתנה לה הזדמנות לתקנם. לפיכך, לא קיימת לתובעים עילת תביעה בגין הפרת חוק המכר.

לאחר שהוגש כתב ההגנה, הגישה הנתבעת חוות דעת של המהנדס דן גורדון אשר קבע ביום 10.12.2015 כי בדירה יש ליקויים שעלות תיקונם עומדת על סך של 6,200 ₪ בתוספת מע"מ בלבד.

עובר לדיון הראשון ובטרם התקיימה פגישת מהו"ת, עתרו הצדדים בהסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. לדבריהם, רק לאחר מינוי מומחה כאמור יהיה נ כון ויעיל לקיים את הפגישה. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 11.1.2016 מיניתי את המהנדס מר דן ברלינר כמומחה מטעם בית המשפט. זה הגיש ביום 15.3.2016 חוות דעת לפיה קיימים בדירה ליקויים ש עלות תיקונם הוערכה בסך של 31,356 ₪. התובעים פנו אל המומחה בשאלות הבהרה וזה השיב עליהן ביום 14.6.2016.

בדיון שהתקיים ביום 8.2.20 17 טען עו"ד גסר, שייצג אז את התובעים, כי ככל הנראה נפלה טעות אצל המומחה. לדבריו, התובעת פנתה על דעת עצמה אל המומחה בשאלות הבהרה והפנתה אותו לדו"ח של אינפרטק. בתשובתו, כתב המומחה כי התייחס למצבה של הדירה במועד בו ביקר . זאת , לאחר תיקון שבוצע. לדבריו , הדו"ח של אינפרטק נערך כחודש לפני מועד הביקור ובמהלך התקופה שחלפה עד מועד הביקור לא נערך תיקון כלשהו. הוא הוסיף כי הביקור נמשך זמן קצר והמומחה לא הגיע עם מכשור כלשהו.

בהחלטתי שניתנה בסוף הדיון קבעתי כי "לאור דברי התובעים ועל מנת שתנוח דעתו של בית המשפט כי אכן לא נפלה טעות מלפני המומחה מטעם בית המשפט, אני מורה למומחה לערוך ביקור נוסף בדירת התובעים על מנת לבדוק את הטענות בכל הקשור לרטיבות ודו"ח אינפרטק עליו הצביעו התובעים".

ואכן, ה מומחה ביקר פעם נוספת בדירה והגיש ביום 21.3.2017 חוות דעת שנייה. מעיון בחוות הדעת עלה כי בביקור היו נוכחים בנוסף לתובעת ונציג הנתבעת, גם נציג של חברת אינפרטק. בחוות הדעת השנייה הפנה המומחה לחוות דעתו הראשונה בה קבע כי בגין הרטיבות יש לבצע עבודות בהיקף של 13,000 ₪ (9,000 ₪ בגין הורדת חלקים רופפים וצביעת דירה ו-4,000 ₪ בגין עבודות קיר חוץ של הממ"ד) והוסיף על סכום זה סך של 6,500 ₪ ( 4,000 ₪ בגין טיפול בארונות מטבח ו-2,500 ₪ בגין תיקון נוסף במרפסת).

ביום 11.5.2017 הודיעו התובעים כי הפנו אל המומחה שאלות הבהרה וצירפו אליהן סרטונים בגין ליקויים חסרים בחוות דעתו. המומחה השיב עליהן ביום 6.6.2017 מבלי שבתשובותיו היה כדי לשנות את חוות דעתו.

יש לציין כי במהלך ההליכים המשפטיים החליפו התובעים את עורכי הדין שייצגו אותם. התובעים יוצגו במועדים שונים על ידי 3 עורכי דין שונים, כאשר בחלק ניכר מהזמן הם ייצגו את עצמם. הדבר גרם לסירבול של ההליכים ודיון הוכחות אשר נקבע חודשים רבים מראש , נדחה על מנת לאפשר להם להסדיר את ייצוגם.

הצדדים הגישו תצהירים. מטעם התובעים הוגשו תצהירים שלהם ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר של מר יעקב יעקובי ששימש במועדים הרלוונט יים כאחראי בדק בפרויקט. בדיוני ההוכחות נחקרו התובעת, נציג הנתבעת והמומחה מטעם בית המשפט.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה.

על אתר אציין כי איני מקבל את טענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת. פרוטוקול המסירה של הדירה לתובעים נושא תאריך 10.8.2008. התביעה הוגשה במהלך פגרת בתי המשפט ביום 5.8.2015, קרי במועד הגשתה התביעה לא התיישנה.

זאת ועוד, התו בעים כללו בסיכומיהם טענות המהוות הרחבת חזית לה התנגדה הנתבעת . על אף שבקשות חוזרות ונשנות של התובעים לתקן את כתב התביעה ולצרף ראיות חדשות נדחו על ידי בהחלטות שונות (ראו החלטותיי מתאריכים 5.11.2018, 7.11.2018, 18.3.2019, 24.3.2019, 15.4.2019, 16.5.2019) ועל אף שבקשת רשות ערעור שהגישו בעניין זה לבית המשפט המחוזי (רע"א 69248-05-19) נדחתה ביום 30.5.2019, העלו התובעים בסיכומיהם טענות שלא היה מקום להעלותן לאור החלטות אלה. כך למשל , בסעיף 6 לסיכומים טענו כדלקמן: " קבלות הוגשו לבימ"ש ביום 13.5.19 בבקשה למתן רשות להגשת ראיות" ואף פירטו את הקבלות ותאריכי הוצאתן, משל לא הייתה החלטה מפורשת שדחתה את בקשתם. בכתב התביעה תבעו 110,000 ₪ ואילו בסיכומיהם דרשו סך של 186,340 ₪ וכללו בה רכיבים נוספים מבלי שכתב התביעה תוקן. לפיכך, יובהר כי בית המשפט ידון אך ורק בטענות כפי שהועלו בכתבי הטענות העיקריים ויתעלם מכל רכיב תביעה שהוסף תוך הרחבת חזית אסורה.

מעמדה של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

טרם אדון בקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט אשר מונה בהסכמת הצדדים , יש להרחיב על מעמדה המיוחד של חוות דעתו.

תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:
(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין ;
(2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה".

אף שבית המשפט מאמין שכל מומחה אשר מגיש חוות דעת מטעם בעל דין מאמין בתוכנה וזו ניתנת משיקולים מקצועיים, הרי לא ניתן להתעלם מכך שבסופו של דבר חוות הדעת תומכת בטענות בעל הדין שהגישה. בנסיבות אלה, חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט אשר נשכר על מנת לסייע לבית המשפט במתן חוות דעת אובייקטיבית, נהנית ממעמד מיוחד. אין בכך כמובן כדי לומר שקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט הן בבחינת תורה מסיני ועל בית המשפט מוטלת החובה לבחון את סבירותן. עם זאת, לא בנקל יסטה בית המשפט מקביעותיו של המומחה אותו מינה . כלל ידוע הוא כי בית המשפט ייטה שלא לסטות מחוות הדעת של המומחה מטעמו בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן והוא יעשה כן בזהירות מתחייבת וכאשר קיימת סיבה מיוחדת לכך.

כך נפסק כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל ש יקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ראו: ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן נ' מונטי רבי [פורסם בנבו]).

יפים גם הדברים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן (פורסם בנבו, 02.06.1996)‏ אשר הובא גם בסיכומי הנתבעת כדלקמן: " למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי-כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים".

בענייננו, מינוי המומחה נעשה ביום 11.1.2016 כאשר בתיק בית המשפט כבר היו חוות דעת מומחים מטעם שני הצדדים. חוות הדעת הוצגו בפני המומחה והוא אף הזכיר אותן בחוות דעתו, כך שהמומחה היה ער לטענות הצדדים ולחוות הדעת מטעמם . לפיכך, חזקה ששקל את הדברים הכלולים בהן טרם נתן את חוות דעתו.

זאת ועוד, במקרה דנן, בית המשפט אף הורה למומחה לערוך ביקור נוסף בדירת התובעים לאור טענות התובעים כי ככל הנראה חלה אצלו טעות. בעקבות כך, הוגשה חוות דעת נוספת. בגין כל אחת מחוות הדעת הופנו אל המומחה שאלות הבהרה מטעם התובעים, עליהן השיב. המומחה אף זומן לחקירה על חוות דעתו והשיב בהתאם לשיקול דעתו המקצועי לשאלות שנשאל. הדברים הנ"ל מהווים את הראיות אותן בית המשפט בוחן בבואו להכריע בסוגיות המקצועיות המובאות לפתחו.

כפי שיפורט להלן, לא מצאתי כי בחוות הדעת של המומחה נפלו טעויות מהותיות אשר מצדיקות סטייה מהן. כפי שיפורט בהמשך, במסגרת תשובותיו בחקירתו הנגדית, הבהיר המומחה מדוע קבע את אשר קבע. חשוב לציין כי התרשמתי מכנותו של המומחה אשר לא היסס במהלך עדותו לתקן טעויות בחוות דעתו, אם סבר כי נפלו כאל ה.

התובעים טענו בסיכומיהם כי המחיר ים שקבע המומחה אינם מתיישבים עם מחירון "דקל" ועם המחירים שקבע המומחה מטעמם שהינם סבירים יותר לשיטתם . זוהי טענה ש יש לדחותה מכל וכל. העובדה שהמומחה קבע שעלות תיקון הליקוי נמוכה יותר מזו שקבע מומחה מטעם התובעים, אינה מהווה הצדקה שלא לקבלה. בית המשפט מינה את המומחה והצדדים ביקשו את מינויו בהסכמה בשל כך שחוות הדעת מטעמם היו רחוקות זו מזו הן בקביעת מהות הליקויים והן בקביעת עלות תיקונם. בנסיבות אלה, קבלת עמדת התובעים כי יש להעדיף את קביעות המומחה מטעמם חו תרת תחת מטרת המינוי והסכמת הצדדים כי מומחה ניטרלי הוא שיקבע האם קיימים ליקויים ומהי עלות תיקונם , בהתבסס על מומחיותו וניסיונו המקצועי .

התובעים זכאים לפיצוי כספי

בנוסף ובטרם אדרש לחוות הדעת של המומחה וביקורת התובעים , אציין כי שוכנעתי כי אין מקום לאפשר לנתבעת ל תקן את הליקויים שנקבעו בחוות הדעת. הנתבעת מיצתה את זכות התיקון הנתונה לה. כפי שהתברר, עוד בתחילת הדרך פנו התובעים אל הנתבעת בבקשה לבצע תיקונים וזו ביצעה תיקונים מסיביים. העובדה כי למרות זאת נמצאו ליקויים על ידי מומחה בית המשפט שנים רבות לאחר ביצוע המסירה, מלמדת כי לפחות חלק מהתיקונים בוצע שלא כהלכה. התובעת העידה כי לאחר ביצוע התיקונים ולאחר שחזרה הרטיבות הם חזרו ופנו אל הנתבעת לטפל במפגע אולם "כל פניותינו דמו לקול קורא במדבר" (ראו סעיף 13 לתצהיר התובעת. עדות דומה מסר גם התובע בסעיף 13 לתצהירו).

זאת ועוד, לאחר הגשת התביעה ניתנה לנתבעת האפשרות לבדוק את הליקויים הנטענים. זו מצאה ליקויים בהיקף זניח של 6,200 ₪ בלבד. בנסיבות אלה, בהן הנתבעת טענה לליקויים מינוריים כאמור, לאור חלוף השנים הרבות מאז נכנסו התובעים לדירה, מאחר שכבר ניתנה לנתבעת אפשרות לתקן את הליקויים ולאור אכזבת התובעים אשר הובילה להגשת התביעה, אין מקום שבית המשפט יכפה על התובעים לקבל שירותי תיקונים מהנתבעת. בנס יבות העניין, נראה לי נכון לפסוק לטובת התובעים פיצוי כספי אשר יאפשר להם לממן את פעולות התיקון באמצעות אנשי מקצוע מטעמם בהתאם לעלויות שקבע המומחה .

אשר לטענת הנתבעת כי חלפה תקופת הבדק והאחריות - כפי שהתברר, התובעים הגישו בסמוך לאחר קבלת החזקה בדירה לנתבעת חוות דעת של המהנדס גוכמן נושאת תאריך 30.7.2009. כפי שציינה הנתבעת בכתב הגנתה ובתצהיר מטעמה, בתגובה לחוות דעת זו, ערכה תשובה מטעמה שנשלחה לתובעת ביום 28.10.2009. לאחר מועד זה אף בוצעו עבודות שונות בדירה. לפיכך, ככל שמדובר בליקויים עליהם התריעו התובעים בחוות הדעת הראשונה אשר לא תוקנו, הרי שהתובעים זכאים לכלול עניינים אלה בכתב תביעתם. השוואה בין חוות הדעת מלמדת כי כך הם פני הדברים. כך למשל, המומחה מטעם בית המשפט קבע בסעיפים 10-22 לחוות דעתו כי בדירה נראים סימנים לרטיבות שהי יתה במספר רב של מקומות ובשל כך יש לבצע תיקון. בגין כך התלוננו התובעים עוד בתחילת הדרך ולכך התייחס גם המהנדס גוכמן בחוות דעתו . בסעיף 18 ציין מומחה בית המש פט כי יש לבצע תיקונים בקיר חוץ של הממ"ד אשר נראה כי הוזכרו בסעיף 2.4 לחוות הדעת של המומחה גוכמן. מומחה בית המשפט אף קבע בסעיפים 30 ו-31 כי יש ליקוי באוורור חדר האמבטיה דבר המתיישב עם הטענות שפורטו בחוות דעת גוכמן בדבר בעיה בפתחי האוורור. הדברים נכונים גם לגבי ליקויים נוספים שפורטו בחוות הדעת .

הנתבעת טענה כי אינה אחראית לליקויים שלגביהם לא נטענה טענה במהלך תקופת האחריות, אולם בסיכומיה לא התייחסה ספציפית לאותם ליקויים אשר לטענתה תמה לגביהם האחריות וטענה באופן גורף וכללי כי זו חלפה. לאור כל האמור, אתייחס לכל הליקויים שקבע מומחה בית המשפט כליקויים בגינם זכאים התובעים לפיצוי.

יש לשלם לתובעים את הסכומים שנקבעו בחוות הדעת

יש לציין כי אף שהנתבעת סבורה הייתה כי התובעים אינם זכאים לקבלת פיצוי כספי כלשהו, אין היא חולקת על ממצאי המומחה. המומחה קבע בחוות דעתו הראשונה כי עלות תיקון הליקויים עמדה על סך 31,356 ₪ כולל מע"מ. בחוות דעתו השנייה קבע כי יש להוסיף סך של 6,500 ₪ בתוספת מע"מ . 4,000 ₪ בגין טיפול בארונות מטבח ו-2,500 ₪ בגין תיקון נוסף במרפסת. בדיון ההוכחות אליו התייצב , הסביר המומחה כי התיקון הנוסף במרפסת מתייחס לתיקון אותו יש לבצע בדירת השכנים שמעל דירת התובעים. התובעת הסבירה בדיון כי התובעים הגישו תביעה נגד השכן אשר ביצע את העבודות הדר ושות על מנת למנוע את הרטיבות היוצאת ממרפסתו. בנסיבות אלה, אין מקום לפסוק כי הנתבעת תישא בתשלום הסכום האמור . אשר על כן, התובעים זכאים לקבל מאת הנתבעת את הסך של 31,356 ₪ וכן את עלות הטיפול בארונות המטבח בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ וביחד סך כולל של 36,036 ₪ .

התייחסות לליקויים ספציפיים

להלן אתייחס לליקויים עליהם נשאל המומחה בחקירה הנגדית ולליקויים שלגביהם הסתייגו התובעים מקביעותיו.

שיפוע במטבח– התובעים טענו כי במטבח יש שיפוע ותיקונו כרוך בתשלום של 5,000 ₪. המומחה כתב בחוות דעתו כי לא מצא פגם (עמוד 5 סעיף 40) . בחקירתו הנגדית הסביר כי אף שהתקן קובע סטייה של 0.2%, שיפוע של חצי אחוז כפי שמופיע בחוות דעת המומחה מטעם התובעים אינו מהווה ליקוי המזכה בפיצוי. להלן דבריו: "הדבר האידיאלי שהריצוף יהיה אופקי אבל במציאות הקיימת קשה להימנע מסטיות מסוימות. חשבתי שגם שיפוע של חצי אחוז אפשר לחיות עם זה היום לא שוטפים רצפה ע"י שפיכת מים כפי שפעם היה מקובל" (ראו פרוטוקול בעמ' 20 שורות 11-13). הסבר זה בדבר קיומה של סטייה לא מהותית אשר אינה מצדיק ה הכרה בליקוי המזכה את התובעים בפיצוי , נראה לי סביר ולפיכך טענת התובעים בעניין זה נדחית.

מסגרת תריס סלון מורכבת על גבי טיח – התובעים טענו לליקוי בגין כך שמסגרת התריס של הסלון הורכבה על טיח. המומחה ציין בחוות דעתו שאינו רואה בכך פגם (עמוד 3 סעיף 9 לחוות הדעת הראשונה). בחקירתו הנגדית נשאל על כך והסביר כי עצם העובדה שהתריס מורכב על הטיח אינה מהווה פגם אם כי יש צורך לשפר את האיטום. להלן דבריו : " יש ליקוי בביצוע האיטום שצריך לחרוט את האיטום ולעשות את האיטום מחדש וזה עולה 400 ₪ וצריך להוסיף את זה לחוות הדעת" (עמוד 24 שורות 6-7 לפרוטוקול). לדבריו , התמונות שהוצגו לו בשעתו היו בשחור לבן ו כעת, לאחר שהוצגו לו התמונות האחרות, הוא מוסיף זאת. הוא הסביר כי לצורך תיקון הליקוי אין צורך לפרק את כל התריס כפי שטענו התובעים. ה סברי המומחה מניחים את דעתי. אשר על כן, אני קובע כי התובעים זכאים לתשלום נוסף בסך של 400 ₪.

חלונות - בחקירתו הנגדית אישר המומחה כי בפינת אדן החלון קיים שבר ולפיכך יש להחליפו כאשר מדובר בעלות בסך של 400 ₪ וכי את הסכום הזה יש להוסיף לחוות הדעת ( עמוד 24 שורות 24-28). התובעים טענו כי מדובר במחיר נמוך ולא הגיוני וכי על פי מחירון דקל המחיר הוא 1,200 ₪ . המומחה נשאל על כך והשיב כי המחירים שהוא מכיר נמוכים יותר (עמוד 25 שורת 1-7). לא מצאתי כי יש מקום לסטות מעמדת המומחה המבוססת על מומחיותו וניסיונו המקצועי ולפיכך, אני קובע כי התובעים זכאים בנוסף לסכום של 400 ₪ כקביעת המומחה.

טיפול בארונות מטבח – כאמור, ב חוות דעתו השנייה מיום 21.3.2017, לאחר שבדק את בעיית הרטיבות, קבע המומחה כי עלות הטיפול בארונות המטבח מסתכמת בסך של 4,000 ₪. בחקירתו הנגדית נשאל בדבר ההערכה שביצע ומה כללה והתברר כי זו ניתנה בחסר. לאחר שנשאל ה אם נכון לקבוע כי מדובר בעלות של 17,000 ₪ לפני מע"מ, השיב : "כשאני עושה חשבון, אני מגיע לסכום שבין 10,000-12,000 ₪ בתוספת מע"מ. זה כולל הוצאת ארונות מהמטבח, החלפת גב ארונות המטבח, החלפת הפרזולים, תיקון וטיפול בקירות מאחורי הארונות, החזרת המטבח ויתכן גם טיפול מסוים בארונות המטבח. כל מה שאמרתי זה במקום 4,000 ₪" (עמוד 30 שורות 10-15). לאור דברים אלו, אני קובע שהתובעים זכאים לתשלום ההפרש בסך של 7,000 ₪ (11,000-4,000 בממוצע ).

דלת כניסה – התובעים טענו , תוך הסתמכות על חוות דעת המומחה בן עזרא מטעמם, לליקוי בדלת הכניסה בה אין עוקץ לכיוון הרצפה ב התאם לתקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה בעלות של 3,500 ₪. המומחה קבע בחוות דעתו כי דלת הכניסה תקנית ומאושרת (עמוד 3 סעיף 5). בחקירתו הנגדית הסביר כי לפי מיטב מצפונו וידיעתו המקצועית "הדלתות כמו הדלת הזו קיימות, מיוצרות ומותקנות בעשרות אלפי דירות אם לא יותר ומאושרות ע"י מכון התקנים וע"י המפרט הבינמשרדי של מכון התקנים והגיעו למסקנה שהבריח לכיוון הרצפה, החור שם תמיד נסתם ומקשה על נעילת הדלת ומצאו לזה פתרונות חלופיים על ידי בריחים נוספים בצדדים וזה מה שמקובל היום בכל הדירות" (ראו עמוד 21 שורות 19-22) . הסברים אלה, המבוססים על מומחיותו וניסיונו המקצועי, סבירים בעיניי ולפיכך אני דוחה את טענות התובעים בעניין זה.

איטום – בחוות דעתו מיום 15.3.2016 כתב המומחה כי בדירה נראים סימנים לרטיבות שהייתה במספר רב של מקומות וכי כיום לא קיימת חדירת רטיבות לאחר תיקון שבוצע. המומחה העריך את התיקונים שכללו הורדת חלקים רופפים וצביעת כללית של הדירה בסך של 9,000 ₪. עוד קבע כי בקיר חוץ של הממ"ד יש לבצע איטום, על תחתית קיר חוץ, כולל חפירה, הגנה על שכב ת האיטום וכי סוי מחדש בעלות של 4,000 ₪.

במסגרת שאלות ההבהרה טענו התובעים לקיומה של רטיבות בשל מחסור באיטום סביב הדירה. הם הפנו את המומחה לדו"ח של חברת אינפרטק מיום 24.3.2015 אשר ערכה ביקורת בנכס ביום 9.3.2015 והצביעה על קיומה של ר טיבות כלואה בכל האזורים הנגועים. המומחה השיב כי בחוות דעתו התייחס למבנה של הדירה במועד בו ביקר. זאת, לאחר תיקון שבוצע וכי הדו "ח של חברת אינפרטק נערך קודם לביקור שלו. כאמור , בדי ון שהתקיים ביום 8.2.2017, קבעתי כי "לאור דברי התובעים ועל מנת שתנוח דעתו של בית המשפט כי אכן לא נפלה טעות מלפני המומחה מטעם בית המשפט, אני מורה למומחה לערוך ביקור נוסף בדירת התובעים על מנת לבדוק את הטענות בכל הקשור לרטיבות ודו"ח אינפרטק עליו הצביעו התובעים" (עמ' 2 שורות 16-18). המומחה ביקר בנכס וקבע כי לאור הממצאים של חברת אינפרטק יש להוסיף בעניין הרטיבות סך של 6,500 ₪. סך של 4,000 ₪ בגין טיפול בארונות מטבח, סכום אשר כפי שפורט לעיל הוסף לסכום הפיצוי שקבע המומחה תחילה וסך של 2,500 ₪ בגין תיקון במרפסת הדירה מעל, אשר כאמור התובעת אינה זכאית לו שכן השכן טיפל בליקוי היוצא מדירתו.

בחקירתו הנגדית השיב המומחה לשאלות ב"כ התובעים והעיד כי בדק את הרטיבות בדירה הן באמצעות ראייה והן באמצעות שימוש במד רטיבות. לאחר שהוצג לו בדיון סרטון, הוא אף אישר כי נראה כורע מתחת לארונות המטבח כאשר בידו יש מד רטיבות. לדבריו, השימוש במד הרטיבות הוא רק במקרים בהם מתעורר ספק, וכשרואים שאין סימני רטיבות, אז אין צורך להשתמש בו (עמוד 25 שורות 16-28).

המומחה חזר ואמר כי בעת הביקורים שערך לא הייתה רטיבות פעילה בדירה (ראו עמוד 25 שורות 32, עמ' 26 שורה 30, עמ' 27 שורה 14 ו- שורה 29, עמ' 30 שורה 9) . הוא הסביר כי הצמיד את מד הרטיבות למקומות בעייתיים אותם הוא יכול לזהות בעזרתו. לדבריו, בעזרת מד הרטיבות ניתן גם לאתר רטיבות כלואה וכאשר יש רטיבות מ החצר ניתן לראות זאת (עמ' 26 שורות 1-10) בחקירתו הנגדית, הציג לו ב"כ התובעים תמונות אשר לדבריו צולמו על ידי התובעים ובהם נראית לכאורה רטיבות . המומחה השיב כי במועדים בהם ביקר בנכס לא זה היה המצב ( עמוד 26 שורות 11-15). הוא אף אמר שהתמונות אינן מלמדות על קיומה של רטיבות פעילה אלא על כך שבעבר הייתה רטיבות במקום (עמ' 26 שורות 22-23) . הדבר מתיישב עם הטענות שהעלו התובעים בכתב התביעה ולפיה הייתה בעבר רטיבות קשה שטופלה על ידי הנתבעת באופן יסודי , כשבמסגרת התיקון פור קה הגינה ונעשו עבודות איטום משמעותיות. הוא גם העיד כי בעת שבדק במקומות הנגישים לא היתה רטיבות פעילה: "היו סימנים לרטיבות שהיתה וכתב תי את זה והצעתי טיפול די מסיבי" (עמ' 26 שורות 30-31).

המומחה הסביר כי לא הייתה בעייה בצנרת וכי לא היה צורך בביצוע בדיקת הרטבה והצפה (עמוד 26 שורה 32 עד עמוד 27 שורה 19). לדבריו, לצורך הבדיקה במקרה דנן לא היה צורך במכשירים בהם עשו שימוש אנשי המקצוע מטעם התובעים והוסיף כי התייחס בחוות דעתו לדו "ח של חברת אינפרטק (עמ' 27 שורה 25 ועמ' 28 שורה 3) .

לדבריו: "היו כנראה 3 שנים שחדרה רטיבות לדירה. אני לא מתעלם מזה ונשארו סימנים מסוימים ולא היתה רטיבות פעילה כשאני הייתי" (עמוד 27 שורות 28-29).

"אני באתי 5 שנים אחרי שבוצע תיקון ולא ראיתי רטיבות שעולה ואם יש רטיבות, רואים אותה עולה בקירות ולא ראיתי את זה" (עמוד 29 שורות 4-5). לטענתו, לא ראה סימנים לרטיבות כלואה. אשר לטענה כי הטיפול שהציע התייחס לאורך של 4 מ' ולא 22 מ', הסביר כי התבסס על כך שלא הייתה רטיבות פעילה.

(עדותו המלאה של המומחה בסוגיה זו בעמודים 25-29)

לסיכום נקודה זו, נחה דעתי מעדותו של המומחה כי בעת ביקוריו בנכס לא הייתה רטיבות פעילה. המומחה זיהה סימני רטיבות אשר טופלה בעבר על ידי הנתבעת ואף קבע כיצד יש לתקן את הליקויים בהם חזה ו כיצד יש לבצע פעולות איטום נוספות בקיר חוץ כדי למנוע רטיבות בעתיד. כאשר סבר במהלך עדותו כי יש מקום לתקן את חוות הדעת ולהוסיף לעלויות התיקון רכיבים מסוימים, הוא עשה זאת. יש לזכור שמדובר בביק ורים שבוצעו בשנים 2016 ו-2017 שנים רבות לאחר שהדירה נמסרה לתובעים ומספר שנים לאחר שבוצעו עבודות איטום מסיביות על ידי הנתבעת. סימנים לרטיבות שהייתה במקום ונצפתה על ידי המומחה אף הוסברה על ידו באותה רטיבות, אשר כאמור טופלה בעבר. המומחה חזר לדירה פעמיים בשל אותן טענות בדבר רטיבו ת, ראה את חוות הדעת של אינפרטק אשר נציג מטעמה אף נכח במועד הביקור ובחוות דעתו השנייה אף ציין בעקבות כך ליקוי ים המצריכים טיפול. לאור כל אלה, אני סבור שאין מקום לסטות מקביעותיו של המומחה אשר ערך את הבדיקות על פי מומחיותו וניסיונו המקצועי.

דלתות –התובעים טענו כי דלתות המקלחות אינן מתאימות לחדרים רטובים וכי התובעים זכאי ם להחלפתן. המומחה קבע בחוות דעתו הראשונה כי אין פגם בדלתות (עמוד 4 סעיף 32). בחקירתו הנגדית הסביר: "לשאלת בית המשפט, מדוע קבעתי שאין המדובר בפגם בסעיף 32 לחוות הדעת, אני משיב שהטענה (לליקוי - הערת הח"מ) מסתמכת על פיתקית שהיצרן מדביק לדלתות פנים וכותב שיש למנוע מגע ישיר עם מים. הדלתות האלה נמצאות בחדרי רחצה בהרבה בתים באלפי דירות ואין איתן בעיה. הכוונה היא שלא יבואו עם צינור מים ויתיזו על הדלתות כדי לנקות אותן". ובהמשך השיב: "היצרן הוא יצרן מוכר מאוד עם ותק של עשרות שנים והדלתות עם תו תקן ואין שום בעיה עם הדלתות" (עמוד 21 שורות 7-15 ). דבריו אלה, המבוסים על מומחיותו וניסיונו המקצועי, מקובלים עלי ולפיכך טענת התובעים בעניין זה נדחית.

גימור מסד לקיר תומך – התובעים טענו כי מגיע להם סך של 800 ₪ בגין חוסר גימור מסד לקיר תומך. בחקירה הנגדית הציג בא כוחם למומחה תמונה והמומחה דחה את ה דברים בטענה כי אין המדובר במסד (עמוד 24 שורות 17-21). אשר על כן, טענת התובעים בעניין זה נדחית.

נדבך ראש – המומחה קבע בחוות דעתו כי בשטח קיר ה גדר יש להתקין אף מים בנדבך ראש בעלות של 1,000 ₪. התובעים טענו, בהסתמך על חוות דעת המומחה בן עזרא , כי מגיע להם סך של 5,000 ₪. המומחה הסביר כיצד הגיע למחיר שקבע בסך של 1,000 ₪. לדבריו, הדרך הנכונה הייתה להתקין פרופיל אל ומיניום כדי למנוע חדירת מים והפתרון שהציע היה סביר (עמוד 22 שורות 17-29). התובעים הסכימו בסיכומיהם לפתרון שהציע המומחה אם כי לשיטתם יש להוסיף לעלות שקבע סך של 3,000 ₪. המומחה נתן את הערכתו לאחר שערך בדיקה במקום ובהתבסס על מומחיותו וניסיונו המקצועי ולפיכך אני דוחה טענה זו של התובעים.

הסכום לתשלום

לאור כל האמור, זכאים התובעים לת שלום בגין הסכומים הבאים:

סכומים בהתאם ל -2 חוות דעת המומחה (31,356 +4,680) 36,036
סכומים נוספים בעקבות חקירתו הנגדית של המומחה:
מסגרת תריס סלון מורכבת על טיח 400
חלונות 400
טיפול בארונות מטבח 7,000
סך הכל תוספות 7,800
מע"מ 17% 1,326
סה"כ סכומים נוספים 9,126
סה"כ 45,162

לסכומים שנקבעו בחוות דעת המומחה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום חוות הדעת.

אשר לעוגמת נפש, מאחר שהנתבעת טענה להגנתה כי אין בדירה כל ליקוי, יש מקום לפ יצוי התובעים בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. עם זאת, לא ניתן להתעלם מטענת הנתבעת כי במשך השנים שקדמו לתביעה מאז התיקון היסודי שביצעה, התובעים לא הביאו לידיעתה את חוות הדעת הנוספות. כמו כן , יש להתחשב בכך ש לכל אורך ההליכים המשפטיים הציעה הנתבעת לבצע תיקונים בדירה - הצעה אותה דחו התובעים. באפשרות התובעים גם היה לצמצם את עוגמת הנפש שנגרמה להם אם היו פועלים לתיקון הליקויים על חשבונם. במיו חד הדברים אמורים, לאחר שבחרו להגיש תביעה כספית ולא תביעה לצו עשה. מכאן, שהיה באפשרותם לדאוג לתיקונים הנדרשים זמן רב קודם לכן. בנוסף, י ש להתחשב בחלק התביעה אשר התקבל, הנמוך משמעותית מהסכום בו זכו בסופו של דבר. לאחר ששקלתי את כל האמור , אני מעמיד את סכום הפיצוי על סך של 10,000 ₪.

אשר להוצאות בגין המומחים , לאור העובדה כי בסופו של דבר התברר כי בדירה היו ליקויים בהיקף משמעותי בניגוד לעמדת הנתבעת, יש מקום לפצות את התובעי ם בגין העלויות בהן נשאו. עם זאת , לא היה מקום לריבוי חוות הדעת שהוגשו וניתן היה להסת פק בחוות דעת של מומחה אחד להוכחת הטענות. בנוסף, לאור קיומם של נזקי רטיבות, היה מקום גם לבדיקה אותה ערכו התובעים באמצעות חברת אינפרטק לפני הגשת התביעה . לאור זאת, אני קובע שהתו בעים זכאים לקבלת פיצוי בגין עלות חוות דעת המומחה בן עזרא בסך של 3,540 ₪ (נספח ו' לתצהיר תובעים) וכן בגין הבדיקה שנערכה על ידי חברת אינ פרטק בסך 2,360 ₪ (נספח ה לתצהיר התובעים). הסכומים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומם על ידי התובעים.

אשר להוצאות המשפט – התובעים זכאים לאגרת בית המשפט כפי ששולמה. מאחר שה נתבעות טענו לליקויים בסך של 6,200 ₪ ומאחר שעל פי חוות דעת המומחה היו בסכום גבוה הרבה יותר, זכאי ם התובעים להשבה של הסכום בו נשאו בגין שכרו של המומחה מטעם בית המשפט. הסכומים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומם על ידי התובעים. בנוסף, זכאים התובעים לתשלום שכר טרחת עורכי דין בסך של 14,000 ₪.

הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.