הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 12405-05-19

לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

התובעים:

  1. מיכאל דגורנו טשידלר
  2. יוסי זבלוקי

ע"י עו"ד יואל שמלה

נגד

הנתבעים:
1. לוי יצחק יפרח
ע"י עו"ד חור אוריאל נזרי
2. אוריאל חור נזרי
ע"י עו"ד שושנה גלס

החלטה

מהות הבקשות

בפני שתי בקשות לסילוק על הסף מטעם הנתבעים;

בקשת הנתבע 1 לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, העדר יריבות, והיות התביעה פסולה וקנטרנית (בקשה מספר 16) .

ובקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה על הסף, מטעמי מעשה בית דין, השתק ומניעות, העדר יריבות והעדר עילת תביעה (בקשה מספר 13) .

רקע

על מנת לסבר את האוזן; כעולה מכתב התביעה, בין התובעים לנתבע 1 התקיימו קשרים עסקיים הנוגעים לארגון ולשיווק הפלגות כשרות, במשך תקופה של כ-3 שנים. כמו כן, מגוללים התובעים במסגרת כתב התביעה כי בין התובע לבין נתבע 1 נכרתו שני הסכמי פשרה, להיפרדות עסקית מוחלטת. התובעים מדגישים כי בין הצדדים נותרה מחלוקת בנוגע להתחשבות המתייחסת לשתי הפלגות, האחת לחודש מאי 2018 והשנייה לחודש יוני 2018.

כתב התביעה שם יהבו בנזקים שנגרמו לתובעים לשיטתם, קרי פגיעה בשמם הטוב, ולמוניטין שלהם ומעמידים את התביעה בכל הנוגע לרכיב זה בסך של 1,200,000 ₪. כמו כן טוענים כי שולמו מטעמם כספים עודפים בהתאם להתחשבנות, כפי שציינו במסגרת כתב תביעתם.

הנתבע 1 טוען, בין היתר, כי לא נכרת הסכם בין התובעים ל בינו באופן ישיר, אלא דרך חברות , כמתואר באריכות, הן בבקשה שהגיש.
הנתבע 2 הוא עורך-דין. לשיטתו מדובר בתביעת סרק שהוגשה נגד נתבע שהינו עו"ד המייצג את נתבע 1. לטענת הנתבע 2, ההליך שבפנינו הינו למעשה תוצאה ישירה של שני הליכים אשר נמחקו. מה גם שהתובעים לא ציינו כי קיימת הכרעה שיפוטית חלוטה בכל טענות התובעים ולציין כי פעל בהתאם להחלטות בית המשפט. הנתבע 2 סבור כי יש העדר יריבות בינו לבין התובעים, ששורבב לתביעה שלא לצורך, ואף מעלה טענות לגבי מעשה בית דין. הטענות הובאו תחילה במסגרת כתב הגנה ולא הועלו במסגרת בקשה נפרדת.

בקשת הנתבע 1 – עיקרי טענות הצדדים

הנתבע 1 הינו מנכ"ל בחברת "AZUR PASSION SARL" ( להלן: "החברה").

התובע 2 הוא מטעם חברת "דסטינשיין 613", אשר עמה התקשרה החברה בהסכם. התובע 1 הוא מטעם חברת "קשרי תעופה", אשר התובע 1 התקשר מטעמה בהסכמים עם החברה.

להליך זה קדמו שני הליכים שסולקו על ידי בית המשפט בירושלים תוך פסיקת הוצאות לטובת הנתבע 1. קיים מעשה בית דין: מדובר בטענות זהות. התובעים לא ערערו על החלטת בי ת המשפט, ולכן מדובר בהחלטה חלוטה. התובעים הגישו את התביעה מתוך כוונה לשבש הליכים וניצול הזכות לערכאות.

היעדר יריבות ו/או סמכות עניינית: הנתבע 1 הוא בעל תפקיד בחברה, שעמה התקשרו צדדים שלישים ולא התובעים ולכן אין עילה ויריבות כדין. החברה אף לא צורפה כנתבעת, לא ניתן לתבוע את הנתבע 1 במישרין ובטח שלא ניתן להורות על הרמת מסך, שכן יש לנקוט במשנה זהירות בהטלת אחראיות אישית על נשוא משרה בחברה מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. אין מקום לדון בסוגיה של הרמת מסך, כשהתביעה לא הוגשה כנגד החברה.

היעדר יריבות- תובע 1: מעולם לא נחתם הסכם מול התובע 1, אלא רק בין החברה וקשרי תעופה. הנטל להוכיח זאת הוא על התובעים.

היעדר יריבות- התובע 2: מעולם לא נחתם הסכם מול התובע 2, אלא רק בין החברה וחברת 613.

ההסכמים נשוא ההליך נעשו אך ורק בין החברות. לתובעים אין מעמד משפטי כלפי הנתבע 1.

היעדר יריבות- צדדי ד'/מפליגים: אלו שטוענים כלפיהם שנפגעו ממעשי הנתבע 1, הם המפליגים- צדדי ד' או אפילו צדדי ה'. הצדדים הללו הובאו להעיד, לא הוצגו כתובעים נוספים בתיק , ולכן, קיימת היעדר יריבות בין הצדדים.
תביעה קנטרנית וטורדנית בהיעדר עילה: התביעה הוגשה גם נגד אביו של הנתבע ונגד עוה"ד למרות שבשנים האחרונות לא היו לשניים קשר עם החברות. המטרה בכך הייתה להשתיק את התביעות האפשריות.

בתשובתם, טונים התובעים, הם המשיבים, כי דחייה על הסף ללא דיון ובירור הינו סעד נדיר. בתי המשפט בעבר קבעו כללים נוקשים למתן סעד זה.

בית המשפט לא שמע את העדים ועל התביעה להתברר. כלל הטענות הינן טענות הגנה ולא טענות סף. המבקש הודה שהחברה שלו בנויה מאדם אחד - הוא עצמו. חברת יחיד - הרשומה בחו"ל, וכלל העיסוק שלה מתרחש בארץ. מטרתה של החברה הינה מפוקפקת וכוללת העלמת מס מרשויות המס בישראל. כיוון שהחברה לא פעלה בהתאם לחוק הישראלי, אין היא רשאית לנהל עסק בישראל.

בכלל ההליכים שכוללים את החברה, ניתן לראות את המבקש עצמו, באופן אישי, תובע וכנתבע. לכן, ניתן לתבוע את המבקש באופן ישיר.

היעדר היריבות: המשיבים והמבקש בלבד היו צדדים להליך צו המניעה הזמני בבית המשפט בירושלים.

בתגובתם, טוען הנתבע 1 כי התובעים מנסים ליצור מצג לפיו המדובר בתביעה הדורשת בירור, אך אינם מציגים טענה אחת לסתור את האמור. לא כל תביעה צריכה להתברר וטוב למנוע הפיכת כתב תביעה שוטה לשדה קוצים הזורע נזק. נעדרת התייחסות להעדר היריבות. אף אם היה בסיס לטענת התובעים, הרי שמי שהיו בעלי זכות התביעה, לכאורה, היו המפליגים, אשר נטען כי הם נפגעו. לא יעלה על הדעת שהתובעים, אשר כלל לא התקשרו בהסכם עם חברת הנתבע 1, אלא החברות בהן עבדו ובעוד הנזק הנטען הוא לפגיעה במפליגים, אשר כלל אינם התובעים בהליך, נראה כי לא קיים מקרה קלאסי יותר להעדר יריבות באופן כל כך מוחלט. אין בתשובת התובעים ראיה אחת כדי לסתור את הנטען. לשיטתו, יש לסלק את התביעה במלואה ונגד כל הנוגעים בדבר ולפסוק הוצאות באופן ריאלי ולמכביר, אשר יהיה בהן בכדי לסגור את הדלת בפני התובעים מהגשת תביעת סרק בעתיד.

דיון והכרעה

בקשת הנתבע 1

בחנתי את טענות הצדדים. והריני מורה על דחיית הבקשה.

כידוע, סילוק תביעה על הסף איננו דבר שבשגרה, משום שהוא מונע מהצדדים לתביעה לברר את המחלוקות שבה לגופן (ראו רע"א 8222/18 עיריית תל אביב-יפו נ' אברהם בכדשן ו-22 אח' (נבו, 25.03.2019). ההלכה ידועה וברורה; בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן (רע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סלמאן פרג' [פורסם בנבו] (26.4.06); רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ [פורסם בנבו] (1.9.05); ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (9.10.03)).

על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לאזן בין אינטרסים נוגדים - לא רק בין בעלי הדין, אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד , עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט.

סבורני כי טרם בשלה העת להכריע בטענות המקדמיות שעלו. המדובר במערך עובדתי מסועף שיש לבחנו ואין לעשות כן בשלב מקדמי. התובעים טוענים, בין היתר, כי המפליגים הם אלה שרכשו את החדרים ישירות מהם ולא מהנתבע 1, התובעים הם אשר קיבלו את התמורה הכספית ששילמו, והם אלה שהתחייבו כלפיהם לתמורה עבור כספם.

ביחס למעשה בית דין - יש לבחון את הטענות כדבעי. התובעים טוענים כי היה מדובר בסעד זמני דחוף, אשר לא כלל הליך כספי ובית המשפט שדן בסעד זה קבע מפורשות כי הוא דן אך ורק בכך, וקבע בבירור כי לכל צד שמורות הטענות הכספיות, להליך אותו יבחר לנהל.

באשר להליך הנוסף - טוענים התובעים כי הוא נמחק, ונפתח בהמרצת פתיחה. עוד מוסיפים התובעים כי ההליך נמחק בטרם התקיימה ההפלגה ובטרם התגבשו מרבית הנזקים וההפסדים שנגרמו על ידי הנתבע 1 באופן אישי. אם כן, עסקינן בטענות שיש לבחנן.

באשר לטענת העדר היריבות, ולהיותה של התביעה קנטרנית. טענות אלה דינן להתברר גם במסגרת ההליך עצמו.

אשר על כן, הריני מורה על דחיית הבקשה. טענות הצדדים יתבררו במהלך ההליך וכלל הטענות שמורות.

לאור האמור, דין הבקשה להידחות, הנתבע 1 יישא בהוצאות התובעים בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים.

בקשת הנתבע 2

בבקשה, טוען הנתבע 2, כי מדובר בהליך שהיה בדיון בעבר, ושלאחריו הגיעו הצדדים להסכמות. הסכמות אלו קיבלו תוקף של החלטה. בהתאם להחלטה- ב"כ המשיבים רשאי להעביר את הסכום שיופקד בחשבון הנאמנות לטובת הנהנה (נתבע 1) ללא צורך באישור התובעים ו/או בית המשפט. המבקש בכל זאת החליט להעביר לצדדים הודעה בדבר העברת הכספים לנתבע 1. רק לאחר 12 ימים מהמועד שנקבע להסתייגות על ידי המשיבים, ולאחר שהכסף הועבר לנתבע 1, הגישו המשיבים בקשה להשבת הכספים שהופקדו על ידי המבקש בחשבון הנאמנות, לטובת הנתבע 1. במאי 2018, כב' השופט גדעוני דחה את בקשת התובעים, וקבע שהמבקש עמד בתנאי ההסדר. ההחלטה חלוטה. יוצא כי עסקינן במעשה בית דין. המבקש טוען כי פעל באופן מושלם: במידה ולא היה מעביר את הכספים לנתבע 1, האחרון היה בא בטענות כלפיו. אין חולק כי הנתבע 1 הוא הנהנה מהכספים , ומשכך, במידה ולא היה מעביר את הכספים לידיו, הרי שהיה חשוף לתב יעת ענק מצדו, ואף מצד צדדים שלישיים ורבים אחרים, כגון המפליגים.

השתק ומניעות: הצדדים חתמו על הודעה לשחרור הכספים, וזאת בנוסף להסכם שהיה וקיבל תוקף של החלטה ולכן הם מושתקים ומנועים מהעלאת כל טענה בנוגע לשחרור הכספים.

היעדר יריבות בין המשיבים והמבקש: כל הקשר עם המשיבים הוא על בסיס ייצוג הנתבע 1. המשיבים היו אמורים להפקיד את הכספים בחשבון הנאמנות כשהנתבע 1 הינו הנהנה.

היעדר עילת תביעה: אין להחזיר את הכספים לנתבעים כיוון שאלו יועדו לחדרים בנופש לטובת התובעים. כאשר חלק מהחופשות הללו כבר נמכרו, ההפלגה התקיימה. ככל והמשיבים מבקשים את השבת הכספים, עליהם להשיב את עשרות החדרים שקיבלו באוניה, ולא ניתן לעשות כן.

תביעה קנטרנית וחסרת תום לב: לתביעה אין בסיס עובדתי או משפטי. מטרתה עשייתה עושר.

בתשובה, מציינים המשיבים, הם התובעים, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ודינה להיות מסולקת על הסף. המבקש נוסף כצד רק בהליך זה ולכן לא מדובר במעשה בית דין. אין כל נימוק שעונה על התנאים שנדרשים לסילוק על הסף.

מבחינת טענת היעדר יריבות- המשיבים הגישו כתב תביעה הכולל מחלוקת עובדתית ולכן יש לבררה לפי המקובל. התביעה מפרטת היטב את הטענות לפיהן המבקש לא נהג ביושר, הציג מצג לפיו הוא פועל בהתאם להחלטת כב' השופט, ושהוא פותח עבורם חשבון נאמנות. לבקשתו, הגיעו לבנק עם תעודות הזהות והמבקש פתח חשבון נאמנות, לשם העבירו כספים רבים. רק בדיעבד, התברר כי מדובר בחשבון שפתח עבור לקוחו - מר יפרח. עולה בבירור כי היה עליו לפתוח חשבון נאמנות עבורם - עבור התובעים. המבקש שב וטוען כי העביר את הכספים לידי לקוחו, בטרם הוגשה הבקשה להשבת הכספים לידי המשיבים ובטרם נתבקש שלא להעבירם. המדובר בטענה עובדתית שיש לבררה ואין זו טענת סף. הן הטענה בדבר העדר יריבות, אין בה ממש. ניטשת מחלוקת עובדתית כאמור, אותה יש לברר.

בתגובתו, המבקש עומד על בקשתו ודורש להשית על המשיבים הוצאות למכביר ולדוגמא. הובאו טענות באריכות; על מנת לקצר, הריני מפנה לעיקרי הטענות; המבקש מציין כי לא צורף תצהיר לבקשה, מפאת היות הבקשה נסמכת על תיק בית המשפט והמסמכים. לתשובה, לא הוגש תצהיר תומך ולכן דין התשובה היא סילוק על הסף. לטענת המבקש, תשובת המשיבים מלאה בשקרים ולכן מכחיש באופן כללי את הנאמר. אין קשר סיבתי בין הנזק הנטען לכך שהועברו הכספים בהתאם לרצון המשיבים, במסגרת ובהתאם לבקשתם בתיק שנדון בבית המשפט בירושלים. יש לזכור כי המדובר בהכרעה שיפוטית חלוטה לפיה התובעים פעלו שלא כדין.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הנני מורה על דחיית הבקשה.

בחנתי היטב את טענות המבקש, ברם גם במקרה זה, על בית המשפט לבחון שאלות משפטיות המערבות יסודות עובדתיים מובהקים. לא ניתן לעשות כן בשלב כה מקדמי, ויש לברר את הטענות כדבעי. ראו טענת התובעים לפיה המבקש טוען כי העביר את הכספים לידי לקוחו, בטרם הוגשה הבקשה להשבת הכספים לידי המשיבים ובטרם נתבקש שלא להעבירם. אכן, עסקינן בטענה עובדתית שיש לבררה ואין להיתפס לטענות דיוניות של מעשה בית -דין, השתק ומניעות וכיוצב', בשלב כה מקדמי. טענות אלה, ראויות להתברר כדבעי, שיתקיימו חקירות, וניתן להכריע בהן בעת מתן פסק הדין.

בסופו של יום, אם מתברר בדיעבד כי אכן היה מקום לסילוק על הסף, ניתן לפצות על זאת - במידה רבה למצער - בהשתת הוצאות ריאליות .
בנוסף, מקום בו נדרש בירור עובדתי של טענות (הגם אם עסקינן בטענות משפטיות) , כבמקרה זה, לא יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו לסלק תביעה על הסף (ע"א 35/83, 36 לאה חסין ו-2 אח' נ' רחל פלדמן ו-2 אח', פ"ד לז(4), 721, עמ' 724-725).

לאור האמור דין הבקשה להידחות, נתבע 2 יישא בהוצאות התובעים בסך של 2,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים.

יוזכר כי קדם משפט על בסיס תצהירי הצדדים קבוע ליום 05.11.20 שעה 10:00. יש להיערך.

בשולי הדברים אעיר, אך לא בשולי חשיבותם, שטוב יעשו הצדדים אם ינתבו מרצם לסיום ההליך בדרך של הידברות/גישור.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תש"פ, 20 יולי 2020, בהעדר הצדדים.