הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 12218-08-15

לפני
כבוד ה שופטת אידית קליימן-בלק

התובע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ישראל ברזילי ואח'

-נ ג ד-

הנתבעים:

  1. לירן דנאל
  2. שי כהן
  3. עירית תל-אביב-יפו

ע"י ב"כ עו"ד ראובינוף ואח'

ה ח ל ט ה

השאלה שהונחה לפתחי להכריע בה היא האם ניתן לפטור את התובע, המוסד לביטוח לאומי, מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו, בתביעת שיבוב המתנהלת לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), ובמקומה לאשר לו להסתמך על קביעת הועדה הרפואית מטעם המל"ל, אשר הכיר בתאונה מושא התביעה כתאונת עבודה וקבע בעטיה נכות רפואית צמיתה .

רקע כללי
עסקינן בתביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל") כנגד הנתבעת, בגין תאונת עבודה מיום 7/8/2008 במהלכה נפגע אדם (להלן: "הנפגע" או " הניזוק"). המל"ל באמצעות הועדה הרפואית מטעמו, הכיר לנפגע בנכות רפואית משוקללת בשיעור 34%.
כאן המקום לציין כי הנפגע עצמו לא הגיש תביעה עצמאית כנגד הנתבעים בגין האירוע מושא תביעה זו ומשכך אין בנמצא חוות דעת רפואיות שהוגשו מטעמו במסגרת תביעה כאמור.
כאמור, המל"ל לא צירף חוות דעת רפואית לכתב התביעה ועתר בבקשה זו, לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואיות, ול התיר לו להסתמך על קביעת ועדות המוסד לביטוח לאומי חלף חוות דעת רפואית, בטענה כי די בה על מנת להוכיח טענות שבמומחיות רפואית. הנתבעים הגישו תגובה ב מסגרתה התנגדו לבקשה, התובע הגיש תשובתו לתגובת הנתבעים, בה חזר ועמד על בקשתו.

המסגרת הנורמטיבית והלכת זטולובסקי
המסגרת הנורמטיבית של תביעת שיבוב דוגמת תביעה זו, היא סעיף 328 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 הקובע כי למל"ל זכות חזרה כלפי המזיק (שאינו מעסיקו של הניזוק), בגין גמלאות ששילם המל"ל לניזוק בתביעה שעילתה נזקי גוף . משמע מדובר בתביעת סוברוגציה במסגרתה נכנס המל"ל ב נעליו של הניזוק, ועילת התביעה שלו גודרת את עילת התביעה של הניזוק עצמו.
עילת התביעה של הניזוק קבועה בפקודת הנזיקין (נוסח משולב), במסגרתה שומה על בעל דין המעלה טענות שבמומחיות רפואית, לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית ערוכה כדין כמצוות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") וזאת כידוע להבדיל מהמשטר החולש על תאונות דרכים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים "). משכך, בתביעת נזקי גוף שאינה תאונת דרכים, אין הניזוק יכו ל להוכיח תביעתו תוך הסתמכות על קביעות ועדות המל"ל בעניינו, כפי שניתן לעשות במסלול של סעיף 6(ב) לחוק הפיצויים (נכות על פי דין) . כאמור לעיל, מאחר ועסקינן בתביעת סוברוגציה, פשיטא כי גם המל"ל, בזהה לניזוק, מחוי ב להגיש חוות דעת רפואי ת מטעמו, ככל שבדעתו לה עלות טענות שבמומחיות רפואית.
האמור לעיל עד כה, הינו מושכלות יסוד אשר לגביו אין חולק בין הצדדים ואף המל"ל מציין זאת בסעיפים 3-5 לבקשתו. אלא מאי? התובע מנסה לסמוך ידו על ההלכה בעניין רע"א 5123/10 ילנה זטולובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם ביום 21.8.12 (להלן: "הלכת זטולובסקי"), בנימוק כי מקום בו הניזוק עצמו לא הגיש תביעה עצמאית כנגד המזיק, ומאחר והוא אינו בעל דין בתביעת השיבוב של המל"ל, או אז רשאי המל"ל להתבסס על קביעת הנכות של הוע דה הרפואית מטעמו שאם לא תאמר כן, יהא המל"ל תלוי בשיתוף פעולה של הניזוק ובהסכמתו להעמיד עצמו לבדיקת מומחים רפואיים במסגרת תביעת השיבוב של המל"ל, אשר הניזוק עצמו כלל לא צד לה, מה שעלול להכשיל את בירורה.
למקרא ההלכה בעניין זטולובסקי באתי למסקנה כי "אין הנדון דומה לראיה" וכי לא ניתן להקיש ממנה דין דומה לענייננו . ובמה הדברים אמורים?
ראשית, בעניין זטולובסקי היה מדובר ב תאונת דרכים עליה כאמור חולש חוק הפיצויים ועל פיו הנכות הרפואית נקבעת באחת משני מסלולים: אם על ידי מומחה בית משפט (מסלול 6(א) או אם על ידי המל"ל כנכות על פי דין (מסלול 6(ב). בעוד שניזוק שנפגע בתאונת עבודה שהינה תאונת דרכים יכול לטעון לנכות על פי דין כפי שנקבע ה במל"ל, וכפועל יוצא גם המל"ל יכול בתביעת השיבוב ולהסתמך על קביעה זו, הרי שניזוק אשר נפגע בתאונת עבודה שאינה תאונת דרכים, לא יכול להסתמך על קביעה כאמור ושומה עליו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כמצוות התקנות . מאחר ואין חולק כי תביעת השיבוב של המל"ל גודרת את עילת התביעה של הניזוק- לא ניתן להכיר בבקשה של המל"ל ל קבלת פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו. אדרבא, היעתרות לבקשת המל"ל אינה עולה בקנה אחד עם תקנות סדר הדין האזרחי (בפרט תקנה 127 ), ואף עלולה ליצור דין שונה והכרעות סותרות, בין תביעתו הישירה של הניזוק לבין תביעת שיבוב המוסד לביטוח לאומי. וראה בעניין זה להחלטתו של כב' השופט ירון בשן בסוגיה זהה בת.א (שלום ת"א) 14322-04-13 המוסד לביטוח לאומי נ' שיש ירושלים אהרון גרבלסקי בע"מ (ניתנה ביום 6/2/2014).
שנית, בעניין זוטולובסקי הכיר המל"ל לניזוקה בנכות כללית אשר חלקה קשור לתאונה וחלקה קדם לה והוכר לניזוקה ללא כל קשר אליה. משכך, הסוגיה המרכזית שעמדה על המדוכה בעניין זוטולובסקי , נסובה סביב הדרך הנ כונה לחלץ באופן יחסי את הנכויות הקשורות לתאונה נשוא התביעה, מיתר הנכויות שנקבעו לנ יזוקה במסגרת נכות כללית. ודוק, בעמ' 12 לפסק הדין הוגדרה הסוגיה שעל הפרק בזו הלשון: " קביעת הנכויות הצריכות לחישוב יחס הנכויות בתביעת השיפוי של המוסד". על רקע שאלה זו, אשר הייתה הסוגיה שעמדה על המדוכה, נקבע בהמשך פסק הדין בסעיף 18:
"...על רקע זה, נכון הוא כי במקרים בהם טרם נקבעו שיעורי הנכויות במסגרת תביעתו של הניזוק, יקבע בית המשפט את שיעור הנכות הכוללת של הניזוק ואת שיעור נכותו כתוצאה מן התאונה, בהסתמך על קביעות הוועדה הרפואית של המוסד; רק אם לא ניתן יהיה לחלץ נתונים אלה גם מקביעות המוסד, כי אז יקבעו הנכויות על-ידי מומחים מטעם בית המשפט שדן בתביעת השיפוי של המוסד (ראו את דעת המיעוט של השופטת י' וילנר ב ע"א (חי') 4921-07 הנ"ל). .."
שלישית, בעניין זוטולובסקי נדונה שאלת חילוץ ניכוי יחסי של גמלאות על רקע העילה החוזית מכח ההסכם ארוך השנים שבין המל"ל לחברות הביטוח, אשר נועד להסדיר את מערך היחסים בין הצדדים בכל ה קשור ליישום הוראת סעיף 328 (א) לחוק הביטוח הלאומי, והינו עוסק אך ורק בתאונות דרכים בהן אין בעיה של כיסוי ביטוחי תקף (ראה בהלכת זוטולובסקי שם עמ' 9 לפסק הדין). מערכת יחסים זו שונה בתכלית מעילת השיבוב הקיימת למל"ל בהתאם לסעיף 328(א) לחוק הבטוח הלאומי. וראה בעניין זה בסעיפים 18-19 להלכת זוטולובסקי:
"... הטעם העיקרי שהנחה את בתי המשפט השונים, באמצם את הכלל שלפיו במסגרת תביעה לפי ההסכם יש ליתן עדיפות לקביעות ועדות המוסד, הוא שמירה על התכליות העומדות בבסיס ההסכם – מניעת התדיינויות וחסכון במשאבים. נוכח הקושי עליו הצבענו לעיל, הנובע מכך שהניזוק אינו צד להליך בתביעה שבין המוסד לבין חברות הביטוח, הגענו, כאמור, למסקנה כי גם בתביעות המוסד לפי סעיף 328(א), כאשר טרם נקבעה הנכות היחסית במסגרת תביעתו של הניזוק, יקבע בית המשפט את שיעור הנכות הרפואית הנובעת מהתאונה ואת שיעור הנכות הכוללת, בהסתמכו על קביעות הוועדה הרפואית של המוסד. רק אם לא ניתן יהיה לחלץ נתונים אלה מקביעות המוסד לבדן, כי אז יקבעו הנכויות על-ידי מומחים מטעם בית המשפט . ניתן להניח, כי לפחות בחלק מן המקרים יוכלו המומחים להסתפק בחומר הרפואי הקיים, לצורך קביעת שני הפרמטרים הרלבנטיים (הנכות הכוללת ונכות הנובעת מן התאונה). עמדנו על הקשיים שעשויים להיות כרוכים בהפעלת סעיף 328(ב), בכל הנוגע להעמדת הנפגע לבדיקה רפואית, אולם אין לנו צורך, בענייננו, לקבוע מסמרות לגבי שימוש אפשרי אחר בהוראת הסעיף..." 
דומה, אפוא, כי לא ניתן לנתק את הדברים שנקבעו בהלכת זטולובסקי מהקשרם קרי: בתביעת שיבוב של מל"ל בגין נכות כללית בה הנכות הרפואית הינה מעורבת קרי: כוללת הן נכויות עובר לתאונה והן כאלו שהוספו בגינה, חילוץ יחס הנכויות שישמש את הצדדים לצורך חישוב הניכוי היחסי של גמלאות המל"ל לפי הלכת עמר (רע"א 3953/01) יהיה לפי הנכויות הרפואיות שנקבעו בועדות הרפואיות של המל"ל, ובתנאי כי אין בנמצא חוות דעת של מומחים מטעם בית המשפט. על רקע דברים אלו בלבד, יש לפרש את הלכת זוטולובסקי. מכאן ועד הפרשנות אותה מבקש המל"ל ליצוק לתוך הלכת זטולובסקי , לפיה ניתנה גושפנקא או וויתור גורף לדרישה לצרף חוות דעת רפואית מטעם המל"ל בתביעת השיבוב שלו- רחוקה הדרך.
אם לא די באמור לעיל, קיים נימוק רביעי ופרגמטי למסקנתי; במקרה דנן המל"ל כלל לא הקדים פניה לנפגע , מר אלי מנחם, בבקשה להפנותו לבדיקה בפני מומחה רפואי מטעמו. כך שבכל מקרה, בנסיבות תיק זה לא הוכיח המל"ל קיומו של קושי בשל אי שיתוף פעולה של הנפגע. גם מטעם זה, החשש שהובע בהלכת זטולובסקי בכל הנוגע "לכפיית הנפגע להיבדק" לא עמד במבחן המציאות ולא הוכח בענייננו.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת המוסד לביטוח לאומי להסתמך על קביעת הוועדות הרפואיות בעניינו של הנפגע.

המזכירות תודיע ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ז, 09 יולי 2017, בהעדר הצדדים.