הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 11558-06-17

לפני כבוד השופטת בכירה דורית קוברסקי

התובע:

גבריאל לוי
ע"י ב"כ עו"ד אמיר דוק

נגד

הנתבעת:
קבוצת ק.ג.מ בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גרוס

פסק דין
רקע
1. התובע, גבריאל לוי (להלן: "לוי"), עוסק בניהול פרויקטים וייעוץ בתחו ם התחבורה והאנרגיה. הנתבעת, קבוצת ק.ג.מ בע"מ (להלן: " החברה"), היא חברה פרטית שנוהלה על ידי מש ה קורניק ז"ל (להלן: " קורניק"). קורניק היה גם בעל מניות יחיד ב חברה, עד לפטירתו בשלהי נובמבר 2016. החברה עסקה בייצוג קבוצת חברות מחו"ל בישראל (כמו חב' THALES, COLAS RAIL, SYSTRA, וחב' שפיר מישראל , להלן: "הקבוצה"), אשר התאגדו לקבוצה שנגשה באוגוסט 2016 למכרז מערכות הרכבת הקלה בתל-אביב של חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ
(להלן: "נת"ע").

2. על פי הנטען בתביעה (שהוגשה בסדר דין מקוצר ), לוי סיפק שירותי ייעוץ לחברה במסגרת שני הסכמים שהחברה כרתה עימו: הראשון הסכם TAT לפיו החברה התחייבה לשלם לו 48,000 ₪ (10,000 אירו כערכם במועד אישור ההסכם) בתוספת מע"מ החל ממרץ 2016 ועד הגשת המכרז – במחצית אוגוסט 2016 ובסך הכל 308,880 ₪ (כולל מע"מ) . על פי ההסכם השני, הסכם THALES החברה התחייבה לשלם לו 120,000 ₪ (25,000 אירו כערכם במועד ההתקשרות) בתוספת מע"מ ובסך הכל 140,400 ₪ (כולל מע"מ) . החברה שילמה לו 186 ,327 ₪ ולפיכך נותרה חייבת 277,676 ₪ בתוספת 6,000 ₪ בגין הוצאות נסיע תו לפריז ובסך הכל 283,676 ₪ .

3. דן קורניק (להלן: "דן"), בנו של קורניק, הגיש תצהיר בתמיכה לבר"ל מטעם החברה. על פי תצהירו לילדיו של קורניק אין כל מידע לגבי הנטען בתביעה, אך עיון במסמכים שלוי צירף מלמד שלוי לא נתן שירות לחברה, החברה לא כרתה עימו הסכם כלשהו ובאם מגיע לו שכר עבור עבודתו עליו להפנות את דרישתו לקבוצה.

דיון
4. דין התביעה להידחות ואנמק:
א. ההלכה היא שכאשר מוגשת תביעה כנגד עיזבון, נדרשת מידת הוכחה ברמה גבוהה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל. הטעם לכלל זה נעוץ בעובדה, שבהיעדר בעל הדבר גופו אין לדעת אם לא היה מצליח – אילו היה בחיים להזים או לסתור את ראיות יריבו (ע"א 5997/92 מלק נ' מנהל עיזבון הרב יהושע דויטש ז"ל, נא(5), 1; ע"א 8488/12 יורשי המנוח מחמוד ופלחה חטיב ז"ל ואח' נ' יורשי המנוח אחמד סלים יאסין ז"ל ואח', פורסם בנבו (27.8.2013); ע"א 419/65 אלישוב נ' עיזבון המנוח שמואל רוטנברג, כ(1), 110). במקרה דנן התביעה אומנם הוגשה כנגד החברה, אך היות וקורניק היה המנהל ובעל המניות היחיד בה, למעשה היא כנגד העיזבון – ילדיו.

ב. דן לא הציג גרסה עובדתית נוגדת בכל הנוגע למערכת היחסים שנרקמה בין קורניק ללוי, אך במקרה דנן ובפרט כשנדרשת מידת הוכחה גבוהה יותר, אין להסתפק בעדותו היחידה של לוי (סע' 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971), ובפרט כאשר עדות זו איננה עולה בקנה אחד עם המסמכים שצורפו על ידי הצדדים.

הסכם TAT
ג. על פי עדותו הראשית של לוי הוא הכיר את קורניק שנים ארוכות . בשנת 2016 קורניק פנה אליו על מנת לגייסו לטובת הגשת מכרז לקבוצה לאספקת המערכות לרכבת הקלה בת"א. לבקשת שותפו של קורניק באותה עת יעקב מאיר (להלן: "מאיר"), הצעת מחיר מפורטת לעבודה הועברה ל TAT דרך המייל של קורניק, א ך היה ברור שההתקשרות תהיה מול החברה. עדות זו עומדת בסתירה לנספחים 1 ו- 2 שלוי צירף ולפיהם הצעה מפורטת והמחיר המבוקש הועבר ל TAT באמצעות הדוא"ל של קורניק ללא כל תוספת מצידו כלפי לוי ובכלל . TAT אישרה את ההצעה תחת ניהולו ופיקוחו של קורניק . ומכאן שעל פי הנספחים שלוי צירף נכרת הסכם לביצוע העבודה בין לוי
ל TAT.

ד. לוי גם נמנע מזימונו של אביטל, שיכול היה לתמוך בגרסתו לפיה ההתקשרות תהיה אל מול החברה . הימנעותו מזימון אביטל צריכה להיזקף לחובתו (ע"א 143/08 קורצמן נ' שירותי בריאות כללית (25.6.2010); ע"א 4226/05 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס סאטא (24.1.2006); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, מה(4), 651, 657-658).

ה. אוסיף ואומר שהעובדה שהחברה שילמה ללוי 186,327 ₪ בהתאם להצעה שהוא העביר ל TAT (9,000 אירו על פי שער 4.28 ₪ למשך 4.5 חודשים) איננה מצביעה לכשעצמה על התקשרות ישירה בין לוי לחברה , אלא רק מלמדת שהסכום הועבר מ TAT לחברה ובהתאם לכך קורניק שילם ללוי. אני גם דוחה את טענת לוי שמגיע לו סכום נוסף מעבר לסכום ששולם לו. טענתו של לוי שיש לשלם לו עבור תקופה בת 5.5 חודשים (ממרץ עד אמצע אוגוסט) איננה מתיישבת עם האמור בהצעה ובהיעדר ראייה אחרת לא ניתן לקבלה.

ו. במסגרת חקירתו הנגדית לוי גם העיד שמנהלי TAT, פייר ומישל אישרו בפניו שהעבירו לחברה 210,000 אירו בדצמבר 2016 (פרוט' מיום 3.7.2019 עמ' 7 ש' 15) , אך לא הציג כל ראייה בעניין זה. ואף נמנע מלזמן את פייר או כל נציג אחר של החברה לחיזוק עדותו ועל כן לא ניתן לקבלה.

ז. מהמקובץ עולה ש TAT התקש רה עם לוי למתן שירותים מקצועיים ובעבורם שולם לו.

הסכם THALES
ח. עדותו של לוי שנציג THALES כריסטוף (להלן: " כריס") הגיע לארץ, התקיים כנס ספקים ובקשתו לתשלום בסך 50,000 אירו אושרה על ידו מתיישבת לכאורה עם הנספחים (נספחים 5 ו- 7 לתצהירו). אלא שעל פי נספחים ג ו- ד שדן צירף לתצהירו, THALES, החברה בקבוצת TAT, הכחישה שנחתם הסכם כלשהו בינה לבינו וכי בוצעה עבורה עבודה. מסמכים אלה שדן צירף מתיישבים עם עדותו (עמ' 9 ש' 8-9) על כן ובהיעדר ראייה ש THALES שילמה סכום כלשהו, או עדות של כריס או כל נציג אחר של THALES לא ניתן לקבל את עדותו היחידה של לוי גם בעניין זה.

סוף דבר
5. סיכומו של דבר, גרסתו של לוי מעוררת מספר תהיות ובכל מקרה אין בה כדי להרים את הנטל הרובץ לפתחו להוכחת תביעתו (ע"א 8143/14 יוסף חלפון נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (29.1.2017) סע' 4). על כן, אני דוחה את התביעה ומחייבת את לוי בהוצאות בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, ב' חשוון תש"פ, 31 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.