הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו עש"א 55178-02-17

לפני
כבוד ה שופט עמית משה סובל-שלום ת"א

המערערת:

אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שי מיטרני

נגד

המשיבה:

המועצה המקומית תל מונד
ע"י ב"כ עו"ד בנימין חן

פסק דין

המערערת ( החייבת בתיק הוצל"פ מס'- 01-XX105-00-5), מערערת על החלטת כב' הרשמת, יעל קינן מרקוביץ, מיום ה- 7.2.17, לפיה נדחתה בקשת המערערת בטענת פרעתי.

עיקרי העובדות
1. ביום ה- 13.3.97, ניתן פסק בורר אשר במסגרתו נפסקו חיובים הדדיים.

2. ביום ה- 8.4.98, אישר בימ"ש השלום בפ"ת, את פסק הבורר, במסגרת ה.פ 97/15088. במסגרת אישורו של פסק הבורר, דחה ביהמ"ש את בקשת המשיבה לתיקון טעות חשבונאית בפסק הבורר.

3. המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור, לבית משפט המחוזי בת"א, וביום ה- 1.10.98, ניתנה החלטה המקבלת את ערעור המשיבה, לפיה הסך של 638,034 ₪, בו חויבה המשיבה למערערת, יופחת לסך של 305,299 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ה- 15.3.94.

4. ביום ה- 5.3.00, פתחה המשיבה את תיק ההוצל"פ, האמור לעיל, לצורך ביצוע פסק הדינו של בימ"ש המחוזי, מיום ה- 1.10.98.

5. על פסק הדין מיום ה- 1.10.98, הגישה המערערת בקשת רשות ערעור, לבית משפט העליון, אשר קבע כי פסק דינו של בית משפט המחוזי, מיום ה- 1.10.98, מבוטל לאחר שניתן בחוסר סמכות. כמו כן, התיק הוחזר לדיון בפני הרכב.
6. ביום ה- 26.1.03, ניתן ע"י הרכב בית משפט המחוזי, פסק דין אשר השאיר על כנו את פסק הדין מיום ה- 1.10.98. בנוסף, קבע ביהמ"ש כי חישובי הריבית וההצמדה יחלו מיום התשלום, דהיינו מיום ה- 9.4.98.

עיקרי טענות המערערת
1. המערערת טוענת כי אין לחייב אותה בריבית פיגורים עפ"י חוק ההוצל"פ מיום 1.10.98, אלא מיום ה- 26.1.03, וזאת מחמת העובדה שפסק הדין שמכוחו נוצר החיוב – בוטל.

2. המערער טוענת, כי סוגיית מועד חיוב המערערת בריבית פיגורים, עפ"י חוק ההוצל"פ, בתיק זה מעולם לא נידונה ומעולם לא הוכרעה.

3. המערערת טוענת, כי סוגיית ריבית הפיגורים נידונה בתיק אחר ( 01-XX041-01-9), הנובע מפסק אחר אשר אינו משליך על תיק זה.

עיקרי טענות המשיבה
1. המשיבה טוענת, כי לעניין סוגיית מועד חיוב הריבית ושיעורה עפ"י חוק, יש משום מעשה בית דין- השתק פלוגתא בין הצדדים וזאת לאור החלטתה של כב' הרשמת, ורדה שוורץ, מיום ה- 8.1. 03, ולאור פסק דינו של בית משפט זה, מיום ה- 8.8.10.

2. המשיבה טוענת כי הן החיובים בתיק ה"אחר" והן החיובים בתיק ההוצל"פ דנן, נובעים מפסק בוררות אחד. לטענת המשיבה, החיוב פועל למפרע לתאריך מתן פסק הבוררות.

דיון והכרעה
1. הסוגיה אליה נדרש בית משפט זה, בערעור דנן, הינה סוגיית מועד חיוב המערערת בריבית פיגורים.

2. נשגבה מבינתי סיבת הגשת ערעור זה, עת סוגיית מועד חיובי המערערת , בריבית פיגורים, נידונה ואף הוכרעה ע"י מספר ערכאות לרבות בבית משפט זה.

3. אינני מקבל את טענת המערערת, לפיה פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, מיום ה- 1.10.98, בוטל ותחתיו ניתן פסק דינו של הרכב בית משפט המחוזי מיום ה- 26.1.03. הנני מפנה את המערערת לפסק דיני מיום ה- 8.8.10, בו נקבע כי: "פסק דינו של הרכב בית משפט המחוזי, בתיק בר"ע 98/ 200011, נקבע באופן זהה לקביעתה ש ל כב ' השופטת גרסטל, ....לפיכך, ברי כי מבחינת המהות אין כל ממש בטענות המבקשת". לאור האמור, הרי מדובר בהחלטה חלוטה ובמעשה בית דין.

4. טענת המערערת לפיה לא נידונה סוגיית מועד חיובה, בריבית פיגורים, הינה מופרכת וטוב היה לו לא נטענה מלכתחילה. הנני מפנה את המערערת לפסק דינו של בית משפט זה, מיום ה- 17.2.14, לפיו: " בעת מתן פסק הדין, היה ההרכב מודע לתשלום העודף ששלמה המשיבה, בדרך של עיקול צד ג', ועל כן קבע כי חישוב הריבית וההצמדה יחל מיום התשלום, 9.4.98....". בנוסף, בהחלטתה של כב' הרשמת, ורדה שוורץ, מיום ה- 8.1.03, לפיה : "...יש לחייבה בריבית פיגורים כאמור בסעיף 10 א' לחוק ההוצאה לפועל ממועד מתן פסק הבורר ".
החלטה זו של כב' הרשמת הינה החלטה חלוטה. החלטה זו הינה לטובת המערערת בתיק ה"אחר", אולם מכיוון ששני התיקים הם באמתחתו של פסק הבורר, הרי שיפים דבריה של כב ' הרשמת, גם לענייננו.

5. בהתאם לאמור בס' 4, לעיל, הנני דוחה את טענת המערערת, לפיה יש להפריד בין תיק הוצל"פ מס ' 0 1-26041-01-9 (התיק ה"אחר"), לבין תיק ההוצל"פ דנן, וזאת לאור העובדה כי שני התיקים תחת אמתחתו של פסק הבורר. כאמור לעיל, בפסק הבורר נפסקו חיובים הדדיים, כך שבתיק ה"אחר" המערערת היא הזוכה ואילו בתיק הוצל"פ דנן, המערערת היא החייבת.

סיכום
1. לאור האמור בפירוט בפסק דין זה, הנני דוחה את הערעור.

2. התנהלותה של המערערת, לרבות הטרדת המשיבה ומערכת המשפט, בהגשת ערעורים שאין בהם ממש, הינה התנהלות שראוי להטיל עליה הוצאות בסכום שיחרוג מהמקובל. אולם, בית משפט זה ינהג הפעם לפנים משורת הדין, והנני מחייב את המערערת בהוצאות על סך: 5000 ₪.

3. המערערת תשלם למשיבה הוצאות בסך 5000 ₪.

4. המזכירות תעביר לב"כ המשיבה את סכום הפיקדון שבתיק על סך 5000 ₪.

5. המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ז, 21 מאי 2017, בהעדר הצדדים.