הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ו"ע 41299-12-18

ועדת עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

בפני
כבוד ה שופטת בדימוס רחל גרינברג – יו" ר
פרופ' יעקב יהב - חבר
גב' שרה חורש - חברה

עורר
פלוני

נגד

משיבה
הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

פסק דין

העורר נולד בשנת 1933 בגרמניה ועלה ארצה ב- 1939. הוא מוכר כנכה לפי חוק הנר"ן בשיעור של 47%. העורר ביקש הכרה במחלת האסטמה ממנה סובל ואשר אינה כלולה במחלות בהן הוכר כנכה, ונדחה בטענה שלא הוכיח קשר סיבתי בין האסטמה לקורותיו בתקופת הרדיפות.
העורר טוען כי חווה בילדותו התנכלויות ומחלת האסטמה פרצה אצלו בליל הבדולח עקב מתח נפשי. לאחר עלייתו ארצה התגורר בקיבוץ גונן וטופל במרפאה של הקיבוץ. בשנים 1951-1956 אחראית המרפאה היתה האחות רוני מאייר חסיס ( להלן האחות) והעורר טופל על ידה. גרסתה תפורט בהמשך.
העורר תומך את עררו במספר מסמכים רפואיים: דף רישום של קופ"ח משנת 1995 בו מצוין שחלה החמרה במחלת האסטמה. המסמך אינו חתום ולא מצוין ע"י מי נרשם; ארבעה מסמכים רפואיים משנים 2016- 2018 המתייחסים למחלת האסטמה.
העורר הוסיף וסיפר כי שהה כתשע שנים בארה"ב וגם שם סבל מאסטמה ואף אושפז אך אין בידו מסמכים המאשרים זאת.
מטעם העורר העידה האחות שטפלה בו בקיבוץ ואף הפנתה למכתב שכתה לוועדה. לדבריה בשנים בהן שימשה כאחות בקיבוץ העורר סבל מהתקפי אסטמה והיא טיפלה בו במקביל לטיפול של רופא.

המשיבה טוענת כי אין תיעוד למחלה לפני שנת 1990 ואין אבחנה רפואית כי העורר סבל מאסטמה בקירוב לתקופת הרדיפות. המשיבה סבורה כי אין להסתמך על דבריה של האחות. עוד נטען כי לא הוגשה חוות דעת רפואית מטעם העורר המעידה על קשר סיבתי בין המחלה לרדיפות. המשיבה מוסיפה כי אין כל תיעוד רפואי על קיום המחלה בשנות ה-70.

לאחר שעיינו במסמכים הרפואיים ושמענו את העורר ואת דברי האחות שטיפלה בו בזמנו, אנו סבורים כי יש לתת אמון בדבריהם, היינו כי העורר היה חולה אסטמה כבר בשנת 1951 למרות שאין בידיו מסמכים רפואיים מתקופה זו.
האחות סיפרה כי היא מכירה אישית את העורר מתקופה זו ואנו נותנים אמון בדבריה.
העורר קיבל ככל הנראה את הטיפול שהיה מקובל באותן שנים לאסטמה: אפידרין ומעקב אחרי לחץ דם, כפי שהעידה האחות.

לאור האמור לעיל, ראינו לנכון בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, לקבל את טענת העורר כי הוא סובל מאסטמה כבר עשרות שנים ועוד לפני 1951, היינו סמוך מאד לתקופת הרדיפות. סוף דבר, אנו מקבלים את הערר.

מזכירות הוועדה תשלח את פסק הדין לבאי כוח הצדדים. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 90 יום בשאלה משפטית בלבד.

ניתן היום, ד' כסלו תש"פ, 02 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.