הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ה"פ 46775-11-20

לפני כבוד השופטת איילה גזית

התובעים:

  1. דוד בלס
  2. משה בלס

נגד

הנתבע:
אלפרד כהן

החלטה

1. התובעים הגישו תביעה לביטול הסכם בדרך של מתן פס"ד הצהרתי, בה התבקש בית המשפט להורות על בטלות הסכם שנכרת בין הצדדים ואשר קיבל תוקף של פס"ד בבית משפט העליון ביום 16.3.2017, וזאת בשל טעות יסודית בכריתת ההסכם מצד התובעים ולחילופין הטעיית התובעים בידי הנתבע.
התובעים טוענים כי כנגד התחייבות הנתבע למכור את הנכס לתובע 1 הסכים התובע 1 להצטרף להסכם הפשרה רק משום שסבר לפי בדיקות שערך כי ערך הנכס משקף את התמורה.
עוד טוענים התובעים, כי בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים בהם התקבלה עמדת הנתבע בדבר חלוקת התמורה לשני חלקים, באופן שערך הנכס עומד על כ-50 אחוז מהתמורה, ומכאן, שהתובעים טעו בהבנת ההסכם, ואילו היו סבורים שהתמורה בהסכם איננה משקפת את ערך הנכס, לא היו מתקשרים בהסכם.
התובעים טוענים כי נסיונות התובעים מול ההוצאה לפועל ומול הכונס נדחו, ונפסק שיש להעדיף את עמדתו של הנתבע על עמדתו של התובע 1, והתובעים טעו בהבנת הסעיפים בהסכם, ולא היה עולה בדעתם להתקשר בהסכם ולסכן את כספם.

2. הנתבע טוען כי התובע 1 לא המתין למינוי כונס נכסים והזדרז לדווח לרשויות מיסוי מקרקעין באופן חד צדדי וכוזב בעניין שווי הנכס, ורשויות המיסוי העריכו את הנכס בשווי נמוך יותר.
עוד טוען הנתבע, כי ראש ההוצאה לפועל מינה כונס נכסים חיצוני למטרת ביצוע של הסכם הפשרה ובעקבות הגשת חוות דעת של שמאי, הורה ראש ההוצאה לפועל לקדם את עסקת המכר, ודחה את בקשת התובע לפיצול הסכם הפשרה.

3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון עולה כי במקרה דנן דין התביעה להידחות, מכמה טעמים:

טענת התובעים בעניין ערך הנכס המופיע בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין הינה טענה של טעות בכדאיות העסקה, אשר איננה מהווה יסוד לביטול ההסכם, וזאת בהתאם לסעיף 14 [ד] לחוק החוזים.
ב"כ התובעים הודה בדיון כי מדובר בטעות בכדאיות העסקה [עמ' 3 שורות 8-10 לפרוטוקול מיום 21.3.21], וע"פ סעיף 14 [ד] לחוק החוזים הטעות של התובעים בעניין שווי הנכס, כפי טענתם, מהווה טעות בכדאיות העסקה שאיננה מזכה ברשות לביטול ההסכם.

עפ"י טענת ב"כ התובעים בדיון, התובע טעה בכך, מאחר וסבר שהוא רוכש נכס בשווי של כ-6 מיליון ₪. לשאלת בית המשפט האם טרחו התובעים לקבל חוות דעת שמאי לפני חתימת הסכם הפשרה, טען ב"כ התובעים כי התובעים לא פנו לקבל חוות דעת שמאי בטרם החתימה על ההסכם [ראה עמ' 2 שורות 3,4 לפרוטוקול מיום 21.3.21], ובעניין זה אין להם להלין אלא על עצמם.

יתרה מזו, על פי סעיף 3 לבקשה , התובע 1 טוען כי סבר שערך הנכס משקף את התמורה לפי בדיקות שהוא ערך. ב"כ התובעים טען בדיון כי התובע יכול היה לבדוק את הנתונים, אולם הסתמך על נתונים שקיבל שחשב כנכונים, ואף הודה כי בעניין זה "המחדל רובץ לפתחו" [עמ' 3 שורות 1,2 לפרוטוקול מיום 21.3.21].

טעם נוסף הינו קיומו של מעשה בית דין במקרה דנן , והחלטות שניתנו בהליכים שונים שהתנהלו בין הצדדים בלשכת ההוצאה לפועל ובבית המשפט. בדיון שהתקיים ביום 15.10.17 בפני כב' השופט ישי קורן, הצהירו הצדדים כדלקמן:
"הצדדים חוזרים ומצהירים על רצונם לקיים באופן מלא ובתום לב את ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט העליון".
הסכמת הצדדים באותו דיון קיבלה תוקף של החלטה על ידי בית המשפט. [ראה נספח ה' לתשובת הנתבע].
מכאן עולה שכוונת הצדדים , כולל התובעים, הינה לקיום ההסכם ולא לביטולו, למרות שהתבררו להם הקשיים בעניין הדיווח למיסוי מקרקעין.

טענות התובעים בעניין שווי הנכס, ואופן ביצוע הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט העליון נדונו גם בפירוט רב בפני כב' הרשם שרון קרן בלשכת ההוצאה לפועל ועפ"י החלטתו מיום 25.12.18 הסכם הפשרה ברור ונהיר ותואם את גרסת הזוכה, ואין צורך בהבהרה מבית המשפט.
עוד הוסיף הרשם וקבע כי הסכם הפשרה כלל בתוכו את שקלול כל המחלוקות וההליכים בין הצדדים וריכז לתוכו את אופן סילוקם. לפיכך, קבע רשם ההוצאה לפועל כי אין לקבל את גרסת התובעים, והשמאות הבלתי תלויה מצביעה על כך שמתיישבת עם גרסת הנתבע, וגם רשויות המס לא קיבלו את עמדת התובעים.
על כן, קבע רשם ההוצאה לפועל כי הבקשה בטענת פרעתי , וגרסת התובעים במחלוקת נדחית. לעניין זה עולה כי טענות התובעים נדונו והוכרעו וקיים בעניין מעשה בית דין.
[נספח ט' לתשובת הנתבע].

התובעים הגישו ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, אלא שטענות התובעים נדחו גם בערעור שהוגש לבית המשפט השלום, ובפסק הערעור נקבע כי הסכם הפשרה ברור ואיננו זקוק להבהרה שכן הוא תואם את גרסתו של הנתבע. עוד קבע בית המשפט כי הצדדים הסמיכו את ראש ההוצאה לפועל להורות לכונס שמונה בהסכמה כיצד לפעול לקיום ההסכם , כולל מינוי שמאי [נספח י' לתשובת הנתבע].

התובעים הגישו ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר פסק כי אין ליתן לתובעים רשות ערעור ובקשתם נדחתה. בית המשפט המחוזי קבע כי מינוי השמאי על ידי ראש ההוצאה לפועל לא נפל על התובעים כרעם ביום בהיר, אלא שקדמה לו הסכמה אליה הגיעו הצדדים לפיה הצדדים יבקשו בהסכמה מינוי של כונס נכסים חיצוני שיפעל לביצוע פסק הדין בהתאם להוראות פסק הדין. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי קבלת עמדת התובעים משמעה דיווח שגוי לרשות המיסים שאיננו משקף נכונה את השווי האמיתי של העסקה ובית המשפט לא יכול לתת יד לדיווח כזה [נספח יא' לתשובת הנתבע].

בהחלטת כב' השופט טל חבקין מיום 14.9.20 נקבע כי התובעים עותרים לשנות את המנגנון לביצוע פסק הדין, וטענות התובעים לשינוי מבנה העסקה חותרות תחת הרציונאל של העסקה והוא סילוק כל החובות בחבילה אחת [נספח כ' לתשובת הנתבע].

מההליכים שנוהלו בפני ראש ההוצאה לפועל, בערעורים בבית משפט השלום, ובערעור לבית המשפט המחוזי, עולה כי התובעים מיצו את כל טענותיהם כנגד הנתבע בנוגע לפרשנות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, והטענות נדונו והוכרעו אחת לאחת בפסקי הדין.

לא זו אף זו, טענות התובעים שטעו בהבנת ההסכם או הוטעו על ידי הצד שכנגד הינן טענות שאין לקבלן, לאור העובדה שהתובעים היו מיוצגים ע"י עו"ד בעת עריכת הסכם הפשרה, כפי שהודה ב"כ התובעים בפרוטוקול הדיון.

מכאן עולה, מההליכים שהתקיימו, התובעים פנו לבית המשפט בבקשה לקיים את פסק הדין. לאחר התדיינויות בפני ראש ההוצאה לפועל והערעורים שהגישו - ואשר נדחו, פנו בתביעה דנן לביטול ההסכם כולו. אין מקום לקבל את טענות התובעים לביטול ההסכם, לאחר שהודיעו כי ברצונם לקיים את ההסכם.

4. אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, עולה כי תביעת התובעים נולדה בחוסר תום לב על מנת להתחמק מביצוע ההסכם, וזאת לאחר שהגיעו להסכם פשרה כשהם מיוצגים ע"י עו"ד, כאשר ניתן לו תוקף של פס"ד, טענותיהם נדחו בערכאות השונות, וה מחדל של התובעים לקבל חוות דעת שמאי בטרם הסכם הפשרה, רובץ, כאמור, לפתחם.

5. התביעה נדחית בזה.
התובעים ביחד ולחוד ישלמו לנתבע הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
המזכירות תבצע סגירת תיק.

גזית איילה, שופטת
בימ"ש שלום, ת"א

ניתן היום ט' ניסן תשפ"א, 22 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.