הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ה"פ 43625-02-19

לפני כבוד השופטת הדס פלד

המבקשים:

נאוה גרטלר

נגד

המשיבים:

1.רפאל מרגליות
2.רשות האכיפה והגביה

פסק דין

המבקשת הגישה המרצת פתיחה זו לפיה יקבע , כי אין ל ה כל חוב בגין קנס הביזיון שהושת עליה במסגרת הליכי ביזיון בפסק דין מיום 11/9/16 .

1. המשיב הגיש כנגד המבקשת בקשה (ה"פ 354250-06-16 ) לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (להלן: "הפקודה"), לאכוף על יה על דרך של מאסר או הטלת קנס, לציית להוראות פסק הדין מיום 12/4/16 שניתן ע"י המפקח על רישוי מקרקעין בתל אביב (להלן: "הליך הביזיון" ו "המפקח", בהתאמה).

2. בפסק דין שניתן בהליך הביזיון, על ידי כב' השופטת סיגל רסלר זכאי ביום 11/9/16, קבע בית המשפט הנכבד, כי משלא הוצע כל טעם המצדיק התעלמות בוטה מפסק הדין של המפקח או מהנחיות שניתנו בו, הרי שכל עוד לא יבוצע פסק הדין, תחויב המבקשת בקנס בסך 500 ₪ בכל יום של הפרה, וזאת החל מיום 11/9/16 (להלן: "פסק הדין בהליך הביזיון").

3. בקשת עיכוב ביצוע שהגישה המבקשת נדחתה והמבקשת אף בחרה משיקוליה היא למשוך את הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, על פסק הדין בהליך הביזיון.

4. ביום 6/9/17 הגיש המשיב כנגד המבקשת בקשה נוספת לפי סעיף 6 לפקודה (ה"פ 6914-09-17), במסגרתה טען כי המבקשת טרם מילאה אחר פסק דינו של המפקח. הבקשה נדונה בפני כב ' השופטת אושרי פרוסט, אשר קבעה בהחלטה מיום 12/2/18, כי המבקשת תשלם למשיב סך 1,000 ₪ בגין יום של איחור החל מיום 18/1/18.
מפסק הדין שניתן ביום 17/6/18 בהליך הביזיון הנוסף , עולה כי בית המשפט חישב את מועד סיום העבודות וביצוע פסק דינו של המפקח ביום 6/3/18 ( עמ' 3 סעיף ב' לפסק הדין). בפסיקתא מיום 27/1/19 נכללו מלוא החיובים אשר הושתו על המבקשת בהליך הביזיון הנוסף בסך של 139,000 ₪.

5. המבקשת הגישה ערעור להיבמ"ש המחוזי על פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת פרוסט בהליך הביזיון הנוסף (ע"פ 70296-01-19). בפסק דין בערעור מיום 10/6/19, נקבע בהסכמה כי המבקשת (המערערת) תתרום סך של 15,000 ₪ לעמותת עלם עד לתאריך 1/1/20. בית המשפט הביע תקוותו כי "ההסדר בתיק זה יתרום תרומה ממשית לסיום כל ההליכים בין הצדדים ויהווה יריית פתיחה ראשונה בכיוון זה" . פסק הדין בע"פ 70296-01-19, סיים את המחלוקות ביחס להליך הביזיון הנוסף שהתנהל בפני השופטת פרוסט.

6. נותר למבקשת חוב שהצטבר החל מיום 11/9/16 ועד פתיחת הליך הביזיון הנוסף ביום 6/9/17 זאת בגין פסק הדין שניתן על ידי השופטת רסלר בהליך הביזיון ( ה"פ 354250-06-16 ).
זוהי אם כן הסוגיה המונחת לפתחי בהמרצת הפתיחה שהגישה המבקשת בתיק בפני .

7. המשיב מתנגד בתגובתו לסעד המבוקש. לטענתו המבקשת התמידה בעקשנות באי ציות לפסק הדין של המפקח, לא ביצעה את העבודות כפי שנקבע בו וגררה את המשיב להליכים משפטיים, כאשר רק לאחר קרוב לשנתיים ימים מילאה אחר חיובה , לתקן את הליקויים בדירתה.

8. לטענת המשיב כניסתו לתוקף של תשלום הקנס שהוטל במסגרת פסק הדין בהליך הביזיון אינו מותנה אלא הפסקת החיוב היא זו המותנית בהוכחת ביצוע העבודות. על המבקשת להוכיח לבית המשפט הנכבד, מועד ביצוע העבודות ומשעה שמועד זה כבר נקבע בהליך קודם, היא מנועה מלכפור בכך.

9. בדיון מיום 30/5/19 הוריתי על צירופה של רשות האכיפה והגבייה כמשיבה בתיק זה.
עמדת הרשות לאכיפה ולגבייה הובאה במסגרת אותו דיון ולפיה מאחר ופסק הדין בוצע, הרי שהיא מותירה לשיקול דעת בית המשפט את הפחתת גובה הקנס.

10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים המלצתי לצדדים להגיע להסדר על פיו יופחת הקנס לסך 20,000 ₪ אשר ישולם על ידי המבקשת לאוצר המדינה. בדיון מיום 3/7/19 הסכימו המבקשת והרשות לאכיפה וגבייה להגיע להסדר בהתאם להמלצת ביהמ"ש.
המשיב התנגד להסדר.

11. אני סבורה כי יש ליתן תוקף פסק דין להסדר לו הסכימו המבקשת והרשות לאכיפה והגבייה ולהלן נימוקי:

12. ההליכים לפי סעיף 6 לפקודה "מכוונים בראש ובראשונה לכפות ציות לצו בית המשפט ויסוד הענישה שבהם גם הוא מכוון להשגת אותה מטרה" (ע"א 88/71 אפרים דסקלה נ' מדינת ישראל פ"ד כו(1) 350). הסנקציה המוטלת לפי הפקודה היא סנקציה של כפייה במסגרתה יש לכפות ביצועה של החלטה שיפוטית. מדובר בהליך הנושא אופי מיוחד "ההליך אינו עונשי במהותו ומטרתו העיקרית היא להביא לאכיפת ההחלטה השיפוטית במבט צופה עתיד" (רע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט פ"ד נט(4) 49). הקנס אינו נתפס כעונש על מעשה עבירה ומהווה אמצעי, מכשיר להשגת המטרה – ביצוע פסק הדין (בש"פ 4445/01 אריאלה גל נ' אהרון קצובשבילי פ"ד נו(1) 210).

13. הקנס המושת מכוח הפקודה, משולם לאוצר המדינה (רע"א 4953/92 סמי בבילה נ' דדון יוסף פ"ד מז(1)). מדובר בחוב המגיע לאוצר המדינה ואינו נעשה לטובת בעל הדין (ע"פ 10288/09 רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ נ' רחל קבלי פורסם בנבו, 17/5/10).

14. הסמכות מיועדת לטובתו של הנפגע באשר היא באה לסייע לו בביצוע הצו בו זכה. השימוש בשיקול הדעת חייב להיעשות במסגרת המטרות שלשמה הוענקה הסמכות ואלה אינן כוללות פיצוי הנפגע על הנזק שהמריית הצו בעבר גרמה לו (ע"א 24/78 ויתקו כימיקלים בע"מ נ' מעדי סלמאן פורסם בנבו 23.5.79).

15. כשהוטל על בעל דין המסרב קנס ולאחר מכן הוא מקיים את הצו, קיום הצו יכול וישמש עילה להפחתת הקנס (ע"פ 243/65 גילן חברה לתכנון הנדסה וביצוע בע"מ נ' בנימין ורבקה רבינוביץ' פ"ד יט(4) 261; ע"פ 8000/98 יצחק ימינא נ' ש' ז'ובינו פ"ד נה(4) 481).

כב' השופט לוין (כתוארו אז), בספרו פרוצדורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג 2003) חווה דעתו כי "כשהוטל על בעל הדין המסרב קנס ולאחר מכן (אפילו לאחר הגשת הערעור) הוא קיים את הצו, אין לפטור אותו כלל מתשלום הקנס, אלא העובדה כי קיים את הצו יכול ותשמש עילה להפחתת הקנס" (עמ' 32).

16. כאמור, פסק דינו של המפקח בוצע.
החוב המופחת, מתווסף לסכום ההסדר שהושג בבית המשפט המחוזי בע"פ 70296-01-19 ב גין הליך הביזיון הנוסף.
אין להקל ראש בטענותיו של המשיב כפי שפורטו בתשובתו , לעניין ההליכים אליהם נגרר לאחר שהמבקשת לא קיימה את פסק הדין של המפקח. אולם החוב , אינו בגדר פיצוי למשיב על הנזק שהמריית הצו גרמה לו בעבר. מדובר כאמור בחוב המגיע לאוצר המדינה ואינו נעשה לטובת בעל הדין.

17. אשר על כן תשלם המבקשת סך של 20,000 ₪ לאוצר המדינה, בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ט, 03 יולי 2019, בהעדר הצדדים.