הדפסה

בית משפט השלום ברמלה 23

מספר בקשה:1
בפני
כב' הרשם הבכיר נועם רף

מבקש

שלמה בנסטי

נגד

משיבה

החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר חוב מס' 50488 מיום 26.6.2015 על סך 87,626.1 ₪ (להלן: "השטר").

אין מחלוקת על כך שהמבקש חתום על השטר.

אין מחלוקת גם על כך שבין המבקש למשיבה התנהלו קשרים עסקיים והמשיבה סיפקה למבקש ציוד וסחורה.

בתצהיר התומך בהתנגדותו המבקש מכחיש המבקש את החוב האמור וטוען כי הסכום שנרשם בשטר נקבע בצורה שרירותית וכוחנית.

לטענת המבקש הינו זכיין של רשת חברת פיצוחי ירושלים ומכוח ההסכם שלו מול הזכיין הינו מחויב לרכוש מוצרים אך ורק באמצעות ספקים מורשים של הזכיין, ביניהם המשיבה.
במידה ולא ירכוש מוצרים מהמשיבה אלא ממתחרה אחרת, יפר את ההסכם מול הזכיין.

המבקש מוסיף וטוען כי ניסה מספר פעמים לבוא בדברים עם המשיבה ולהסדיר את החוב אך הושב שהמשיבה אינה רוצה לספק לו שרות וסחורה וזאת גם לא במתן שירות ואספקה כנגד תשלום מזומן.

האמור גורם למבקש לנזק ולפגיעה בעבודה השוטפת ובאחוזי הנחה שמגיעה לו דרך הזכיין.

בכל הנוגע למקררים, נטען שנאמר לו שהמשיבה לא יכולה לקחת חלק מהמקררים אלא את כולם במכה אחת.

בנוסף, על המשיבה להפחית את שווי המקררים שכנראה הוסף לשטר וכן להפחית את הסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ בהתאם להסכם הבלעדיות וקבלת זיכוי.

ביום 26.12.16 התנהל דיון בהתנגדות והצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ.

דיון והכרעה:
בע"א248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 וע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו)) נקבע:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה".

יחד עם זאת עוד נקבע כי במסגרת בקשת רשות להתגונן חייב הנתבע להיכנס לפרטי הגנתו והוא אינו רשאי להעלות טענות כלליות (ראה לעניין זה- ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה (מהדורה שביעית,2004) עמ' 127; וכן ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי, פ"ד מה(3) 188, 199).

בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו) נקבע:
"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן. המימד החוקתי הנילווה לזכות להתגונן מוסיף חיזוק-יתר לכלל הנקוט בהלכה הפסוקה מזה שנים רבות לפיו בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלית תתקבל במשפט גופו."

ר' בנוסף ע"א 7644/07 נ.פ.ג. יזום ושיווק בע"מ נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (פורסם בנבו).

במסגרת עדותו מאשר המבקש שמסר למשיבה שיקים על סך של 74,490 ₪ חתומים על ידו כאשר חלק מהשיקים חוללו בהיעדר כיסוי מספיק, אחד מהטעם שהחשבון הוגבל ולאחד ניתנה הוראת ביטול (ר' עמ' 4 ש' 21-28 לפרוטוקול).

המבקש ממשיך ומאשר שאלו שיקים שנמסרו למשיבה בגין סחורה שסופקה לו ושהחוב למשיבה הוא לפי השיקים שנמסרו למשיבה המפורטים לעיל (ר' עמ' 5 ש' 3 ו 4 לפרוטוקול ועמ' 6 ש' 10 לפרוטוקול).

בתצהירו של המבקש הנ"ל מכחיש את החוב עפ"י השטר. דא עקא, המבקש לא ציין בתצהירו מהו החוב הנכון כלפי המשיבה לטענתו ושיטתו.

כשנשאל המבקש האם הציג כרטסת שלו שיש בה כדי ללמדנו על גובה החוב לטענתו, התחמק המבקש ממתן תשובה והשיב כי החוב הינו לפי השיקים שמסר למשיבה. משכך, המבקש מאשר חוב למשיבה בסך של לפחות 74,490 ₪ והמבקש לא הציג כל ראיה שיש בה כדי לסתור טענה זו.

הלכה היא שאי הצגת ראיה תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מהלגישה. בע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני (פורסם בנבו) נקבע:
"דרך זו שנקט בה המחוקק מקורה בכלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה".

טענת המבקש בתצהירו לפיה מדובר בחוב שנקבע באופן שרירותי וכוחני לא רק שהוכחה כלא נכונה, אלא נטענה בעלמא וללא כל בסיס ותימוכין.

בבש"א 5358/03 ד"ר מוחמד אמין בוחארי נ' בכשי רונן (פורסם בנבו), נקבע:
"דא עקא, במסגרת בקשת רשות להתגונן חייב המבקש להתכבד ולהיכנס לפרטי טענותיו, להביא ראיות ולו לכאורה לטענותיו, לכמת אותן וליתן פירוט כיוצא בזה, על מנת שבית המשפט יתרשם שיש ממש בטענותיו. תצהיר כוללני איננו יוצר בסיס למתן רשות להתגונן. ראה: ע"א 431/86 נאות מרינה בת – ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פ"ד מ"ג (2) 362, וכן ע"א 732/79 גיכנר רמים בע"מ נ' אדרס - חומרי בניין בע"מ, פ"ד ל"ד (4) 341. נ "

דא עקא, המבקש לא התכבד ונכנס לפרטי טענותיו בעניין גובה החוב ומשכך אין בסיס ליתן לו רשות להתגונן בטענתו הכללית בעניין גובה החוב.

במסגרת תצהירו טוען המבקש כי יש להפחית מסכום החוב את עלות המקררים.

בתחילת הדיון הצהירה ב"כ המשיבה כדלהלן:

"בתיק ההוצל"פ הציוד שליווה חלק מהחוב בסופו של דבר הוחזר בשלבים בתיאום עם המבקש ובוצעו הקטנות קרן, כך שמתוך החוב נותר החוב בגין הסחורה". (ר' עמ' 4 ש' 13-14 לפרוטוקול).

לאור הודעת ב"כ המשיבה לפיה הציוד הוחזר ובוצעו הקטנות של החוב בהתאם, המשך הדיון בטענת המבקש בתצהירו בעניין זה מתייתר.

במסגרת סיכומיו של המבקש טוען הנ"ל כי יש להפחית סך נוסף של 30,000 ₪ מהחוב מכספים שחולטו.

טענה זו לא עלתה במסגרת תצהירו של המבקש ומשכך מהווה הרחבת חזית אסורה.

טענה זו עלתה במסגרת תשובה של המבקש במסגרת חקירתו הנגדית כאשר המבקש נשאל אם שילם סכום כלשהו עבור השיקים (ר' עמ' 5 ש' 6 לפרוטוקול).
כשנשאל המבקש אם בדק שהסכום הופחת מגובה החוב, התחמק המבקש ממתן תשובה והשיב:

"מה שמגיע לך אני ישלם, אבל גם לי יש זכויות". (ר' עמ' 5 ש' 8 לפרוטוקול).

דהיינו, למרות שלמבקש היתה האפשרות לעשות כן, המבקש לא המציא כל אסמכתא לכך שהסכום שחולט לא הופחת מסכום החוב טרם הגשת השטר לביצוע וכמפורט לעיל האמור לא נטען על ידו בתצהיר שתומך בהתנגדות.

ככל שהסכום חולט לאחר הגשת הבקשה לביצוע שטר ולא הופחת מהחוב, באפשרות המבקש להגיש בקשה במסגרת "טענת פרעתי" בהוצאה לפועל.

לפיכך, איני מקבל ואיני מאשר את הרחבת החזית מטעמו של המבקש בסיכומיו לכך שיש להפחית מסכום החוב סך של 30,000 ₪ שחולטו.

נותרה טענת המבקש להפחתה בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין ההסכם של הזכיין עם המשיבה. מדובר בטענה שמצריכה המשך בירור עובדתי ועל כן ניתנת בזאת למבקש רשות להתגונן בגין סכום זה בלבד.

אין מקום לדון במסגרת ההליך שבפני בטענותיו של המבקש לעניין הפסקת השירות של המשיבה ורצונו להמשיך ולהתנהל מולה. המבקש רשאי למצות את טענותיו אלו בהליך מתאים.

לסיכומם של דברים, ניתנת בזאת למבקש רשות להתגונן בגין הסך של 11,700 ₪ בלבד.

ההליכים בתיק ההוצל"פ בגין יתרת הסכום משופעלים בזאת.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ₪. הסכום יתווסף לגובה החוב בתיק ההוצל"פ.

לאור הסכום בגינו ניתנה רשות להתגונן, יידון התיק בסדר דין מהיר.

המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותתאים את ההליך להליך בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום, יביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקש יתאים את ההליך להליך בסדר דין, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הניסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור, ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות בלבד.

תזכורת פנימית למזכירות ליום 10.4.17 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ז, 23 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.