הדפסה

בית משפט השלום ברמלה 11

בפני
כב' הרשם הבכיר נועם רף

המבקש

דוד רחמאני ת.ז. XXXXXX975

נגד

המשיבה

החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר והתנגדות.

2. המשיבה הגישה לביצוע שטר שמספרו 41556 ₪ ע"ס של 158,605.49 ₪ (להלן: "השטר")

3. ביום 25.1.18 התקיים דיון בתיק בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות. הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

4. תחילה אדון בבקשה להארכת המועד.

5. תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 קובעת:

"התנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה".

6. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי בית המשפט רשאי להאריך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, מועד או זמן אשר נקבעו בחיקוק.

7. בבש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן (פורסם בנבו) נקבע:

"טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין. "

8. לטענת המבקש בבקשה להארכת מועד, ביום 9.2.14 יצא מהארץ על מנת לנסות ולגייס כספים בחו"ל והוא חזר ארצה ביום 14.2.15.

9. לאחר חזרתו ארצה מצבו הנפשי היה קשה ביותר מאחר ולא הצליח לגייס כספים. טענתו זו של המבקש לא נתמכה בראיות כלשהן.

10. המבקש מוסיף וטוען כי התנהלו כנגדו הליכים רבים ולא היו לו הכוחות הנפשיים והאמצעים הכלכליים להתמודד מול כל תיק ותיק.

11. המשיבה הגישה את הבקשה לביצוע שטר ביום 5.2.14.

12. כאמור בתגובת המשיבה לבקשה להארכת מועד, ביום 18.12.14 הגיש המבקש בתיק ההוצאה לפועל נושא ההליך דנא בקשה לעיכוב הליכים.

13. באותו היום דחתה כב' רשמת ההוצאה לפועל את בקשת המבקש.

14. לאור הגשת הבקשה האמורה הגישה המשיבה בקשה בתיק ההוצאה לפועל לראות במועד הגשת הבקשה לעיכוב הליכים כמועד מסירת אזהרה מלאה למבקש.

15. ביום 17.3.16 נעתרה כב' רשמת ההוצאה לפועל לבקשה.

16. המבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 17.3.16.

17. סע' 7 (ג1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 קובע:

"

(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

18. לא זו אף זו, המשיבה מפנה בתגובתה לבקשה להארכת מועד להליך נוסף שהתנהל מול בנו של המבקש בת"ט 11679-06-14, שם הגיש המבקש תצהיר משלים מטעמו מיום 18.6.15. במסגרת תצהיר זה מפנה המבקש לתיק ההוצאה לפועל שבפני (ר' סע' 7 לתצהיר).

19. דהיינו, לאור המפורט לעיל יש לראות במבקש כמי שמודע להליך שמתנהל כנגדו עוד מיום 18.12.14 ולכל היותר מיום 18.6.15.

20. דא עקא, המבקש הגיש את הבקשה להארכת מועד והתנגדות רק ביום 27.4.17.

21. טענותיו של המבקש בנוגע למצבו הנפשי נטענו בעלמא וללא כל תימוכין. טענותיו של המבקש כי לא בוצעה מסירה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ואין למבקש ידיעה פוזיטיבית על ההליך שמתנהל כנגדו דינה להידחות. המבקש היה מודע לחלוטין להליך שמתנהל כנגדו, הגיש בקשה בתיק ההוצל"פ ואף התייחס להליך במסגרת תצהיר עדות ראשית בתיק אחר.

22. הלכה שהשתרשה בפסיקה קובעת כי אין רשימה סגורה של טעמים מיוחדים אך באופן כללי נסיבות אישיות לא הוכרו כטעם מיוחד.

23. גם אם יש לנקוט בגישה פחות דווקנית כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד בהליך בו טרם התבררו טענות הצדדים לגופם של דברים, אין בטענותיו של המבקש כדי להוות נסיבות אישיות מיוחדות שיש בהן כדי להטות את כפות המאזניים לטובת הארכת המועד.

24. המבקש לא הציג כל טעם מיוחד שמצדיק מתן הארכת מועד.
בהיעדר טעם מיוחד דין הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות להידחות.

25. על אף שדי באמור כדי לסגור את דלתותיו של בימ"ש בפני המבקש, אתייחס בקצרה למספר שיקולים נוספים שיש בהם כדי לדחות את הבקשה להארכת מועד ודחיית ההתנגדות גופה.

26. ראשית, עסקינן בפרק זמן של כשנתיים וחצי מהמועד בו הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ ועד להגשת ההתנגדות והבקשה להארכת מועד.

27. לאור פרק הזמן הארוך שחלף, יש להעדיף את עקרון ההסתמכות של המשיבה וסופיות הדיון.
יתירה מכך, אין המדובר בהליך בעל אינטרס ציבורי .

28. גם לגופם של דברים, הסיכויים הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד אפסיים.

29. המבקש מאשר בחקירתו הנגדית את חתימתו על השטר (ר' עמ' 12 ש' 18 לפרוטוקול). כל זאת בניגוד מוחלט לאמור בסע' 14 לתצהירו שתומך בהתנגדות לפיו אינו חתום על השטר.
טענת ב"כ המבקש בסיכומיו כי המבקש התכוון שהינו חתום על ההסכם ולא השטר, דינה להידחות. במסגרת הודאתו בדיון דבר החתימה נשאל המבקש אודות השטר והשיב לגביו (ר' עמ' 12 ש' 17-18 לפרוטוקול).
על אף שבשלב זה של בקשת רשות להתגונן בימ"ש אינו אמור לבחון את מהימנותו של המבקש, מדובר בסתירה ברורה ומפורשת בעניין מהותי ביותר בתיק מצדו של המבקש.

30. המבקש טוען כי יש לקזז מהחוב ציוד קבוע.

31. המשיבה הצהירה בדיון כי החוב מורכב אך ורק מיתרת חוב בגין "הקדמת הנחות" ומחשבוניות שלא שולמו. דהיינו, אין כל טענה מצד המשיבה שנותר חוב של המבקש או החברה בגין ציוד.

32. המבקש אישר בחקירתו הנגדית שהחברה קיבלה מהמשיבה סך של 300,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין במסגרת הקדמת הנחות (ר' עמ' 10 ש' 6 לפרוטוקול).

33. המבקש אישר בחקירתו הנגדית שככל שקיים חוב למשיבה עליו לשלמו, כפי שעשה ביחס לכל הספקים האחרים וכן שאין בידיו מסמכים בנוגע לחוב והוא לא ירד לפרטים במסגרת התנגדותו בנוגע לחוב הנטען כנגדו.

34. לאור המפורט לעיל, המבקש לא נכנס לפרטי טענותיו במסגרת התנגדותו לסכומים אותם כביכול יש לקזז מהחוב הנטען.

35. בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 וע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו)) נקבע:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה".

36. בבש"א (ראשל"צ) 5358/03 ד"ר מוחמד אמין בוחארי נ' בכשי רונן (פורסם בנבו) נקבע:

"דא עקא, במסגרת בקשת רשות להתגונן חייב המבקש להתכבד ולהיכנס לפרטי טענותיו, להביא ראיות ולו לכאורה לטענותיו, לכמת אותן וליתן פירוט כיוצא בזה, על מנת שבית המשפט יתרשם שיש ממש בטענותיו. תצהיר כוללני איננו יוצר בסיס למתן רשות להתגונן. ראה: ע"א 431/86 נאות מרינה בת – ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פ"ד מ"ג (2) 362, וכן ע"א 732/79 גיכנר רמים בע"מ נ' אדרס - חומרי בניין בע"מ, פ"ד ל"ד (4) 341.

37. טענתה של המשיבה לפיה המבקש לא פנה אליה בבקשה לקבל מסמכים ופירוט חוב לא נסתרה על ידי המבקש.

38. לסיכומם של דברים, הבקשה להארכת המועד נדחית. משכך, התנגדותו של המבקש נדחית. הליכי ההוצאה לפועל משופעלים בזאת והמבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ₪ . ככל שניתן רכיב ההוצאות יתווסף לגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.