הדפסה

בית משפט השלום ברמלה 07

בפני
כב' הרשם הבכיר נועם רף

המבקשות

1.אליתא (ג.פ.) יזמות והשקעות בע"מ
2.גורין פואל

נגד

המשיבה

קנקון מוצרים בע"מ

החלטה

1. לפני בקשת רשות להתגונן בתביעת המשיבה נגד המבקשות בסדר דין מקוצר בסך של 104,314₪.

2. ביום 14.08.16 הודיעה המשיבה כי אין בכוו נתה לחקור את המבקש 2 על תצהירו והצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם בכתב.

5. הלכה היא כי במסגרת בקשת רשות להתגונן חייב הנתבע להיכנס לפרטי הגנתו והוא אינו רשאי להעלות טענות כלליות ( ראה לעניין זה- ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה ( מהדורה שביעית,2004) עמ' 127; וכן ע"א 688/89 הילולים ( אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי, פ"ד מה(3) 188, 199).

בע"א248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 וע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו)) נקבע:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה".

6. הזכות להתגונן הינה זכות מהותית הנובעת מההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית. מגמת הפסיקה הינה להקל עם מבקשים רשות להתגונן.

בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו) נקבע:

"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן. המימד החוקתי הנילווה לזכות להתגונן מוסיף חיזוק-יתר לכלל הנקוט בהלכה הפסוקה מזה שנים רבות לפיו בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלית תתקבל במשפט גופו."

ר' בנוסף ע"א 7644/07 נ.פ.ג. יזום ושיווק בע"מ נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (פורסם בנבו).

7. במסגרת סיכומיה של המשיבה עלתה הטענה כי אין בתצהיר המבקשים הכחשה לגבי השי קים שנמשכו על ידם לטובת המשיבה וכך גם לעניין כרטסת הנהלת החשבונות אשר צורפה ע"י המשיבה לכתב תביעתה.

8. זאת ועוד, לטענת המשיבה התצהיר שתומך בבקשה מטעמו של מר גורין פואל אינו מגלה כל עילת הגנה.

9. טענות המבקשים מתייחסות לטיב חלק מהמוצרים שסיפקה המשיבה למבקשים וחסר במוצרים .

10. אין בתצהיר המבקשים התייחסות מפורשת ומנומקת באשר לחשבוניות המס והשיקים. טענות המבקשים מתייחסות לשרימפסים, וקוויאר מקלוקלים ולשון בקר שההזמנה לא סופקה במלואה.

11. בע"א 1907/06 קליברה החברה לקידום מכירות בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו) , נקבע :

"כבר נפסק פעמים רבות, כי נתבע, המבקש רשות להגן, צרך להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו: ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ (פ"ד כ(3) 265) וטענת קיזוז אינה יוצאת מכלל זה. כבר נאמר, שמי שמבקש רשות להתגונן בטענה שיש לו תביעה שכנגד (בהנחה שמדובר באותם מקרים נדירים שבהם תינתן רשות להגן על יסודה), חייב להעלות את תביעתו 'בתביעה נקודתית מסוימת וברורה, שנטענה בתצהירו של מבקש הרשות להתגונן כדרך שטוענים תביעה בפרשת-תביעה' (השופט ח' כהן בע"א 288/63 מלון סמדר בע"מ נ' גנים רחובות חברה לבנין בע"מ (פ"ד י"ז 2885) וכלל זה חל גם לגבי טענת קיזוז" ( ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 526-527 (1982)).

בע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765, 767 (1986) נפסק:
 
"מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קיזוז, אולם במה דברים אמורים: טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת… יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב-תביעה. דרישת קיזוז בעלמא, ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."

זאת ועוד, כאשר בעל דין אינו מביא ראיה מתבקשת ללא הסבר מניח את הדעת, חלה החזקה שלפיה לו הייתה מובאת הראיה, הייתה פועלת לרעתו (ראה ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד ל"ה (1) 736 בעמוד 760). הלכה זו חלה גם על שלב של בקשת רשות להגן או התנגדות לתביעה על סכום קצוב וזאת, בין היתר, מכוח חובת הפירוט שמוטלת על בעל דין בהליך של רשות להגן ואשר בו הוא מחויב להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו ולהביא כל ראיה וכל מסמך אשר יש בידיו ואשר תומך לכאורה בטענותיו.

ראו בעניין זה בש"א (ראשל"צ) 5358/03 ד"ר מוחמד אמין בוחארי נ' בכשי רונן (פורסם בנבו) , שם נקבע:

"דא עקא, במסגרת בקשת רשות להתגונן חייב המבקש להתכבד ולהיכנס לפרטי טענותיו, להביא ראיות ולו לכאורה לטענותיו, לכמת אותן וליתן פירוט כיוצא בזה, על מנת שבית המשפט יתרשם שיש ממש בטענותיו. תצהיר כוללני איננו יוצר בסיס למתן רשות להתגונן. ראה: ע"א 431/86 נאות מרינה בת – ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פ"ד מ"ג (2) 362, וכן ע"א 732/79 גיכנר רמים בע"מ נ' אדרס - חומרי בניין בע"מ, פ"ד ל"ד (4) 341.
..........................................................................................................

הלכה פסוקה היא כי על מתגונן המסתמך על מסמך אחר כבסיס לתצהירו, עליו לפחות לצרפו לתצהירו, ואף להמציא תצהיר של עורך המסמך האחר. במילים אחרות, על מתגונן בבקשת רשות להתגונן להמציא ראיות לכאורה, המצויות בידו, להוכחת גירסתו. לעניין זה ראה: ע"א 732/79 גיכנר רמים בע"מ נ' אדרס - חומרי בניין בע"מ, פ"ד ל"ד (4) 341 וכן ר' ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מ"ז (5) 133. נ

כמו כן ראה בהקשר זה את דבריה הידועים של כב' השופטת בן עיתו בעניין ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד ל"ה (1) 736 בעמוד 760:

"דרך זו שנקט בה המחוקק מקורה בכלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה".

12. דא עקא, המבקשים לא טרחו לפרט את הסכומים לגביהם מתבקש הקיזוז וטענתם בנוגע לשיקים אינה מצדיקה מתן רשות להתגונן.

14. אין זה מתפקידו של בית המשפט להעריך על דרך האומדנה את הסכום אותו מבקשים המבקשים לקזז מסכום החוב הנטען.

15. משכך, המבקשים לא עמדו בנטל המוטל לפתחם לפרט ולכמת את הסכום הנטען על ידם בגינו יש ליתן רשות להתגונן ולקזז מהתביעה.

16. לא זו אך זו, אציין כי בעוד התביעה עומדת על סך של 104,314₪, טענת הקיזוז מתייחסת לחלק קטן ביותר מכלל הסחורה שסיפקה המשיבה למבקשים וגם לגביה שוויה של סחורה זו לא ידוע.

16. גם טענות המבקשים לעניין פגיעה במוניטין ובתדמית המסעדה נטענו בעלמא ללא כל פירוט כספי.

18. לסיכומו של דבר, בקשת הרשות להתגונן נדחית בזאת.

19. המבקשות, ביחד ולחוד, תישאנה בהוצאות המשיבה בגין הדיון בבקשה בסך של 2,000 ₪.

20. המשיבה רשאית להגיש פסק דין לאישורו של בית המשפט על כל סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכר טרחה בהתאם לתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין בצירוף הוצאות הדיון בבקשת רשות להתגונן.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.