הדפסה

בית משפט השלום ברמלה 05

מספר בקשה:10
בפני
כב' הרשם הבכיר נועם רף

מבקשת

סופר כל הכל בע"מ

נגד

משיבה

ספיר בריכות ומערכות ספא 2006 בע"מ

החלטה

כללי:

בפני התנגדות לביצוע שני שטרות.
ביום 16.11.16 הודיעה המשיבה כי אין בכוונתה לחקור את נציג המבקשת על תצהירו ובהתאם להחלטת בימ"ש, הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

מטענות הצדדים עולה שאין מחלוקת על כך שבין המשיבה למבקשת ה תקיימו קשרים עסקיים שבמסגרתם סיפקה והתקינה המשיבה בריכה למבקשת (צדדים קרובים) .

טענות המבקשת (בקליפת אגוז) :

לטענת המבקשת ישנם ליקויים בהתקנת הבריכה. בנוסף, הותקנה בריכה פגומה ומשומשת והמשיבה לא עמדה בכל התחייבויותיה כלפי המבקשת.

בעקבות מחדליה של המשיבה נאלצה המבקשת לשכור את שירותיו של מנקה בריכות פרטי בעלות של 4,500 ₪ (המבקשת צירפה חשבונית מס לסיכומים מטעמה).

כתוצאה ממחדליה של המשיבה נבצר מהמבקשת לערוך חנוכת בית במועד המתוכנן.

המבקשת ביטלה את השיקים ונגרמו לה הוצאות ועגמת נפש.

טענות המשיבה (בקליפת אגוז) :
המבקשת לא שילמה עבור רכישת הבריכה והתקנתה.

המשיבה אוחזת בשני שיקים בסך כולל של 15,700 ₪, אשר נמשכו ע"י המבקשת. השיקים לא כובדו על ידי הבנק הנמשך לאור הוראת הביטול ש נתנה המבקשת.

טענות המבקשת בהתנגדות הינן בגדר טענות לאקונית, ללא כל פירוט, כימות או תימוכין לגרסת ה של המבקש ת אשר נדרשים על פי הדין.

החשבונית שהוגשה בסיכומי המבקשת ל א צורפה לתצהיר מטעם נציג המבקשת, ולפיכך אין לקבלה בשלב זה.

עסקינן בכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב ולפיכך דין ההתנגדות להידחות.
דיון והכרעה:

הלכה היא כי במסגרת בקשת רשות להתגונן חייב הנתבע להיכנס לפרטי הגנתו והוא אינו רשאי להעלות טענות כלליות (ראה לעניין זה- ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה (מהדורה שביעית,2004) עמ' 127; וכן ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי, פ"ד מה(3) 188, 199).

בע"א248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 וע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו)) נקבע:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה".

הלכה זו חלה גם לגבי התנגדות לביצוע שטר.

הזכות להתגונן הינה זכות מהותית הנובעת מההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית. מגמת הפסיקה הינה להקל עם מבקשים רשות להתגונן.

בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו) נקבע:

"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן. המימד החוקתי הנילווה לזכות להתגונן מוסיף חיזוק-יתר לכלל הנקוט בהלכה הפסוקה מזה שנים רבות לפיו בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלית תתקבל במשפט גופו."

ר' בנוסף ע"א 7644/07 נ.פ.ג. יזום ושיווק בע"מ נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (פורסם בנבו).

בענייננו אנו , טענותיה של המבקשת בכל הנוגע לליקויים בבריכה נטענו בעלמא וללא כל תימוכין.

הראיה היחידה עליה מסתמכת המבקשת הינה חשבונית מס ע"ס של 4,500 ₪ שצורפה לסיכומים מטעמה. למרות ש המבקשת התייחסה לחשבונית זו באופן מפורש בהתנגדות מטעמה, זו לא צורפה בשלב זה, אלא רק בשלב הסיכומים.

בבש"א (ראשל"צ) 5358/03 ד"ר מוחמד אמין בוחארי נ' בכשי רונן (פורסם בנבו), נקבע:

"דא עקא, במסגרת בקשת רשות להתגונן חייב המבקש להתכבד ולהיכנס לפרטי טענותיו, להביא ראיות ולו לכאורה לטענותיו, לכמת אותן וליתן פירוט כיוצא בזה, על מנת שבית המשפט יתרשם שיש ממש בטענותיו. תצהיר כוללני איננו יוצר בסיס למתן רשות להתגונן. ראה: ע"א 431/86 נאות מרינה בת – ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פ"ד מ"ג (2) 362, וכן ע"א 732/79 גיכנר רמים בע"מ נ' אדרס - חומרי בניין בע"מ, פ"ד ל"ד (4) 341.

טענות המבקשת (למעט החשבונית) אשר אינן נתמכות בכל ראיה ולא הוצג לגביהן כל חישוב אריתמטי מהוות טענות שהינן בגדר כישלון תמורה חלקי קצוב. המלומד שלום לרנר בספרו "דיני שטרות", מסכם את ההלכה בעניין כישלון תמורה חלקי קצוב, בדברים הבאים:

"כישלון תמורה חלקי מתרחש בשני מקרים קלאסיים:ב כאשר המוכר מספק חלק מכמות הסחורה המוסכמת… המקרים של הספקה חלקית של הממכר עשויים להיות כישלון תמורה חלקי קצוב, כאשר ההסכם התייחס ליחידות זהות במחיר אחיד לכל יחידה. מסירת חלק מן היחידות המוסכמות, תהא כישלון תמורה חלקי קצוב…

כישלון התמורה החלקי נחשב קצוב אם די בפעולה חשבונית פשוטה יחסית, ללא צורך בדרישה וחקירה של עדים, לעמוד על היחס שבו פחת שווי הממכר שנמסר בפועל מן הממכר המוסכם. במקרה זה, גובר האינטרס למנוע ריבוי הליכים משפטיים, ולכן מתיר בית המשפט להתגונן נגד השטר בטענת הכישלון החלקי…" (לרנר, לעיל, 335 וראה גם זוסמן, לעיל, 278 ).ב

טענת כישלון תמורה חלקי קצוב מהווה טענת הגנה טובה בין צדדים קרובים, אלא שהדרישה היא, שכישלון התמורה החלקי יתייחס לסכום קצוב. ראו ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג [פורסם בנבו] בעמ' 360 לאמור:נ

"הכלל הוא, שכישלון תמורה חלקי אינו מהווה הגנה לחייב בפני תביעה לפרעון שטר...יש לכך יוצא מן הכלל, והוא כאשר ניתן לברר, ללא חשבון או חקירה מסובכים ומורכבים, מהו החלק של התמורה שלא ניתן; לשון אחר:ב כאשר כישלון התמורה החלקי הוא עניין של סכום קצוב ..." השימוש במונח "סכום קצוב" מתאים למקרים, בהם חישוב הסכום הנוגע בדבר יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורר בשומה או ההערכה."

לאור המפורט לעיל, ניתנת בזאת למבקשת רשות להתגונן חלקית בלבד.

הלכה היא שבשלב זה של בקשת רשות להתגונן די בהגנה ולו בדוחק ואין בודקים את מהימנותו של המצהיר ואת האופן בו תוכיח המבקשת את טענותיה.

לאור זאת שהמבקשת התייחסה בהתנגדותה לחשבונית ולמרות שזו לא צורפה בשלב זה, לאור ההלכה המפורטת לעיל שאין בודקים כיצד המבקשת תוכיח את טענותיה, ניתנת בזאת למבקשת רשות להתגונן על הסך של 4,500 ₪ בלבד.

יתר טענות המבקשת נטענו בעלמא, ללא פירוט של "סכום קצוב" ועל כן הינן מהוות טענה של כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב שאינו מצדיק מתן רשות להתגונן.

אין באמור כדי לגרוע מזכותה של המבקשת למצות את טענותיה כלפי המשיבה בהליך נפרד.

משכך, ניתנת בזאת למבקשת רשות להתגונן על הסך של 4,500 ₪ בלבד.

הליכי ההוצל"פ מעבר לסך של 4,500 ₪ בתיק ההוצל"פ ישופעלו.

לאור הסכום לגביו ניתנה רשות להתגונן, יידון התיק בסדר דין מהיר.

תצהיר המבקשת ישמש ככתב הגנה.

המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר תמיכה ורשימת גילוי מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214 (ג) ו (ח) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשת.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה חמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקשת תתאים את ההליך להליך בסדר דין מהיר בהתאם להוראות תקנה 214 (ג) ו (ח) האמורות, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד – שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשת. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן הניסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות בלבד.

תזכורת פנימית למזכירות 60 יום מהיום לשם קביעת התיק לדיון, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

סוגיית ההוצאות תידון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ז, 05 מאי 2017, בהעדר הצדדים.