הדפסה

בית משפט השלום ברמלה תא"ק 56625-09-17

מספר בקשה:18
בפני
כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

מבקשים

  1. רון ישראל בן יאיר
  2. סוויסה יקיר

נגד

משיבים

  1. מ.ס אור אחזקה בניה ושירותים (2011) בע"מ
  2. אורי חזן

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות המבקשים לדיון ביום 24.6.19.

לטענת המבקשים כלל לא ידעו על מועד הדיון שכן לא קיבלו כל הזמנה לדיון ובכך מקרה, סברו כי ההליכים בגינם הסתיימו לאור הסכמות אליהם הגיעו עם ב"כ התובעת. בנוסף מצביעים המבקשים על טענות ההגנה שהועלו על ידם בבקשת הרשות להגן שהוגשה על ידם כנימוק נוסף לביטולו של פסק הדין.
התובע מתנגדת לבקשה ולטעמה יש להותיר את פסק הדין על כנו שכן לטענתה היו המבקשים מודעים למועד הדיון וזאת לדברי בא כוחם אשר שוחח עם ב"כ התובעת טרם מועד הדיון. התובעת מציינת כי מעולם לא הביעה הסכמה להסדר אשר הוצע על ידם. עוד טוענת התובעת כי נימוקי ההגנה אינם מצביעים על סיכויי הגנה כלל ועיקר.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק ( קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול ( ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) ( פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) ( פורסם בנבו))."

עיון במערכת המסירות מעלה כי המבקשים זומנו לכלל הדיונים בהתאם לאותה כתובת. משכך, חזקה כי משקיבלו ההודעה על מועד הדיון שנערך בחודש פברואר בהתאם לכתובות אלה, גם ההודעה על הדיון שהתקיים בחודש יוני התקבלה על ידם באותה כתובת. זאת ועוד- מן המסמך שצורף ע"י המבקשים כראיה על הסכמת התובעת להגעה להסדר בעניינם לא ניתן להסיק ולו ברמז כי אכן קיימת הסכמה כאמור.
המבקשים היו מודעים לקיומו של ההליך המשפטי כנגדם ועם זאת בחרו שלא לפעול ולבדוק מועדי הדיונים ואף לא להתייצב אליהם. עוד לעניין אחריותו של בעל דין ראו ב(חי') 6436-08 משרל 2000 שרותי רפואה ובריאות בע"מ נ' אברהם פרנקו (26.1.2012) ; ת"ת ( רמ') 22383-11-15 בועז נמיה כהן נ' עדי חסיד (5.1.18) .
משכך, איני מוצאת כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

עם זאת, עיון בבקשת הרשות להגן מעלה כי למבקשים טענות היורדות לעצם חבותם מול המשיבה אשר לו יוכחו יש בהם כדי לקבל את עמדתם לפיה אינם חבים בתשלום למשיבה. די בקיומה של טענת הגנה אפשרית הראויה לבחינה עובדתית ומשפטית על מנת להקים למבקשים עילה שיש בה כדי להורות על ביטול פסק הדין. וראו לעניין זה כדברי כבוד השופט סולברג ברע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ (14.6.16)-

"כאשר עסקינן בבקשה לביטול פסק דין הרי שיש לקחת בחשבון את זכות הגישה לערכאות הנפגעת שעה שפסק הדין לא מבוטל. משמעות הדבר היא שיינתן פסק דין נגד מי שלא נשמעו טענותיו בעניין; במצב דברים זה, די בכך שסיכויי ההגנה שמראה המבקש ילמדו על כך שיש לו טענות של ממש להשמיע. ככל שאכן כך הוא, מוטב לשקול את השימוש בסנקציה חריפה פחות מאשר דחיית הבקשה, כגון השתת הוצאות (ראו עניין חלה, פסקה 11; רע"א 5904/10 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (14.12.2010))."

משכך אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשים ביום 24.6.19.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

קובעת לדיון בבקשה למתן רשות להגן ליום 17.12.19 בשעה 9:30.

המזכירות תזמן הצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ט, 08 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.