הדפסה

בית משפט השלום ברמלה תא"מ 50380-03-20

מספר בקשה:5
בפני
כבוד ה רשמת בכירה אביגיל פריי

מבקשת

מתז מערכות בע"מ

נגד

משיבה
הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת שהתיישנה ולחלופין מחמת שיהוי.
בקליפת אגוז נציין כי המשיבה טוענת בכתב התביעה כי המבקשת חבה לה תשלום השתתפות עצמית בהתאם לפוליסה שהונפקה לה ע"י המשיבה וזאת בגין תשלום בו נשאה המשיבה ביחס לאירוע ביטוחי. אין מחלוקת בין הצדדים כי האירוע הביטוחי התרחש בשנת 2008 וכי תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה שולמו לצד ג' בשנת 2014.

לטענת המבקשת מניין תקופת ההתיישנות מתחיל מעת התרחשות האירוע הביטוחי וכי פרק הזמן המוקצב ע"פ דין להגשת התביעה טרם התיישנותה עומד על 3 שנים. לפיכך, לאור לוחות הזמנים אשר פורטו לעיל התיישנה תביעת המשיבה ודינה דחייה על הסף. לעניין זה מפנה המבקשת להוראות ס' 31 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א-1981. בנוסף טוענת המבקשת כי המשיבה השתהתה בהגשת כתב התביעה ובכך גרמה למבקשת נזק ראייתי חמור וגם מטעם זה דין התביעה לדחייה.

המשיבה טענה כי אין תחולה להוראות ס' 31 לחוק חוזה ביטוח בענייננו וכי תקופת ההתיישנות ביחס לתביעה הינה בהתאם להוראות ס' 9 לחוק ההתיישנות התשי"א-1951 ועומדת על 7 שנים. כן טענה המשיבה כי מניין התקופה יחל ממועד ביצוע תשלום תגמולי הביטוח ולפיכך התביעה טרם התיישנה. כן טענה המשיבה כי איחור בהגשת התביעה אינו עילה לדחייתה על הסף.

דיון ומסקנות-

עיון בהוראות חוק חוזה ביטוח מעלה כי בס' 1 מגדיר החוק מהותו של חוזה ביטוח כ"חוזה בין מבטח ובין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למבוטח.

ס' 31 לחוק חוזה הביטוח, אליו מפנה המבקשת, קובע-
"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח;"

נוסח הסעיף ברור והוא מתייחס לתביעה לתגמולי ביטוח. ע"פ הגדרת ס' 1 שצוטטה לעיל, תגמולי הביטוח הם הסכומים המשולמים מאת המבטח לידי המבוטח לאור חוזה ביטוח שנכ רת ביניהם. פועל יוצא של האמור לעיל הוא כי מקום בו התביעה אינה לתשלום תגמולי ביטוח, אין תחולה להוראות ס' 31 לחוק חוזה ביטוח ועל מערכת היחסים בין הצדדים בכל הנוגע להתיישנות התביעה ועילתה חלות הוראות חוק החוזים וחוק ההתיישנות הכלליים. משכך, לאור העובדה כי עילת התביעה בענייננו הוא חובה של המבקשת לשאת בתשלום ההשתתפות העצמית מכוח חוזה הביטוח, מועד היווצרות העילה הינו המועד בו נוצר החוב ע"פ הפוליסה- הוא מועד ביצוע תשלום תגמולי הביטוח, וממועד זה תימנה תקופת ההתיישנות שתעמוד על 7 שנים לאור הוראות חוק ההתיישנות. בסיס התביעה שלפנינו הוא ההתחייבות החוזית של המבוטח כלפי המבטח ולא להפך.

וראו לעניין זה ת"א 32439-09-17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נטו מ.ע. אחזקות בע"מ (16.1.19) .

משכך, אני דוחה את טענת המבקשת כאילו תביעת המשיבה התיישנה.

גם ביחס לטענת השיהוי אני בעמדה כי יש לדחות את הטענה כי לאור מועד הגשת התביעה יש לסלק התביעה על הסף. אין חולק כי למועד הגשת התביעה ולשיהוי, ככל שקיים בעניין מועד זה, אפשרות להשפיע על תוצאות ההליך, אולם אין בה כדי להוות מכשול לעצירתה טרם דיון בה לגופה. ככל ושיהוי זה גרם לנזק ראייתי למבקשת, עליה להבהיר מהו ולהוכיח נזק זה בראיות. שלב ראשוני זה אינו מתאים לבירור טענה זו לגופה ואין די בעצם העובדה כי חלף זמן (ואפילו רב) ממועד התגבשות העילה לבין מועד הגשת התביעה כדי לקבוע באופן אוטומטי כי אכן נגרם נזק ראייתי ומה היקפו.

וראו ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים (פד"י נז(5), 433) .

סיכומם של דברים- אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תש"פ, 18 יוני 2020, בהעדר הצדדים.