הדפסה

בית משפט השלום ברמלה תא"מ 49438-03-18

בפני
כבוד ה שופטת רבקה גלט

התובעת

פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ

נגד

הנתבעים

1.ולדיסלב נסטיורין
2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה לתשלום עבור נזקי רכוש, שנגרמו לרכב התובע, בתאונה בה היתה מעורבת משאית הנהוגה על ידי הנתבע ומבוטחת אצל הנתבעת.

הצדדים נחלקו בשאלת האחריות בלבד.

כבר עתה, יצוין כי הנתבע מכחיש מעורבותו בתאונה.

נהג התובעת העיד כי נסע בנתיב שני מימין , בפקקי הבוקר על כביש 1 לכיוון צפון, בואכה מחלף קיבוץ גלויות, עת סטתה המשאית שהגיעה מימינו אל תוך מסלול נסיעתו, ופגעה באמצעות הארגז שלה בכנף, בדלת ובמראה הימניות ברכבו. לטענתו, ייתכן שמסלול הנסיעה של המשאית הצטמצם והוא ניסה להשתלב לשמאל. עוד העיד כי צפר לנהג המשאית טרם הפגיעה, אך ככל הנראה הלה לא שמע אותו. הנהג עצר בשול הימני, תוך כדי שהתנועה מזדחלת, וסימן לנהג המשאית לעצור בצד. לטענתו, הנהג הבחין בו, חייך ועשה לעברו תנועה מגונה, והמשיך בנסיעתו. הנהג צילם את חזית ואחורי המשאית, והציג בפניי תמונות בטלפון הנייד, בהן נראה נהג המשאית כשהוא מרכיב משקפי שמש ומתבונן לכיוון ימין שלו. הנהג הוסיף כי באותו היום נשלח על ידי קצין הרכב להגיש תלונה במשטרת גבעתיים. בחקירה הנגדית הצהיר כי בכל מקרה לא יחוייב בהשתתפות עצמית בגין התאונה.

נהג המשאית, שהינו עצמאי ובעל המשאית העיד כי " לא היתה תאונה", וכי הוא "לא מכיר בארוע" (עמ' 4 שורה 4). לדבריו, לא שמע כל צפירה ולא הבחין שמישהו מצלם אותו. משהוצגו בפניו התמונות שצילם נהג רכב התובעת טען כי לא ברח מאיש וכי הוא אכן נראה בתמונות המוצגות יושב במשאית, אך לאו דווקא מסתכל ישירות לעבר המצלמה. הנהג טען כי "במידה ומישהו מצלם סתם דוגמא מישהו שיש לו נזק באוטו למה לא להפיל את הנזק על נהג משאית לצלם ולהגיד הוא פגע בי?" (עמ' 6, שורה 4) ושוב חזר על דבריו לפיהם " אני לא מכיר במקרה, לא בארוע ולא את הבנאדם" (עמ' 6, שורה 10). הנהג לא ידע למסור היכן בדיוק היה באותו יום, ונימק שמתוקף עבודתו הוא מסתובב בכל כבישי הארץ. משעומת עם השאלה כיצד זה צולם במשאית בדיוק ביום ובמקום האירוע הנטען, השיב כדלקמן (עמ' 6, שורה 20):

ת. אני במקרה יכול היום לצאת לכביש בפקק, במקרה לצלם ולעשת את אותו הדבר
ש. להלביש על נהג אחר?
ת. תיאורטית, כן.

עם זאת, אישר כי דמי ההשתתפות העצמית שלו במקרה תאונה עומדים על סך של 3,000 ₪.

לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות, אני סבורה כי התביעה הוכיחה את תביעתה.

אמנם מדובר בגרסה מול גרסה, אולם ראיות התובעת חזקות ומהימנות יותר מאלו שהוצגו על ידי הנתבעים, שכן נהג התובעת מסר גרסה קוהרנטית, פוזיטיבית וסדורה, וגיבה אותה בתמונות המשאית, אותן צילם במקום וביום האירוע. לעומתו, לנתבע למעשה לא הייתה כל גרסה של ממש והוא הסתפק בהכחשה כללית ללא צירוף כל ראיות המחזקות את גרסת ו. הנתבע לא שלל במפורש את היותו במקום האירוע, וטענתו החוזרת ונשנית לפיה "אינו מכיר באירוע", הותירה את הרושם כי אינו מוכן להתייחס כלל לגופו של עניין. לצורך הדוגמא, יכול היה הנתבע להראות על פי רישומי העבודה, באיזה מקום היה בעת התאונה, או לטעון כי היה במקום, ולא פגע ברכב התובעת. ואולם, הנתבע העדיף, מטעמיו, להימנע ממסירת כל גרסה שהיא.

עדות נהג התובעת תואמת את הגרסה שמסר בהודעתו לחברת הביטוח, לפיה הרכב ניזוק על ידי משאית שאת מספר הרישוי שלה ידע למסור, אך לא היו בידיו פרטי הנהג, מה שתואם את טענתו כי הלה לא עצר להחליף עמו פרטים, אלא נמלט מהמקום. גם נזקי רכב התובעת לפי המפורט בדו"ח ובתמונות השמאי מתיישבים עם הטענה שמשאית גבוהה חלפה על פניו ופגעה בו לאורך הדלת, הכנף והמראה הימניות.

בנוסף, אין להתעלם מן העובדה שלנהג התובעת, בניגוד לנהג המשאית, לא היה כל עניין אישי בהליך, היות שלא חלה עליו חובת השתתפות עצמית, ובכך יש כדי לחזק מהימנותו. אי לכך איני רואה איזה מניע עשוי היה לגרום לו לטפול אשמה על נהג מזדמן, כפי שנטען על ידי הנתבעים.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ומטילה את האחריות לתאונה על הנתבעים.

אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 7,983 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪, ושכר העד בסך 300 ₪.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לב"כ הצדדים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.