הדפסה

בית משפט השלום ברמלה תא"מ 40092-02-18

בפני
כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

תובעת ונתבעת שכנגד

נציגות הבית ברחוב ישעיהו הנביא 18 מודיעין

נגד

נתבעים ותובע שכנגד

1.זאב פוקס
2.המעיין-שירותי אינסטלציה מס' 25711 ברדם הקבלנים

פסק דין

1. לפני תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכוש המשותף בבניין ברחוב ישעיהו הנביא 18 במודיעין, המוחזק ע"י התובעת בהתאם להוראות חוק המקרקעין.
הנתבע הינו בעל מקצוע אשר שרותיו הוזמנו לביצוע עבודות תיקון בצנרת כיבוי האש שהותקנה בבניין.

הנתבע מסר לנציגי התובעת הצעת מחיר לביצוע העבודה המבוקשת ולאחר מכן אף הרחיב את הצעת המחיר ביחס לעבודות נוספות שהציע לבצע. התובעת אישרה את ביצוע העבודות והנתבע ניגש לביצוען. העבודות היו אמורות להערך במפלס מינוס 1- קומת החניון, הן בשטח החניון והן בחדר השירות והן בקומה 3 בחדר השירות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך ביצוע העבודות אירעו שני אירועי הצפת מים. האחד אגב העבודות שבוצעו במפלס -1 אשר התרחש ביום 8.11.17 והשני אגב העבודות שבוצעו בקומה 3 שהתרחש ביום 12.11.17

2. לטענת התובעת, העבודות בוצעו ע"י הנתבע ברשלנות אשר גרמה להצפות שתוצאתם היתה נזקים למערכת המעליות של הבניין (שלוש מעליות במספר) וכן גרמו לכך שהבניין לא עמד בביקורת כיבוי אש. לפיכך נצרכה התובעת לשכור בעל מקצוע נוסף לביצוע חוזר של העבודות שכן לטענתה הנתבע כלל לא ביצע אותן בפועל וכל שביצע היו תיקונים קוסמטיים של צביעת צנרת קיימת . התובעת טענה כי עצם ההתקשרות עם הנתבע התבססה על מצגי שווא שהציג לפניה. סכום התביעה לפיכך מורכב מעלות הטיפול במערכת המעליות ומהחזר סכום המקדמה ששולם לידי הנתבע.

3. לטענת הנתבע, העבודות בוצעו על ידו במקצועיות ונסיבות ההצפה אינן תלויות בו או בעבודה שביצע. לדבריו הבהיר עוד עם מתן הצעת המחיר כי מצב הצנרת במקום הינו ירוד, ובהתאם אף הבהיר כי אינו אחראי לנזקים שיגרמו לבניין או למי מהדיירים עקב שינויים שיגרמו במהלך העבודות לאור הפסקת זרימת המים והחזרתה, על כל הנובע מכך באשר ללחצי מים משתנים וכדומה. הנתבע טען כי אירוע ההצפה הראשון כלל לא התרחש במקום בו ביצע עבודות וביחס לאירוע ההצפה השני טען כי אירע בשל כשל בחבק שהותקן על ידו ולא בשל עבודה רשלנית מצידו. הנתבע הכחיש כי נגרמו למעלית נזקים כלשהם ואף אם נגרמו הרי שהתובעת ניצלה אירוע זה לביצוע עבודות להשבחת המעליות ללא קשר לאירוע ההצפה. עוד טען כי חלק מהנזקים נובעים מהעובדה כי השיפועים בבניין אינם תקינים וכי אין פתחי ניקוז מתאימים שהיו יכולים למנוע הצפה כפי שהתרחשה.

4. כאן המקום לציין כי הנתבע הגיש כנגד התובעת תביעה שכנגד שעניינה הפרש התשלום בגין העבודות בסך 13,514 ₪ אשר לא שולם לו ע"י התובעת אולם במעמד דיון ההוכחות ביקש למחוק את התביעה שכנגד. התובעת אינה חולקת כי לא שילמה לנתבע את מלוא התמורה אולם לטענתה כאמור לעיל, לא רק שאין מקום לתשלום יתרת התמורה, הרי שעל הנתבע להשיב לתובעת את הסכום ששולם על ידה.

5. בדיון העידו נציג חברת המעליות על רד בע"מ - מר טובים, נציג חברת נור אש- החברה שביצעה עבודות אצל התובעת לאחר אירועי ההצפה- מר חליווה, נציגת התובעת- הגב' פלץ והנתבע 1 בעצמו.

מר טובים הבהיר כי ידיעותיו ביחס לאירועים מתבססות על ביקורים שביצע במקום בעצמו וזאת במהלך טיפול חברת על רד במעליות בעקבות ארועי ההצפה. בעדותו הכחיש מכל וכל את טענת הנתבע כאילו העבודות שבוצעו במערכת המעליות השביחו את מצבן והבהיר כי כלל התיקונים בוצעו על מנת להשיב מצבן של המעליות לקדמותו וזאת לאור שני אירועי ההצפה. מר טובים אישר כי התשלום הסופי בו חויבה התובעת היה נמוך מהצעות המחיר שהוצגו וזאת בשל מתן הנחה אולם לא ידע לנקוב מספרית בהיקפה והפנה לחשבוניות התשלום שהופקו לתובעת לעניין זה.

מר חליווה העיד כי ביצע עבור חברת נור אש עבודות בבניין וכי הבחין במקומות בהם ביצע עבודות כי הצינור נצבע ולא הוחלף וכי קיים ריקבון פנימי בצינורות אלה. מר חליווה טען כי העבודות בוצעו בקומת -2 שם הוחלפו ברזים ובקומה השלישית שם הוחלפה צנרת; אם כי יוער כי לא זכר במדויק את היקף העבודות , וכאשר נשאל ביחס למועד העבודה השיב בתחילה שבוצעה בחודש אוגוסט 2017 ולאחר מכן השיב שייתכן ש ביצע עבודות במקום בנובמבר 2017. מר חליווה לא ידע לציין מה היתה עלות העבודה שבוצעה בבניין שכן הוא עוסק בתחום הביצועי וכן ציין כי הוא מבצע עבודות רבות בכל יום ולפיכך אינו זוכר במדויק את הפרטים.

הגב' פלץ העידה כי היא עצמה נכחה בביקור שביצע הנתבע בבניין טרם מתן הצעת המחיר והצביעה על מוקדי התיקון כפי שנדרשו לצורך קבלת אישור כיבוי אש. הגב' פלץ ציינה כי לא הייתה בבניין במועד אירועי ההצפות. הגב' פלץ אישרה כי לאור הודעת הדחייה ביחס לאישור הכיבוי לבניין נאלצו לשכור את שירותי חברת נור אש לביצוע העבודות שהיו אמורות להיות מבוצעות ע"י הנתבע.

הנתבע העיד כי ביצע את העבודות בעצמו בשיתוף שני עובדים מטעמו. הנתבע אישר את קיומם של שני אירועי ההצפה, אולם טען כי האירוע הראשון התרחש בשל פיצוץ בצינור בו כלל לא בוצעו עבודות ואשר באופן מקרי היה סמוך לצינור בו בוצעו העבודות במפלס -1. אירוע הפיצוץ השני התרחש במוקד בו בוצעה עבודה על ידו, אולם לטענתו מקורו בכשל בחבק שהתקין במקום והוא אכן טיפל והחליף את החבק הרלוונטי. הנתבע אישר את העובדה כי המדובר היה בכמויות מים שהצריכו פעולת גריפה של ארבעה אנשים ואף אישר כי הבחין במים שהגיעו לפיר המעלית אולם טען כי מעלית אחת נותרה פועלת לאחר ההצפה ואף ראה נוסעים עולים ויורדים בה. עוד אישר התובע כי במועד הרלוונטי לא החזיק פוליסת ביטוח מתאימה לכיסוי חבויות רשלנות וכן טען כי הוא פועל באמצעות חברה אשר לא נרשמה ברשם החברות שכן אינה חברה בע"מ.

לתיק ביהמ"ש הוגשו הצעות המחיר שניתנו ע"י הנתבע, הצעות מחיר וקבלה בגין תשלום ש הונפקו ע"י חברת המעליות וכן הודעת חברת ביקורת כיבוי אש מיום 16.11.19 על אי עמידה בתנאים.

6. כבר בפתח פסק הדין יש להבהיר כי כעולה מכתבי הטענות- והדברים התחדדו בחקירתו של הנתבע- הנתבעת 2 אינה אישיות משפטית. החוק אינו מכיר בקיומה של חברה שלא נרשמה ברשם החברות כאישיות משפטית עצמאית- ואין כל שייכות לשאלה האם המדובר בחברה בערבון מוגבל אם לאו. כך גם טען בפני הנתבע ב"כ התובעת ובעניין זה אף הוער במועד הישיבה המקדמית. התובעת בחרה שלא למחוק את הנתבעת 2 מכתב התביעה חרף עובדות אלה. לפיכך אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2 שכן כאמור לעיל, אינה אישיות משפטית הכשירה לחובות ולזכויות.

7. גדרי המחלוקת שהועלו במהלך הדיונים עוסקות בשני מישורים- המישור הראשון עוסק בנזק שנגרם למעליות בבניין התובעת ובאחריות הנתבע לנזקים אלה. המישור השני עוסק בשאלת עצם ביצוע העבודות ע"י הנתבע במקום ובהתאמה- זכאות התובעת להשבת סכום המקדמה ששולמה וזכאות הנתבע לקזז מכל סכום בו יחוייב, ככל ויחוייב, את שכר העבודה שלא שולם לו ע"י התובעת.

8. ראשית לעניין הנזק שנגרם למעליות בבניין- לעניין זה הוצגו לפני ביהמ"ש הצעות המחיר שעניינן ביצוע עבודות שאיבה בפיר המעליות הרלוונטיות, המתוארכים ליום 9.11.17 ו-13.11.17 וכן הצעת מחיר לשיפוץ המעליות מיום 13.11.17. המסמכים נתמכו בעדותו של מר טובים אשר העיד מכלי ראשון ביחס לביקור שקיים במקום עצמו, ובהסבריו ביחס להצעות המחיר. לעניין הנזק שנגרם למעליות היו טענות הנתבע- טענות בעלמא. הוא לא תמך אותן בחוו"ד מומחה מטעמו והגם שסביר כי אחת המעליות לא חדלה מפעילות בשל ההצפה מקובלת עלי קביעת מר טובים שהינו בעל מקצוע כי במצב שנוצר קיים סיכון בטיחותי בהמשך הפעלת המעלית וכן לעניין עדותו באשר לקשר בין כלל המעליות.
סך כל הצעות המחיר עומד על 29,601 ₪ (כאשר הסכום כולל מע"מ). בפועל שילמה התובעת סך של 27,500 ₪ (כולל מע"מ) ועובדה זו תומכת בטענתו של מר טובים ביחס למתן הנחה לתובעת.

9. באשר לאחריות הנתבע לנזקי ההצפה, אני בעמדה כי ע"פ הוראות הדין, נטל ההוכחה לעניין הוכחת טענת העדר רשלנות מוטל בענייננו על כתפי הנתבע. בדין הפנה ב"כ המלומד של התובעת להוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] .

לעניין ס' 41 קובעת הפקודה-
"41. בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה."

היגיונו של הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" הוא בכך שלנתבע יש יכולת רבה יותר מאשר לתובע לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה המזיק, למשל מבחינת הנגישות לחומר הראיות הרלוונטי [ע"א 8151/98 שטרנברג נ' ד"ר צ'צ'יק, פ"ד נו (1) 539, 557 (2001)].

לפירוט ביחס להוראות הפסיקה ביחס לכלל ראו פסק דינו המפורט של כבוד הרשם אבי כהן בתא"מ (ת"א) 49167-03-16 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 30.7.17 ).
לעניין שלושת מבחני הכלל ויישומם בענייננו:

1. "לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק"-
אין חולק כי נציגי התובעת לא שהו במקום התרחשות ההצפה במועדים הרלוונטיים והנתבע ואנשי צוותו הם ששהו במקום התרחשות ההצפה- אשר חפפה את מקום ביצוע העבודות באותו מועד, ובהתאמה, לנתבע הידיעה הברורה מה היו נסיבות התרחשות הנזק. משכך, במועד בירור התביעה, הנתבע הוא בעל המידע ביחס לנסיבות התאונה והתרחשותה.

2. "הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו"-
הנתבע עצמו הודה כי ההצפות שתיהן אירעו במקטעי הצינור הסמוכים למקום עבודתו ובתוך אותו חלל (מקרה 1) או אותם מקטעי צינור בהם ביצע עבודה (מקרה 2). בכך היה הנתבע בעל השליטה בנכס במועד הרלוונטי, וזאת בשים לב להגדרה הרחבה שנתנו בתי המשפט למונח זה.

3. "נראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה"-
צירוף המקרים, בו מבצע הנתבע עבודה בשני מקטעי צינור ובשניהם מתרחשת הצפה מיד עם סיום העבודה והחזרת זרם המים מהווה לדידי את המשקל הסגולי הנדרש בענייננו להעברת נטל הראיה. גם זאת לאור פסיקת ביהמ"ש שקבעה כי תנאי זה יכול ויתייחס לניסיון הדברים של ביהמ"ש ולמבחן השכל הישר.

באופן כללי ניתן לקבוע כי גם מדברי הנתבע אני למדה כי אירוע ההצפה הראשון מקורו בצנרת המצויה בחדר השירות אולם לטענתו המדובר בצנרת שאינה הצנרת בה ביצע עבודות. במקום האירוע נכחו רק הנתבע ואנשי צוות מטעמו, ובמובן זה, לתובעת לא היתה יכולה להיות כל ידיעה מה היו למעשה נסיבות התרחשות ההצפה , הנתבע הוא שהיה בחדר השירות בו בוצעו העבודות ובנסיבות אלה, אפשרות גרימת הנזק מחמת רשלנותו של הנתבע היא האפשרות הסבירה יותר וגם מטעם זה יש מקום להעביר את נטל הראיה אל כתפי הנתבע.
הנתבע יכול היה להרים נטל זה בנקל ע"י העדת מי מאנשי הצוות שהיו עימו במקום והיו יכולים לשפוך אור על אופן התרחשות האירוע ועל מיקום פריצת המים מהצנרת. הנתבע לא עשה כן ולפיכך חזקת העדרם של העדים הרלוונטיים נזקפת לחובתו.
גם ביחס לאירוע ההצפה השני לא ברורה טענת ההגנה לה טוען הנתבע. הנתבע מודה כי פריצת המים התרחשה במקום בו בוצעו על ידו עבודות; לטענתו המדובר בחבק שכשל- אולם אין חולק כי החבק הנדון הותקן על ידו ולפיכך ככל והחבק כשל- האחריות בגין כשל זה חלה עליו. הנתבע עצמו אף אישר כי לאור קיומה של האחריות מצידו החליף את החלק הרלוונטי. משכך, ל א ברורה טענתו ביחס להעדר אחריות בשל נזקי אותו כשל. ככל וסבר הנתבע כי המדובר בכשל שהורתו בחבק תקול, היה עליו לפעול כנגד יצרן החלק או המשווק ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו.

10. הפרשנות אשר מבקש הנתבע לייחס לתנאי הצעת המחיר אינה עולה מלשון הכתוב והינה מאולצת ולא סבירה. כזכור טען הנתבע כי במסגרת הצעת המחיר נקבע מפורשות תנאי המגביל את אחריות הנתבע בנוסח-
"הקבלן המבצע לא יהיה אחראי במידה ויהיו פיצוצים או נזילות בצנרת כיבוי האש וזאת עקב מצבה הגרוע של הצנרת."
נכונה אני להניח כי מטרת הסעיף הינה להסיר מהנתבע אחריות לפיצוצים בצנרת ולתוצאותיהם מקום בו כלל לא ביצע בהם תיקונים. אולם אין הפרשנות מתקבלת על הדעת מקום בו ביצע הנתבע עבודה וכתוצאה ישירה ממנה, במקום ביצוע העבודה עצמה, נגרם נזק שעניינו פיצוץ בצנרת. יפים הדברים במיוחד מקום בו בשל חלק שהורכב ע"י הנתבע עצמו נגרם פיצוץ בצנרת. במקרה זה עילת הפיצוץ אינה מצבה הגרוע של הצנרת כנטען בתנאי אלא בחלק שהורכב ע"י הנתבע. במקרה כאמור אין כל הגיון להפטרת הנתבע מאחריותו לביצוע העבודות על ידו.

לפיכך אני קובעת כי הנטל להוכיח העדר רשלנות במסגרת העבודות היה מוטל על הנתבע- והוא לא הרים נטל זה. כן אני קובעת כי היקף הנזקים שנגרמו עקב ההצפות עומד על סך של 27,500 ₪

11. כעת יש לבחון את רכיב הנזק הנוסף שנתבע ע"י התובעת והוא השבת סכום המקדמה ששולם ע"י התובעת לנתבע. לטענת התובעת, הנתבע כלל לא ביצע את העבודות אשר התחייב לבצע. הנתבע טען מאידך כי העבודות בוצעו על ידו בהתאם לסיכומים ולפיכך אין מקום לפסיקת רכיב זה לטובת התובעת וכן זכאי הוא לקזז מכל סכום שייפסק כנגדו את התמורה שלא שולמה ע"י התובעת לידיו.

כאמור לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים כי לנתבע שולמה ע"י התובעת סכום מקדמה- וסכום זה בלבד ותמורה בהיקף של 13,514 ₪ לא שולמה מעולם.

כבר בשלב זה יש להדגיש כי בשונה מרכיב התביעה שעניינו הנזק שנגרם בעקבות ההצפות הרי שלעניין טענת התובעת כי הנתבע אינו זכאי לתמורה שכן העבודה לא בוצעה על ידו, נטל ההוכחה חל על התובעת. בעניין זה עילת הנזק אינה דבר מסוכן, וכן לא חל הכלל לפיו הדבר מדבר בעד עצמו. המדובר בטענה עובדתית שהנתונים בעניינה היו מצויים בידיעת ובחזקת התובעת ולפיכך נטל הראיה הבסיסי בדין האזרחי לפיו "המוציא מחברו – עליו הראיה" חל בענייננו.

12. עדותו של מר חליווה, אשר אמורה היתה לתמוך בטענת התובעת בנושא זה- לא סייעה בידה להרים את נטל הראיה כאמור. העדות התאפיינה באי דיוקים למול העובדות שביקשה העדות לחזק. כך טען מר חליווה שהעבודות במפלס התחתון בוצעו במפלס -2, כי העבודות שם כללו החלפת ברזים (ולא טיפול בצנרת בנוסף להחלפת ברזים), כי העבודות בוצעו בחודש אוגוסט וכדו'. ודוק- איני מטילה ספק בעובדה כי מר חליווה ביצע עבודות בבניין- אולם לא השתכנעתי באשר לתוכן העבודות ומועדי הביצוע. עם זאת ל טעמי לא ניתן לטעון דבר כנגד מר חליווה אשר העיד בהגינותו כי הוא מבצע עבודות בהיקף מספרי גדול מאוד ולפיכך אינו יכול לרדת לפרטי העבודה שבנדון, תוכנה, מיקומה ומועדיה.
הכשל בעניין זה נפל בידי התובעת עצמה. התובעת לא השכילה לצרף ולו מסמך אחד אשר יכול להעיד על העבודות שביצעה חברת נור אש בבנין. התובעת לא צירפה הצעת מחיר מטעמה, הצעה שהיתה יכולה לשפוך אור על הטענה כי חברת נור אש נדרשה לבצע את אותן עבודות שבוצעו לכאורה ע"י הנתבע לטענתו. התובעת יכולה היתה לצרף את דו"ח הליקויים הראשון אשר אליו מתייחסת הביקורת מיום 16.11.17 אשר כלל אינה מפרטת מהן העבודות שלא בוצעו לטענתה. לא הובא לעדות נציג חברת הניהול אשר היתה הגורם המקשר בין חברת הבדיקה לבין התובעת ואשר ייתכן ויש בידיעתו מידע ביחס לעבודות שנדרשו והיחס בינהן לבין העבודות שבוצעו ע"י הנתבע. כך גם לא הובא כל מסמך משרותי הכיבוי שיש בו כדי ללמד על מצבו הבטיחותי של הבנין והאם ומתי, אם בכלל, נמסר לידי התובעת אישור הכיבוי נשוא העבודה.

13. בנוסף, לאור הסתירה בין היקף העבודות שהוזמנו מאת הנתבע בקומת -1 לבין העבודות אשר העיד מר חליווה על ביצוען הרי שגם אם הייתי מוצאת כי יש לקזז מסכום העבודות הנטען ע"י הנתבע- הרי שאין בידי כל מידע מהו הסכום ששולם לחברת נור אש ביחס לעבודות שבוצעו על ידה ובהתאמה מהו היקפו של הקיזוז. ודוק, אין המדובר בסכומים אשר יש מקום לקבוע על דרך של אומדנא לאור העובדה כי המדובר בסכום נקוב וידוע, אשר מצוי בידי התובעת, והיא בחרה שלא לכוללו במסגרת הראיות שהוצגו לפני ביהמ"ש. לעניין זה ראו פסק דינו של כבוד השופט הנדל בעניין רע"א 3608/17 הנסון )ישראל( בע"מ נ' אל סייד ספאלדין (פורסם בנבו, 10.9.17) .

14. יש להפריד בין שאלת זכאותו של הנתבע לשכר בגין עבודתו לבין הצורך לקזז משכר זה נזקים שגרם להם בשל עבודה רשלנית או חיובה של התובעת בכפל תשלום בגין עבודה שנאלצה לשוב ולשאת בשכרה - וגם תשלום כפול זה עשוי להוות נזק שנגרם לתובעת. התובעת הטוענת למעשה לכשלון תמורה מלט ולהפרת התחייבותו של הנתבע כלפיה לא הצביעה על כל מקור חוקי המתיר לה שלא לשלם דבר בגין עבודה שבוצעה גם אם באופן רשלני. ושוב יש להדגיש כי לאור עדותו של מר חליווה לא שוכנעתי כי כלל העבודה שבוצעה ע"י הנתבע לא בוצעה או בוצעה ברשלנות שכן כלל לא העיד על צורך להחליף צינורות בקומת -1 בה גם התובעת טוענת כי הוחלפו צינורות ע"י הנתבע. כך גם לא ניתן כל הסבר ביחס להחלפת הברזים אליה התייחס בעדותו והאם המדובר היה בברזים שהפרידו בין צנרת המים של שני הבניינים. התמיהות מתחזקות עת עיון בביקורת החוזרת מתייחסת למערכת המתזים שכלל לא טופלה ע"י הנתבע או חברת נור אש. כלל התמיהות היו באות על פתרונן לו היו מוצגות ראיות ביחס להיקף העבודות שבוצעו והיקף הליקויים נשוא העבודות שביצעה חברת נור אש- אולם כאמור, המידע הקיים באופן בלעדי אצל התובעת- לא הוצג על ידה.

15. לפיכך, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה ביחס לטענה כי הנתבע לא ביצע העבודות שהוזמנו ממנו. בהעדר ראיות באשר להיקף התשלום שבוצע לחברת נור אש לביצוע העבודות המאוחרות ובהעדר ראיות באשר להיקף העבודות שבוצעו על ידי חברת נור אש, אין מקום לקיזוז סכום כלשהוא מן התמורה.

16. מכל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
אני מקבלת את רכיב התביעה שעניינו הנזק שנגרם למערכת המעליות בבנין ומחייבת את הנתבע בנזקים בהיקף של 27,300 ₪.
אני דוחה את רכיב התביעה שעניינו החזר סכום המקדמה ששולם לנתבע ומורה על קיזוז סך של 13,514 ₪ מן הסכום בו חויב הנתבע לשלם לתובעת.

הנתבע ישלם לפיכך לתובעת 13,786 ₪, בצירוף אגרת משפט בסך 1,040.14 ₪, שכר עדי התובעת כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.
התביעה שכנגד נמחקת ללא צו להוצאות ואני פוטרת את הנתבע מתשלום מחצית שניה של אגרה בנסיבות העניין.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' ניסן תשע"ט, 12 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.