הדפסה

בית משפט השלום ברמלה ת"א 49134-02-19

מספר בקשה:10
בפני
כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

מבקשים

1.אליהו עמר
2.ישי אבידן

נגד

משיבים

  1. רשת המעונות - נאות מרגלית (ע"ר)
  2. קרן להנצחת החייל אלפסי שלמה

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשים ביום 12.6.19 בהעדר הגנה.

המבקשים טענו כי יש להורות על ביטול פסק הדין מטעמים שבצדק הנובעים מהעדרה של הזמנה לדין מכתב התביעה וכן לאור העובדה כי בקשת התובעת למתן פס"ד נגד המבקשים לא הועברה לתגובתם. לחלופין טוענים המבקשים כי בקשתם מצביעה על סיכויי הגנה טובים לאור טענות ההגנה אותם יבקשו לשטוח במסגרת כתב הגנתם ובהם טענות לעניין סמכותו של ביהמ"ש לדון בתביעה וטענות הגנה לגופה של תביעה.

התובעת (המשיבה 2) מתנגדת לבקשה שכן לטעמה אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מטעמים שבצדק וכן אף לגופה לא מגלה הבקשה עילת הגנה כנגד התביעה לאור זהותם של המבקשים והתפקידים בהם הם נושאים אצל המשיבה 1.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק ( קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול ( ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) ; ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) )."

ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה, (2.2.12) קבע בימ"ש:

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי בית המשפט בפני המבקש זאת תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח שבדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב "נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

וראה לעניין זה גם "סדר דין אזרחי – חידושים, תהליכים ומגמות" , דודי שוורץ, 113-
"פסק דין הניתן במעמד צד אחד באותם מקרים שבהם לא הוגש כתב הגנה או שהנתבע לא התייצב לדיון, ניתן על ידי בית המשפט בלא שהסכסוך נדון לגופו של עניין. הפסיקה פיתחה כללים לבחינת בקשתו של הנתבע לבטל את פסק הדין, ובכלל זה בדיקת התייחסותו בבקשתו לסוגית המצאת התובענה או לסוגית זימונו לדיון וכן, וזה העיקר, בדיקת התייחסותו לסוגיית סיכויי הגנתו. מעתה נבחנים שיקולים אלה גם באספקלריה של זכות הגישה של הנתבע לערכאות כזכות חוקתית."
ההלכה היא כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון שתי שאלות: מהי הסיבה שגרמה למבקש שלא להתייצב ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. השאלה השניה היא העיקר והשאלה הראשונה יש לה רק חשיבות משנית (ראה הש' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 9, עמ' 365)-

"באשר לשאלה השניה אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית."

דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור החלטתו של בית המשפט העליון שניתנה בע"א 1643/00 פנינת טל השקעות נ. פקיד שומה (22.5.01) בה נקבע כי הזכות לבטל פסק דין הנה בעלת מימד חוקתי והינה חלק מזכות הגישה לבית המשפט. ככל ואכן התקיים מחדל ניתן לרפאו בשלב מקדמי זה בתשלום הוצאות לטובת המשיבה.
וכדברי כבוד השופט סולברג ברע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ (14.6.16)-

"כאשר עסקינן בבקשה לביטול פסק דין הרי שיש לקחת בחשבון את זכות הגישה לערכאות הנפגעת שעה שפסק הדין לא מבוטל. משמעות הדבר היא שיינתן פסק דין נגד מי שלא נשמעו טענותיו בעניין; במצב דברים זה, די בכך שסיכויי ההגנה שמראה המבקש ילמדו על כך שיש לו טענות של ממש להשמיע. ככל שאכן כך הוא, מוטב לשקול את השימוש בסנקציה חריפה פחות מאשר דחיית הבקשה, כגון השתת הוצאות (ראו עניין חלה, פסקה 11; רע"א 5904/10 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, פסקה 7 (14.12.2010))."

דהיינו, הלכה פסוקה היא כי יש להעדיף בירור סכסוך לגופו על פני הכרעה על בסיס מחדלים בסדרי הדין, וזאת גם כאשר מחדלו של המבקש עולה כדי זלזול מסוים בהליך. הימנעות מביטול פסק הדין משמעו סגירת דלתות ביהמ"ש בפני המבקש ובכך איון יכולתו לשטוח עמדתו לגופה בפני ביהמ"ש על מנת שיוכל לקבל הכרעה עניינית, לליבתה של מחלוקת.

בענייננו, עצם העדרה של ההזמנה לדין אינה מחייבת ביטולו של פסק הדין מחמת הצדק; וראו תא"ק 32165-08-12 בנק הפועלים בע"מ נ' בוכריס ואח' (25.6.2013) לעניין הגישות השונות בסוגיה זו וכן ת"א (רמ') 42781-10-17 אהרון בדיחי נ' אשל השומרון מועדון הנופש (6.6.18) . כך גם לא קיימת חובה בדין לקבל עמדת המבקשים בעת בקשת פסיקתא בהעדר הגנה לאור הוראותיה המפורשות של תקנה 198 (א1) לתקנות.

עם זאת, אני סבורה כי בענייננו הציגו המבקשים טענות הגנה אשר יש בהן כדי להשליך על עצם חיובם בדין. טענות אלה, שהן המבקשים והן המשיבים מצאו מקום להידרש אליהם, מצדיקות קיומו של בירור עובדתי ומשפטי אשר אינו יכול ואינו אמור להיערך במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ומקומו בבירור במהלך דיון בתביעה. עוד יש להעיר לעניין זה כי גם לעובדה כי ההליך גופו קבוע לישיבת קדם משפט ביחס לנתבעת נוספת יש בו כדי להשליך על החלטה זו. בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש מקום להכביד על הצדדים ולקיים דיון בבקשה ולהורות על חקירת המצהירים כבקשת המבקשים וזאת מתוך מגמה לחסוך מזמנם היקר של הצדדים ושל ביהמ"ש לאור נימוקי החלטתי זו.

לאור המפורט לעיל, פסק הדין מיום 12.6.19 מבוטל בזאת.

מאין המבקשים מכחישים קבלתו של כתב התביעה וכעולה מנימוקי ההחלטה רשאית הייתה המשיבה לעתור לקבלת פס"ד בהעדר הגנה כנגדם, יישאו המבקשים בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪, אשר ישולמו למשיבה מתוך הפקדון שהופקד ע"י המבקשים בקופת ביהמ"ש.

המבקשים יגיש ו כתב הגנה עד ליום 22.10.19.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ט, 16 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.