הדפסה

בית משפט השלום ברמלה בע"א 12770-08-17

בפני
כבוד ה שופטת ליאת הר ציון

מבקשים

נעים וחידי

נגד

משיבים
הועדה המקומית לתכנון ולבניה ברמלה

החלטה

הבקשה הובאה בפני כשופטת תורנית בערב חג פסח. המדובר בבקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אני סבורה, כי אין מקום להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה .

עולה כי הצדדים הגיעו להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה בינואר 2019 וזאת לאחר ארכות שניתנו למבקש כפי שעולה מעיון בתיק, בענין זה.

בהתאם להסכמה זו, ככל שלא יוגש היתר בניה עד ליום 20.4.19, תבוצע הריסה על ידי המשיבה על חשבונה .

בבקשה זו עותר המבקש להארכת מועד ביצועו של הצו. כב' השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את הצו במעמד צד אחד בהחלטה מנומקת ביום 24.4.19 , אשר התייחסה בין היתר להשתלשלות העולה מהתיק ולהסכמת הצדדים.

המשיבה כיום, הגישה תגובה לתיק שבמסגרתה כי מתנגדת לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי, מהטעם שמדובר בצו הריסה שניתן עוד בשנת 2017 וכי היתר הבניה אינו מצוי בהישג יד.

לאחר שעיינתי בתגובת המשיבה, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתה של כב' השופטת כרמית בן אליעזר, ואיני נעתרת לבקשה לעיכוב ביצוע.

ראשית, עולה כי הצדדים הגיעו להסכמה שקבלה תוקף של החלטה שיפוטית שבמסגרתה ניתנה ארכה למבקש עד יום 20.4.10 להשגת היתר. הצדדים קבעו באופן מפורש כי ככל שלא יינתן היתר, אזי תבוצע ההריסה. הסמכה זו קבלה תוקף של החלטה שיפוטית ויש לקיימה.

מעבר לכך, לא מצאתי טעמים מיוחדים שלא לפעול בהתאם להסכמה זו שקבלה תוקף של החלטה.

ראשית, לאור הארכות הרבות והנשנות שניתנו למבקש בתיק, כפי שעולה מעיון בנתוניו.

שנית, לא מצאתי מדוע עתר המבקש בסעד לבית המשפט בלוח זמנים כה דחוף בעוד הוא יודע עוד עוד מינואר 2019 כי ככל שעד למועד המוסכם לא יינתן היתר, אזי בידי המשיבה הזכות להריסה כפי שמוסכם בין הצדדים.

עיון ברישומי המחשב מעלה כי החלטה על הבקשה ניתנה ביום 24.4.19, ורק לאחר שהמבקש הותרה על ידי הרשות ביחס לביצוע ההחלטה. המדובר בשיהוי מצד המבקש אשר היה מודע לפרטי ההסכמה והיה עליו לפנות למשיבה ו/או לבית המשפט מבעוד מועד ולא בדחיפות ולאור המועד שהוסכם על הצדדים , ולא רק בסמוך לכך שנודע למבקש כי בכוונת המשיבה לממש את ההתחייבות כפי הסכמת הצדדים.

שלישית, עיון בבקשה על נספחיה אינו מלמד על כל צפי תיכנוני בר השגה שבית המשפט יכול להיאחז בו כיוצר את התשתית למתן הסעד של עיכוב הביצוע בנסיבות המקרה כאמור . בשים לב לרקע של התיק ולנסיבות ולסעד המבוקש על ידי המבקש, הרי שהמבקש נדרש היה להעמיד צפי תיכנוני ממשי לענין היתר הבנייה שהינו בר השג. זאת לא נעשה. המסמכים שצורפו מתייחסים למסמכי אדריכל משנת 2008 וכן מסמך נוסף מאפריל 2019 אשר נערך על ידי אדריכלית מתכננת ערים ופיתוח, הגב' בלנקה ניסים אשר מתייחס לכך שהוגשה תכנית בשנת 2018, וכי הועדה הודיעה למבקש במייל מיום 17.4.19 כי לא מולאו דרישות התכנית וכי התכנית תסגר עקב אי הסדרת הפרצלציה, וכ י הנושא הקנייני אשר אינו מאפשר את קידומה. עוד נאמר באותו המסמך שיש לקדם תכנית נוספת שעניינה הסדרת קווי בנין והגדלת שטחי בניה. במסמך נוסף של האדריכלית מאוגוסט 2018 היא מתייחסת לכך שהיתר יכול להינתן לאחר שינוי תב"ע המתוכננת ב"טווח הנראה לעין".

למבקש טענות שהועלו בתצהירו, אולם הן מתייחסות למועדים מוקדמים להסכמת הצדדים. המבקש מתי יחס להחלטות שהתקבלו על ידי הרשות בעניינו ואף מעלה טענת התחזות מצד בעל מקצוע, אולם הטענה מתי יחסת למועדים מוקדמים, ובכל אופן, אין בה כדי לייתר את הצורך של המבקש לבסס את בקשתו כאמור לענין הצפי להשגת היתר כנדרש בהתאם לדרישות הפסיקה . נטל זה לא הורם בבקשה.

בענין זה אני מפנה לפסיקת בית המשפט העליון לפיה:

"הלכה היא כי צווי הריסה מנהליים, מעצם טיבם, יש לבצע באופן מיידי ומהיר (רע"פ 3170/11 אבו רמי נ' מדינת ישראל (31.12.2011); רע"פ 2341/14 סלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (28.5.2014)) וביטול או דחייה בביצוע הצו תיעשה במקרים נדירים בלבד, (רע"פ 8655/13 מדינת ישראל נ' חג' יחיא, פיסקאות 29-26 (14.6.2015). שאם לא כן, נימצא מסכלים את מטרת האכיפה המנהלית, בייחוד כאשר השגת היתר בניה תיארך זמן רב (רע"פ 10992/07 סרחאן נ' מדינת ישראל (13.1.2008)) ...
בנסיבות אלו, לא ניתן לומר כי קיים אופק תכנוני ממשי וכי היתר הבניה מצוי בהישג יד, כנדרש (רע"פ 8726/17 ח'טיב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא עמקים (21.12.2017), רע"פ 7786/17 אבו סבית נ' מדינת ישראל - ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום (15.11.2017), רע"פ 2341/14 סלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (28.5.2014), רע"פ 3146/07 ג'דיר נ' מדינת ישראל – הןעדה המקומית לתכנון ובניה (12.4.2007)) וכדין דחו בתי המשפט – השלום והמחוזי אחריו – את הבקשה להמשך עיכוב ביצוע צו ההריסה"
(ר' רעפ 9801/17 ‏ מוחמד ורדה נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה)

לאור מכלול הטעמים האמורים, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, לאחר שעיינתי בתגובת המשיבה .

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ט, 25 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.