הדפסה

בית משפט השלום ברחובות 24

לפני
כב' הרשם הבכיר אייל דוד

התובעת

הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ערן פאר ואח'

נגד

הנתבעים

אברהים אלעטואנה - ניתן פס"ד
מיקי אלפסי - המודיע

נגד

הצדדים השלישיים 1. קרטונים סרט שותפות מוגבלת
מקבלי ההודעה 2. מיכל אביעד
3. רונן בן טל
4. פלאן בי הפקות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלון סרי

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע 2 (להלן: "הנתבע" ), לשלם לה סך כולל של 24,331 ₪ ובכללם סך ש ל 17,547 ₪ ששילמה לטענתה, לחברת הביטוח הראל, בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטחה, עקב פגיעת משאיתו של הנתבע שהייתה מבוטחת ע"י התובעת, בתאונה שקרתה ביום 27.12.09, בעת שהמשאית הייתה נהוגה ע"י הנתבע 1 (להלן: "אברהים").
אברהים לא הגיש כתב הגנה במועד וניתן נגדו פסק דין.

הנתבע רכש מהתובעת פוליסת ביטוח לכיסוי נזקי צד ג' למשאיתו. בהתאם לפוליסה כל נהג רשאי לנהוג במשאית בתנאי שהוא בעל רישיון נהיגה תקף, שלא נשלל. התובעת קיבלה דרישה מצד ג', לתשלום עבור הנזקים שגרמה המשאית לרכבו בתאונה. לטענת התובעת, הנתבע לא מסר לה הודעה על התאונה. בה יעדר יכולת להשיג טלפונית את הנתבע ואת אברהים , שכרה התובעת חוקר מטעמה כדי לאתרם ולאמת את פרטי התאונה. הנתבע ואברהים הכחיש ו כל אחד את טענות צד ג' וטענו כי אינם האחראים הבלעדיים לתאונה. לכן, דחתה התובעת את תביעתו של צד ג'. בטופס ההודעה על התאונה נרשם אברהים, כנהג המשאית, תוך מצג שהוא בעל רישיון נהיגה תקין ותקף.
כעבור זמן מה, קיבלה התובעת מכתב דרישה ממבטחת רכבו של צד ג' – סהר חברה לביטוח (לימים הראל חברה לביטוח), על פיו היא נדרשת להשיב לה את תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה בגין נזקי התאונה, התובעת דחתה את ה דרישה.

לימים, הגישה "הראל" תביעת שיבוב על סך של 15,250 ₪, נגד התובעת ונגד אברהים, בגין תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה, במסגרת תא"מ (ת"א) 51812-08-10 (להלן: "התביעה הקודמת ).
לטענת התובעת, במסגרת התביעה הקודמת היא זימנה לפחות 3 פעמים את אברהים למתן עדות על התאונה, אך הוא לא התייצב לדיון בבית המשפט, למרות שזומן באמצעות צו הבאה שלא בוצע. בסופו של יום, בית משפט סירב לדחות את מועד הדיון, בדלית ברירה התקיים דיון בתביעה בסופו הגיעו הצדדים לפשרה, במסגרתה ש ילמה התובעת 90% מסכום התביעה בתוספת הוצאות בסך כולל של 17,547 ₪, ישירות ל"הראל."

בהתאם ליכולת טכנולוגית שהתפתחה רק באותה עת, קיבלו חברות הביטוח הרשאה להתחבר למחשב משרד הרישוי לצורך בדיקת רישיון הנהיגה של המבוטחים. טרם ביצוע התשלום ובהתאם לנהלים חדשים אצל התובעת, נבדקו פרטיו של אברהים במשרד הרישוי. או אז, נדהמה התובעת לגלות כי רישיון הנהיגה של אברהים לא היה בתוקף במועד התאונה. לכן, אין כיסוי ביטוחי לתאונה. התובעת צירפה לכתב התביעה מסמך שלטענתה הוצא מרשות הרישוי לפיו לא היה לאברהים רישיון נהיגה במועד התאונה ואף קודם לכן.

לטענת התובעת, בהתנהגותו הפר הנתבע את חובתו בהתאם לפוליסה ואף הטעה את התובעת. הנתבע ידע על כך שרישיונו של אברהים היה בפסילה במועד התאונה, אך לא דיווח על כך לתובעת. טענה זו הינה למעשה טענת מירמה. לפיכך, הנתבעים חייבים להשיב לתובעת את הסכומים ששילמה ל"הראל".

הנתבע שלח הודעת צד ג', כנגד המקבלים 1-4. המקבלת 1 היא שותפות מוגבלת שהתאגדה לצורך הפקת סרט ואילו המקבלים 2-4 הינם יחידי השותפות המוגבלת. הנתבע כרת הסכם עם מקבלת 1 לפיו התיר לה את השימוש במשאיתו והיא העסיקה את אברהים שנהג במשאית בעת התאונה.

במהלך דיון ההוכחות הציג ב"כ הנתבע מסמך הנחזה להיות רישיון נהיגה זמני של אברהים שהיה תקף במועד התאונה . ב"כ התובעת טענה כי מדובר במחטף וביקשה להתיר לה להגיש תעודת עובד ציבור לאימות התדפיס מרשות הרישוי.

ב"כ הנתבע וצדדי ג' התנגדו בתוקף לבקשה, בנימוק כ י מדובר בתביעה בסדר דין מהיר ולו רצתה התובעת להוכיח עניין זה, היה עליה להתכבד ולהגיש את התדפיס כדין באמצעות תעודת עובד ציבור. התובעת מבקשת למעשה להפוך את סדרי הדין ולבצע מקצה שיפורים ולא ניתן בשלב כה מאוחר , בתום שמיעת הראיות לאשר זאת.

בתום הדיון נתתי החלטה לפיה בשלב זה, אין הצדקה להתיר לתובעת להגיש את המסמך באמצעות תעודת עובד ציבור שכן היה עליה לעשות זאת מלכתחילה. כמו כן , הבהרתי כי א תעלם מהמסמך שהציג ב"כ הנתבע, בעת דיון ההוכחות, הנחזה להיות רישיון נהיגה זמני של אברהים, שלא הוגש ערוך כדין בהתאם לפקודת הראיות. לבסוף, זימנתי את הצדדים לדיון נוסף לסיכום טענותיהם בעל פה.

על ההחלטה הנ"ל שלא לאפשר לה להגיש תעודת עובד ציבור, הגישה התובעת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז לוד במסגרת רע"א 13519-11-18. בהחלטה מנומקת שניתנה מפי כב' השופטת ורדה פלאוט, דחה בימ"ש המחוזי את הבקשה.

לעניין הבקשות להגשת ראיה באיחור :

תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנות" )קובעות כדלקמן:

"גילוי מסמכים מוקדם

214 ח (א) לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
(ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו-119, בשינויים המחויבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול לגביו תקנה 114א, בשינויים המחויבים."

"תנאים לקבלת ראיה

114א. בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים"
( כל ההדגשות הנ"ל שלי א. ד) .

13. מטרת ההליך של סדר דין מהיר, נועדה: "לקצר את משך ההתדיינות, בתובענות ובסכומים נמוכים ולהוזיל את העלות הכרוכה בניהולן" ולהביא "לחסכון בזמן ובמשאבים של ציבור המתדיינים ופרקליטיהם ושל מערכת בתי המשפט". ראה דברי ההסבר לתקנות (תיקון מס' 5, תשס"א-2001; בתוך מ' קלין ו א' איגרא סדר דין מהיר בבית משפט השלום (התשע"ו), מהדורה שלישית בעמ' 127).

14. אני מקבל את טענות הנתבע כי כבר בסעיף 3 (ד) לכתב הגנתו, הכחיש את קבילותם של כל
המסמכים שצורפו לכתב התביעה. בנסיבות אלו, הייתה מוטלת חובה על ב"כ התובעת לבחון מבעוד מועד טענה זו ולפעול לכך שהמסמכים שצורפו יהיו קבילים ובמיוחד התדפיס ממשרד הרישוי שהינו המסמך העיקרי עליו נסמכת התביעה.

15. יודגש כי על בימ"ש לגלות התחשבות באינטרס הציבורי של כלל ציבור המתדיינים ולא רק באינטרס הפרטי של הצדדים להליך המסוים. עקרון חשוב זה נכלל בעקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"). אמנם התקנות החדשות טרם נכנסו לתוקף אך ניתן ללמוד מהן גם על דרך ההתנהלות הראויה באשר לתקלות דיוניות (השוו בש"א 5990/18 רננים חברה לפיתוח וייזום פרויקטים (מיתר) 1990 בע"מ נ' ישראל בודה , פסקה 2 (2.10.2018)).

תקנה 5 לתקנות החדשות קובעת כי:

"בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי."

לפיכך, לאחר התחשבות באינטרס הציבורי ונוכח מחדל התובעת והשיהוי הרב בהעלאת הבקשה להגשת ראיה באיחור, בתום דיון ההוכחות, דחיתי את הבקשה. באופן דומה דחיתי גם את בקשת הנתבע להגשת המסמך הנחזה להיות רישיון נהיגה זמני של אברהים.

16. אין חולק כי בתביעה שלפנינו האירוע הביטוחי אכן התרחש. לפיכך, ככל שהמבטחת טוענת התקיים חריג מהחריגים לחבות הביטוחית, המשחרר אותה מתשלום תגמולי ביטוח למבוטח, עליה מוטל הנטל להוכיח קיומו של חריג זה (ר' רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מ"ח (4), 70 (1994)).

17. אין לפנינו מסמך קביל המוכיח כי לאברהים לא היה רישיון נהיגה תקף במועד התאונה. התוצאה היא כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה, להוכיח את טענתה להעדר כיסוי ביטוחי לתאונה. בנסיבות אלו, מתייתר הצורך להכריע בטענת המרמה שהעלתה התובעת כנגד הנתבע.

18. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2 – מיקי ומחייב את התובעת לשלם לו באמצעות ב"כ הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪ בגין התייצבותו לדיונים וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪. לאור דחיית התביעה, אני מורה על מחיקת ההודעה לצד השלישי.

ההודעה לצד שלישי הוגשה ע"י הנתבע רק בשל העובדה שהתובעת הגישה את התביעה דנן נגדו. לפיכך, אני מחייב את התובעת לשלם למקבל 3 - רונן בן טל הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪ בגין התייצבותו לדיונים וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪ ליחידי הצד השלישי יחדיו .סכומים אלו ישולמו באמצעות ב"כ הצד השלישי.

כל התשלומים שפסקתי לעיל ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין במשרד ב"כ התובעת שאם לא כן יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור על פסק הדין לבית משפט מחוזי מרכז לוד בתוך 45 ימים מקבלתו.

המזכירות תמציא העתק פסק דין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ח אדר תש"פ, 24 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.