הדפסה

בית משפט השלום ברחובות 21

מספר בקשה: 5
בפני
כבוד ה שופטת רנה הירש

התובע
ס.נ.
ע"י עו"ד אריאל פרייברג

נגד

הנתבעות

(הנתבעת 2
המודיעה לצד ג')

צדדי ג'
1. מ.ש.א.- מטענים שינוע ואריזה בע"מ
ע"י עו"ד קארין בראל

2. אדמה (אגן) שיווק חימיקלים בע"מ
ע"י עו"ד אורן גרבר

נגד

1. מ.ש.א.- מטענים שינוע ואריזה בע"מ
ע"י עו"ד קארין בראל

2. הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

  1. התובע עתר בתביעה זו לפיצויים בגין נזק גוף, בטענה שהועסק על ידי הנתבעת 1 והוצב במפעלה של הנתבעת 2 לתקופה מסוימת, כאשר במסגרת עבודתו נחשף לכימיקלים וחומרים רעילים באופן גרם לו לפתח דלקת כרונית של הסימפונות.
  2. הנתבעות שתיהן טענו בכתבי ההגנה מטעמן, כי בית המשפט נעדר סמכות מקומית.

הנתבעת 2 טענה כי חלופות הסמכות המקומית הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הסמכות הינה של בית המשפט באשדוד בשל מקום מגוריו או עסקו של הנתבע ובשל מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. הנתבעת 2 אף הפנתה לתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 – המקבילה לתקנה 3 לתקנות הישנות. כך, נטען כי הנתבעות 1 ו-2 יושבות באשדוד, וש ם התרחש הנזק הנטען אשר בגינו הוגש ההליך, ועל כן יש להורות על העברת הדיון בתיק לבית המשפט המוסמך.
3. בהתאם, הוריתי לתובע להתייחס לטענות הנתבעת בנושא הסמכות המקומית.
התובע השיב לשאלת הסמכות המקומית והפנה לבש"א 6148/18, סעדיה נ' ק.ש. חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2019) בע"מ [26.08.2018], וטען כי שם התייחס בית המשפט העליון לסוגיית הסמכות המקומית ולמרחק בין בתי המשפט השונים, וקבע כי אין הצדקה להעברת ההתדיינות מבית משפט אחד למשנהו כאשר המרחק ביניהם הוא קצר מ- 60 ק"מ.
התובע טען כי אין די להראות נוחות של אחד הצדדים לקיומו של הדיון במחוז אחר, וכי המבקש להעביר את מקום הדיון נדרש להוכיח כי מאזן הנוחות של כל הצדדים להליך נוטה באופן מובהק לטובת העברת מקום הדיון. בהתאם, הפנה התובע לבש"א 593/21, עיריית קרית גת ואח' נ' אהרון סקורי [03.02.21]. התובע אף טען, למען הזהירות, כי צד ג' 2 הינה חברת ביטוח אשר לה סניפים בכל רחבי הארץ, וכי העברת הדיון למחוז דרום תקשה על הצדדים להליך, וביקש לדחות את טענות הנתבעות בדבר היעדר סמכות מקומית ובקשתן להעברת הדיון.
דיון והכרעה
4. כל ההחלטות אליהן הפנה התובע בתשובתו לבקשה מתייחסות לבקשות להעברת התיק בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולא למקרים של היעדר סמכות מקומית.
5. תקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, היא הרלבנטית לענייננו, והיא קובעת בזו הלשון : "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם."
לפני כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ובעת פתיחת הליך זה, הייתה רלבנטית תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הדומה במהותה להוראות התקנה האמורה בתקנות "החדשות".
6. לאחר עיון ובחינה, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על העברת התובענה לבית משפט השלום במחוז דרום. מטענות הצדדים עולה מפורשות כי מירב הזיקות מחזקות את המסקנה שיש לברר ההליך במחוז הדרום, הוא מקום עסקיהן של הנתבעות.
אמנם, מגמת הפסיקה בשנים האחרונות היא להמעיט את השימוש בהעברת תביעות במקרים בהם התביעה נעדרת סמכות מקומית, וזאת לנוכח המרחקים הקצרים יחסית ואפשרויות התחבורה הקיימות לציבור המתדיינים (ר' והשווה רע"א 188/02, מפעל הפיס נ' אלי כהן, פ"ד נז(4), 473 [2003], בעמ' 478). ואולם, בענייננו, מקום עסקן של שתי הנתבעות הינו במחוז הדרום (בעיר אשדוד), באופן המצדיק את המשך בירורו של הליך זה, במחוז דרום.
7. תקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קבע ה כי על אף האמור בתקנת משנה (א), במידה והיו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע - תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.
ואולם, תקנה זו אינה חלה על מקום בו הוסף צד שלישי להליך, ועל כן לא מצאתי – בניגוד לטענת התובע – כי הוספת צד ג' להליך, יכולה להקנות סמכות מקומית להליך אשר מראש הוגש בניגוד לתקנות המנחות את בחירת מקום השיפוט.
8. באשר להוצאות: נתתי דעתי להוראת תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיה, יש לפסוק בכל החלטה בבקשה את הוצאות הבקשה, זולת אם יש טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. בענייננו, כתב התביעה הוגש בחודש אפריל 2020, כאשר כתב הגנה מטעם הנתבעת 1, במסגרתו נטענה לראשונה טענת חוסר הסמכות המקומית, הוגש בחודש אוקטובר 2020. הנתבעת 2 ביקשה מספר ארכות ולבסוף הגישה כתב הגנה מטעמה (יחד עם הודעה לצד שלישי) רק בחודש ינואר 2021. העיכוב הממשי בהגשת כתב הגנה – בין אם בהסכמת התובע בבין אם לאו - מהווה לטעמי טעמים מיוחדים שלא לפסוק הוצאות בבקשה זו.
התיק יועבר לבית משפט במחוז הדרום, כפי שיקבע נשיא בתי משפט השלום באותו מחוז.
המזכירות תעביר ההחלטה לכב' נשיא בתי המשפט במחוז הדרום, כב' השופט אלון גביזון , לצורך ניתובו.
ניתנה היום, ט' אדר תשפ"א, 21 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.