הדפסה

בית משפט השלום ברחובות 17

מספר בקשה: 5
בפני
כבוד ה שופטת רנה הירש

התובע
(המשיב)
א.א.

נגד

הנתבעת
(המבקשת)
מדינת ישראל - משטרת ישראל

החלטה
1. בפניי בקשת הנתבעת לחייב את התובע לשלם אגרה בהתאם לשוויה הכספי של התובענה, חרף העובדה שהוגדרה כתביעה ל"נזקי גוף".
הרקע ותמצית טענות הצדדים
2. התביעה הוגשה בגין אירוע מיום 25.11. 10, אז נעצר התובע, לטענתו בניגוד לחוק, ללא עילת מעצר, תוך כדי תוקפנות ואלימות. התובע טען בתביעתו, כי תוך כדי מעצרו סבל מאוטם בשריר הלב והובא לבית החולים כשהוא אזוק, ורק בחדר הניתוח הורד ממנו האיזוק, ונציג הנתבעת עזב אותו (כלשון התובע: ברח מהמקום).
התביעה הוגשה מרחוק, באמצעות מערכת "נט המשפט". התובע, עם פתיחת ההליך הגדיר את התביעה כתובענה בגין נזקי גוף, ובהתאם, שילם אגרה בהתאם להוראות תקנה 5 ל תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות).
3. הנתבעת ביקשה להורות לתובע לשלם "אגרה הולמת" שכן לשיטתה, מדובר בתביעה לסכום קצוב החייבת באגרה לפי תקנה 6(6)(1) לתקנות האגרות. הנתבעת מפנה לטענות התובע בכתב התביעה, לפיה חרף העובדה שצירף חוות דעת להמחיש את מצבו הרפואי, התביעה אינה מוגשת בגין נזק גופני רפואי, אלא יש בה דרישה לפיצוי בגין מעצר שווא ופגיעה בשמו הטוב.
התובע בתשובתו לבקשה ציין כי ניתנה החלטה בבקשה 2, בסעיפים 30-34 להחלטה, שם הוכרעה הבקשה לעניין האגרה. התובע סבור כי מאחר שלא חויב בהוצאות בקשה 2, מצאה הנתבעת לנכון להגיש בקשה זו לתשלום אגרה, בקשה שבעניינה יש מעשה בית דין.
עוד טען התובע כי מדובר בתובענה נזיקית וכספית, "ועל כן הנזק הוא גם כספי וגם נזקי". לטענה כי מדובר למעשה בתביעה כספית, השיב התובע בטענה כי "אין מדובר בענייננו בסכסוך כספי, לא נערך שום הסכם ואין הסכם כלכלי, או סכסוך כלכלי או סכסוך כספים ועל כן התובענה היא לא תובענה כספית. תובענה כספית נובעת מסכסוך כספי".
דיון והכרעה
4. טענתו "המקדמית" של התובע, כי בקשה הנוגעת לתשלום אגרה הוגשה במסגרת בקשה 2, נדונה והוכרעה שם – נדחית. בקשה מס' 2 הינה בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, בשל טענות להתיישנות ושיהוי. בהחלטתי מיום 28.10.20 דחיתי את הבקשה, תוך שקבעתי כי אין מקום לקבל את טענות הנתבעת כטענות "סף" ולמנוע את בירור התובענה, כאשר טענות הנתבעת שמורות לה. חרף דחיית התביעה לא ניתן צו להוצאות, ונקבע כי הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסיום ההליך ובין היתר, בשים לב לתוצאותיו.
אמנם, בסעיפים 30-34 העלתה הנתבעת, במסגרת הטענות לסילוק התביעה על הסף, גם טענות שעניינן אי תשלום אגרה מספקת, אולם טענה זו לא נזכרה בפרק "סוף דבר" בבקשה 2, היא לא נדונה לגופה , וממילא לא נדחתה. אבהיר כי גם לו היתה הטענה נדונה במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, לא היה בכך כדי למנוע הגשת בקשה לחיוב התובע בתשלום הפרש האגרה כתנאי לניהול ההליך, שכן מדובר בבקשה שונה ונפרדת מבקשה למחיקת ההליך מחמת אי תשלום מלוא האגרה המתחייבת.
5. לגופה של הבקשה, לא אוכל לקבל את עמדת התובע, שכן הגדרת התביעה כתביעה לסכום קצוב אינה קשורה לעילתה. תביעה כספית אינה בהכרח נובעת מסכסוך כספי, כפי שסבור התובע , אלא מהווה תביעה לסכום כסף מוגדר, ברור וקצוב בהתאם לכתב התביעה, והיא יכולה להיות בעילה נזיקית, בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע, בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, בעילה קניינית או בעילות אחרות. בניגוד לכך, תביעה שמוגשת בשל אירוע שגרם לתובע נזק גופני אינה תביעה לסכום קצוב, שכן הנ זק העתידי שטרם התגבש לעולם מצוי בשיקול דעתו של בית המשפט ועל כן מדובר בתביעה שלא ניתן להעריך את סכומה הכספי וככזו, היא מוגדרת באופן שונה, והאגרה המשולמת בגינה היא אגרה לפי תקנה 6 לתקנות האגרות, ולא לפי תקנה 5 שם.
6. לעתים, בעת הגשת התביעה, התובע אינו יודע מהו סכומה של התביעה הכספית הנלווית. עם זאת נקבע כי גם במקרים אלה, בדרך כלל, אין מניעה שהתובע יכלול בהליך העיקרי עתירה למתן סעד כספי, בדרך של אומדן, אפילו כאשר הסכום המדויק של סעד זה אינו ידוע לו במועד הגשת התביעה. אלה פני הדברים ברוב רובן של התביעות למתן חשבונות. על פי ההלכה הפסוקה, העובדה שחישוב הסכום נעשה במועד מאוחר יותר אינה שוללת את אופייה של התביעה כתביעה כספית, הנלווית לסעד שאינו כספי (כדוגמת עתירה לצו-מניעה או לצו עשה). לפיכך, הדרישה מהתובע היא שישער, גם אם לא באופן מדויק, את היקפו של הסעד הכספי, ובהתאם לכך ישלם אגרה כנדרש (ת.א. (מחוזי חיפה) 279/00, אונקל הנדסה בטיחות ובדיקות בע"מ נ' יגאל גניאל , פ"ד תשנט (2) 97 [2000]).
כאמור בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' שתים-עשרה, תשע"ו-2015 בעמ' 229: "מצוות מתקין התקנות היא, שבתביעה למתן חשבונות תשולם אגרה על סכום שנקבע על יסוד הערכה משוערת שנעשתה על ידי התובע. בתקנות סדר הדין האזרחי לא נכללה תובענה למתן חשבונות בגדר הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף, ועל יסוד תקנה 16(ב) לתקנות אלה, יש לראות את הסכום המשוער בסכום שעליו יש לשלם את האגרה..."
7. הדברים בוודאי נכונים בענייננו, מקל וחומר. אין טענה שהתובע אינו יכול לחשב ולנקוב בסכום הסעד הכספי המגיע לו, לטענתו, לו תתקבל תביעתו במלואה. להיפך: התובע כימת את סכום הנזק אותו הוא דורש מהנתבעת הן בסעיפי כתב התביעה שהובאו לעיל, והן בכותרת התביעה, שם נרשם כך:

התובע טען (בסעיף 7ז' לכתב התביעה) כי יש לחייב את הנתבעת לפצותו בגין הוצאת לשון הרע בסכום של 200,000 ₪, וכן בגין מעצר השווא בסכום של 200,000 ₪ נוספים, ובסה"כ 400,000 ₪. בסעיף 9 חזר התובע על טענתו כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי כספי של 400,000 ₪. מטענות אלה עולה כי התובע קבע וכימת באופן ברור את סכום התביעה.
לנוכח האמור, ומאחר שהתובע יכול לכמת, ואף כימת בפועל את סכום התביעה, אין מנוס מהמסקנה כי מדובר בתביעה כספית אשר נדרש לשלם בגינה אגרה, על פי סכומה.
8. לסיכום
התובע נדרש לשלם את המחצית הראשונה של האגרה, שתחושב בהתאם לסכום התביעה של 400,000 ₪, בניכוי הסכום ששולם על ידו עם פתיחת ההליך. המחצית השנייה של האגרה תשולם לפני ישיבת ההוכחות, בהתאם להוראות הקבועות בתקנות האגרות.
9. תקנה 2(ו) לתקנות האגרות קובעת כי "נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך".
בהתאם להוראה זו, נדרש התובע לדאוג התובע להשלמת האגרה בתוך 20 ימים מהיום. לא יושלם סכום האגרה כנדרש בתוך התקופה שנקבעה, תימחק התובענה.
10. באשר להוצאות: בבקשה, לא עתרה הנתבעת להוצאותיה, והתובע בתשובתו דרש "לדחות את הבקשה ולחייב הוצאות לדוגמא". לא ברור מדוע סבר התובע כי יש מקום לחיוב הנתבעת בהוצאות "לדוגמא" אולם ככל הנראה בשל דרישתו זו, בתגובתה הבהירה הנתבעת כי בשל התנגדות התובע לתשלום האגרה החלה עליו, יש לחייבו בהוצאות המדינה הכרוכות בהגשת הבקשה והתגובה.
לנוכח כלל הנסיבות, ובמיוחד בשים לב לדחיית התנגדותו של התובע כולה, ולקבלת הבקשה, אני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות הנתבעת בגין בקשה זו, בסכום של 1,170 ₪ .
ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, ללא קשר לתוצאות ההליך. לא ישולמו ההוצאות במועדן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
11. המזכירות תשנה את סיווג התיק בהתאם (כך שההליך לא יסווג כ"נזקי גוף").
לעיוני ביום 08.12.20.
ניתנה היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.