הדפסה

בית משפט השלום ברחובות 17

מספר בקשה:12
בפני
כבוד ה שופטת, סגנית הנשיאה רנה הירש

המבקש-התובע

י.א.

נגד

המשיבות-הנתבעות

  1. על בד משואות יצחק בע"מ
  2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה
לפניי בקשת התובע לצירוף תצהיר של עד נוסף, לאחר שהוגשו ראיות הצדדים בתיק.
הרקע ותמצית טענות הצדדים

  1. הליך זה עניינו תביעה בגין נזקי גוף. בכתב התביעה נטען כי ביום 25.07.16 במהלך אריזת קרטונים , נפל קרטון במשקל 7 ק"ג על צווארו של התובע וגרם לו לחבלות קשות.
  2. התובע הגיש ראיותיו ביום 08.12.20; הנתבעות הגישו ראיותיהן ביום 23.02.21 וביום 02.03.21 התקיימה ישיבת קדם משפט. בפתח ישיבת קדם המשפט ציין ב"כ התובע כי לא היו עדים נוספים, אולם בהמשך ציין כך: " בהנחה שלא נקבל הצעה יותר גבוהה, אנחנו נעשה כל מאמץ, למרות שכבר עברנו את השלב הזה, אגיש בקשה מיוחדת יכול להיות להביא עד בלי תצהיר, שיעיד שהוא ראה את הנסיבות. נראה אם יסכים להעיד. העד עבד איתו אבל פוטר משם, שמו שרון כהן. נגיש בקשה מיוחדת לזמן אותו בלי תצהיר" (ע' 1 לפרוטוקול ש ורות 27-2 9).

בסיומה של ישיבת קדם המשפט נקבע כי ככל שבדעת התובע להגיש בקשה לזמן עד נוסף או לצרף תצהיר נוסף, עליו להגיש בקשה מנומקת בתוך 30 ימים.
3. התובע הגיש את הבקשה להגשת תצהיר של עד נוסף ביום 30.06.21. בבקשתו טוען התובע כי העד עזב את עבודתו בנתבעת 1 ועל כן לא הייתה אפשרות לאתרו אלא לאחר מאמצים רבים ולאחר שהתובע שכר משרד חקירות שאיתר את העד. עוד נטען כי בשל העובדה שהנתבעת מכחישה את קרות התאונה יש לקבל את הבקשה על-מנת שלא ייגרם לתובע עיוות דין. כמו כן, בשים לב למועד הקבוע להוכחות, נטען כי יש לנתבעות שהות מספקת להיערך ולא יהיה בקבלת הבקשה כדי לפגוע בזכויות הנתבעות.
4. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענת הנתבעות הבקשה הוגשה באיחור ולא ניתן הסבר לכך. מדובר ב"מקצה שיפורים" לאחר שנשמעה הערת בית המשפט בדבר הקושי בהוכחת החבות בהתבסס על עדות יחידה של בעל דין. הנתבעות כבר פרשו את קן הגנתן וקבלת הבקשה תגרום לפגיעה בזכויותיהן.
דיון והכרעה
5. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה להגשת תצהיר העד הנוסף, זאת בכפוף לתשלום הוצאות על-ידי התובע.
6. ככלל, על בעל דין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת" ( תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018) ובית המשפט לא ייעתר להגשת ראיות נוספות לאחר שהליך הבאת הראיות הסתיים. ואולם, לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר לבעל דין להגיש ראיות נוספות גם לאחר שהבאת הראיות הסתיימה תוך חריגה מסדרי הדין [ רע"א 4579/15 כהן נ' טטיאנה ( 5.8.2015); יוסף אלרון "קבלת ראיות שלא על  פי סדר הדין" המשפט יב 15 (2007)].
כידוע, בית המשפט עשוי להתיר הגשת ראיות נוספות כאשר הדבר דרוש על מנת לסייע לבית המשפט בבירור האמת, זאת אף אם אי-הגשתן ב"חבילה אחת" נובעת ממחדלו של בעל דין. כך נפסק ב רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577 (2001): "עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור..."
בבואו להחליט אם להתיר הגשתה של ראיה נוספת, אף באיחור, על בית המשפט לשקול את אופי הראיה; את השלב שבו מצוי המשפט; האם הייתה אפשרות להציג את הראיה קודם לכן; ומדוע לא עשה כן ואת הנזק הדיוני שיגרם לבעל הדין שכנגד אל מול הנזק שיגרם למבקש (רע"א 6165/15 ‏ אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ (‏13.12.2015); רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט (30.7. 2002); ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין , מה(2) 89, 95 (1991).
7. בהקשר זה יצוין כי עקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 מבקשים להדגיש את חשיבות חקר האמת, ושמירה על הוגנות דיונית לכל אחד מהצדדים, כפי שקובעת תקנה 1: "מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך". ראו בנוסף: רע"א (מחוזי מרכז) 7769-05-21 המוסד לביטוח לאומי נ' עיריית אשדוד (31.05.2021) .
במקרה דנן, מצאתי כי מתקיימים התנאים לקבלת הבקשה. אבחן את התצהיר הנוסף בהתאם להלכה הפסוקה והמבחנים שפורטו שם, המביאים למסקנה זו.
8. מבחן התרומה ומשקל הראיה
מדובר בעדות של מי שנכח במקום בזמן האירוע, אשר נטען על ידו כי ראה את אופן התרחשות התאונה. מדובר בעדות אשר יש בה כדי לשפוך אור על ליבת המחלוקת בין הצדדים וייתכן כי תשפיע באופן ממשי על תוצאת ההליך.
בנסיבות אלה, קבלת התצהיר - אף אם הבקשה להבאתו הוגשה באיחור - חשובה לצורך בירור האמת והכרעה צודקת במחלוקת בין הצדדים.
9. מבחן הפגיעה בהליך הדיוני ובבעל הדין שכנגד
לא מצאתי ממש בטענת הנתבעות כי צירוף התצהיר מהווה "מקצה שיפורים" או כולל סטיה מקו הטיעון שבכתב התביעה. על-פניו התצהיר הנוסף עולה עם תיאור התאונה כפי שזו פורטה בתצהיר התובע. בנוסף, ספק אם ההליך הדיוני עצמו נפגע, שכן גם היעתרות לבקשה לא תוביל לעיכוב בשמיעת ההוכחות או לעיכוב כלשהו בהליך, שכן התיק קבוע להוכחות ליום 27.01.22. ככל וקיימת פגיעה בנתבעות, ניתן "לתרגם" פגיעה זו להוצאות, שייפסקו להלן, ולאפשר להן להשלים את ראיותיה ן, ככל שיהיו מעוניינת בכך.
10. מבחן האחריות ותום הלב של התובע
אמנם, ככל הנראה אין מחלוקת כי היה בידי התובע להגיש את התצהיר הנוסף במועד הגשת ראיותי ו, כך שהנתבעות היו יכולות להיערך בהתאם בעת הגשת ראיותיה ן.
בהחלט ניתן לזקוף לחובת התובע את אי -הגשת התצהיר, וגם את מחדלו מלפעול לאיתור העד. יש לזקוף לחובת התובע גם את העובדה שהבקשה הוגשה לאחר המועד שנקצב להגשתה, ומבלי שנתבקשה ארכה לעשות כן. התנהלות זו אכן ראויה לביקורת, אולם התרשמתי כי הגשת התצהיר בשלב זה של ההליך לא נובע מהיעדר תום לב או ניסיון מכוון לפגוע בנתבעות, וממילא אין להשלים עם התוצאה לפיה תיחסם דרכו של התובע מלהוכיח את תביעתו בשל הקושי שעמד לפניו לאתר את העד לאירוע (קושי שעל פי הנטען הצריך סיוע של חברת חקירות). זאת , במיוחד לנוכח אופיו של ההליך והשלב בו הוא מצוי ההליך. בהקשר זה, כאמור בהלכת מיכאלוביץ', אף אם האיחור נובע מרשלנות של בעל דין, אין בכך עילה לדחיית הבקשה.
11. בנסיבות אלו, וכפי שנקבע בהלכה הפסוקה, מצאתי כי יש מקום לקבל את התצהיר הנוסף מטעם התובע, גם אם קיימת חריגה מכללי סדר הבאת הראיות. זאת, מבלי שיש בכך כדי להביע עמדה, בשלב זה, ביחס למשקלו של התצהיר הנוסף.
התוצאה
12. אשר על כן, אני מתירה לתובע להגיש את התצהיר הנוסף שצורף לתיק , בכפוף לתשלום הוצאות הנתבעות בסך 750 ₪ אשר תשולמנה בתוך 30 ימים מהיום.
13. אם בדעת הנתבעות להגיש ראיות נוספות מטעמן, לנוכח התצהיר הנוסף המתקבל מטעם התובע , יודיעו על כך עד ליום 03.10.21. אי-הגשת הודעה כמוה כוויתור על האפשרות להגשת ראיות נוספות. בהודעה נדרש לפרט מהן הראיות הנוספות שיוגשו, ואת מועד הגשתן ((שיהיה בתוך 60 יום ממועד הגשת ההודעה).

ניתנה היום, ט' אלול תשפ"א, 17 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.