הדפסה

בית משפט השלום ברחובות תא"מ 60180-11-16

בפני
כבוד ה שופטת אושרית הובר היימן

תובעת

קרדן רכב

נגד

נתבעים

  1. איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
  2. משה פרץ

החלטה

לפניי בקשת הנתבע 2 (להלן: המבקש) לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה.
 
רקע והליכים קודמים:

ההליך שבכותרת עניינו תביעת שיבוב על סך 12,029 ₪, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בעקבות שריפה שפרצה, כפי הנטען, מרכב חונה, רכב מבוטח הנתבעת 1 ביום 22.07.2016 (להלן: התאונה). במקור, הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 1 (בלבד).

ביום 02.07.19 הוגשה בקשה בהסכמה לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף הנתבע 2 (הלא הוא המבקש), מבוטח הנתבעת 1 . הנתבעת 1 הגישה מטעמה כתב הגנה מתוקן, במסגרתו טענה להיעדר כיסוי ביטוחי של הנתבע 2, זאת לאור ממצאי דו"ח שירותי כבאות והצלה ממנו עולה כי האחריות לפרוץ השריפה מקורה במעשי המבוטח עצמו, כך שבמעשיו ו/או ברשלנותו גרם לקרות אירוע השריפה.

ביום 04.11.19 הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקש, משלא הגיש כתב הגנה במועד. כתימוכין, צורף אישור מסירה של כתב התביעה וכן תצהיר מוסר לידי ה מבקש עצמו. בית משפט נעתר לבקשה ו פסק הדין ניתן.

הבקשה שלפניי:
בראשית הדברים וכטענה מקדמית, טען המבקש להעדר סמכות מקומית של בית משפט זה בשים לב למענו הרשום. נטען כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב עת הגישה התביעה בניגוד להוראות התקנות.

באשר לסיבת המחדל, נטען כי אי התייצבות לדיון ואי הגשת כתב הגנה במועד (ובכלל) אין זאת חלילה מפאת זלזול בהחלטות בית משפט ובכלל זה בבעל הדין שכנגד, אלא ש המבקש מכחיש דבר קבלת כתב התביעה ו/או ההזמנה לדין. נטען, כי החתימה המצויה על גבי אישור המסירה כלל אינה שלו. לטענת ו, דבר התביעה הובא לידיעתו אך עם קבלת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל ביום 08.01.21.

באשר לסיכויי ההגנה נט ען, כי למבקש סיכויי הגנה טובים היות ובפיו טענות רבות לשאלת האחריות. לאחר כל האמור התבקש בית המשפט לבטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, ליתן למבקש יומו תוך מתן ארכה בת 30 ימים להגשת כתב הגנה מטעמו (הן ע"י הבאת עדים והן ע"י הצגת ראיות), להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל ולהעביר הדיון לבית משפט המוסמך.

המשיבה מתנגדת לבקשה מן הטעם שלשיטתה כתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו כדין. כך נטען כי ככל שהמבקש לא הגיש כתב הגנה במועד אין לו להלין אלא על עצמו. באשר לסיכויי הגנת המבקש, המשיבה לא פירטה התנגדותה די הצורך אך טענה כי ככל שתתקבל הבקשה יש לחייב המבקש בהוצאות המ רובות שנגרמו למשיבה עקב התנהלותו.

בתשובה, שב המבקש על נימוקיו כפי שהללו הובאו במסגרת הבקשה.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי נימוקי הצדדים, נחה דעתי כי דינה של הבקשה להתקבל.

כלל הוא, כי בעל דין שקיבל פסק דין במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים .

כידוע, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, מחובת הצדק, אם שוכנע כי לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש, ולחלופין על פי שיקול דעתו.

בבחינת החלופה הראשונה, והיא ביטול מחובת הצדק-כמפורט בבקשה, ובתגובת המשיבה ישנה כאמור מחלוקת בין הצדדים, האם כתב התביעה וההזמנה לדין-נמסרו כדבעי, אם לאו.

כזכור, בעניין זה טען המבקש כי דבר הגשת התביעה נודע לו אך עם קבלת מכתב האזהרה מההוצאה לפועל וכי החתימה המצויה על גבי אישור המסירה שצורף כתימוכין לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, איננה חתימתו.

מנגד, כאמור טוענת המשיבה כי חתימת המבקש על גבי אישור המסירה, זהה לחתימתו על גבי התצהיר שצרף לבקשה.
לאחר שבחנתי את החתימות, מבלי לקבוע מסמרות או ממצא ראייתי בנושא זה, אומר בזהירות כי עולה ספק בנושא זה. לא סברתי, כי יש צורך בקיום בירור ראייתי בעניין, לאור מסקנותיי שלהלן ביחס לעילת הביטול לפי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר בחנתי את עילה ביטול פסק הדין ע"פ שיקול דעת בית משפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. במסגרת זו, שוקל בית המשפט מהי סיבת המחדל בעטיה לא הוגש כתב הגנה והאם קיימת הגנה אפשרית למבקש, אשר אם תתקבל תשנה את הקביעות בפסק הדין. לעניין השיקולים המנחים את בית המשפט בהפעלת שיקול דעתו, אפנה ל - רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו).

באשר לסיבת המחדל, בענייננו ובכל הנוגע להתנהלותו של המבקש, חרף מחדלו הדיוני של המבקש, אינני סבורה כי הוכח זלזול בהליך המשפטי, שכן מיד לאחר דבר קבלת האזהרה מידי הרשות, פנה המבקש בבקשה זו שלפניי, ובמסגרת סד הזמנים הקבוע בדין.

באשר לסיכויי הגנת המבקש, שוכנעתי כי למבקש טענות הגנה ראויות להישמע ולהתברר במסגרת ההליך. המבקש הלכה למעשה מכחיש אחריותו לאירוע ובכלל זה ממצאי חוות דעת מומחה הנתבעת 1. טענות אלו, ככל שימצא להן עיגון ראייתי, עשויות לשמש לו כהגנה ראויה.

בנסיבות האמורות, סברתי כי סנקציה של אי ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומניעת גישה לערכאות לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה ולאיזון שבין סיבת העדר ההתגוננות לבין סיכויי ההגנה. סנקציה סבירה יותר במקרה דנן, הינה פסיקת הוצאות לטובת המשיבה.

לא אסיים, בטרם אתייחס לטענת המבקש כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית . אכן, עפ"י מענו של המבקש ומקום התרחשות האירוע נשוא כתב התביעה, נדמה כי הסמכות המקומית לדון בתביעה, הינה במחוז צפון. ואולם, כלל  הוא, כי כאשר כתב תביעה מוגש כנגד נתבעים אחדים, די בהגשת התביעה בהתאם למענו של אחד מהנתבעים על מנת להקנות לבית המשפט הסמכות לידון בתובענה, ובענייננו קנה בית המשפט סמכות מקומית בהתחשב במענה של הנתבעת 1 .
סוף דבר:
 
לאחר שאיזנתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל, אני מורה כי פסק הדין שניתן כנגד המבקש בהעדר כתב הגנה יבוטל בכפוף לכך שהמבקש יישא בהוצאות המשיבה, בסך של 2,500 ₪, זאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנת הארכת מועד בת 30 ימים להגשת כתב הגנה, כמבוקש.

נוכח קביעותיי לעיל, אני מורה על דחיית מועד הדיון הקבוע ליום 09.03.21 (ביחס לשני הנתבעים). הדיון יתקיים ביום 24.05.21 שעה 12:30.

המזכירות תודיע בדחיפות לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשפ"א, 08 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.