הדפסה

בית משפט השלום ברחובות תא"מ 47121-02-19

בפני
כבוד ה שופטת אושרית הובר היימן

התובעת
שלמה תחבורה (2007) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסי נחמיאס

נגד

הנתבע
אדהם עקל
ע"י ב"כ עו"ד וואליד פדילה

פסק דין

עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12/7/2018.

לטענת התובעת, רכב הנהוג על ידי הנתבע פגע ברכבה וגרם לו לנזקים המפורטים בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, בסך של 25,757.77 ₪.

הנתבע הכחיש טענות התובעת הן לשאלת האחריות והן לשאלת הנזק.
בהמשך לטענות הנתבע, נוהל הליך שמיעת ראיות בתיק, במסגרתו שמעתי את עדויות הנהגים (נהג התובעת מחד, והנתבע מאידך ), והוצגו לפניי ראיות - לרבות הודעת נהג התובעת לחב' הביטוח, חוות דעת שמאים של שני כלי הרכב ותמונות כלי הרכב.

לאחר ששמעתי את הראיות, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל ואלה נימוקיי:

לפני ביהמ"ש הוצגו שתי גרסאות באשר לאופן התרחשות התאונה.

על פי עדות נהג התובעת, בעודו עומד בנתיב השמאלי מבין שלושה מסלולים, המיועד לפנייה שמאלה, ובעת שהתחלף הרמזור לירוק, סטה רכב הנתבע שמאלה אל תוך נתיב נסיעתו ופגע ברכב כך שחלקו האחורי של רכב הנתבע (המדרגה), נתפס בכנף ימין קדמית של רכב התובעת וכתוצאה מכך נתלש ו הכנף הקדמית-ימנית והפגוש ה קדמי של הרכב. נהג התובעת לא זכר, האם בשעת התאונה היה רכבו עודנו במצב עצירה או שמא במהירות של תחילת נסיעה ברמזור.

מנגד טען הנתבע בעדותו, כי בעת שהחל נסיעה ברמזור ירוק בנתיב הימני ביותר בכביש, בנסיעה ישר, פגע ברכבו בחלקו השמאלי אחורי (במדרגה), רכב התובעת, שהיה מאחוריו ובנתיב משמאלו וזאת באמצעות חלקו הקדמי ימני של רכב התובעת.

בנסיבות שבהן מוצגות שתי גרסאות עובדתיות סותרות באשר לאופן התרחשות התאונה, פונה ביהמ"ש לבחון האם יש בחומר הראיות ראיה שיש בה בכדי לתמוך בגרסה זו או אחרת, ולהביא להעדפתה על פני רעותה.

במקרה דנן, עולה כי מיד ביום התרחשות התאונה, ביום 12/7/2018, מסר נהג התובעת את גרסתו במסגרת דו"ח תאונה (טופס ההודעה), ולפיה נהג צד ג' עקף את הרכב התובעת ופגע עם מדרגה אחורית של רכבו ברכב התובעת. לעומת זאת, גרסת הנתבע, נמסרה לראשונה כ-3.5 חודשים לאחר מכן, במסגרת מכתב תגובה למכתב הדרישה שהוציאה התובעת, מיום 21/10/2018. אז, נטען לראשונה כי רכב התובעת פגע ברכב הנתבע מאחור. הנתבע מסר, כי הוא אינו בעל הרכב, וכי לפיכך לא הגיש הודעה על התאונה לחב' הביטוח. בעל הרכב לא הובא לעדות מטעם הנתבע, ולמעשה לא הוצגה כל ראיה על מסירת הגרסה האמורה מיד בסמוך לתאונה. במובן זה, גרסתו של הנתבע הינה גרסה כבושה , שלא ניתן כל הסבר המניח את הדעת לכבישתה.

הצדדים טענו, באשר לאופי הנזקים ברכב התובעת – בעוד שהתובעת טענה כי מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מתלישה של הכנף והפגוש, טען הנתבע כי למעשה מדובר בנזק שנגרם כתוצאה ממעיכה. חוות דעת בוחן תאונות דרכים לא הונחה לפני ביהמ"ש, ואין מדובר בנושאים שהם בגדר ידיעה שיפוטית ולפיכך אין בכוונתי לקבוע ממצא עובדתי בנושא זה.
יחד עם זאת, סבורני כי ניתן לראות במיקום הנזק, על פי חוות דעת שמאי התובעת, ככזה שמחזק את גרסת נהג התובעת, שכן על פי חוות הדעת נגרם נזק גם לכנף קדמית ימנית. מיקום נזק זה, מתיישב יותר עם גרסת נהג התובעת, ופחות עם גרסת הנתבע.

בנוסף לאמור, כפי שעלה מעדות הנתבע, בעת התאונה נסע ברכב אדם נוסף שלא הובא לעדות מטעם הנתבע, וזאת מבלי שהוכחה סיבה מוצדקת להעדר זימונו. עובדה זו נזקפת ראייתית לחובתו של הנתבע, שכן חזקה היא כי משלא הובאה ראיה רלוונטית בפני ביהמ"ש, המדובר בראיה שיש בה בכדי להחליש את גרסת הנתבע ולא לחזקה.

היות ועסקינן בנטל הוכחה אזרחי, של מאזן ההסתברויות (51%), די באמור בכדי לקבוע שעלה בידי התובעת לעמוד בנטל ההוכחה לשאלת האחריות, ולהוביל לקביעה כי התאונה התרחשה כתוצאה מהתרשלות הנתבע, ולפיכך טענות התובעת לעניין האחריות להתקבל.

לשאלת נזקי התובעת, הוגשה כאמור חוות דעת שמאי, ממנה עולה כי רכב התובעת נבדק ימים לאחר התאונה (16/7/2018). הנתבע לא ביקש לחקור את שמאי התובעת ולא הוצגה כל ראיה לסתור. כן הוגשו אסמכתאות לתשלום הנזקים ולפיכך אני קובעת כי התובעת הוכיחה גם את נזקיה.

סוף דבר:
אשר על כן, דין התביעה להתקבל במלואה.

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת בגין נזקיה סך של 25,757.77 ₪, בצירוף אגרת ביהמ"ש כפי ששולמה. סכומים אלו ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 4,520 ₪ אשר ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ב, 09 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.