הדפסה

בית משפט השלום ברחובות תא"מ 45543-03-20

מספר בקשה:3
בפני
כבוד ה שופטת אושרית הובר היימן

מבקש

נתנאל רפאל

נגד

משיבה
פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה.
 
עסקינן בתביעה אשר הוגשה בגין נזקי תאונת דרכים, שארעה ביום 17.11.19 (להלן: התאונה).
 
משלא הוגש כתב הגנה במועד, הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.
כתימוכין, צורף תצהיר מוסר ו אישור מסירה של כתב התביעה, מהם עולה לכאורה כי כתב התביעה נמסר בכתובת המבקש לידי סבתו שמחה . עפ"י האמור באישור המסירה, הנ"ל סירבה לחתום על גבי אישור המסירה. ביום 09.08.20, נעתר בית המשפט לבקשה ליתן פסק דין בהעדר הגנה, אשר לביטולו עותר המבקש כעת.  
 
לאחר שניתן פסק הדין, החלה המשיבה בהליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל.

הבקשה שלפניי:
 
ביום 19.11.20, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה בעיקרה נשענת על טענת המבקש לביטול מ"חובת הצדק" מקום בו כתב התביעה לא הומצא לידיו כדין. לעניין זה נטע ן, כי כתב התביעה נמסר לידי סבתו בכתובת שאין הוא מתגורר בה, שכן במועדים הרלוונטיים התגורר בעיר אילת. כן נטען, כי דבר הגשת התביעה ומתן פסק הדין, נודעו למבקש רק בדיעבד אחר שאביו של המבקש מצא מכתב, בבית סבתו של המבקש, אשר כאמור הינו מען שגוי היות והמבקש אינו מתגורר בה. מכלל האמור ומפאת העדר הידיעה אודות כתב התביעה, לא הוגש כתב הגנה במועד . למעלה מכך, נטען כי למבקש טענות הגנה ממשיות. לפיכך, נטען , דין פסק הדין להתבטל תוך מתן ארכה להגשת כתב הגנה.

בתגובה, טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות, היות ולטענתה לא מתקיימים התנאים בעטיים יורה בית המשפט לביטול פסק הדין. באשר לסיבת המחדל נטען כי טענות המבקש לאי המצאה כדין, מקוממות ואינן מתיישבות עם המציאות. כן נטען כי המבקש לא הסביר את המחדל שבאי הגשת כתב הגנה. ביחס לסיכויי הגנתו של המבקש נטען, כי האחרון לא העלה כל גרסת הגנה ביחס לתאונה מושא התביעה. לאור האמור, עתרה המשיבה לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות הן בשל ניהול ההליך והן בשל הוצא ות התגובה לבקשה.

בתשובה, חזר המבקש על טענותיו והוסיף כי לא ידע על קיומו של פסק הדין עד אשר נפתחו כנגדו הליכי הוצאה לפועל. כן נטען, כי בידי המבקש טענות הגנה הראויות להישמע. משום כך התבקש בית המשפט ל יתן למבקש יומו שבדין, לבטל פסק הדין שניתן וזאת ללא חיוב בהוצאות מקום בו המשיבה, במעשיה שלה (עצם ההמצאה למען שגוי), גרמה לאותן ההוצאות עליהן היא מלינה. לצד האמור, התבקש בית משפט לחייב את המשיבה בהוצאות התגובה.

 דיון והכרעה:
לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
 
מושכלות יסוד הן כי בעל דין שקיבל פסק דין במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.
 
שתי עילות לביטול פסק דין שניתן בהעדר – האחת, מן הדין עת שהתרשם בית המשפט כי לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש, והשנייה מן הצדק – במסגרתה בוחן בית המשפט עפ"י שיקול דעתו מה היא עילת המחדל ומהם סיכויי ההגנה להתקבל.
 
ראשית דבר ובטרם אפנה לדון בגופם של הדברים, אדרש למועד הגשת הבקשה, הגם שטענה זו לא הועלתה ע"י המשיבה. עיון בתיק מעלה כי אין בנמצא אישור מסירה של פסק הדין לידי המבקש ועל כן לא ניתן לקבוע כי הבקשה שברישא הוגשה באיחור, וזאת בפרט בשים לב לטענת המבקש לפיה דבר היוודע מתן פסק הדין נודע לו בדיעבד בין אם באמצעות מכתב שנמצא ע"י אביו בבית סבתו ובין אם לאחר שהחלו הליכי הוצאה לפועל וזאת אך ימים עובר להגשת הבקשה.
 
מכאן, לעצם הבקשה. בבחינת נסיבות המקרה דנן, סבורני, כי עולה אי בהירות מאישור המסירה הסרוק בתיק ועל כן מצאתי כי מתקיימת עילה מן הדין לביטול פסק הדין שניתן בהעדר. בנסיבות אלו ועל מנת שלא לחסום את הנתבע מלקבל את יומו בבית המשפט, אני מורה על ביטול פסק הדין, כמבוקש.

המבקש יגיש כתב הגנה מטעמו, בתוך 30 ימים מהיום.
לאור מסקנותיי דלעיל, לא מצאתי לחייב בהוצאות אף לא אחד מהצדדים.
המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים, תקבע מועד דיון עפ"י היומן ותזמן את הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשפ"ב, 29 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.