הדפסה

בית משפט השלום ברחובות תא"מ 33269-12-17

לפני
כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

התובעת

פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ

נגד

הנתבעות

  1. אילנית שערבני
  2. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך של 6,968 ₪, בגין נזקי רכוש (פח).

לטענת התובעת בכתב התביעה, ביום 5.3.17, בעת שהנהג מטעמה התכוון לצאת מחניה, הגיחה הנתבעת 1 עם רכבה , ותוך כדי נסיעה לאחור, במטרה להיכנס לחניה, היא פגעה ברכב התובעת.

הנתבעות טענו בכתב הגנתן , כי הנתבעת 1 המתינה שרכב התובעת יצא מן החניה ורק לאחר מכן החלה להיכנס לחניה. נהג התובעת התחרט ונסע לאחור ובתוך כך הוא פגע ברכב הנתבעת 1 .

דיון והכרעה
מדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51%, ולפיכך די בכך שגרסה אחת תהא מסתברת ולו במעט, מהגרסה האחרת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם ושמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לשכנע כי יש להעדיף את גרסת הנהג והעד מטעמה , ועל כן אני קובעת, כי האחריות לתאונה מתחלקת באופן שווה בין הנהגים.

נהג התובעת, מר חי ברכה, מסר בעדותו, כי הנתבעת 1 רצתה להיכנס לחניה שממנה עמד לצאת. בטרם החל בנסיעה, הנהגת נסעה לאחור ופגעה ברכבו. לדבריו, מאחר שהוא חייל הוא נחקר על הדברים במצ"ח בעקבות דיווח שמסר ואינו יודע מה עלה בגורל הדברים שמסר. העד עמד על כך, כי רכבו היה בעמידה ולא בנסיעה. לדבריו, בתום האירוע הנתבעת 1 התנצלה על הדברים ובהמשך הגיע גבר שלאחר שיחה עמו, היא חזרה בה מן הדברים והאשימה את העד באחריות לקרות התאונה.

בטופס ההודעה שצורף לכתב התביעה, בחלק ב' בו, נרשמו הדברים כפי שנמסרו על ידי העד, אף שככל הנראה הדברים לא נכתבו על ידו. בדיווח זה נמסר "בעת שיצאתי מחניה ניסתה להיכנס לחניה נהגת אחרת. ע"מ להשלים את היציאה מהחניון נסעתי רברס במהירות אפסית עד כדי עצירה מוחלטת, בעוד שהנהגת ניסתה להיכנס לחניה בעת שעוד לא פיניתי אותה והיא התנגשה בי כשהיא נוסעת ברברס. מפקדי היה ברכב באותה העת וראה את הכל". גרסתו של נהג התובעת בעדותו בפניי הייתה שרכבו היה בעצירה מלאה וטרם החל ביציאה מהחניה בעת קרות התאונה , בעוד שבטופס ההודעה נמסר, כי התאונה התרחשה במהלך יציאתו מן החניה.

מר אושרי גיא, מפקדו של מר ברכה, מסר כי הדברים לא זכורים לו במדויק ולמיטב זיכרונו "היינו במצב או עמידה או מהירות אפסית, ברגע שכבר יצאנו מהחניה, התעסקתי בפלאפון, שמעתי איזו פגיעה קלה וחי אומר היא פגעה בי, משהו כזה" (עמ' 4, ש' 3-4). העד שמע מהנתבעת 1 או ממר ברכה , כי הנתבעת 1 מתנצלת על קרות התאונה, אך בהמשך הגיעה למקום גבר, אז שינתה דעתה וטענה שאינה אחראית לקרות התאונה. כשהוצגה לעד גרסת הנתבעת 1, כי התאונה מתרחשת לאחר שנהג התובעת יצא מן החניה והיא נכנסת לחניה, השיב " לפי מה שאני זוכר כמעט השלמנו את היציאה מהחניה אבל חי היה צריך לעשות עוד תזוזה קטנה בשביל להשלים את החניה, לא בטוח שהיינו מחוץ לחניה לגמרי, לא בטוח בזה. השלמת רברס היה בשביל להתיישר לצאת מחניה...שהיא נכנסה לחניה, מיהרה להיכנס לחניה עוד לפני שיצאנו..." (עמ' 4 ש ורות 14-17).
גרסה זו של העד מתיישבת עם גרסת נהג התובעת כפי שנמסרה בטוס ההודעה, כמפורט לעיל.

הנתבעת 1 הכחישה, כי ה ייתה מעורבת בתאונה עם רכב התובעת. לדבריה, כאשר פנה אליה נהג התובעת היא הכחישה גם בפניו את קרות התאונה. העדה הוסיפה, כי נכנסה לחניה בבטחה, כשרכב התובעת עמד בסמוך ולאחר מכן ניגש אליה הנהג וטען , כי התרחשה תאונה.

בניגוד לגרסה שמסרה הנתבעת 1 בפניי, הרי שעל פי כתב ההגנה וטופס ההודעה שנמסר על ידה, התרחש מפגש בין הרכבים והיא אף ייחסה את האחריות לנהג התובעת. בטופס ההודעה הודתה הנתבעת 1 בקרותה התאונה "מבוטחת עמדה צד ג' נסע רוורס ופגע בה צד ימיני אחורי". בנסיבות אלה, אין בידי לקבל גרסת הנתבעת 1 שנמסרה בפניי.

העדפתי את גרסתו של נהג התובעת על פני גרסתה של הנתבעת 1, אך איני מקבלת גרסתו במלואה לנוכח השינוי מהאמור בטופס ההודעה וגרסתו של מר אושרי, שנסע עמו ברכב.

נהג התובעת הסיע את רכבו לאחור ממקום חנייה , כדי לצאת מהחניון ואילו הנתבעת 1 הסיעה רכבה לאחור כדי להיכנס אל החניה ובתוך כך ה תרחשה התאונה . הנהגים הסיעו הרכבים לאחור מבלי לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים. די בגרסת זו של עדי התובעת, כדי להטיל על נהג התובעת אחריות בשיעור של 50% לקרות התאונה.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 3,184 ₪ (הנזק, שכ"ט שמאי וירידת ערך), סך של 374 אגרת בית משפט, סך של 900 ₪ שכר עדי התובעת וסך של 1,800 ₪ שכ"ט עו"ד, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט ניסן תשע"ט, 24 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.