הדפסה

בית משפט השלום ברחובות ת"פ 8092-02-20

בפני
כבוד ה שופטת אפרת פינק

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים

  1. עידן בן חמו (עציר)
  2. אור בן אבו (אחר/נוסף)

תיקון הכרעת דין – נאשם 2
ביום 22.2.20 הורשע הנאשם בעבירה של החזקת נשק בצוותא ובעבירה של זיוף סימני זיהוי של רכב בצוותא. בשל טעות סופר נרשמה הרשעתו לפי סעיף 413ב חלף סעיף 413ט לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. לפיכך, תתוקן הכרעת הדין, כך שהנאשם יורשע בעבירה של זיוף סימני זיהוי של רכב בצוותא, לפי סעיף 413ט יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין חלף סעיף 413ב יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין.

גזר דין – נאשם 2
מבוא
בהכרעת דין מיום 22.2.20 הורשע הנאשם 2 לפי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן , בעבירה של החזקת נשק בצוותא, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין ובעבירה של זיוף סימני זיהוי של רכב בצוותא, לפי סעיף 413ט יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין.
לפי כתב האישום המתוקן, בליל יום 28.1.20 ירדו הנאשמים מרכב בסמוך לכניסה לגבעת ברנר. שוטרים הבחינו כי נאשם 1 מדביק איזולירבנד שחור על לוחית הזיהוי האחורית של הרכב באופן המשבש את הספרות והופך את הספרה 3 ל- 8. באותה העת, נאשם 2 עמד בסמוך, הפנה גבו לשוטר והכניס דבר מה לכיוון תחתוניו. לאחר שנאשם 2 נשאל על ידי השוטר אם הוא נושא דבר מה לא חוקי, הוציא נאשם 2 מתחתוניו רימון הלם סנוור M7290.
לפי הסדר הטיעון, נשלח נאשם 2 לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, ללא הסכמה עונשית.
נאשם 1 הורשע, גם הוא, לפי הודאתו , בעבירה של זיוף סימני זיהוי של רכב בצוותא ובעבירה של סיוע להחזקת נשק. לפי הסדר הטיעון שבין הצדדים הטיל בית המשפט על נאשם 1 מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים, מאסרים על תנאי וקנס בסכום של 2,000 ₪.

תסקירי שירות מבחן
בעניינו של נאשם 2 (להלן – " הנאשם") נערכו מספר תסקירים.
בתסקירו מיום 2.9.20, ציין שירות המבחן, כי הנאשם בן 29, נמצא בקשר זוגי ומתגורר בבית הוריו. הנאשם סיים 13 שנות לימוד ותעודת הנדסאי חשמל. הנאשם שירת שירות צבאי מלא כמנהל מחסן אמצעי לחימה בחיל החימוש. מזה כעשור עובד הנאשם בחברת יצור והתקנת שיש שבבעלותו. הוריו של הנאשם חירשים אילמים ומגיל צעיר הנאשם מסייע להם וממלא תפקידים הוריים. הנאשם תיאר תלות קונקרטית ורגשית שפיתחו בו הוריו. כן תיאר קשר קרוב ומשמעותי עם בת זוגו ומסר כי הם עתידים להינשא. הנאשם נעדר עבר פלילי, לוקח אחריות על מעשיו ומבטא חרטה, אולם סירב לפרט את הרקע והנסיבות לביצוע העבירות.
הנאשם ביטא נכונות להשתלב בטיפול, אולם התקשה להציב מטרות או לזהות גורמי סיכון להישנות מעורבות בפלילים. מכאן התרשם שירות המבחן ממוטיבציה חיצונית בלבד, הצגת תדמית מתפקדת ותקינה וקושי לערוך התבוננות פנימית. עוד התרשם שירות המבחן מקושי של הנאשם להתמודד עם מצבי משבר ודחק באופן מתקן ומקדם ומקושי להציב גבול ברור לעצמו, למשפחתו ולחבריו. שירות המבחן מסר, כי נוכח שיתוף פעולה חלקי אין ביכולתו לבוא בהמלצה שיקומית.
בתסקיר משלים מיום 21.12.20 הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם ההליך הטיפולי. הנאשם מסר, כי ברקע לביצוע העבירות החלטה להבהיל אישה באמצעות הטמנת רימון הלם מתחת לביתה, לאחר שהונתה את הוריו, נטלה כספים שהשקיעו, וגרמה להם להיקלע לחובות. המתח גרם לשבר במערכת היחסים הזוגית של הוריו וכל ניסיונותיהם לפתור המשבר בהליכים משפטיים לא צלחו. הנאשם ביטא חרטה והדגיש את חריגות העבירה. החל מיום 7.12.20 השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית, הגיע לכל הפגישות ושיתף פעולה באופן מלא. שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות התנהגות אלימה וחומרתה נמוכה. מכאן, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות. כן המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, בשל הסיכון לפגיעה בתעסוקתו ובפרנסת משפחתו.
שירות המבחן הוסיף וציין בתסקיר נוסף מיום 20.1.21, כי מפגשי הקבוצה הטיפולית הופסקו בשל מחלה של מנחת הקבוצה והידוק הסגר. הנאשם הציג מסמך מחברת שיש עמה מקיים יחסי עבודה, ממנו עולה, כי הרשעה בפלילים לא תאפשר לחברה להעסיקו ותביא לסיום ההתקשרות ולפגיעה ביכולת הנאשם להחזיק את החברה שבבעלותו. מכאן, המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעתו של הנאשם.
שירות המבחן הוסיף והגיש תסקיר אחרון ביום 1.9.21. בתסקיר ציין, כי עם חלוף הזמן הגעתו של הנאשם לקבוצה הטיפולית התרופפה, וכי נוכח חוסר היציבות בהגעתו הוחלט על הפסקת השתתפותו בטיפול. בשיחות עם הנאשם מסר, כי הוא משקיע עיקר משאביו בעבודתו ובקידום יחסיו הזוגיים עם אשתו לאחר שנישאו. הנאשם ציין, כי נוסח מכלול מטלותיו, הוא מתקשה להגיע לטיפול סדיר בשירות המבחן. כן התייחס שירות המבחן לתיק חקירה התלוי ועומד נגד הנאשם. שירות המבחן העריך, כי הנאשם אינו פנוי להמשך טיפול, ומכאן חזר בו מהמלצותיו לסיום ההליך באפיק שיקומי.

טענות הצדדים לעונש
באת כוח התביעה טענה, כי לא מתקיימים התנאים לביטול הרשעתו של הנאשם. לעניין זה הדגישה כי הנאשם לא עבר כל הליך שיקומי ולא הוכח נזק קונקרטי בלתי הפיך. לטענתה, גם עומדת לחובת הנאשם הרשעה נוספת בעבירה של מסירת רכב לתיקון בשטחים, וזאת במסגרת כתב אישום נוסף המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב ( עת/1). מכאן טענה, שלא די בפגיעה הפוטנציאלית בתעסוקתו של הנאשם על מנת להביא לביטול הרשעה.
עוד טענה, שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלטון החוק וסדרי משטר.
לטענת באת כוח התביעה, יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות בקביעת מתחם העונש ההולם: הנאשם מסר כי היה בדרכו להטמין רימון הלם, על מנת להפחיד אישה שהונתה את הוריו . מדובר ברימון שעלול להזיק לאדם ולו הוטמן הרימון היתה עלולה להתרחש תוצאה חמורה עד כדי קיפוח חיי אדם.
מכאן טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום, נע בין מאסר לתקופה של 10 חודשים ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים.
עוד הוסיפה וטענה באת כוח התביעה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו וחסך בזמן שיפוטי יקר; התקבלו מספר תסקירים מהם עולה כי נאשם עובד כעצמאי. תחילה התרשם שירות המבחן ממוטיבציה חיצונית בלבד, אולם בהמשך הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית ושיתף פעולה באופן מלא.
לטענת באת כוח התביעה, בנסיבות אלו, יש להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי, קנס וחתימה על התחייבות.
בא כוח הנאשם טען תחילה, כי מתקיימים במקרה הנדון התנאים לביטול הרשעתו של הנאשם ומכאן שיש לבטל את הרשעתו.
לטענתו, נסיבות ביצוע העבירות אינן מן החמורות והחזקת הנשק היא במדרג הנמוך ביותר. הנאשם החזיק רימון הלם מסוג סנוור היוצר הבזק אור וקול נפץ ויוצר הפחדה או בהלה ואין מדובר ברימון שמטרתו לפגוע בבני אדם. מכאן, שיש לקבוע מתחם בהתאם לסוג הנשק ופוטנציאל הנזק.
עוד טען, כי מכלול נסיבותיו של הנאשם עומדות לזכותו והוא גם נרתם להליך שיקומי, ובכלל זאת: הנאשם בן 29, הודה בהזדמנות הראשונה עת נעצר, הביע צער וחרטה וחסך בזמן שיפוטי יקר; הנאשם נעדר עבר פלילי; הנאשם סיים 13 שנות לימוד, בעל תעודת בגרות הנדסאי ושירת שירות מלא בחיל החימוש; הנאשם מנהל מערכת יחסים זוגית במשך תקופה ארוכה; הוריו של הנאשם חירשים אילמים ומגיל צעיר הנאשם לקח על עצמו את התפקוד ההורי בבית; הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם ההליך הטיפולי ושירות המבחן העריך, כי הסיכון להישנות עבירה אלימה נמוך. הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, ויש לו שאיפות לחיים נורמטיביים; הנאשם היה עצור במשך כחודש וחצי.
בדברו האחרון מסר הנאשם כי הוא לוקח אחריות על מעשיו, וכי עבר הליך שיקומי ממשי. כן הדגיש, כי הרשעתו תגרום לו נזק בלתי הפיך.

דיון והכרעה
סוגיית ההרשעה בדין
אין מכלול הנסיבות מצדיק סיום ההליך ללא הרשעה.
ראשית, לנסיבות ביצוע העבירה – עבירה של החזקת נשק היא עבירה חמורה שאינה מתאימה לסיום הליך ללא הרשעה , גם אם מדובר בהחזקה של רימון הלם בלבד ( ע"פ 1505/14 לידאוי נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 (4.11.14) ; רע"פ 7391/11 ואדי נ' מדינת ישראל, בפסקה ט (14.11.11) ). גם לא ניתן להתעלם, בהקשר זה, מנסיבות כתב האישום הכוללים חומרה נוספת. הנאשמים זייפו סימני זיהוי של רכב והנאשם החביא רימון הלם. למעשה, הנאשם אישר בפני שירות המבחן כי עמד להשתמש ברימון לשם הפחדה, ורק בזכות ערנות ם של השוטרים, נמנעו נזקים פוטנציאלי ים.
שנית, לנסיבותיו האישיות של הנאשם – הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות ראשונה, נטל אחריות על מעשיו, הביע צער וחרטה וחסך בשמיעת עדויות. כן עומדות לזכותו נסיבות אישיות . עד לאחרונה היה הנאשם נעדר עבר פלילי. בה בעת, לא ניתן להתעלם מהרשעתו בעבירה של מסירת רכב לתיקון בשטחים בבית משפט שלום בתל אביב (עת/1). שירות המבחן המליץ תחילה לסיים ההליך ללא הרשעה, אולם בהמשך חזר בו מהמלצתו. גם לא הונחה תשתית בדבר נסיבות חריגות או יוצאות דופן או פגיעה בהליך שיקומי.
שלישית, לעניין הנזק הקונקרטי – הנאשם לא הוכיח כי הרשעתו תוביל לפגיעה קונקרטית ממשית בעבודתו. לא הונחה בפניי תשתית בדבר מניעה כלשהי החלה על בעליו של חברת שיש המורשע בפלילים לעבוד בתחום השיש וסביר כי ניתן ליצור התקשרויות אחרות בתחום.
הנה כי כן, נוכח חומרתה של עבירת החזקת נשק בצוותא לצד העבירה של זיוף סימני זיהוי של רכב, הואיל ולא הונחה תשתית כי ההרשעה תפגע בהליך השיקומי, ובהיעדר הוכחה של נזק קונקרטי ברמת וודאות גבוהה וממשית, לא מתקיימים התנאים החריגים לסיום הליך ללא הרשעה.
קביעת מתחם הענישה
בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
במעשיו פגע הנאשם בערכים החברתיים של הגנה על חייו וגופו של אדם, שמירה על ביטחונו של הציבור והגנה על הסדר הציבורי. הנאשם החזיק אמנם ברימון הלם בלבד, שפגיעתו הפוטנציאלית קלה יותר מכלי נשק אחרים – אולם אין בכך כדי להמעיט מחומרת העבירות. גם רימון הלם עלול לפגוע בגופו של אדם. גם רימון הלם עשוי לגרום לבהלה וללחץ נפשי אשר עשוי לפגוע בביטחונו האישי והפיזי של אדם (ראו: ע"פ 6327/17 יוסבאשוילי נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 (28.3.18)).
על מדיניות הענישה המקובלת ביחס לעבירה של החזקת נשק מסוג רימון הלם ניתן ללמוד ממדיניות הפסיקה שלהלן:
עפ"ג (ב"ש) 20599-04-17 מירילשוילי נ' מדינת ישראל (27.9.17) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת חלק של נשק או תחמושת ובעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית. לפי כתב האישום, הנאשם החזיק בביתו רימון הלם וסם מסוג חשיש במסקל 0.7033 גרם נטו. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי, התחייבות בסכום של 3,000 ₪ ופסילה על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;
ת"פ (עכו) 24982-11-20 מדינת ישראל נ' אבראהים (14.12.20) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת נשק ובעבירה של החזקת חלק של נשק או תחמושת שלא כדין. לפי כתב האישום הנאשם החזיק בביתו שני רימוני הלם מסוג סינוור וכן 91 כדורים מסוג 9 מ"מ. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם את העבירה נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 4,000 ₪;
ת"פ (אשקלון) 56479-12-15 מדינת ישראל נ' גלמן (24.9.17) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו בעבירה של החזקת חלק של נשק או תחמושת ובעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית. לפי כתב האישום, הנאשם החזיק בדירתו שני רימוני עשן, חזיז חשמלי, 6 מחסניות רובה מסוג M15 וחשיש במשקל 0.13 גרם. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסרים על תנאי, צו מבחן, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות והתחייבות בסכום של 3,000 ₪.
ת"פ (חי') 31218-10-14 מדינת ישראל נ' אסדי (11.2.15) – בית משפט המחוזי הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת נשק. לפי כתב האישום, הנאשם הגיע לבית המתלונן כשהוא מחזיק בידו רימון יד הלם. הרימון הושלך לעבר מרפסת המתלונן, התפוצץ וגרם לקול נפץ. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים ומאסר על תנאי.
התביעה הגישה פסיקה הכוללת נסיבות מחמירות בהרבה, שאין מקומה במתחם. כך למשל, ענישה המתייחסת לעבירות של גניבה של תחמושת, נשיאה והובלה של כלי נשק (ע"פ 6327/17 יוסבאשוילי נ' מדינת ישראל (28.3.18), או למשל ענישה המתייחסת לעבירות של נשיאת נשק והובלתו (ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל (5.6.13) ).
מטבע הדברים, לכל אחד מפסקי הדין שפורטו נסיבות מעט שונות. בחלק מהפסיקה, החזקת רימון ההלם היתה בבית, משמע, בנסיבה פחות מחמירה מהחזקה ברכב ובצוותא ולפיכך אינה מתאימה למתחם שכאן. בחלק מהמקרים הורשע הנאשם אך בהחזקה של חלק נשק ולא בעבירה מושא כתב האישום שלפניי. בחלק מהמקרים לצד העבירה של החזקת נשק הורשע הנאשם גם בביצוע עבירות סמים.
יתר על כן, בנסיבות שלפניי לעבירה של החזקת נשק בצוותא מחוץ לבית מתווספת עבירה נוספת של זיוף סימני זיהוי של רכב בצוותא, ומכאן שיש לקבוע מתחם ענישה מחמיר יותר מהמתחם הרלוונטי אך לעבירה של החזקת כלי נשק מסוג רימון הלם . מתחם המתחיל במאסר על תנאי – אשר פורט בפסיקה למעלה - אינו מתאים, אפוא, לנסיבות המקרה של החזקת רימון הלם מחוץ לבית ולצד זאת גם ביצוע עבירה של זיוף סימני מסחר.
לפיכך, מתחם העונש ההולם, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות ובמדיניות הענישה נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות ובין מאסר לתקופה של 18 חודשים, לצד ענישה נלווית.
העונש ההולם
בקביעת העונש ההולם, לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו בהזדמנות ראשונה, נטילת אחריות על מעשיו, הבעת צער והחרטה וחסכון בשמיעת עדויות; הנאשם סיים 13 שנות לימוד, בעל תעודת הנדסאי ושירת שירות מלא בחיל החימוש; הוריו של הנאשם חירשים אילמים והנאשם נאלץ למלא את תפקידים הוריים מגיל צעיר, לרבות פרנסת המשפחה; הנאשם מנהל קשר זוגי ארוך ו נישא לאחרונה . הנאשם בעל עסק לייצור והתקנת שיש והוא מחזיק בשאיפות נורמטיביות; הנאשם שיתף פעולה לאורך זמן עם שירות המבחן, אולם לאחרונה הפסיק להגיע בעקביות למפגשים; הנאשם היה נתון במעצר במשך חודש וחצי;
הנאשם היה אמנם עד לאחרונה ללא עבר פלילי, אולם הוא הורשע ונגזר דינו בחודש יוני 2021 בבית משפט שלום בתל אביב בעבירה של העברת רכב לתיקון בשטחים ונגזר הדין.
חלק מנסיבות עומדות, אפוא, לזכותו של הנאשם, לרבות הודאתו, נסיבות חייו הלא פשוטות, והירתמות להליך השיקומי במשך תקופה מסויימת . עם זאת, לא ניתן להתעלם מהרשעתו של הנאשם בעבירה של העברת רכב לתיקון בשטחים וכן מהפסקת ההליך הטיפולי. מכאן, שסיום ההליך באפיק שיקומי בלבד, כעתירת בא כוחו, אינה משקללת נכונה את מכלול הנסיבות בתוך המתחם. לא התעלמתי מהפגיעה הצפויה בפרנסתו של הנאשם, אולם אין המדובר בשיקול יחיד העומד כשלעצמו.
מכאן, שיש להטיל על הנאשם עונש המצוי בחלקו התחתון של המתחם – גם אם לא בתחתית ממש. העונש ההולם כולל, אפוא, מאסר שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
הנאשם נשלח לממונה על עבודות שירות לצורך עריכת חוות דעת. תחילה עמד הממונה על כך, כי הנאשם אינו מתאים לעבודות שירות בשל מידע מודיעיני. התקיימו גם מספר דיונים בעניין זה. אולם, לבסוף הודיעה התביעה כי הוסרה המניעה המודיעינית.
לפיכך, העונש ההולם כולל מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

סוף דבר
לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר לתקופה של 6 חודשים שיבוצע בדרך של עבודות שירות . את עבודות השירות יחל הנאשם ביום 1.11.21. מובהר בזאת, כי כל חריגה מהוראות הממונה עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל. הממונה יגיש לביהמ"ש תוך 7 ימים תוכנית עדכנית לביצוע עבודות השירות;
מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עביר ת נשק מהסוג בה הורשע;
מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירה של זיוף מסוג בה הורשע;
קנס בסכום של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו . הנאשם ישלם את הקנס ב-5 תשלומים שווים ורצופים , הראשון לא יאוחר מיום 1.11.21 והיתרה עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכ ן;
ניתן צו להשמדת הרימון.
זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

גזר הדין יומצא לממונה על עבודות שירות.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשפ"ב, 04 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.