הדפסה

בית משפט השלום ברחובות ת"פ 43773-12-20

בפני
כבוד ה שופטת זהר דיבון סגל

בעניין:

המאשימה
מדינת ישראל
יחידת תביעות שלוחת רחובות
באמצעות עוה"ד הדר פרשר

נגד

הנאשם
מברוק מדיעם

באמצעות עוה"ד אבו עאמר

גזר דין
הנאשם הודה בהתאם להסדר טיעון דיוני בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בהסעת שב"ח , עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), בכך שביום 20.1.2019 נהג הנאשם בשעה 22:17 בעיר רהט ברכב מסוג פולקסוואגן בעל ל.ז שמספרה 75-037-16 כאשר הוא מסיע שני אנשים אשר שהו באותה העת בישראל באופן בלתי חוקי.
הסדר הטיעון הדיוני לא כלל הסכמה לעניין העונש.
טיעוני הצדדים לעונש
המאשימה בטיעוניה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו כפועל יוצא ממעשיו של הנאשם, בהסעתם של שני שוהים בלתי חוקיים בשעת ערב מאוחרת, ובהם פגיעה בזכות המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה כאשר פוטנציאל הנזק האפשרי רב וידוע ועתרה לקביעת מתחם עונש הולם כנע בין מספר חודשי עבודות שירות ועד שנת מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים. לתמיכה בעתירתה הפנתה לרע"פ 323/17 אמג'ד יאסין נ' מדינת ישראל (11.1.2017) (להלן: עניין יאסין). ובשלב מאוחר יותר צירפה פסיקה נוספת.

בשים לב לגילו של הנאשם יליד שנת 1966 ולעברו הפלילי הכולל 7 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

ב"כ הנאשם ביקש כי יוטל על הנאשם עונש מתון וצופה פני עתיד. באשר לנסיבות אשר קשורות בביצוע העבירה, הודגש כי אלו מקלות באופן יחסי, הנאשם עבד כנהג הסעות במש ך שנים, לא מדובר בהסעת השב"ח מקו התפר אל פנים הארץ אלא להפך, לדבריו הנאשם נקרא לסייע ולהסיע 12 נוסעים מהארץ בחזרה לשטחים, כאשר רק שניים מהם נמצאו ללא היתר כדין, ולדבריו הנאשם לא בדק את ההיתרים לכל הנוסעים ובכך שגה.

בא כוח הנאשם הוסיף ועמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, הנאשם בן 55, נשוי ואב ל-12 ילדים, הוא אינו בקו הבריאות, עבר שני צנתורים, סובל מבעיית דם רפואית, לא עובד מזה כשנתיים לאור מצבו הרפואי. כמו כן הפנה בא כוח הנאשם לעובדה כי לא עומד לנאשם עבר פלילי רלוונטי באופן המלמד לטענתו על הקפדה ותשומת לב לבדיקת היתרים בדרך כלל שכן הנאשם עובד מזה שנים מספר כאמור כנהג הסעות. כמו כן הפנה לחלוף הזמן כאשר מדובר בעבירה ישנה באופן יחסי שבוצעה לפני כשלוש שנים . עוד ביקש ב"כ הנאשם ליתן משקל להודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה ולקיחת האחריות על מעשיו.

בטיעוניו הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה לפיה בתי המשפט השונים במקרים חמורים יותר מהמקרה דנן השיתו עונש מתון בדמות במאסר מותנה, וכך ביקש שיעשה גם כאן.

הנאשם בדברו האחרון אמר את הדברים הבאים : "אני מודה במה שעשיתי. אני מבקש מבית המשפט הזדמנות. אני אדם חולה, יש לי 12 ילדים, אישה והרבה התחייבויות".

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

מתחם העונש ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הנאשם במעשיו פגע בערכים החברתיים ובהם פגיעה בריבונות המדינה ובזכותה לקבוע את הבאים בשעריה, וכן פגיעה בטחון המדינה והצורך להגן על הציבור מפני הסיכון שבחדירתם של תושבים זרים שלא עברו סינון ביטחוני, לישראל.

בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לקחת בחשבון כי לא נגרמה פגיעה קונקרטית בביטחון הציבור ולא בוצעו עבירות נוספות. כמו כן הנאשם הסיע את השוהים הבלתי חוקיים בתוך תחומי מדינת ישראל ולא משטחי הרשות לתוככי מדינת ישראל ואין כל אינדיקציה לכך שנתקבלה תמורה בעבור ההסעה. מכאן, שהפגיעה בערכים המוגנים אינה גבוהה.

מעיון בפסקי הדין שהוגשו על ידי הצדדים לעניין מדיניות הענישה הנוהגת וכן בפסיקה נוספת עולה כי בתי המשפט נוהגים להטיל עונשי מאסר בפועל בגין עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים כאשר נסיבות ההסעה מצביעות על סיכון ביטחוני מוגבר או סיכון תעבורתי מוגבר, כמו גם במקרים שבהם מספר הנוסעים רב, כיוון ההסעה היה מקו התפר לתוך פנים המדינה, הסעה נעשתה בתשלום וכן כאשר מדובר בנאשמים בעלי עבר פלילי או נעדרי אופק שיקומי. העמקה בפסיקה הרלוונטית לעניינו מגלה כי מנעד הענישה בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי אחד או שניים נע בין מאסר מותנה ועד לתקופה של 7 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים. להלן מספק פסקי דין רלבנטיים לעניינו.
רע"פ 1119/18 חסן נ' מדינת ישראל (9.5.18); המבקש הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בהסעת שני שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם במנעד שבין מאסר מותנה וענישה נלווית ועד מספר חודשיי מאסר בפועל. בית המשפט לא מצא כי המקרה נופל לגדר המקרים המצדיקים הימנעות מהרשעה על אף המלצה חיובית של שירות המבחן וגזר את עונשו של הנאשם למאסר מותנה ורכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט אשר נסוב על שאלת הרשעתו של המבקש נדחה, כך גם בקשת רשות הערעור.

רע"פ 8344/15 מחאמיד נ' מדינת ישראל (8.12.15); המבקש בעל עבר פלילי הורשע על יסוד הודאתו בהסעת תושב זר השוהה שלא כדין. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש הראוי נע בין מאסר על תנאי ועד שמונה חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש מאסר בן 7.5 חודשים הכוללים הפעלת מאסר מותנה, לצד רכיבי ענישה נוספים. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אך חזר בו מערעורו, שלא בנוכחותו וחרף זו הוגשה בקשת רשות הערעור אשר נדחתה.
רע"פ 7726/13 נסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.2014) – הנאשם בעל עבר פלילי הורשע לאחר שמיעת ראיות בהסעה שלא כדין של ארבעה שוהים שלא כדין. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם כנע בין חודשיים ועד 9 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם עונש מאסר בן 7 חודשים לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי על שני חלקיו נדחה, כ ך גם בקשת רשות הערעור.
ת"פ (ראשל"צ) 66814-02-19 מדינת ישראל נ' עמירה (5.8.2020) – הנאשם הורשע על פי הודאתו בהסעת תושב זר השוהה שלא כדין, בכך שהסיע שני נוסעים ללא אישור שהייה וכאשר הבחין בחסימה משטרתית סטה בחדות לשוליים וניסה לברוח אך ללא הצלחה. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש מאסר מותנה ועד ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל וענישה נלווית. לבסוף השית על הנאשם, בעל הרשעה קודמת בעבירה של אי מניעת פשע, שהודה ולקח אחריות על מעשיו, וששירות המבחן המליץ בעניינו על הטלת של"צ, עונש של של"צ בהיקף 140 שעות, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם. (הוצג על ידי ב"כ הנאשם).
ת"פ (ת"א) 48112-12-15 מדינת ישראל נ' בן ישי (פורסם בנבו, 21.11.2018) – הנאשם ללא עבר פליל י הורשע על בסיס הודאתו בהסעת תושב זר ברכבו. בית המשפט קבע כי לנוכח ההסעה "המקצועית" ולמטרת רווח ולנוכח מספר הנוסעים העמד על ארבעה נוסעים ללא היתר שהייה מתחם העונש נע בין חודשי מאסר ספורים שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.
ת"פ (ק"ג) 28638-10-15 מדינת ישראל נ' נאסר (9.7.18) – הנאשם בעל עבר פלילי ותעבורתי הורשע בהתאם להודאתו בשלושה כתבי אישום בעבירות הסעה שלא כדין. בית המשפט השלום קבע מתחם עונש הולם לכל אחד מכתבי האישום בנפרד כנע בין מאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ורכיבי ענישה נוספים.
ת"פ (ת"א) 6303-08-14 מדינת ישראל נ' אלתיתי (13.4.2016) – הנאשם נעדר עבר פלילי הורשע על בסיס הודאתו בכך שהסיע 11 שוהים שלא כדין מידי יום ממעבר טול כרם למקום עבודתם בכפר שמריהו עד שנתפס. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר וגזר בית המשפט את עונשו של הנאשם לארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.
אוסיף כי בחינה יסודית של פסקי הדין אליהם הפנתה המאשימה (בדיון ולאחריו) מלמדת כי אלו אינם בני השוואה לעניינו בשל שונות הנסיבות וחומרתם הרבה ביחס למקרה הנדון. אפרט.

בעניין יאסין – המבקש הורשע בהסעה של מספר שוהים בלתי חוקיים בשני כתבי אישום. באחד, ההסעה במונית מסחרית מכיוון איו"ש לתוככי מדינת ישראל ובכפוף לתשלום. כמו כן כאשר נעצר הנאשם במחסום ונתבקש לפתוח את הדלת, טען שזו לא נפתחת; חייל אשר נכנס לרכב מחלקו הקדמי של הרכב וזיהה שני תושבים זרים שכובים על רצפת הרכב. השני, הסיע הנאשם שלושה שוהים בלתי חוקיים, על כביש 40 לכיוון רעננה. הנאשם נידון ל 8 חודשי מאסר בין היתר לאור תסקיר שירות המבחן שלא נשא אופי חיובי והמליץ על ענישה מוחשית ולא בעבודות שירות. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה תוך שהוסיף כי העונש נמצא בגדר טווח הענישה המוסכם בין הצדדים. בקשת רשות ערעור נדחתה אף היא;

רע"פ 2210/11 מוחמד באזין נגד מדינת ישראל (23.4.2011)- המבקש הורשע בהסעה שלא כדין בשני כתבי אישום נפרדים, במקרה אחד קיבל תשלום בעבור הנסיעה. הנאשם בעל עבר פלילי נידון בהתאם לטווח הענישה שהוצג על ידי הצדדים לעונש מאסר בן 6 חודשים הכולל הפעלת מאסר מותנה. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, כך גם בקשת רשות ערעור; עפ"ג 16815-05-15 פהמי אבו ליל נגד מדינת ישראל (30.6.2015) – המערער הסיע ברכב בו אפשר להסיע 8 נוסעים, לא פחות מ 13 שוהים בלתי חוקיים מקו התפר אל פנים המדינה כאשר יעד הנסיעה הוא תל אביב וזאת עשה בעבור תשלום. מתחם העונש ההולם נקבע בזיקה ישירה לכך שמדובר בהסעה בנסיבות מחמירות כנע בין 20-5 חודשי מאסר בפועל. תסקיר שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית בדמות עבודות שירות. הנאשם נידון לעונש מאסר בן 7 חודשים ורכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה;
ת.פ 1599-04-12 מדינת ישראל נגד ענבוסי (14.1.2015)- הנאשם בעל עבר פלילי הורשע בהתאם להודאתו בשלושה כתבי אישום, שניים מתוכן בעבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים, באחד מהם ההסעה נעשתה בתמורה לתשלום. הנאשם נידון לעונש מאסר בן 6 חודשים הכולל הפעלת מאסר מותנה ונמצא בטווח הענישה אותו הציגו הצדדים;

ת.פ 27179-07-19 מדינת ישראל נגד חריזי (15.1.2019) – הנאשם הורשע בהסעת 5 שוהים בלתי חוקיים תמורת תשלום. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם כנע בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין שנת מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים. תסקיר שירות המבחן לא נשא אופי חיובי ובית המשפט גזר את דינו ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ורכיבי ענישה נוספים.

עיננו הרואות כי כל פסקי הדין שהוצגו על ידי המאשימה עוסקים במקרים חמורים בהרבה מעניינו של הנאשם ועל כן לא מצאתי להכלילם במתחם העונש ההולם.

כמו כן, לא מצאתי להכליל במתחם את יתר פסקי הדין אליהם הפנה בא כוח הנאשם שכן בת.פ 43197-07-18 מדינת ישראל נגד קבהה (18.3.2019), בית המשפט מצא לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום שאינם רלבנטיים כאן. ובת"פ (שלום ירושלים) 18092-02-16 מדינת ישראל נ' חמאיסה (2.1.2019), הגיעו הצדדים להסכמה עונשית לאחר שנמצא כי הנאשם אינו כשיר לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות לנוכח מצבו הבריאותי.

לנוכח המקובץ לעיל בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה מצאתי לקבוע מתחם ענישה הולם הנע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.
גזירת העונש המתאים לנאשם
לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות לחומרה או לקולה המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם. לפיכך, יש לקבוע עונשו של הנאשם בתוך המתחם תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק העונשין).

הנאשם יליד 1966 נשוי ואב ל 12 ילדים. הנאשם אינו בקו הבריאות, סובל ממחלת דם וכן עבר שני צנתורים לבביים; הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות מלאה על מעשיו וחסך זמן שיפוטי ניכר.

לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל 7 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש ובנייה ללא היתר. עם זאת הרשעותיו ישנות ביותר, האחרונה בהן מיום 7.9.2005 בגין ביצוע עבודות ללא היתר וזו התיישנה ביום 6.9.2012 אך לא נמחקה. כמו כן אין לנאשם הרשעות בעבירות ממין העניין. בנוסף יש לתת את הדעת כי מדובר בעבירה שבוצעה ב 20.1.2019 ובמהלך תקופה זו אין טענה כנגד הנאשם כי עבר עבירות נוספות.
תוצאה

לאור המקובץ לעיל, מצאתי למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם ואני גוזרת עליו את העונשים הבאים:
6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירה בה הורשע.
קנס בסך 1,500 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 01.01.2022 לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
הנאשם ייתן התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע בתוך שלוש שנים מהיום מביצוע עבירה בה הורשע. הנאשם יצהיר על התחייבותו לפניי עוד היום, שאם לא כן, ירצה תקופת מאסר בת 5 ימים.
הנאשם יפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים, ואולם הנאשם לא
יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר עבירה בהתאם לחוק הכניסה לישראל.

ניתן צו כללי למוצגים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ח תשרי תשפ"ב, 04 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.