הדפסה

בית משפט השלום ברחובות ת"פ 40055-03-18

בפני
כבוד ה שופטת, סגנית הנשיאה אפרת פינק

בעניין:
מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד יעל גבעוני ועו"ד הדר פרשר
המאשימה

נגד

אלכסיי טוקר – בעצמו

ע"י ב"כ עו"ד ניל סיימון
הנאשם

גזר - דין

מבוא
בהכרעות דין מיום 15.5.19 ומיום 15.6.20 הורשע הנאשם, לפי הודאתו, בשלושה כתבי אישום שצורפו זה לזה.
בת"פ 40055-03-18 - הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – " כתב האישום הראשון").
לפי כתב האישום הראשון, כחודשיים לפני יום 23.11.17 התגורר הנאשם בבית המתלוננת. בבוקר יום 23.11.17, לבקשת המתלוננת, עזב הנאשם את ביתה ולקח את רכבה בהסכמתה. לפנות בוקר יום 24.11.17 הגיע הנאשם לבית המתלוננת, תחת השפעת אלכוהול, ודפק על דלת הבית. הנאשם דחף את דלת הבית בחוזקה ונכנס לבית. הנאשם התקרב למתלוננת מספר פעמים ואמר לה "תריחי אותי, תריחי אותי". בתגובה, נאלצה המתלוננת ללכת אחורה תוך ניסיונה להדפו וצעקות כי יצא מהבית. בהמשך, זרק הנאשם את המפתחות על הרצפה והחל להוריד את הסווטשרט והחולצה תוך שהוא מקלל את המתלוננת. המתלוננת המשיכה לצעוק לנאשם כי יצא מהבית. הנאשם לבש את הסווטשרט תוך שהתנדנד לכיוונה של המתלוננת ונגח באפה עם מצחו. המתלוננת החלה לבכות והנאשם יצא מהבית תוך שממשיך לקללה. המתלוננת נעלה את הדלת. בתגובה, הנאשם החל לצעוק "הפלאפון, הפלאפון". בנסיבות אלה, פתחה המתלוננת את הדלת מעט וזרקה לעבר הנאשם את קופסת הסיגריות שלו. הנאשם תפס את המתלוננת בצווארה והדף את הדלת, תוך שאחז בידו בישבנה. בתגובה, המתלוננת נתנה לנאשם מכה באמצעות מרפקה, הנאשם הלך אחורה והמתלוננת סגרה בשנית את הדלת. הנאשם החל לצעוק, לצלצל בפעמון ולבעוט בדלת. בתגובה, המתלוננת צעקה כי היא מזמינה משטרה והנאשם עזב את המקום. בסמוך לשעה 6:00 חזר הנאשם לבית, החל לקלל, לצרוח ולבעוט בדלת ללא הפסקה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמה למתלוננת חבלה בדמות נפיחות, אדמומיות וסימן כחול באפה.
בת"פ 17942-05-18 הורשע הנאשם במספר אישומים בעבירות סמים (להלן – "כתב האישום השני"), לפי הפירוט שלהלן:
באישום הראשון - 5 עבירות של הדחת קטין לסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, 8 עבירות של סחר בסמים, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים ו-3 עבירות של ניסיון להדחת קטין לסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.
לפי האישום הראשון, בין חודש נובמבר 2016 וחודש יוני 2017, מכר הנאשם לא.א, קטין יליד 1999, ב-5 הזדמנויות, סם מסוכן מסוג קנבוס בכל פעם במשקל 1 – 2 גרם בתמורה לסכום של 100 – 120 ₪ עבור כל גרם; ביום 9.12.16 הציע הנאשם לקטין לקנות סם מסוכן, בכך ששלח לו הודעה לטלפון הנייד "בקרוב מגיע משהו טוב שוקולד מובחר תארגן לקוחות נדאג לך אבל השם שלי לא עולה בסיפור אחי"; ביום 30.12.16 הציע הנאשם לקטין לקנות סם מסוכן בכך ששלח לו הודעה לטלפון הנייד "אתה רוצה כיוון למשהו פגז תשאל את החברים שלך גם". הקטין השיב "כרגע לא רוצה אני גם קצר בכסף"; ביום 6.1.18 הציע הנאשם לקטין לקנות סם מסוכן מסוג מריחואנה בתמורה ל-240 ₪ "משהו מפציץ". הקטין השיב "140?". הנאשם השיב "זוג 240".
באישום השני - 5 עבירות של סחר בסמים, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים.
לפי האישום השני, כחצי שנה לפני יום 19.6.17 מכר הנאשם לדוד מזור סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3 גרם בתמורה לסכום של 300 ₪; ביום 2.4.17 מכר הנאשם לדוד סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3 גרם בתמורה לסכום של 300 ₪; ביום 8.4.17 מכר הנאשם סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 2 גרם בתמורה לסכום של 200 ₪; ביום 11.4.17 מכר הנאשם לדוד סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3 גרם בתמורה לסכום של 300 ₪; וביום 28.5.17 מכר הנאשם לדוד סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 10 גרם בתמורה לסכום של 1,000 ₪.
באישום השלישי - ריבוי עבירות של סחר בסמים, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים.
לפי האישום השלישי, ביום 30.4.17 מכר הנאשם לדיוויד סילקוב סם מסוכן מסוג חשיש בתמורה לסכום של 200 ₪. בנוסף, במהלך חמישה חודשים לפני יום 2.8.17 בכ-25 הזדמנויות מכר לדיוויד סמים מסוג קנבוס וחשיש בתמורה לסכום של 100 ₪ עבור גרם קנבוס ו- 200 ₪ עבור "אצבע" חשיש.
באישום הרביעי - 5 עבירות של הדחת קטין לסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים, ו-5 עבירות של סחר בסמים, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים.
לפי האישום הרביעי, ביום 14.4.17 מכר הנאשם לד.צ קטינה, ילידת מרץ 2001, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 2 גרם בתמורה לסכום של 200 ₪; ביום 23.4.17 מכר הנאשם לקטינה, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל שאינו ידוע בתמורה לסכום של 100 – 200 ₪; ביום 26.4.17 מכר הנאשם לקטינה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כ-1 – 2 גרם בתמורה לסכום הנע בין 100 – 200 ₪; ביום 11.5.17 מכר הנאשם לקטינה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-1 גרם בתמורה לסכום של 100 ₪; ביום 16.5.17 מכר הנאשם לקטינה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כ-1 גרם בתמורה לסכום של 100 ₪.
באישום החמישי - ריבוי עבירות של סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים.
לפי האישום החמישי, לפני יום 16.2.17 בכ- 5 הזדמנויות, מכר הנאשם לאפיק טוגנטמן סמים מסוכנים מסוג קנבוס במשקל כולל של כ-100 גרם בתמורה לסכום של 5,000 ₪. בהמשך החזיר אפיק לנאשם כ-40 גרם מתוך הכמות שמכר לו.
באישום השישי - ריבוי עבירות של סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים.
לפי האישום השישי, מספר חודשים לפני חודש יוני 2017, בכ- 40 הזדמנויות, מכר הנאשם לאלון פליישר סמים מסוכנים מסוג קנבוס וחשיש במשקלים של 1 – 2 גרם בתמורה לסכום של 100 ₪, בכל פעם.
באישום השביעי - ריבוי עבירות של סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים.
לפי האישום השביעי, כחודשים לפני יום 18.6.17 מכר הנאשם לבוריס דרונוב סם מסוכן מסוג חשיש במשקל שאינו ידוע בתמורה לסכום של 100 ₪. בנוסף, בכ- 6 הזדמנויות נוספות, מכר הנאשם לבוריס סמים מסוכנים מסוג קנבוס במשקל 1 גרם בתמורה לסכום של 100 ₪ ואצבע חשיש בתמורה לסכום של 100 ₪.
באישום השמיני - עבירה של סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים.
לפי האישום השמיני, ביום 31.12.17 מכר הנאשם ליניב סקורי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 2 גרם בתמורה לסכום של 240 ₪.
באישום התשיעי - עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים, ובעבירה של סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים.
לפי האישום התשיעי, ביום 20.1.17 מכר הנאשם לע.ר, קטינה ילידת אוקטובר 2001, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ- 1 – 1.5 גרם בתמורה לסכום של כ-100 – 150 ₪.
באישום העשירי - עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
לפי האישום העשירי, בצהרי יום 15.6.17, במסגרת חיפוש לפי צו נתפסו הסמים והציוד הבא: במגירה ליד מיטת הנאשם - סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 1.4755 גרם נטו; על מדף השידה בחדרו של הנאשם - סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.5557 גרם נטו; מאחורי הטלוויזיה בחדרו של הנאשם - סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 10.30 גרם נטו; בארון הבגדים בחדרו של הנאשם - מספר שקיות שקופות וכן משקל אלקטרוני כסוף.
בת"פ 58509-05-19 – הורשע הנאשם בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין (להלן – " כתב האישום השלישי").
לפי כתב האישום השלישי, ביום 24.8.18 לפנות בוקר, התהלך הנאשם עם בת זוגתו כשהוא תחת השפעת אלכוהול. הנאשם ניגש לתחנת המוניות וביקש שירותי מונית, אולם סורב בשל מצבו. בהמשך לכך, ניגש הנאשם למונית של המתלונן, היכה באמצעות ידיו במראת צד שמאל, כך שנשברה זכוכית המראה בשווי 150 ₪ וניזוק המנגנון של המראה.
לפי הסדר הטיעון, נשלח הנאשם לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו ללא הסכמה עונשית. כן הוסכם, שככל שתהיה הסכמה לחילוט - התביעה לא תתעקש להכריז על הנאשם כסוחר סמים, אולם ככל שלא תהיה הסכמה - תעתור התביעה להכריז על הנאשם כסוחר סמים.

תסקירי שירות מבחן
בעניינו של הנאשם נערכו מספר תסקירים לאורך תקופה בלתי מבוטלת והדיונים נדחו מפעם לפעם לשם טיפול בנאשם במסגרת שירות המבחן.
בתסקירו מיום 10.9.19, ציין שירות המבחן, כי הנאשם בן 22, רווק, יליד לטביה, עלה לישראל בהיותו בן 6 ומתגורר עם אמו ברחובות. הנאשם השלים 10 שנות לימוד במסגרת פנימייה. לאחר לימודיו החל לעבוד בשטיפת מכוניות על מנת לסייע בכלכלת הבית. הנאשם תיאר את גיוסו לצבא כרווי בקשיי הסתגלות ובהמשך שוחרר בשל אי התאמה. לאחר שחרורו מהצבא חזר הנאשם לעבוד בשטיפת מכוניות וכיום עובד בתחום השיפוצים ומשקיע בתהליך גיור. הרב שמלווה את הנאשם תיאר את הנאשם כנעדר דמויות מכוונות ומטיבות. הנאשם מגלה רצינות ואחריות בלימודיו, מגיע בצורה יציבה ומגלה מעורבות רבה בלימודיו. הנאשם הופנה לעובדת סוציאלית בפרויקט יתד במחלקה לשירותים חברתיים על מנת לבחון אפשרות סיוע בשיקומו במישורי השכלה ותעסוקה. עוד צוין בתסקיר, כי אביו של הנאשם נפטר בהיותו בן 8, אמו עובדת בניקיון וכוח עזר סיעודי. הגירתם לישראל לוותה בקשיי קליטה חריגים. אמו נישאה בשנית והתגרשה לפני 7 שנים. הנאשם מתאר את הקשר עם אמו כמתוח. הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות מלאה על מעשיו. לדבריו, ביצע העבירות בכתב האישום הראשון בשל השפעת אלכוהול. כן התייחס לרקע שהביאו לביצוע העבירות מושא כתב האישום השני, השתלבותו בסביבה שולית ומצבו הכלכלי הקשה. כן תיאר משיכה לכסף מהיר ללא עבודה מאומצת, ריצוי סביבתו, חיזוק הכוחניות, מעמדו החברתי ודימויו הגברי. במסגרת ביצוע העבירות חווה הנאשם תחושת ערך, שייכות והערכה מסביבתו.
המתלוננת בכתב האישום הראשון מסרה, כי האירוע היה חריג להתנהלותו. מאז האירוע הנאשם עזב את ביתה, לא יצר עמה קשר והיא אינה חוששת ממנו.
הנאשם שיתף כי התנסה בעברו בסמים מסוג נייס-גאי וקנבוס אולם שלל שימוש מאז. בדיקות שתן שמסר נמצאו ללא שרידי סמים. כן שיתף, כי הוא עושה שימוש באלכוהול מגיל 14, אולם שלל דפוסי התמכרות. שירות המבחן ציין, כי הנאשם ביטא רצון להשתלב בטיפול.
להתרשמות שירות המבחן, הנאשם גדל והתפתח בתנאים משפחתיים מורכבים ובלתי יציבים, בהיעדר דמויות הוריות משמעותיות, סמכותיות ומטיבות בחייו. מגיל צעיר החל להתערות בחברה שולית, רכש ופיתח ערכים הנותנים לגיטימציה להתנהלות פורעת ביחס לחברה ולחוק. עוד העריך שירות המבחן, כי להליך המשפטי ישנה השפעה מרסנת, מרתיעה ומציבת גבול. הנאשם מעוניין בשינוי אורחות חייו ומוכן לקבל סיוע. מכאן המליץ שירות המבחן להעביר ההליך לבית משפט קהילתי. עם זאת, בשל התנגדות התביעה, התיק לא עבר לבית המשפט הקהילתי.
בתסקיר משלים מיום 5.2.20 הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם ממשיך לעבוד בסדירות בחיפוי גגות וביטא סיפוק מעבודתו. הנאשם תיאר קשיים עמם מתמודד בהליך הגיור. ביום 31.12.19 השתלב הנאשם בטיפול פרטני. שירות המבחן ציין, כי הנאשם מגיע בסדירות למפגשים, משתף בקשייו ומפגין מוטיבציה לשפר את מצבו. בתקופת הדחייה הנאשם מסר בדיקות שתן שנמצאו ללא שרידי סמים. מהמחלקה לשירותים חברתיים נמסר, כי הנאשם השתלב בתוכנית לטיפול בצעירים במצוקה בחודש אוגוסט 2019. תחילה, גילה הנאשם מוטיבציה גבוהה לקבלת סיוע, אולם בהמשך חלה נסיגה מסוימת במחויבותו. הנאשם שיתף על אודות חובות בשוק האפור ועבודה בהיקף נרחב על מנת להחזיר החובות. במקביל, מסייע הנאשם בפרנסת הבית. מכאן, נבנתה תכנית כלכלית והנאשם משתף פעולה בקידומה. בנסיבות העניין, ועל מנת לאפשר לנאשם להמשיך בשיקומו, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה ומאסר שיבוצע בדרך של עבודות שירות.
בין ובין, ביקש שירות המבחן דחייה ביום 1.4.20 על רקע התפשטות נגיף הקורונה וביטול הפגישות.
בתסקיר משלים מיום 4.6.20 הוסיף שירות המבחן, כי בתקופת הדחייה נטל הנאשם חלק בטיפול פרטני טלפוני. הנאשם הקפיד על שיתוף פעולה, שיתף בקשייו, מסר כי הוא ממשיך לנהל אורח חיים ללא שימוש בסמים, מתמודד עם מצוקות כלכליות וממשיך בהליך הגיור. לאור שיתוף הפעולה המתמשך של הנאשם, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות.
בתסקיר אחרון מיום 29.7.20 התייחס שירות המבחן לתיק נוסף שצירף הנאשם ועניינו בעבירה של היזק לרכוש במזיד. הנאשם מסר, כי הרקע לביצוע העבירה בכך שנהג המונית הטריד את בת זוגו, הוא ביקש ממנו לחדול מהתנהגותו, אולם הלה התעלם ממנו. הנאשם חש חוסר אונים וקושי להכיל את התנהגותו של הנהג כלפי בת הזוג. כתוצאה מכך היכה במראה של הרכב וגרם לנזק. עוד מסר, כי אמנם צרך אלכוהול לפני האירוע, אך לא היה שיכור ושלט במעשיו. הנאשם מסר כי בתקופה זו גילה חוסר יציבות בחייו ומצבו הרגשי היה בנסיגה.
גורמי הטיפול באגף לשירותים חברתיים מסרו, כי הנאשם משתף פעולה, מגיע לפגישות בעקביות, משתף בקשייו ומבטא נכונות ורצון לערוך שינוי בהתנהלותו הכלכלית. להתרשמותם, הנאשם עושה מאמצים לשמור על אורח חיים נורמטיבי, חיובי ויציב, מגלה יציבות במקום עבודתו, שכר דירה ופועל לקדם מצבו בלימודים ובעבודה.
עוד הוסיף שירות המבחן, כי הטיפול הפרטני הסתיים לאחרונה ובמקביל הנאשם השתלב בתוכנית לשיקום כלכלי מטעם שירותי הרווחה העירוניים. להערכת שירות המבחן, הנאשם נוטל חלק בתהליך חיובי לשינוי חייו, לוקח אחריות על התנהגותו הבעייתית ומכיר בכך שפעל באופן שגוי. מכאן, חזר שירות המבחן על המלצתו מיום 4.6.20.

טענות הצדדים לעונש
באת כוח התביעה טענה, שכתוצאה מביצוע העבירה מושא כתב האישום הראשון נפגעו הערכים החברתיים של הגנה ושמירה על גופו של הפרט. לטענתה מידת הפגיעה היא בינונית, וזאת לאור התנהלות הנאשם תחת השפעת אלכוהול ותקיפת המתלוננת מספר פעמים, תוך שנגרמה לה חבלה.
עוד טענה באת כוח התביעה, כי יש לקבוע מתחם עונש הולם בגין כל אירוע ואירוע של מכירת סמים בכתב האישום השני, וזאת בהתאם לרע"פ 4687/15 פלג נ' מדינת ישראל (13.8.15).
לטענתה, כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום השני נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על הציבור מפני נגע הסמים וכן הגנה על גופם של צרכני סמים. לטענתה, מידת הפגיעה היא גבוהה. הנאשם מכר סמים במספר רב של הזדמנויות במשך תקופה לא מבוטלת, ובחלק מהמקרים אף מכר סמים לקטינים.
עוד הוסיפה, שכתוצאה מביצוע העבירה מושא כתב האישום השלישי נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על רכושו של הפרט.
לטענת באת כוח התביעה, בקביעת מתחמי הענישה כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות: לפי כתב האישום הראשון, הנאשם ניצל את אמונה של המתלוננת אשר אפשרה לו ללון בביתה ואף נתנה לו את רכבה, תקף אותה ולא חדל ממעשיו גם כשהמתלוננת בכתה. הנאשם תפס את המתלוננת בצווארה וגרם לה לחבלות; לפי כתב האישום השני, הנאשם ביצע 86 מכירות של סם מסוג קנבוס בכמות של כ-230 גרם. בחלק מהמקרים מכר סמים לקטינים. הנאשם פנה בעצמו לקטינים והציע להם סמים.
מכאן טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירה מושא כתב האישום הראשון, נע בין מאסר קצר ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים;
לטענתה, מתחמי העונש ההולם את האישומים מושא כתב האישום השני הם כדלקמן: באישום הראשון - בין מאסר לתקופה של 12 חודשים ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים; באישום השני - בין מאסר לתקופה של 10 חודשים ובין מאסר לתקופה של 20 חודשים; באישום השלישי - בין מאסר לתקופה של 15 חודשים ובין מאסר לתקופה של 28 חודשים; באישום החמישי - בין מאסר לתקופה של 15 חודשים ובין מאסר לתקופה של 28 חודשים; באישום השישי - בין מאסר לתקופה של 20 חודשים ובין מאסר לתקופה של 40 חודשים; באישום השביעי - בין מאסר לתקופה של 10 חודשים ובין מאסר לתקופה של 20 חודשים; באישום השמיני והתשיעי - בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים; באישום העשירי - בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים; כל המתחמים גם לצד ענישה נלווית;
עוד טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירה מושא כתב האישום השלישי, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר קצר שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.
עוד הוסיפה וטענה באת כוח התביעה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה וחסך בזמן שיפוטי; לחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות והיעדר שירות; בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים מהם עולה, כי הנאשם הודה במיוחס לו, אולם התקשה להסביר את מעשיו בכתב האישום הראשון בשל השפעת אלכוהול. הנאשם מסר בדיקות שתן שנמצאו ללא שרידי סמים, שיתף פעולה וביטא רצון להשתלב בהליך הטיפולי. הנאשם בשל לערוך שינוי בחייו. הנאשם החל בטיפול פרטני באמצעות שירות המבחן ובהמשך המשיך טיפול דרך הטלפון בשל נגיף הקורונה.
לעמדת התביעה, בשל חומרת המעשים וצבר המקרים אין לקבל את המלצת שירות המבחן לסיים ההליך בצו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור בלבד. לטענתה, למרות ההליך הטיפולי בו נטל הנאשם חלק, יש צורך לשקול את הרתעת הרבים ולא רק את שיקול שיקומו של הנאשם עצמו.
מכאן עתרה להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 32 חודשים, מאסרים על תנאי, קנס כספי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי. כן עתרה להכריז על הנאשם כסוחר סמים ולחלט 4 טלפונים.
בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי יש מקום לחרוג ממתחמי הענישה מטעמי שיקום. לטענתו, עמדת התביעה אינה מביאה כלל לידי ביטוי את שיקומו של הנאשם.
עוד טען, כי בקביעת העונש ההולם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה בכל התיקים ולקח אחריות מלאה על מעשיו; הנאשם נוטל חלק בהליך שיקום קרוב לשנתיים. תחילה, נטל הנאשם חלק בטיפול קבוצתי ובהמשך בהליך פרטני. שירות המבחן המליץ בתסקיריו האחרונים לסיים ההליך באפיק שיקומי בלבד. מהתסקירים עולה, כי הנאשם עבר שינוי משמעותי והשתקם בהצלחה. בכל התקופה בה נוטל הנאשם חלק בשיקום, מסר הנאשם בדיקות שתן שנמצאו ללא שרידי סמים וגם לא נפתחו לחובתו תיקים חדשים.
עוד טען, כי בנסיבות אלו יש לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולחלופין, להטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה של עד 9 חודשים.
בדברו האחרון מסר הנאשם, כי הוא לוקח אחריות על כל מעשיו. לדבריו, ערך שינוי משמעותי בדרך החשיבה שלו והחל לעבוד. כיום הוא עובד בחברה של דודו בתחום הבניה ונמצא בקשר רציף עם שירות המבחן.

דיון והכרעה
האם מדובר באירוע אחד או מספר אירועים?
אין מחלוקת, כי כתב האישום הראשון הוא אירוע נפרד וכך גם כתב האישום השלישי.
האם יש לקבוע מתחם ענישה אחד בגין כל העבירות מושא כתב האישום השני? לעמדתי, התשובה על כך היא בשלילה.
לפי מבחן הקשר ההדוק, יקבע מתחם ענישה אחד לכל העבירות כאשר נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על תוכנית עבריינית אחת, משמע, קיומו של תכנון משותף, שיטתיות בביצוע העבירות, סמיכות זמנים ומקום וקשר בין העבירות (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); ע"פ 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל (13.9.15)).
ברע"פ 4687/15 פלג נ' מדינת ישראל (13.8.15) קבע בית המשפט העליון כי ישנו קושי להתייחס לריבוי עבירות של סחר בסמים כאירוע אחד, וזאת משום ששם התפרשו המעשים על פני תקופה בלתי מבוטלת של כשנה וחצי. עוד נקבע באותו עניין, כי גם קשה לראות כל מכירה כאירוע נפרד כשיש קשר בין המעשים.
מכאן, שבהחלת מבחן הקשר ההדוק על נסיבות המקרה עולה, כי יש להפריד בין מתחמי הענישה, ביחס לכל אישום ואישום. יש לזכור, כי בכל אחד מהאישומים מדובר בנסיבות שונות. בחלק מהאישומים מדובר במכירת סמים לקטינים ובהדחת קטינים, ובחלק במכירה לבגירים. בחלק מהאישומים מדובר בעשרות עבירות סמים ובחלק בעבירה אחת בלבד. העבירות גם בוצעו על פני תקופות שונות וקשה לומר שיש סמיכות זמנים ממשית בין כל האישומים השונים.
לפיכך, יש לקבוע מתחם נפרד בגין כתב האישום הראשון והשלישי ומתחם נפרד בגין כל אישום ואישום בכתב האישום השני.
קביעת מתחם הענישה
בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
כתב האישום הראשון:
בכתב האישום הראשון פגע הנאשם בערכים החברתיים של הגנה על שלומו, גופו, שלוות נפשו ובטחונו של אדם. הפגיעה בערכים החברתיים היא ברף בינוני. הנאשם ניצל את ההזדמנות שנתנה לו המתלוננת לשהות בביתה, תקף אותה מספר פעמים במהלך האירוע, בהיותו תחת השפעת אלכוהול, וגרם לה לחבלה. עם זאת, החבלה שנגרמה אינה חמורה.
מדיניות הענישה המקובלת ביחס לעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ברף בינוני, כוללת מנעד הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים, לצד ענישה נלווית ( ראו, למשל: רע"פ 3681/19 שבתאי נ' מדינת ישראל (13.6.19); רע"פ 3158-18 פלוני נ' מדינת ישראל (26.6.18); רע"פ 8781/16 הלפרין נ' מדינת ישראל (16.4.18); רע"פ 1402/15 טלי נ' מדינת ישראל (4.3.15); רע"פ 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל (10.6.14); עפ"ג (חי') 69615-07-17 נוסקוב נ' מדינת ישראל (19.10.17); עפ"ג (י-ם) 51003-10-14 מדינת ישראל נ' אדלרסברג (24.12.14); ת"פ (רח') 16041-01-19 מדינת ישראל נ' יוסיפוב (8.1.20); ת"פ (רח') 25305-07-18 מדינת ישראל נ' נויברג (15.4.19)).
כתב האישום השני:
בכתב האישום השני פגע הנאשם בערכים החברתיים של שמירה על בריאותו ושלומו הפיזי והנפשי של הציבור מפני נזקים הנגרמים כתוצאה מהשימוש בסמים והשפעתם הממכרת וההרסנית. לצד זאת, עומדים ההגנה על הציבור מפני נזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מעבריינות הנלווית לשימוש בסמים, ובכלל זה ההגנה על הביטחון האישי ורכוש הציבור (ע"פ 1274/16 עווד נ' מדינת ישראל (6.10.16); ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ (15.2.16); ע"פ 3117/12 ארביב נ' מדינת ישראל (6.9.12); ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.12); ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי (פ"ד נח (2) 734 (2004)).
באישום הראשון – מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא בינונית. ב-5 הזדמנויות מכר הנאשם לקטין סם מסוג קנבוס במשקל של כ-1 - 2 תמורת 100 – 120 ₪, וב-3 הזדמנויות נוספות ניסה למכור סם מסוג קנבוס לקטין סמים. המדובר אמנם במכירת סמים לקטין ובניסיון למכירת סמים לקטין – שאין להקל בה ראש כלל ועיקר – אולם, המכירות במספר הזדמנויות קטן יחסית ועסקינן בסמים קלים במשקלים קטנים;
באישום השני – מידת הפגיעה היא בינונית. הנאשם מכר סמים מסוג קנבוס ב-5 הזדמנויות. המכירות הן במשקל לא מבוטל של 21 גרם בתמורה לסכום של 2,100 ₪;
באישום השלישי – מידת הפגיעה בינונית - גבוהה, הואיל הנאשם מכר ב-26 הזדמנויות סמים מסוג קנבוס וחשיש בתמורה ל-100 ₪ עבור כל גרם סם מסוג קנבוס ובתמורה ל-200 ₪ עבור כל "אצבע" חשיש;
באישום הרביעי – מידת הפגיעה בינונית. הנאשם מכר לקטינה ב-5 הזדמנויות סמים מסוג קנבוס וחשיש תמורת כ-600 ₪;
באישום החמישי – מידת הפגיעה בינונית – גבוהה, הואיל והנאשם מכר ב-5 הזדמנויות כמות בלתי מבוטלת של כ-100 גרם סם מסוג קנבוס תמורת סכום של כ-5,000 ₪;
באישום השישי – מידת הפגיעה בינונית – גבוהה, הואיל והנאשם מכר בכ-40 הזדמנויות סם מסוג קנבוס, בכל פעם כגרם תמורת סכום של 100 ₪;
באישום השביעי- מידת הפגיעה בינונית, הואיל והנאשם מכר בכ-8 הזדמנויות סם מסוג קנבוס, בכל פעם כגרם תמורת 100 ₪;
באישום השמיני – מידת הפגיעה נמוכה, הואיל והנאשם מכר סם מסוג קנבוס במשקל 2 גרם תמורת 200 ₪;
באישום התשיעי – מידת הפגיעה נמוכה – בינונית, הואיל והנאשם מכר לקטין סם מסוג קנבוס במשקל 1 - 1.5 גרם תמורת סכום של 100 – 150 ₪;
באישום העשירי – מידת הפגיעה נמוכה, הואיל והנאשם החזיק סם מסוכן מסוג קנבוס לצריכה עצמית במשקל כולל של 12.3312 גרם.
הואיל והתקבלה עתירת התביעה להפריד בין האישומים השונים, יש להתייחס למידת הפגיעה ולנסיבות ביצוע העבירות ביחס לכל מתחם ומתחם, ולא כפי שציינה התביעה באופן כולל, שעשוי היה להתאים לו היה נקבע מתחם אחד לכל העבירות. למעשה, התביעה הפנתה לפסיקה המתאימה למכלול האישומים ויש קושי מובנה להכלילה במתחמים נפרדים. כך למשל: ברע"פ 8695/19 פסו נ' מדינת ישראל (5.1.20) – נדונה הרשעה ב-29 עבירות של סחר בסמים במשקלים הנעים בין גרם ל-10 גרם, ובעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית. סך הכל מכר הנאשם סם מסוג קנבוס במשקל של 178 גרם תמורת סכום של 16,450 ₪, משמע סכום השווה למכלול האישומים לפנינו. דוגמא נוספת ניתן למצוא בעפ"ג (מרכז) 26583-04-17 ליפצר נ' מדינת ישראל (27.6.17) – גם שם נדונה הרשעה בריבוי עבירות של סחר בסמים מסוג חשיש. לאורך תקופה של שנה, במספר רב של הזדמנויות מכר הנאשם סמים בכמות של 1 עד 5 גרם, בסכום של 100 ₪ או יותר לכל גרם, משמע, בכמויות הדומות לכתב האישום הנדון לפניי בכללותו.
יש להשקיף על מדיניות הענישה הרלוונטית לכל אישום ואישום, בהתאם לרף הפגיעה בערכים החברתיים, מהות העבירות, מספרן וכמויות הסם שנמכרו ביחס לכל אישום ואישום.
על מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת ביחס לריבוי עבירות של סחר בסמים מסוג קנבוס, ברף פגיעה בינוני – גבוה, כדוגמת האישום השלישי, החמישי והשישי, ניתן ללמוד מהפסיקה שלהן:
ע"פ 4678/15 פלג נ' מדינת ישראל (13.8.15) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם בשורה של עבירות סמים. באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם. באישום השני עד האחד עשר הורשע הנאשם בריבוי עבירות של סחר בסמים מסוג קנבוס בכמויות שונות. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי ופסילת רישיון בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והפחית את תקופת המאסר ל-18 חודשים. בית המשפט העליון דחה בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;
רע"פ 7996/12 יוסף נ' מדינת ישראל (23.1.13) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו בעבירות של סחר בסמים, סחר בסמים בצוותא, תיווך עסקת סמים והחזקת סמים לצריכה עצמית. בסך הכל סחר הנאשם או תיווך בעסקאות בכמות של כ-14 גרם סם מסוג חשיש. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 21 חודשים ומאסרים על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשם להרשות ערעור;
עפ"ג (מרכז) 62426-01-20 מדינת ישראל נ' עוודאט ועפ"ג (מרכז) 27375-02-20 עוודאט נ' מדינת ישראל (16.6.20) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, ב-19 עבירות של סחר בסמים מסוג קנבוס במשקלים הנעים בין 1 גרם ל-10 גרם. בית המשפט הטיל על נאשם מאסר לתקופה 14 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי, מאסרים על תנאי, קנס בסכום של 2,000 ₪ ופסילת רישיון על תנאי. התביעה והנאשם הגישו ערעורים לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם, קיבל את ערעור התביעה, והחמיר את עונש המאסר לתקופה של 24 חודשים;
עפ"ג (מרכז) 24112-09-17 טוט נ' מדינת ישראל (10.12.17) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעשרות מקרים של סחר בסמים מסוג קנבוס במשך תקופה של 7 חודשים. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 21 חודשים, מאסרים על תנאי וקנס בסכום של 3,500 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם באשר לתקופת המאסר, קיבל את ערעורו באשר לקנס והפחיתו לסכום של 1,500 ₪;
עפ"ג (מרכז) 3963-03-17 נהרי נ' מדינת ישראל (19.7.17) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בריבוי עבירות של סחר בסמים ובריבוי עבירות של סחר בסמים בצוותא. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 20 חודשים, מאסרים על תנאי, פסילת רישיון בפועל ועת לתנאי ולחילוט רכבו וכסף מזומן. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;
עפ"ג (מרכז) 23775-04-15 מדינת ישראל נ' מדמון (21.6.15) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם ב-16 עבירות של מכירת חשיש וקנבוס. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 15 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בסכום של 3,500 ₪ ופסילת רישיון בפועל ועל תנאי. בית משפט המחוזי קיבל את ערעורה של התביעה והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 24 חודשים.
על מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת ביחס לריבוי עבירות של מכירת סמים מסוג קנבוס, לרבות לקטינים, ברף בינוני, כדוגמת האישומים הראשון, השני, הרביעי והשביעי, ניתן ללמוד מהפסיקה שלהן:
ת"פ (רח') 40063-03-18 מדינת ישראל נ' קדלקו (21.1.19) – בית משפט השלום, הרשיע את הנאשמת, לפי הודאתה, ב-9 עבירות של סחר בסמים, לרבות לקטינים, והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בית המשפט הטיל על הנאשמת מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסרים על תנאי, צו מבחן ופסילה על תנאי;
ת"פ (פ"ת) 42572-09-16 מדינת ישראל נ' כהן (9.7.17) - בית המשפט הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בשלושה אישומים של סחר בסמים, לרבות לקטין. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן, קנס בסכום 3,000 ₪ ופסילה על תנאי.
ת"פ (י-ם) 54205-05-15 מדינת ישראל נ' משלי (4.5.17) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בארבע עבירות של סחר בסמים, לרבות לקטין, עבירה של הדחת קטין ובעבירה של החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן.
ת"פ (י-ם) 9331-09-15 מדינת ישראל נ' משולם (3.5.18) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של סחר בסמים והחזקת סמים לצריכה עצמית. הנאשם מכר סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-7.5 גרם תמורת 1,200 ₪ והחזיק רבע גרם סם מסוג קנבוס לצריכה עצמית. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 45 ימים שיבוצע בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי;
על מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת בעבירה של סחר בסמים מסוג קנבוס, ברף נמוך, כדוגמת האישום השמיני והתשיעי ,ניתן ללמוד מהפסיקה שלהן:
רע"פ 5712/16 אייזנבאך נ' מדינת ישראל (17.8.16) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בארבע עבירות של סחר בסמים מסוג קנבוס בסכומים של כמה מאות שקלים. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 1,500 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית משפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;
ע"פ (מרכז) 22310-12-12 עובדיה נ' מדינת ישראל (24.2.13): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של סחר בסמים, בכך שמכר סם מסוג חשיש במשקל של כ-100 גרם. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 3 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 3,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;
ת"פ (רח') 30717-01-19 מדינת ישראל נ' שמעוני (18.9.19) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של סחר בסמים ובעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של חודשיים בדרך של עבודות שירות, מאסרים על תנאי, צו מבחן, קנס בסכום של 2,000 ₪ ופסילת רישיון על תנאי;
ת"פ (ב"ש) 46669-04-17 מדינת ישראל נ' מסעודין (19.7.17) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של סחר בסמים והחזקת סמים של לצריכה עצמית. הנאשם מכר סם מסוג חשיש במשקל 2.4 גרם תמורת 200 ₪ והחזיק בסם מסוג חשיש במשקל 2.0753 גרם שלא לצריכה עצמית בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 9 חודשים במצטבר לעונש שמרצה, מאסרים על תנאי, קנס בסכום של 7,500 ₪ התחייבות בסכום של 5,000 ₪ ופסילה בפועל;
ת"פ (י-ם) 29550-06-13 מדינת ישראל נ' סעידה (1.4.15) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בשתי עבירות של סחר בסמים. הנאשם מכר כ-150 גרם סם מסוג חשיש. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 7 חודשים ומאסר על תנאי.
ממדיניות הפסיקה ביחס לעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, כדוגמת האישום העשירי, עולה, כי מתחם העונש ההולם הרלוונטי להחזקת סמים מסוג קנבוס לצריכה עצמית, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה קצרה, לצד ענישה נלווית (ראו, למשל: ת"פ (רמ') 36431-04-15 מדינת ישראל נ' קורקין (6.1.16); ת"פ (רמ') 44601-05-14 משטרת ישראל תביעות - שלוחת רמלה נ' לוי (28.6.15); ת"פ (חי') 25039-07-13 מדינת ישראל נ' מארון (12.5.15); ת"פ (רמ') 20574-06-13 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' זוארץ (29.3.15)).
כתב האישום השלישי:
בכתב האישום השלישי פגע הנאשם בערכים החברתיים של הגנה על קניינו של הפרט והגנה על שלום ובטחון הציבור. מידת הפגיעה נמוכה, הואיל והנאשם גרם לרכב נזק, תחת השפעת אלכוהול, בשווי של 150 ₪ בלבד.
מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת בעבירה של היזק לרכוש במזיד נעה סביב מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית (ראו למשל: ת"פ (רח') 48959-02-18 מדינת ישראל נ' לוי (3.7.20); ת"פ (ק"ג) 13341-06-17 מדינת ישראל נ' מלסה (19.6.17); ת"פ (טב') 24119-11-16 מדינת ישראל נ' גולדשמידט (12.2.17); ת"פ (טב') 24730-11-16 מדינת ישראל נ' אדון (9.2.17); ת"פ (ראשל"צ) 50755-03-16 מדינת ישראל נ' גריידי (26.9.16); ת"פ (ראשל"צ) 26750-09-15 מדינת ישראל נ' סויסה (19.7.16); ת"פ (טב') 8462-06-15 מדינת ישראל נ' מרלל (5.11.15); ת"פ (פ"ת) 40510-11-13 מדינת ישראל נ' גונצ'רנקו (13.3.14)).
קביעת המתחמים:
מטבע הדברים, אין פסיקה אחת דומה למשנה, ובכל מקרה מדובר בכמויות שונות של אישומים בסחר בסמים. יש להתאים, אפוא, את מתחם העונש ההולם ביחס לנסיבות הרלוונטיות לכל אחד ואחד מהאישומים.
לאור כל האמור, בשקלול מדיניות הענישה ונסיבות ביצוע העבירות, יש לקבוע מתחמי ענישה כדלקמן:
בכתב האישום הראשון – מתחם הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים, לצד ענישה נלווית;
בכתב האישום השני -
באישום הראשון, השני, הרביעי והשביעי – ביחס לכל אישום - מתחם הנע בין מאסר קצר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 18 חודשים;
באישום החמישי – מתחם הנע בין מאסר לתקופה של 12 חודשים ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים;
באישום השלישי והשישי – ביחס לכל אישום – מתחם הנע בין מאסר לתקופה של 15 חודשים ובין מאסר לתקופה של 30 חודשים;
באישום השמיני והתשיעי – מתחם הנע בין מאסר קצר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות, שירות ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים ביחס לכל אישום ;
באישום העשירי – מתחם הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר קצר שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות;
כל המתחמים לצד ענישה נלווית.
בכתב האישום השלישי - המתחם הכולל מאסר על תנאי, לצד ענישה נלווית.
העונש ההולם
בקביעת העונש ההולם לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות: לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו, נטילת אחריות מלאה על מעשיו, הבעת צער וחרטה וחיסכון בשמיעת עדויות; לחובת הנאשם 4 הרשעות, שתיים מהן בעבירה של היעדר מהשירות ושתיים מהן בתחום האלימות והרכוש בין השנים 2015 – 2016 (עת/1); מכאן שלא מדובר בעבר פלילי מכביד; הנאשם רווק, מתגורר בשכירות בגפו ומסייע לאמו בפרנסת הבית; הנאשם עובד בעבודה מסודרת בתחום השיפוצים עם בן דודו ומסדיר חובותיו.
מהתסקירים עולות נסיבות חייו הלא פשוטות של הנאשם, אשר עלה לישראל בגיל צעיר מאוד, חווה עם משפחתו קשיי קליטה ומצבם הכלכלי בכי רע. אביו של הנאשם נפטר בהיותו בן 8. על רקע כל אלו, חבר הנאשם לחברה שולית. שירות המבחן עמד בתסקיריו על הנדבכים השונים של שיקום הנאשם, אשר החל תהליך גיור, נרתם לעבודה יצרנית והשתלב בכל הליך טיפולי שהוצע לו. הנאשם גם פנה למחלקה לשירותים חברתיים, ונבנתה עבורו תכנית לשיקום כלכלי ותעסוקתי. הנאשם השתתף תחילה בטיפול קבוצתי עוד בשלב תסקירי המעצר ובהמשך השתלב בהליך פרטני, הגיע למפגשים ושיתף פעולה עם שירות המבחן וסיימו. לאורך כל התקופה הממושכת שבה נטל הנאשם חלק בהליך שיקומי, מסר בדיקות שתן שנמצאו ללא שרידי סמים. הנאשם גם לא ביצע עבירות נוספות בכל התקופה שחלפה. להערכת שירות המבחן, הנאשם נמצא בתהליך חיובי של שינוי ולוקח אחריות מלאה על מעשיו.
עיקר הנסיבות עומדות, אפוא, לזכותו של הנאשם, לרבות הודאתו, נסיבות חייו הלא פשוטות, והירתמות להליך השיקומי בלתי מבוטל. לחובתו עומד עברו הפלילי, אולם מדובר בעבר פלילי בלתי מכביד.
האם יש מקום לחריגה ממתחמי העונש ההולם מטעמי שיקום?
לפי סעיף 40ד(א) לחוק העונשין, בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם שהגדיר אם מצא שהנאשם השתקם ולקבוע עונש לפי צורכי שיקומו. בית המשפט העליון קבע, כי יש ליישם את סעיף 40ד(א) בזהירות ולתת לו משמעות מעשית, תוך שפירט את השיקולים הבאים המצביעים על שיקום: מוטיבציה שהפגין הנאשם להשתקם; הליך גמילה מהתמכרות שהוא עובר; השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים; אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך חשיבה והבעת חרטה כנה (ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל (18.4.18)).
אכן, הנאשם עומד בחלק גדול של התנאים המלמדים על הירתמותו לשיקום מוצלח, ובכלל זאת: שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן והמחלקה לשירותים חברתיים לאורך זמן ממושך; הבעת מוטיבציה גבוהה להמשך טיפול והסכמה לכל טיפול שהוצע; הבעת חרטה והכרה כי פעל באופן שגוי; שינוי אורחות חייו וחזרתו לדרך הישר. יצוין, כי הנאשם עובד כיום בעבודה מסודרת בתחום השיפוצים ומשכיר דירה בגפו; לאור האמור לעיל, ניתן לומר כי הנאשם עלה על המסלול השיקומי.
בה בעת, לא ניתן להתעלם מסעיף 40ד(ב) לחוק העונשין, שלפיו אם מידת אשמו של הנאשם בעלת חומרה יתרה לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם, אף אם הנאשם השתקם או שיש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. לאור האמור יש לבצע איזון בין מידת החומרה הנובעת מכלל מעשיו של הנאשם, הכוללים עבירות רבות של סחר בסמים בכמויות בלתי מבוטלות, לרבות מכירת סמים לקטינים, מחד גיסא, והסיכוי לשיקומו, מאידך גיסא. ככל שמידת החומרה רבה יותר כך גובר הנטל לשכנע כי על שיקולי השיקום לגבור על שיקולי ההלימה (ראו: רע"פ 4218/15 אמסלם נגד מדינת ישראל (18.6.15); ע"פ 5963/13 פלוני נ' מדינת ישראל (14.1.15); ע"פ 4430/13 שרון נ' מדינת ישראל (31.3.14)).
על האיזון שיש לערוך בין שיקולי הענישה בהחלטה אם לחרוג ממתחם העונש ההולם בנסיבות דומות ניתן ללמוד מעפ"ג (מרכז) 8771-01-19 בכרטן נ' מדינת ישראל (16.9.19) – באותה פרשה, הפחית בית המשפט המחוזי את עונשו של הנאשם, אשר הורשע ב- 10 אישומים, הכוללים 34 מקרים של תיווך לסם ל-11 קונים בכמות מצטברת העומדת על 271 גרם סם מסוג קנבוס תמורת סכום של 26,580 ₪. בית המשפט המחוזי קבע כי יש מקום לסטות ממתחם העונש משיקולי שיקום, אולם לא ניתן להסתפק בעונש שאינו כולל מאסר, והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית (והשוו גם: ת"פ (מרכז) 58591-08-18 מדינת ישראל נ' גרייף (10.8.20); עפ"ג (י-ם) 21958-07-16 שם טוב נ' מדינת ישראל (9.4.18) – הגם שמדובר בנסיבות שונות).
גם אני סבורה, במקרה הנדון, כי יש מקום לחריגה ממתחמי הענישה בשל קיומן של נסיבות חריגות ויוצאות דופן, הכוללות שיקום ממושך של הנאשם ועלייתו על דרך הישר, למרות נסיבות חייו הקשות. יש בכך כדי לחזק את הנאשם בבחירתו בדרך הטובה והראויה. אולם, עתירה שאינה כוללת מאסר בפועל יש בה משום חריגה בלתי מידתית מעיקרון ההלימה וזאת לאור ריבוי העבירות, תדירותן וחומרתן.
שלחתי אמנם את הנאשם תחילה לממונה על עבודות שירות, אולם בשל המסקנה שאליה הגעתי, אין עוד צורך בחוות הדעת.
העונש ההולם כולל, אפוא, מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, קנס ופסילת רישיון על תנאי. הואיל והנאשם אינו צורך עוד סמים, לא תוטל פסילת רישיון בפועל. בקביעת שיעור הקנס לקחתי בחשבון את מכלול הנסיבות, לרבות שליחתו של הנאשם למאסר.
הואיל והנאשם ביצע ריבוי עבירות של סחר במים, יש להכריז עליו כסוחר סמים. הנאשם עשה שימוש בטלפונים לשם ביצוע עבירות סמים מרובות, ובהם שמורים נתוני תקשורת של רבים מהקונים, ומכאן שיש להורות על חילוט הטלפונים.

סוף דבר
לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 15.6.17-25.6.17.
מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים או עבירת אלימות - מסוג פשע;
מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מיום שחרורו לא יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים או עבירת אלימות – מסוג עוון;
קנס בסכום של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הנאשם ישלם את הקנס ב-10 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.10.20 והיתרה עד ה-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;
הנאשם ישלם למתלוננת, גב' מירב עבודי, עדת תביעה מספר 2 בכתב האישום הראשון, פיצויים בסכום של 1,000 ₪. כן ישלם למתלונן, מר שי אופיר, עד תביעה 2 בכתב האישום השלישי, פיצויים בסכום של 500 ₪. את הפיצויים ישלם ב-4 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.10.20 והיתרה עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.
אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, אם בתוך תקופה בת שלוש שנים מיום שחרורו יעבור עבירה מהסוג בה הורשע בתיק זה.

ניתן צו להשמדת הסמים.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ה אלול תש"פ, 14 ספטמבר 2020, במעמד הצדדים.