הדפסה

בית משפט השלום ברחובות ת"א 697-01-16

לפני כבוד השופטת שרון צנציפר הלפמן

התובעת והנתבעת שכנגד

י. ינון מתכות בע"מ
באמצעות עו"ד מיכל נבון

נגד

הנתבעת והתובעת שכנגד
נידם בניין ופיתוח (1994) בע"מ
באמצעות עו"ד מרדכי קרש

נגד

הנתבע שכנגד 2
ציון יתום
באמצעות עו"ד מיכל נבון

פסק דין

תביעה לתשלום בגין עבודות מסגרות, קונסטרוקציה וכיסוי גג שביצעה התובעת ותביעה שכנגד לפיצוי הנתבעת בגין ליקויים בעבודות שבוצעו.

הצדדים והתביעות

התובעת והנתבעת שכנגד 1 (להלן: התובעת) היא חברה העוסקת בעבודות מסגרות כללית וקונסטרוקציות.

הנתבע שכנגד 2, מר ציון יתום, הינו מנהלהּ של התובעת (להלן: מר יתום).

הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: הנתבעת) היא חברה קבלנית לבניין, אשר הזמינה את שירותי התובעת לבניית קומה שנייה במבנה שבבעלותה.

מר שמעון נידם הינו הבעלים של הנתבעת ומנהלהּ הכללי (להלן: מר נידם).

ביום 26.5.2015 העבירה התובעת לנתבעת הצעת מחיר לביצוע עבודות המסגרות, הקונסטרוקציה וכיסוי הגג תמורת סך של 1,215,800 ₪ ( להלן: הצעת המחיר; נספח א1' לתצהיר יתום).

ביום 1.6.2015 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת הסכם לביצוע העבודות תמורת סך של 1,000,000 ₪ בתוספת מע"מ (להלן: ההסכם; נספח א' לתצהיר יתום).

ביום 16.8.2015 ניתן על ידי מהנדס הנתבעת, מר אברהם לוגסי (להלן: המהנדס לוגסי ), אישור על סיום קונסטרוקציית הפלדה בגג ( נספח ד' לתצהיר יתום).

ביום 23.8.2015 ניתן על ידי המהנדס לוגסי אישור נוסף , לפיו הסתיימו עבודות כיסוי הגג (נספח ד1' לתצהיר יתום).

ביום 25.8.2015 נערכה פגישה בין הצדדים, במהלכה חתם מר נידם על תכנית שינוי עבודות מהקבוע בהסכם, לפיה התובעת תבצע פשיה פנל קיר בעובי 50 מ"מ במקום קיר 75 מ"מ כפי שנקבע בהסכם (נספח ה' לתצהיר יתום).

ביום 26.8.2015 נערכה פגישה נוספת בין הצדדים, במהלכה נידונו שינויים נוספים שביקשה הנתבעת לבצע (סיכום פגישה צורף כנספח ו' לתצהיר יתום).

ביום 9.9.2015 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב ובו דרשה את השלמת העבודות על פי ההסכם. בו ביום שלחה התובעת לנתבעת מכתב תשובה (המכתבים צורפו כנספח ז' לתצהיר יתום).

ביום 10.9.2015 נחתם בין הצדדים נספח להסכם, במסגרתו נקבעו השינויים והתוספות שעל התובעת לבצע (להלן: נספח השינויים; נספח ח' לתצהיר יתום).

לאחר חתימת נספח השינויים, נערכה בין הצדדים ובאי-כוחם חליפת מכתבים, במסגרתה עמדה התובעת על תשלום יתרת התמורה המגיעה לה ואילו הנתבעת מצדה עמדה על השלמת העבודות. בין השאר, שלחה התובעת לנתבעת ביום 10.11.15 מכתב בו ציינה שורה של עבודות מעבר לנספח השינויים וכן ציינה היא כי יתרת חובה של הנתבעת עומדת על סך של 250,000 ₪ (להלן: מסמך העבודות הנוספות; נספח ט' לתצהיר יתום); ביום 25.11.15 שלחה התובעת לנתבעת מכתב דרישה נוסף (נספח י' לתצהיר יתום); ביום 26.11.15 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב תשובה בו ציינה כי ניתנת לתובעת הזדמנות אחרונה לסיים את כל עבודותיה (נספח יא' לתצהיר יתום); ביום 27.11.15 שלחה התובעת לנתבעת חשבונית מס הכוללת את יתרת התשלום (נספח יב' לתצהיר יתום); ביום 1.12.15 שלחה ב"כ הנתבעת לתובעת מכתב המפרט את טענות הנתבעת (נספח יג' לתצהיר יתום); התובעת שלחה את תגובתה באותו יום ( נספח יד' לתצהיר יתום).

ביום 1.12.2015 נתקבל אישור סופי של המהנדס לוגסי , לאחר ביקורת סיום לעבודות הפלדה ( להלן: אישור סיום העבודות; נספח טו' לתצהיר יתום).

תמצית טענות הצדדים

התובעת טוענת כי הגם שביצעה את מלוא העבודות כמפורט בהסכם ובנספח השינויים, שילמה לה הנתבעת סך של 750,000 ₪ בתוספת מע"מ בלבד . התובעת מדגישה כי קיבלה מהמהנדס לוגסי את האישורים לכך שביצ עה את העבודה כנדרש ובהתאם להסכם. אישוריו של המהנדס לוגסי, כך נטען, מהווים ראיה חלוטה וסופית לכך שכלל העבודות בוצעו בהתאם לדרישה ולשביעות רצונו המלאה של המהנדס. לשיטתה, ככל שיש לנתבעת טענות נגד אישורי המהנדס לוגסי , עליה להלין על עצמה, ולא על התובעת, שקיבלה את האישורים כדין ובהתאם ל מנגנון האישור שנקבע בהסכם. משהשלימה התובעת את העבודות בהתאם להסכם ולנספח ה שינויים וקיבלה את אישוריו של המהנדס לוגסי , שומה על הנתבעת לשלם לה את יתרת התמורה בהתאם להסכם, בסך של 250,000 ₪ בתוספת מע"מ. התובעת מוסיפה וטוענת כי אין להפחית מן התמורה שנקבע ה בהסכם , סכומים בגין עבודות שבוטלו בנספח השינויים. נטען כי ההסכם קבע "מחיר קומפלט" וכי ממילא, עלותן של העבודות שנוספו בנספח השינויים שווה ואף עולה על זו של העבודות שהופחתו בהתאם לנספח זה. התובעת דוחה את טענת הנתבעת לפיה היה עליה לבצע רמפה למכוניות וטוענת כי פריט זה לא נכלל בהסכם או בנספח השינויים. בנוסף, כך טוענת התובעת, זכאית היא לתשלום בגין עבודות נוספות שביצעה, בסך של 36,508 ₪ בתוספת מע"מ. לאור האמור, עותרת התובעת כי הנתבעת תשלם לה את יתרת חובהּ, בסכום כולל של 335,214 ₪.

הנתבעת אינה חולקת על כך ששילמה לתובעת סך של 750,000 ₪ בתוספת מע"מ בלבד. עם זאת, לטענתה התובעת אינה זכאית ליתרת התמורה מאחר שלא סיימה את ביצוע העבודות כמוסכם. נטען לעניין זה כי לא ניתן להסתמך על אישורי המהנדס לוגסי, שביצע כלפי הנתבעת , לשיטתה, "עוול גדול וחטא בעבירות אתיקה". הנתבעת טוענת כי התבררה לה בדיעבד כי המהנדס לוגסי שיתף פעולה עם מר יתום, מנהל התובעת ונתן לו אישורים על ביצוע העבודה מבלי לבדוק אותה. לשיטתה, התובעת אינה זכאית אף לקבל תשלום עבור עבודות נוספות. עוד טוענת הנתבעת כי אין קורלציה בין העבודות שבוטלו (בהיקף של למעלה מ-400,000 ₪) לבין אלה שהוספו. בפרט נטען כי התובעת לא ביצעה רמפה למכוניות, שעלותה למעלה מ- 200,000 ₪. משכך, יש להפחית מן התמורה לה זכאית התובעת את הסכומים בגין העבודות שלא בוצעו. הנתבעת הגישה אף תביעה שכנגד, במסגרתה פירטה את הליקויים הנטענים בעבודת התובעת ואת הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרות אלה. נטען כי התובעת ביצעה חיפוי גג מפנל עשוי קלקר, אשר אינו עומד בדרישות התקן, בשל עמידותו הירודה לאש, ואשר עלות שינויו הוערכה בסך של 222,500 ₪; התובעת ביצעה שלוש שורות אלכסונים בגג במקום ארבע. עלות ביצוע שורה נוספת של אלכסונים ממוטות הוערכה בסך של 5,000 ₪; התובעת לא שילמה עבור קרניז שרכשה הנתבעת בסך של 9,653 ש"ח; הנתבעת נאלצה להתקשר עם קבלן נוסף להשלמת העבודות שהתובעת התחייבה לבצע ושילמה לו סך של 90,000 ₪; בנוסף, סיפקה הנתבעת לקבלן הנוסף את החומרים להם נזקק, בעלות של 66,646 ₪. לאור האמור, הועמדה התביעה שכנגד על סך של 393,799 ₪.

מהלך המשפט והתשתית הראייתית

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר יתום, מנהל התובעת והנתבע שכנגד.

מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר נידם, מנהל הנתבעת. בנוסף, צירפה הנתבעת חוות דעת מומחה, של המהנדס עתניאל מדר (להלן: מומחה הנתבעת), לתמיכה בטענותיה בדבר הליקויים הנטענים.

בישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 8.1.2017 מינה בית המשפט (כב' השופט א' באומגרט) בהסכמת הצדדים את המהנדס ושמאי המקרקעין מיכאל קרבצ'יק, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: מומחה בית המשפט). המומחה ערך ביקור בנכס בנוכחות הצדדים ובאי-כוחם והגיש את חוות דעתו לבית המשפט. למומחה נשלחו שאלות הבהרה על ידי הצדדים והו א הגיש את תשובותיו (תשובות מיום 20.4.2017 – לשאלות ב"כ הנתבעת ותשובות מיום 12.5.2017 – לשאלות ב"כ התובעת) . בהמשך, הוחלף ייצוגה של הנתבעת והנתבעת שלחה למומחה באישור בית המשפט שאלות הבהרה נוספות. משנתקבלו תשובות המומחה (ביום 11.1.2018) , ויתרה הנתבעת על חקירתו.

המהנדס לוגסי זומן לעדות על ידי הנתבעת בלא שהוגש תצהיר מטעמו.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים על רקע התשתית הראייתית שהונחה בפני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה וכי דין התביעה שכנגד להידחות. כפי שיבואר להלן, עלה בידי התובעת להוכיח שהשלימה את העבודות שנקבעו בהסכם ובנספח השינויים, למעט רמפה שלא בוצעה. עוד הוכח כי אין מקום להפחית מן התמורה סכומים בגין עבודות שלא בוצעו בהתאם לסיכום בין הצדדים שעוגן בנספח השינויים. משכך, זכאית התובעת לתשלום יתרת התמורה בהתאם להסכם, בניכוי עלותה של הרמפה. עם זאת, אין לקבל את התביעה לתשלום בגין עבודות נוספות שבוצעו . בכל הנוגע לתביעה שכנגד – הנתבעת (התובעת שכנגד) לא הוכיחה כי היא זכאית לתשלום בגין הליקויים הנטענים או בגין הוצאות שהוציאה, לטענתה, להשלמת העבודות . משכך, דין התביעה שכנגד להידחות. להלן אפרט את טעמי.

ההסכם ונספח השינויים

בהתאם לסעיף 8 להסכם, ה וגדרה העבודה ככוללת:
"1. קונסטרוקציית פלדה מגלוונת.
2. כיסוי גג מפנל מבודד בעובי 75 ס"מ בצבע לבן.
3. כיסוי מעטפת הקירות בפנל קירות בעובי 75 מ"מ צבע חיצוני לפי בחירת המזמין.
4. קונסטרוקציה בחלק התחתון של הגג לתמיכת צנרת מים, מזגנים, חשמל וכו'.
5. כל החומרים וכל הפלדה מגולוונת.
6. כל העבודה והחומרים לפי דרישת המזמין והמהנדס אבי לוגסי.
7. לא ישולם תשלום אחרון ללא אישור אבי לוגסי אדריכל הבניין ו-60 ימי גשמים.
המחיר כולל קומפלט ללא מדידה אחרי עבודה..." (הדגשה הוספה).

בין הצדדים נתקיימו, כאמור, מספר פגישות בהן סוכם על שינויים בע בודות. בסופו של דבר, ביום 10.9.2015 נחתם נספח השינויים כד לקמן:
"להלן המשך וגמר עבודה שסוכם:

  1. הספקה והתקנה של כל מעטפת גג העליון שנקרא פשיה כולל הקרניז.
  2. הספקה והתקנה של פרופיל 160/160 בגובה כ-3.20 ס"מ 135 מ"א שורה 1.
  3. הכנה מפרופיל או מזוויתן ל-16 עמודי בטון ללא פח.
  4. עטיפת הפרופילים 100/100 מפח מכופף עובי 3 מ"מ עד גובה 3.20.
  5. הכנת רמפה בגובה ריצפת המבנה כ-6X5 כולל סולם עלייה לגג.
  6. לבטל פיר מעלית מפלדה ולבטל קירות מעטפת מפנל.

המחיר הינו סופי ללא שינוי ותוספות חדשות.
תנאי תשלום לפי הסכם המקורי" (הדגשה הוספה).

אי קיום ההסכם והליקויים הנטענים

הנתבעת טוענת כי התובעת לא ביצעה שורה של עבודות בהתאם להסכם ולנספח השינויים.

מומחה בית המשפט נדרש בחוות דעתו בפירוט לסעיפי הליקוי הנטענים. לעניין זה, נכון להזכיר את ההלכות הידועות לפיהן:
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, פסקה 4 (31.12.1988). וראו גם ע"א 8329/16 טרנס אטלס בע"מ נ' אליהו פרחי בדי ריפוד בע"מ (4.6.2018)).

ההלכות בעניין זה מבוססות על ההנחה שמומחה בית משפט הוא מומחה אובייקטיבי, הפועל בהגינות ובתום לב ומשמש כידו הארוכה של בית המשפט (ע"א 7991/96 אלקבהא נ' כנעאן (12.1.2000)).

בענייננו, הסתפקו הצדדים בשאלות הבהרה ששלחו למומחה וויתרו על חקירתו. ואמנם, חוות דעתו של מומחה בית המשפט מנומקת, מפורטת, מקיפה ומבוססת על ניסיונו המקצועי. המומחה ערך ביקור בנכס בנוכחות הצדדים ובאי-כוחם, בחן את הדברים באופן בלתי אמצעי, הת ייחס למלוא הנתונים שהובאו בפניו ונדרש, במסגרת חוות דעתו, לכל טענות הצדדים. כפי ש יפורט, לא שוכנעתי כי מתקיימות במקרה דנן נסיבות חריגות המצדיקות סטייה ממסקנותיו של מומחה בית המשפט. טענות הנתבעת תיבחנה, אפוא, על רקע קביעותיו של המומחה.
ועוד בטרם אדרש לטענות הצדדים, מן הראוי להקדים מלים מספר ביחס למהנדס לוגסי. כפי שיבואר להלן, למהנדס לוגסי היה תפקיד מרכזי במערכת היחסים שבין הצדדים. בבקשה לזימונו, שהגישה הנתבעת, פירטה היא כי "המהנדס אברהם לוגסי הינו מתכנן תוספת הבנייה נשוא תיק זה, מי שטיפל בקבלת היתר בניה לתוספת, מי שקיבל סמכויות בהסכם שבין המבקש למשיבה ומי שאישוריו היו תנאי לתשלומים ששילמה המבקשת למשיבה" (סעיף 1 לבקשת הנתבעת להזמנת עד מיום 7.2.2018, הדגשה הוספה).

ואמנם, בהסכם בין הצדדים הוגדר כבר בפרק המבוא כי התובעת מתחייבת לבצע את עבודות הבנייה "על פי ההנחיות והעקרונות של אבי לוגסי" (ה"הואיל" השלישי). עוד הוגדר בהסכם כי "כל חילוקי דעות בין הצדדים יוכרעו על ידי אדריכל המזמין ו לוגסי והחלטתם תהא סופית ותחייב את הצדדים ללא כל זכות ערעור שהיא" (סעיף 4.ג להסכם). בנוסף, הוסכם כי העבודה כוללת את " כל העבודה והחומרים לפי דרישת המזמין והמהנדס אבי לוגסי" (סעיף 8.6), כי "לא ישולם תשלום אחרון ללא אישור אבי לוגסי..." (סעיף 8.6) וכי "הקבלן יעבוד ישירות מול מהנדס אבי לוגסי" (סעיף 8 סיפא להסכם). בסעיף 9.ג להסכם נקבע כי התשלומים ישולמו לתובעת לפי התקדמות העבודה וכי "למען הסרת כל ספק מוסכם בין הצדדים כי המפקח מטעם המזמין או האדריכל או המהנדס מטעמו [לוגסי] יאשרו בכתב למזמין ולקבלן את סיום כל שלב משלבי הבנייה". לבסוף נקבע כי "אישור בכתב מאת מהנדס המזמין או אדריכל המזמין כי עבודות הבנייה הושלמו על פי תנאי הסכם זה ישמש הוכחה כי אמנם קיים הקבלן את התחייבויותיו לבצוע עבודות הבנייה" (סעיף 15 להסכם).

כפי שפורט, ביום 16.8.2015 ניתן על ידי המהנדס לוגסי אישור על סיום קונסטרוקציית הפלדה בגג; ביום 23.8.2015 ניתן על ידיו אישור נוסף, לפיו הסתיימו עבודות כיסוי הגג; וביום 1.12.2015 נתקבל מן המהנדס לוגסי אישור סופי על סיום העבודות.

הנתבעת מבקשת כי בית המשפט יתייחס לעדותו של המהנדס לוגסי "בערבון מוגבל מאד" (עמוד 2 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת מפרטת שורה של טענות המופנות נגד המהנדס לוגסי וסבורה כי "חטא לתפקידו ולהתחייבותו לוועדה המקומית לתכנון ולבניה", "לא נהג כפי שקונסטרוקטור צריך לפעול ולמעשה שימש כחותמת גומי לדרישותיו של יתום" (עמוד 8 לסיכומי הנתבעת). עוד מתבקש בית המשפט לקבוע כי אישורי לוגסי "מתייחסים לקונסטרוקציית הפלדה בלבד ולא לכל העבודה" (שם).

יאמר כבר בשלב זה, כי אין בידי לקבל טענות אלה. המהנדס לוגסי פעל מטעם הנתבעת וקיבל את שכרו מידה. מדובר בבעל מקצוע שלו קשרי עבודה עם הנתבעת במשך שנים ואשר ביצע עבורה פרויקטים נוספים (חקירת לוגסי: בעמוד 22 לפרוטוקול, שורה 22, עמוד 23, שורות 3-1 ועמוד 27, שורות 5-2; חקירת נידם: בעמוד 39, שורות 24-21). הנתבעת היא שניסחה את ההסכם עם התובעת (חקירת יתום: עמוד 11 לפרוטוקול, שורה 1; חקירת נידם: עמוד 39, שורות 9-8). הנתבעת היא שקבעה בהסכם כי בעל המקצוע מטעמה, המהנדס לוגסי, הוא שיקבע את ההנחיות והעקרונות של עבודות הבנייה, יכריע באופן סופי בחילוקי הדעות בין הצדדים, יאשר את העבודות ואת החומרים, יאשר את סיום כל שלב משלבי הבנייה כתנאי לתשלום וכי התובעת תעבוד ישירות מולו. לא למותר לציין בהקשר זה, כי הנתבעת לא הגישה תביעה נגד המהנדס לוגסי (עמוד 27 לפרוטוקול, שורות 17-14) והסתפקה בכך ששלחה לו, לאחר הגשת התביעה וערב הגשת התביעה שכנגד, מכתב בו הוא נדרש "למשוך או לבטל" את האישור שנתן (מכתבו של מר נידם מיום 23.2.2016, נ/6, הוגש בדיון מיום 16.10.18). המהנדס לוגסי לא נחקר על ידי הנתבעת בעניין מכתב זה. בשים לב למועד בו הוגש המכתב לבית משפט, לא ניתנה לתובעת אפשרות לחקור את המהנדס לוגסי בעניינו (עמוד 49 לפרוטוקול, שורות 35-27 ועמוד 50, שורות 8-1).

לאור האמור, לא שוכנעתי כלל כי יש להתייחס לאישוריו של המהנדס לוגסי ולעדותו "בערבון מוגבל". היפוכם של דברים הוא הנכון: בנסיבות שתוארו, מצאתי כי יש ליתן לאישורים שנתן המהנדס לוגסי לתובעת את מלוא משקלם, כפי שיפורט בהמשך.

על רקע האמור, ייבחנו טענות הצדדים.

כיסוי מעטפת קירות בפנל 75 מ"מ

מומחה בית המשפט ציין כי כיסוי הקירות בפנל מבודד בוטל בנספח השינויים ובמקום זה בוצעו עבודות אחרות (סעיף 7.5 לחוות הדעת). דומה שאין בעניין זה מחלוקת, שכן גם מומחה הנתבעת ציין את דבר הביטול בחוות דעתו . לפיכך, אין צורך להידרש לרכיב זה.

קונסטרוקציה נושאת לתמיכת צנרת מים, מזגנים וחשמל

התובעת טענה כי למזגנים אין קונסטרוקציה ואין אפשרות לתלות אותם על גבי הקונסטרוקציה הקיימת. מומחה בית המשפט קבע כי לא ניתנה לתובעת תוכנית קונסטרוקציה למיזוג אשר לא בוצעה. לפיכך, קבע הוא כי לא ניתן לחייב את התובעת עבור קונסטרוקציה שלא הייתה בתכנון של היועצים מטעם הנתבעת. עבור החשמל, כך הוסיף המומחה וקבע, יש תעלות תלויות שבהן עוברים כבלים של חשמל, כך שבנושא זה אין ליקוי. באופן דומה נקבע כי גם כיבוי האש תלוי על גבי הקונסטרוקציה הראשית שבנה הקבלן [התובעת] . בסיכומו של דבר קבע מומחה בית המשפט כי "לא הוגן לטעון שהקבלן לא ביצע פרט כלשהו, כשלא ניתנה לו תוכנית לבצע תמיכות למיזוג, כל השאר כפי שראיתי קיים" (סעיף 7.6 לחוות הדעת). לאור האמור, לא קיים ליקוי בפריט זה.

תעלות פח למרזב מים משני הצדדים

מומחה בית המשפט מצא שיש תעלות משני צדי המבנה. עוד ציין הוא כי אין ביכולתו להכריע מי התקין את התעלות (סעיף 7.7 לחוות הדעת) . הנתבעת לא התייחסה לעניין זה בסיכומיה ולא הוכיחה כי התעלות הותקנו על ידי קבלן אחר ולפיכך לא הוכח ליקוי בפריט זה.

עטיפת הפרופילים 100/100 בפח מכופף 3 מ"מ

מומחה בית המשפט ציין כי עטיפת הפרופילים מופיעה בנספח השינויים. התובעת טענה בפניו כי הנושא לא נדרש וכי קיבלה לכך את אישור ו של המהנדס לוגסי. מומחה בית המשפט ציין לעניין זה כי "בנושא זה לא הוצג לי אישור, אך גם היום לא בוצע הכיסוי כך שסביר שיש אמת בדברי הקבלן" (סעיף 7.8 לחוות הדעת. הדגשה הוספה).

מר יתום נחקר בעניין זה:
"ש. את סעיף 4 ביצעת?
ת. בוודאי שלא עשיתי. על פי אישור המהנדס לוגסי.
ש. יש לך משהו כתוב מלוגסי לא לעטוף את זה?
ת. זה לא קונסטרוקטיבי. זה סך הכל, לעטוף סתם את העמוד, תיאוריה, כי בעל הבית רצה. המהנדס בא לשטח ואמר את זה אתה לא צריך לעשות, אתה מקלקל.
ש. לוגסי הוא קונסטרוקטור, הוא לא מתעסק בקוסמטיקה... יש לך משהו כתוב מלוגסי?
ת. יש לי הנחיות, אתה יודע מה זה הנחיות. כתוב בהסכם, על פי הנחיות אבי לוגסי. כתוב במפורש, בהסכם" (עמוד 17 לפרוטוקול, שורות 25-12. הדגשות הוספו).

המהנדס לוגסי נחקר אף הוא בעניין זה ולא הכחיש את הדברים:
"ש. ...טוען פה אדון ציון יתום שהוא ביצע 16 עמודים ואתה הורית לו לא לעטוף אותם, זה נכון?
ת. אני הוריתי לו לא לעטוף אותם?
ש. כך הוא טוען.
ת. מבחינה קונסטרוקטיבית אני לא צריך שהוא יעטוף אותם...
ש. באת לשטח?
ת. הייתי בשטח.
ש. אמרת לו לעטוף, שהוא לא צריך לעשות את זה?
ת. אמרתי שזה לא קונסטרוקטיבי, אבל זה לא עניין שלי, לא מעניין אותי אם עוטפים אותה או לא, תעטוף אותה בזהב מצדי, זה לא עניין שלי בכלל.
ש. אם זה נכון, למה ציון אמר אתה מקלקל בסוף, מפיך?
ת. . .. אולי אמרתי לו שזה לא חיוני, למה שאגיד לו כזה דבר אתה מקלקל? אולי זו הדעה שלי, שזה מכער, זה לא דבר קונסטרוקטיבי או משהו שיכול לפגוע ביציבות של המבנה" (עמוד 25 לפרוטוקול, שורות 30-12. הדגשות הוספו).

כפי שפורט לעיל, הוסכם בין הצדדים כי התובעת תבצע את עבודות הבנייה "על פי ההנחיות והעקרונות של אבי לוגסי" (ה"הואיל" השלישי במבוא להסכם), כי היא תעבוד "ישירות מול המהנדס אבי לוגסי" (סעיף 8 סיפא להסכם) וכי המהנדס לוגסי יאשר בכתב למזמין ולקבלן את סיום כל שלב משלבי הבנייה (סעיף 9.ג להסכם ). המהנדס לוגסי לא שלל את דברי מר יתום לפיהם הוא אישר לו שלא לבצע את עטיפת הפרופילים. המהנדס אף אישר כי "אולי" אמר לו "שזה לא חיוני". נוכח האמור ובהתאם למסקנת המומחה, לא מצאתי פ גם בהתנהלות התובעת.

אי ביצוע רמפה

מומחה בית המשפט קבע כי התובעת לא ביצעה את הרמפה בגובה רצפת המבנה (סעיף 5 לנספח השינויים) . המומחה אמד את עלות ההשלמה של הרמפה 6X5 מ' בסך של 45,000 ₪ . למומחה נשלחו שאלות הבהרה בעניין זה. בתשובה 5 לשאלות הבהרה מיום 20.4.2017 פירט המומחה כיצד הגיע לסכום זה.

הצדדים הרחיבו טענותיהם בכל הנוגע לרמפה. המחלוקת ביניהם קוטבית ומשתרעת הן לעניין סוג הרמפה עליה הוסכם והן לעניין עלות התקנתה. התובעת התייחסה בטענותיה לרמפה בגובה ריצפת המבנה וטענה כי עלותה מסתכמת ב-6,000 ₪ בלבד (עמודים 19-18 לפרוטוקול, עמוד 31, שורות 29-28 וסעיפים 18-16, 21 ו-25 לסיכומי התובעת) . הנתבעת טענה מצדה כי התובעת צריכה הייתה להקים רמפה למכוניות, שעלותה היא מעל 200,000 ₪ (סעיפים 10 ו-23 לתצהיר נידם ). מר נידם נחקר בעניין זה כדלקמן:
"ש. האם בהסכם רשום רמפה למכוניות או רמפה בכלל?
ת. בהסכם כתוב על פי תכנית היתר, בניית קומה שנייה על פי תכנית היתר. בתכנית מופיעה רמפה, זה שלא רשמנו מפורשות, זה טעם נפגם [צ"ל: לפגם].
ש. בדיוק מה שציינת עכשיו, נרשם רק בניית קומה שנייה, אין שום התייחסות לרמפה, ובטח שלא לרמפה למכוניות, ואתה שוב מפנה להיתר?
ת. להיתר ולתוכניות". (עמוד 52 לפרוטוקול, שורות 33-29. הדגשה הוספה).

היתר הבנייה אליו מתייחס מר נידם לא הוגש לבית משפט. רק לאחר שמיעת ההוכחות, ביקשה התובעת דווקא להתיר לה לצרף את היתר הבניה, על מנת להוכיח כי אין בו אזכור לרמפה למכוניות. הנתבעת מצדה התנגדה לבקשה, טענה כי מדובר ב"מקצה שיפורים" וניסיון להוסיף ראיה שהייתה בידיעת התובעת מראשית ההליך, אך טענה גם כי הרמפה מופיעה בהיתר.

נתתי דעתי למכלול טענותיהם של הצדדים בעניין זה, אולם לא מצאתי מקום לשנות מקביעתו של מומחה בית המשפט. המומחה התייחס בחוות דעתו לרמפה הנזכרת בנספח השינויים והביא בחשבון את מידות הרמפה שצוינו בנספח. יצוין כי מומחה הנתבע ת התייחס אף הוא בחוות דעתו לרמפה 6 X5 (סעיף 5 לתיאור עבודות שלא בוצעו בהתאם להסכם). מומחה בית המשפט קבע כי הרמפה דנן לא בוצעה ואמד את עלות השלמתה. כאמור, מומחה בית המשפט פירט אף את דרך חישובו ותשובתו מקובלת עלי.

לאור האמור, יש לנכּות מיתרת התמורה לה זכאית התובעת סך של 45,000 ₪.

השלמת ריתוכים בין קורות 180/180 RHS לעמודים

מומחה בית המשפט קבע כי הקונסטרוקטור [המהנדס לוגסי] אישר את ביצוע הקירוי ולכן לא ניתן להעלות טענות בנושא זה. כך או כך, לא הוצג בפניו שום תיעוד לפגם ולתיקון הפגם ועל כן אין לחייב את התובעת בנושא זה (סעיף 7.10 לחוות הדעת). לאור קביעת המומחה, אין לקבל את הטענה לקיומו של ליקוי ברכיב זה.

חיפוי גג בפנל עשוי קלקר

מומחה הנתבעת קבע כי התובעת ביצעה את כיסוי הגג מפנל עשוי קלקר, שאינו עומד בדרישות התקן, בשל עמידותו הירודה לאש. מומחה הנתבעת הפנה לעניין זה להוראות ניצבות הכבאות מיום 12.8.2013. מומחה הנתבעת העריך את עלות עבודות פירוק הפנלים בשטח של 890 מ"ר, פינוים ואספקת פנלים במילוי צמר סלעים העמידים לאש, בסך של 222,500 ₪ בתוספת מע"מ. בהמשך לכך, פירט מר נידם בתצהירו כי התובעת ביצעה עבור הנתבעת עבודה אחרת עם אותו חומר. העבודה, כך נטען, בוצעה עבור חברה אחרת שבבעלותו של מר נידם, חברת רכב הנגב רחובות 2001 בע"מ. נטען כי הנתבעת לא הצליחה עד היום לקבל אישור כיבוי אש למבנה האחר (סעיף 29.ג לתצהיר נידם). מנגד, טען מר יתום כי התובעת ביצעה את העבודה בהתאם לדרישות שהוגדרו לה בהסכם על ידי הנתבעת (עמוד 37 לפרוטוקול, שורות 19-7).

אין חולק כי התובעת עשתה שימוש בפנל עם מילוי קלקר. מומחה בית המשפט ציין בחוות דעתו כי בין הצדדים הוסכם שעבודת התובעת תהיה ישירות מול המהנדס לוגסי. עוד הוסכם כי התובעת תבצע את העבודה ברמה מקצועית מעולה לפי דרישת מכון התקנים הישראלי. המומחה התייחס לטענתו האמורה של מר נידם לפיה יש בבעלותו מבנה נוסף שלא קיבל אישור של כיבוי אש בשל אותה סיבה . בעניין זה העלה המומחה את התמיהה "אם זו הסיבה ומזמין העבודה יודע, מדוע איפשר לכסות את הגג בפנל עם מילוי של קלקר. מדוע המפקחים מטעמו והמתכנן, שהיה גם המפקח, אישרו את ביצוע הגג מחומר זה?". מומחה בית המשפט הוסיף וציין לעניין זה כי התובעת צירפה תעודת בדיקה של מכון התקנים, המאשרת כי החומר שבו השתמשה עומד בתקן הישראלי של מכון התקנים כפי שנקבע בהסכם. בסיכומו של דבר דחה מומחה בית המשפט את טענות הנתבעת, בקובעו כי : "הקבלן [התובעת] מבצע על פי הנחיות היועצים של המזמין [הנתבעת]. יועצי המזמין אישרו את הגג. אם המזמין יודע שיש בעיה בגג מבנה אחר שלו, מדוע אישר ביצוע גג שלא יעבור את אישור כיבוי אש? הפתרון הוא להרכיב תקרה משנית, שככל הנראה הייתה חלק מהתכנון. בכל מקרה המפקח מטעם המזמין אישר את החיפוי. ובשום מקום לא מצאתי אי התאמה לתקן הישראלי שלו מחויב הקבלן" (סעיף 8.1 לחוות הדעת). לאור קביעתו האחרונה של מומחה בית המשפט, אין לקבל גם את טענת הנתבעת לפיה מומחה בית המשפט "בחר להתעלם מהתאמת הפנלים לתקן" ו"לא נגע בנקודה זו" (עמוד 7 לסיכומי הנתבעת). לאור האמור, דין התביעה שכנגד בגין רכיב זה להידחות.

ביצוע שלוש שורות אלכסונים בגג במקום ארבע

הנתבעת טוענת כי על פי התוכניות, היה על התובעת לחזק את הגג על ידי ארבע שורות של אלכסונים. למרות זאת, ביצעה התובעת שלוש שורות של אלכסונים בלבד. על פי חוות דעת מומחה הנתבעת, עלות ביצוע שורה נוספת של אלכסונים עומדת על סך של 5,000 ₪.

אין מחלוקת כי בגג בוצעו רק שלוש שורות אלכסון במקום ארבע. עם זאת, מומחה בית המשפט קבע כי משניתן אישורו של המהנדס לוגסי – אין מדובר בליקוי.

מר יתום נחקר בעניין זה ארוכות:
"ש. ...אין מחלוקת ביניכם שאלכסון אחד בוטל, נכון?
ת. כן.
ש. כשבוטל האלכסון, מה זה אלכסון שנבין?
ת. מותחי רוח.
ש. יש לו חשיבות קונסטרוקטיבית?
ת. כן.
ש. כשיש חשיבות קונסטרוקטיבית, צריך לאשר את זה אצל קונסטרוקטור?
ת. הוא אישר לי.
ש. אתה יכול להראות לי?
ת. בבקשה.
ש. מה שאתה מראה לי זה נספח טו'. אני שואל אותך אם הייתה תכנית שינויים שאושרה כמו שצריך?
ת. מי שצריך כידוע לך זה המהנדס שלו. הוא צריך לעשות את השינויים. אני סה"כ מבצע.
ש. איך הגעתם לזה שירד אלכסון?
ת. אני מציג לבית המשפט על גבי נ/4. אלכסון פה, יש ארבעה אלכסונים, ארבע שדות שיש בהם ארבעה אלכסונים, זה מותחי רוח... אדון נידם אמר לי, פה אני עושה פתח, לא רוצה שתשים לי פה מותחי רוח. את מותח רוח הזה התחלתי מפה, והיה פחות אחד. לוגסי היה בשטח, הוא ראה ואמר, שמספיק לי שלושה אלכסונים... בסוף עשיתי שלושה אלכסונים...
ש. לוגסי היה בשטח, אמר מה צריך לעשות, ואתה מבצע?
ת. כן. כך נידם עובד. כך גם לי הוא נתן את התוספות, תעשה פה, תעשה שם... על האלכסונים קיבלתי אישור מלוגסי בעל פה, לא לעשות את האלכסון הרביעי" (עמוד 12 לפרוטוקול, שורות 35-30 ועמוד 13, שורות 20-1 ו-30. הדגשות הוספו).

בחקירתו, אישר המהנדס לוגסי את הדברים:
"ש. אם אומר לך שציון [מר יתום] אומר שאתה אשרת לו להוריד אלכסון?
ת. כן.
ש. זה נכון?
ת. כן... אפשר להוריד שורה של אלכסונים, זה לא פוגע ביציבות של המבנה. אם זה היה פוגע, לא הייתי מוריד את זה" (עמוד 24 לפרוטוקול, שורות 24-18. הדגשות הוספו).

לאור אישורו של המהנדס לוגסי, אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה מדובר בליקוי בעבודת התובעת ודין התביעה שכנגד להידחות בגין רכיב זה.

עלות חומרי בנייה

מומחה הנתבעת טען כי הנתבעת שילמה עבור חומרי בנייה על פי חשבוניות שצורפו לחוות דעתו סך של 66,646 ₪.

מומחה בית המשפט התייחס באופן פרטני לכל אחת מן החשבוניות:

ביחס לחשבונית 3815 מיום 14.10.2015 – נקבע כי הוצאה על שם רכב הנגב ואינה קשורה לנתבעת. החשבונית הוצאה כשהתובעת עדיין עבדה בשטח ומשכך, אינה קשורה למבנה הנבדק;

ביחס לחשבונית 3139/15 מיום 31.10.2015 – נקבע כי החשבונית הוצאה לפני שהתובעת סיימה את העבודות. בכל מקרה, לא ניתן לקשור את החומר לעבודה שלא הושלמה על ידי התובעת;

ביחס לחשבונית 3674/15 מיום 31.12.2015 – נקבע כי מדובר בחשבונית עבור פנל לקיר שבוטל על ידי הנתבעת והתובעת נתבקשה שלא לבצעו. משכך, אין לחייב את התובעת בגין סכום זה. עוד ציין מומחה בית המשפט כי "על פי מכתב הקונסטרוקטור של הנתבעת ניתן אישור על סיום העבודות ולכן לא ברור כיצד יש כיום טענות לביצוע עבודות של פנלים שלא הושלמו בעבר".

ביחס לחשבונית 3380/15 מיום 30.11.2015 – מומחה בית המשפט קבע כי אין ביכולתו לאשר או לשלול כי מדובר בחומרים להשלמת העבודות של התובעת. בסיכומה של חוות דעתו, ק בע המומחה כי חשבונית זו "גם היא בספק" (סעיף 9.1 לחוות הדעת).

מר נידם נחקר ארוכות לגבי פריטי חשבונית זו. בחקירתו התברר כי רבים מן הפריטים הנזכרים בחשבונית, לא נכללו בהסכם עם התובעת (ראו את חקירתו של מר נידם לעניין גלגל לשער נגרר, ידית שחורה, מסיכה אלקטרונית, צבע ועוד – בעמוד 47 לפרוטוקול, שורות 16 ואילך ו בעמוד 48, שורות 31-1). לאור האמור, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי יש ליחס את כל ההוצאות שבחשבונית זו לעבודות שלא בוצעו על ידי התובעת, ומשכך יש לדחות את התביעה גם בגין חשבונית זו.

עלות הקרניז

הנתבעת טוענת כי בניגוד למוסכם בין הצדדים בסעיפים 3.א, 3.ג, 4.ב ו-8 להסכם וכן בניגוד לאמור בסעיף 1 לנספח השינויים, נאלצה הנתבעת לשאת בעלות הקרניז במקום התובעת, בסך של 9,653 ₪.

התובעת מצדה סיפקה גרסה מפורטת בעניין זה. מר יתום הצהיר כי הזמין את הקרניז מחברת מבנה דרום בהתאם להסכמות הצדדים בנספח השינויים (העתק ההזמנה צורף כ נספח כב' לתצהיר מר יתום). ואולם, כך הוסיף מר יתום והצהיר: "לאחר הזמנת הקרניז מחברת מבנה דרום, פנתה הנתבעת אלי וביקשה לשנות את מידות הקרניז למתווה אחר. פניתי לחברת מבנה דרום, באמצעות שרטוט נוסף, על מנת לשנות את מידות הקרניז, אך זו, חברת מבנה דרום, ציינה על גבי השרטוט כי אינה יכולה לייצר את הקרניז לפי בקשת הנתבעת. לאחר שהודעתי לנתבעת כי מבנה דרום אינם יכולים לייצר בקשתה, סוכם על ידי הצדדים כי הנתבעת תזמין הקרניז על ידי חברה חיצונית נוספת, וזאת על חשבונה בלבד, ואכן כך נעשה. מיד ובסמוך להספקת הקרניז הנדרש , ביצעה התובעת את התקנת הקרניז" (סעיף 31 לתצהיר יתום. השרטוט לאחר שינוי המידות ותשובת מבנה דרום על גבי השרטוט צורף כנספח כג' לתצהיר. וראו גם עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 7-1).

עדותו של מר יתום מפורטת, מספקת הסבר סביר להשתלשלות האירועים ולא נסתרה. מר יתום לא נחקר בעניין זה. לאור האמור, אין לחייב את התובעת בעלות הקרניז.

השלמת העבודה על ידי קבלן נוסף

הנתבעת טוענת כי התובעת לא ביצעה את האמור בסעיפים 5-3 לנספח ההשלמות. לאור האמור, נאלצה הנתבעת להתקשר בהסכם עם קבלן חדש להשלמת עבודות הקונסטרוקציה בעלות של 90,000 ₪.

כפי שפורט, מומחה בית המשפט נדרש לעבודות בנספח ההשלמות אחת לאחת ומצא כי לא נתקיימו אי התאמות או ליקויים, זולת הרמפה שלא בוצעה. זאת ועוד, התובעת קיבלה את אישורו של המהנדס לוגסי על סיום העבודות. לאור האמור, אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה נדרשה לבצע עבודות שהתובעת לא השלימה על ידי קבלן נוסף. על זאת יש להוסיף כי בחקירתו של מר נידם נתגלו תמיהות לגבי העבודות שבוצעו על ידי הקבלן הנוסף. בין השאר, ההסכם שצורף לתצהירו של מר נידם הוגדר כ"הסכם עבודות מסגרות מיום 1.11.15", הגם שנחתם ביום 14.1.16; מר נידם טען כי הקבלן החדש החל בעבודות בתחילת חודש נובמבר, זאת בניגוד למכתב ששלחה הנתבעת לתובעת ביום 26.11.15, בו התריעה כי על התובעת לסיים את עבודותיה תוך שלושה ימים ( נספח יא' לתצהיר יתום); תאריך תחילת העבודות הנטען אינו מתיישב עם האישור שניתן לתובעת על ידי ה מהנדס לוגסי, ביום 1.12.15, על סיום העבודות; כן הובהר בחקירה כי בפועל, לא שולם לקבלן הנוסף הסכום הנטען (ראו את חקירתו של מר נידם, בעמוד 43 לפרוטוקול, שורות 35-20, בעמודים 46-44 ובעמוד 47, שורות 15-1). לאור האמור, התביעה שכנגד בגין רכיב זה נדחית.

הפחתה בגין העבודות שלא בוצעו

הנתבעת סבורה כי יש להפחית מן הסכום שנקבע בהסכם סך של כ-300,000 ₪ בגין העבודות שלא ביצעה התובעת. מר נידם הסביר בחקירתו את הדברים מנקודת מבטו. לדבריו: "ביקשתי תוך כדי עבודה הפחתות. לתומי הבנתי שהופחת כ-300,000 ₪... לפי הצעת המחיר שלו מופיע שהפחתות כ-300,000 ₪" (עמוד 40 לפרוטוקול, שורות 12-11).

בסיכומיה פרטה הנתבעת בעניין זה כי מקום בו הפרה התובעת את ההסכם ולא ביצעה את כל שהתחייבה "חדל ההסכם מלהיות הסכם פאושלי והפך להסכם 'מדידה', קרי התשלום מבוצע על פי מדידה בשטח את שבוצע". הנתבעת הוסיפה כי לשיטתה, התובעת אמורה הייתה "לבצע בניית הרמפה למכוניות בתמורה לביטול הפריטים המופיעים ב[נספח השינויים] ובתכניות... ניתוח העבודות שהופחתו על פי [נספח השינויים] אל מול הצעת המחיר מצביע על כך כי ב[נספח השינויים] בוטלו עבודות בהיקף 388,088 ₪" (עמודים 4-3 לסיכומי הנתבעת ). הנתבעת נסמכת לעניין זה על הצעת המחיר (נספח א' לתצהיר יתום) וכן על תשובותיו של מומחה בית המשפט לשאלות ההבהרה מיום 11.1.2018 בדבר עלות ביצוע העבודות שהופחתו. בתשובותיו אלה, נתבקש מומחה בית המשפט לחוות דעתו אם עלות בניית פיר המעלית שבוצעה על ידי קבלן אחר (מסגריית שלמה) היא סבירה (תשובה 2) וכן נתבקש הוא להעריך את עלות עטיפת הפח (תשובה 3), עלות שורת אלכסון (תשובה 5) ועלות הרכבת תקרה משנית מגבס (תשובה 6). הנתבעת סבורה כי יש בתשובות לשאלות ההבהרה כדי לאשש את טענתה לפיה אין קורלציה בין העבודות שהופחתו לאלו שהוספו.

אין לקבל את טענות הנתבעת להפחתה מסכום התמורה שנקבע בהסכם (למעט הרמפה שלא בוצעה). מסקנתי זו נשענת על מספר טעמים.

בראש ובראשונה, טענות הנתבעת מבוססות על ההנחה לפיה התובעת הפרה את ההסכם, ועל כן "חדל ההסכם מלהיות הסכם פאושלי והפך להסכם 'מדידה'". כפי שהובהר לעיל, אין לקבל את הנחת המוצא של הנתבעת , לפיה התובעת הפרה את ההסכם. מומחה בית המשפט קבע בסיכום חוות דעתו כי "מחיר העבודה נותר ללא שינוי, בקיזוז 45,000 ₪ וסכום של 8,263 ₪ להחלטת בית המשפט". מכאן שהתובעת ביצעה את כל העבודות שהוטלו עליה, זולת הרמפה.

זאת ועוד, יש ליחס משקל רב לאישורו של המהנדס לוגסי כי העבודות הסתיימו. בחקירתו אישר המהנדס לוגסי כי נתן לתובעת אישור כי עבודתה בוצעה בהתאם לתכנית:
"ש. על סמך ההסכם היית צריך לאשר את העבודה?
ת. כן...
ש. למי נתת את האישור הזה?
ת. למי שביקש. מי שביקש זה ציון, הוא ביקש שאבוא לראות את העבודה... נתתי אישור שנעשה בהתאם לתכנית וזהו" (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 24-18).

מר נידם נחקר בעניין אישורו של המהנדס לוגסי והבהיר את עמדתו:
ש. לוגסי, למה הוא נתן ב-1 לדצמבר אישור שכל העבודות הסתיימו, אבל לא רשם למעט רמפה למכוניות... מדוע לא רשום שם, בכל האישורים, שלא בוצעה רמפה למכוניות?
ת. כי ציון ביקש אישור, וציון הכתיב את האישור לדעתי.
ש. אז לוגסי הוא חותמת גומי?
ת. נכון" (עמוד 53, שורות 16-2).

כפי שפורט בהרחבה (פסקה 29 לעיל ) אין בידי לקבל את טענות הנתבעת כנגד המהנדס לוגסי. אוסיף ואציין כי הטענה – לפיה המהנדס לוגסי נתן את אישור סיום העבודות כ"חותמת גומי" , הגם שלא בוצעו עבודות בהיקף של למעלה מ-300,000 ₪ (כשליש מעלות העבודה) – לא הוכחה ואינה מתיישבת עם השכל הישר.

זאת ועוד, אין לקבל את הטענה לפיה ההסכם הפאושלי הפך להסכם מדידה. ודוקו: ההסכם שנחתם בין הצדדים קבע מחיר סופי ללא מדידה, כאשר הקבלן התחייב למסור את המבנה בתמורה למחיר שנקבע (עמוד 3 לסיכומי הנתבעת). בין השאר, נקבע לעניין זה בהסכם כי "המחיר כולל קומפלט ללא מדידה לאחר עבודה... ללא תשלום תוספת מחיר עבור דרישות וצרכי עבודה של הקבלן באתר" (סעיף 8 להסכם); כי "התמורה הכללית הינה סופית, מוחלטת ומלאה ואינה ניתנת לשום שינוי שהוא" (סעיף 11 להסכם); וכי "הקבלן מתחייב לבצע כל שינוי ותוספת בתוכניות לפי דרישת המזמין וללא כל תמורה נוספת " (סעיף 4 להסכם. הדגשה במקור). מר נידם אישר בחקירתו כי מדובר ב"בניית קומה שניה קומפלט" (עמוד 39 לפרוטוקול, שורה 12). בהמשך, חתמו הצדדים על נספח השינויים, הקובע שינויים בעבודות אך משאיר את המחיר הסופי ללא שינוי או תוספות ("המחיר הינו סופי ללא שינוי ותוספות חדשות").

מר נידם נחקר בעניין זה ארוכות, אך לא עלה בידיו להסביר את טענותיו כנגד הרישום הברור והמפורש בהסכם ובנספח השינויים:
ש. אתה עושה עסקה במיליון ₪, מבקש הפחתות, לטענתכם, במאות אלפי שקלים, ואתה לא רואה לנכון לשבת עם ציון ולתקן את המחיר או להתחשבן מחדש, או לחתום על מחיר מחודש?
ת. אני לא רואה לנכון. אם בתצהיר הוא כותב בהתאם להצעת מחיר שהוצעה, אם רשום בהצעת המחיר חיפוי קירות כ-300,000 ₪, אז הבנתי שמפחיתים לי 300,000 ₪.
ש. מפנה ל[נספח השינויים] – אתה מאשר שאתה חתום על הנספח הזה?
ת. כן.
ש. בתחתית הנספח כתוב שהמחיר הוא סופי, ללא שינוי ותוספות חדשות ותנאי התשלום לפי ההסכם המקורי?
ת. כתוב כאן. אבל הכנה לפרופיל ועטיפת הקירות מתבטלת.
ש. כתוב שהמחיר הוא סופי?
ת. כן, כתוב שהמחיר הוא סופי.
ש. ב[נספח השינויים] כשאתם מסכימים איזה עבודות יורדות מהפרק ואיזה עבודות יש לבצע בנוסף, זה עולה על הכתב, ואתם חותמים על זה, אתם מתייחסים מפורשות למחיר ולתנאים של ההסכם המקורי?
ת. אני לא חושב ככה. אני רואה שבנספח כתוב, בשורה 6, לבטל פיר מעלית מפלדה, לבטל קירות מעטפת פאנל, שני הדברים האלה שווים בהצעת המחיר 300,000 ₪.
ש. מדוע אתה לא מוסיף פה שורה, שאומרת את הדברים שאתה מציג כרגע מפיך, זה 300,000 ₪... אתה לא רואה לנכון לציין זאת בנספח?
ת. לא רואה לנכון, זו הסיבה שלא שילמתי לו את ה-250,000 ₪" (עמוד 40 לפרוטוקול, שורות 34-11).

הנה כי כן, בהסכם נקבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי "המחיר כולל קומפלט ללא מדידה אחרי עבודה". בנספח השינויים שנחתם בהמשך, חזרו הצדדים על הסכמתם לפיה "המחיר הינו סופי ללא שינוי ותוספות חדשות". לאור קביעתם המפורשת של הצדדים, אין מקום כיום לעריכת חישובים בדבר עלויות העבודות שבוצעו אל מול העבודות שבוטלו. חישוב כזה חותר תחת הסכמת הצדדים המפורשת – לפיה ישולם לתובעת סכום סופי תמורת ביצוע העבודות. הצדדים שבו ונתנו להסכמה זו תוקף כשחתמו שניהם על נספח השינויים.

בנסיבות אלה, יש לדחות גם את טענת הנתבעת בדבר חוסר תום ליבו של מר יתום, שידע בשלב כריתתו של נספח ההשלמות – כך על פי הנטען – כי "בוטלו עבודות בהיקף של למעלה מ-400,000 ₪" (עמוד 5 לסיכומי הנתבעת). מר נידם אישר כי הינו יזם וקבלן בעל ניסיון וידע רב בתחום הבנייה, בענף המגורים (עמוד 39 לפרוטוקול, שורות 7-4). משחתם הוא בשם הנתבעת על נספח השינויים – מדובר לכל היותר בטעות בכדאיות העסקה . למותר לציין כי גם אם נפלה מבחינת הנתבעת טעות בכדאיות העסקה, אין בכך משום עילה למתן פטור מתשלום פיצויים בגין הפרת ההסכם (סעיף 14(ד) ל חוק החוזים וראו גם את רע"א 3557/02 י.י. מפעל טחינה וחלבה זהב בע"מ נ' ביכורי השדה דרום שיווק (1994) בע"מ, פ"ד נח(1) 162, 171 (2003), פסקה 9 לפסק דינו של כב' השופט [כתוארו אז] א' ריבלין).

לבסוף, ולמעלה מן הנדרש, אציין כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את טענתה להעדר קורלציה בין העבודות שהופחתו לבין אלה שבוצעו. מר יתום נחקר בעניין זה ארוכות וסיפק הסבר מפורט, ממנו עולה כי הופחתו עבודות בהיקף כספי דומה לעבודות שהוספו (עמוד 32 לפרוטוקול, שורות 35-31 ועמוד 33, שורות 28-1. ראו גם את סעיף 24 לסיכומי התובעת).

מן המקובץ עולה כי אין להפחית מן התמורה שנקבעה בהסכם סכומים בגין העבודות שלא בוצעו. בנסיבות שפורטו, משקיבלה התובעת את אישורו של המהנדס לוגסי ובהתאם למסקנת מומחה בית המשפט, זכאית היא לקבל את יתרת התמורה בהתאם להסכם.

העבודות הנוספות
התובעת עתרה לתשלום סך של 36,508 ₪ בגין עבודות נוספות שביצעה . כפי שפורט, הוסכם בין הצדדים בהסכם ובנספח השינויים על "מחיר קומפלט" לביצוע העבודות. עוד הוסכם כי התובעת תבצע "כל שינוי ותוספת בתוכניות לפי דרישת המזמין וללא כל תמורה נוספת". התובעת סומכת דרישתה זו על מסמך העבודות הנוספות (נספח ט') ברם אין במסמך זה כדי להועיל לה. מדובר במכתב ששלחה התובעת לנתבעת לאחר נספח השינויים; המכתב לא אושר ולא נחתם על ידי הנתבעת; במכתב עצמו רשום כי "כל העבודות הנ"ל [שמעבר לנספח השינויים] זה של רצון טוב [כך במקור]" ; ב חקירתו אישר מר יתום כי הצדדים לא הגיעו להסכם חתום על שווי התוספות (עמוד 35 לפרוטוקול, שורות 35-19 ועמוד 36, שורות 10-1. וראו גם את דבריו, בהקשר אחר, לפיהם: "יש לנו הסכם. למה אתה מתעלם מההסכם. כתוב, בכפוף להוראות הסכם זה, התמורה הסופית הינה סופית, מוחלטת ומלאה ולא ניתנת לכל שינוי" (עמוד 32 לפרוטוקול, שורות 27-26)).

בנסיבות אלה, יש לדחות את דרישת התובעת לתשלום בגין עבודות נוספות שביצעה .

סוף דבר

התובעת הגישה תביעה לתשלום יתרת התמורה המגיעה לה בגין עבודות שביצעה עבור הנתבעת. התובעת הוכיחה שהשלימה את העבודות בהתאם להסכם ולנספח השינויים, זולת הרמפה שלא נבנתה, זאת בהתאם לקביעת מומחה בית המשפט ולאישור סיום העבודות שניתן לה על ידי המהנדס לוגסי. עוד הוכח כי בהסכם ובנספח השינויים הוסכם על תמורה גלובלית וסופית "ללא שינוי ותוספות חדשות". משכך, אין מקום להפחית מן התמורה שנקבעה סכומים בגין עבודות שהוסכם שלא יבוצעו, אך אין מקום גם לשלם לתובעת בגין עבודות נוספות שבוצעו. לאור האמור, זכאית התובעת ליתרת התמורה בהתאם להסכם (בסך 250,000 ₪ בתוספת מע"מ) , בניכוי עלות הרמפה (בסך 45,000 ₪) .

במסגרת התביעה שכנגד, פירטה הנתבעת אי התאמות וליקויים שנפלו בעבודת התובעת. בנוסף, טענה הנתבעת כי שילמה עבור חומרי בנייה ונאלצה להתקשר עם קבלן נוסף להשלמת העבודות להן התחייבה התובעת. טענותיה של הנתבעת נבחנו אחת לאחת, ונדחו.

אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד נדחית. בהתאם לכך, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 205,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן תישא היא בשכר טרחת עורך-דין בסכום כולל של 20,000 ש"ח ובהוצאות המשפט שהוציאה התובעת.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

הנתבעת תעביר לתובעת את שיק הביטחון שנמסר לה בתוך פרק זמן זה.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ט, 20 יוני 2019, בהעדר הצדדים.